00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ראבק, מה נסגר איתכם?

יומנו של נשיא

יום ראשון

אני נשיא!

 

יום שני

קמתי בבוקר. צחצחתי שיניים. התלבשתי. אמרתי שלום לגילה והלכתי לעבודה. אני הנשיא! קודם כל נתתי חנינות. עכשיו יש לי חברים. אחר כך עליתי לגילה להגיד לה שאני הנשיא ונרדמתי.

 

יום שלישי

אני נשיא כבר שלושה ימים. בכניסה ללשכה שלי יש מזכירה מכוערת. פיטרתי אותה. מחר יום רביעי ומשעמם לי.

 

יום רביעי

אמרתי לגילה שאני לא מרגיש טוב ואני לא רוצה ללכת לעבודה. היא אמרה לי להוריד את הפיג`מה מיד, להתלבש ולרדת למטה ולמצוא מה לעשות. בלשכה לא היה אף אחד, כי פיטרתי את המזכירה. צילצלתי לגילה. היא אמרה לי לחפש מזכירה חדשה. ביקשתי רשות מהמנהל לראיין נשים. אמרתי לו שהן חייבות להיות צעירות. ויפות. שיש להם חצאיות ואין להם בעלים בבית. הוא אמר שאין בעיה. מחר אני יוכל לראיין אותן. עדיין משעמם לי.

 

יום חמישי

רציתי לתת עוד חנינות, אבל גילה אמרה לי שמספיק עם זה ושאולי אני ארד קצת לעם כדי שיכירו אותי. אמרתי לה שהיא תרד לי קודם והיא היתה חייבת, כי אני הנשיא! אני מתחיל עוד יותר לאהוב את זה. בעשר בא המנהל ושאל אם אני רוצה להתחיל לראיין. אמרתי כן. באה אחת שהיתה מזכירה של אלוף בצבא. יש לה משקפיים של סבתא אז רציתי לפטר אותה, אבל המנהל אמר שאני לא יכול כי עוד לא לקחתי אותה לעבודה. אז היא הלכה, ונכנסה עוד אחת. אמרתי לו שהיא לא יפה כל כך והיא בכלל בת יותר מ-30 ואז היא אמרה "הלו, אני עדיין פה! אני יכולה לשמוע אותך,אתה יודע?" אז התביישתי ואמרתי לה שתלך משם ולא רציתי לראיין יותר. הלכתי לגילה ואמרתי לה שההיא העליבה אותי. גילה אמרה לי שהיא תדבר עם אמא שלה ושהיא מבטיחה לי שזה לא יקרה יותר.

 

אחרי הצהריים ירדנו לעם. נסענו במכונית הענקית שלי והסתכלתי מהחלון החוצה ועשיתי לכולם שלום. גילה אמרה שיותר טוב שאני אצא מהאוטו לדבר עם אנשים, אבל פחדתי שהנהג יברח לי אז לא יצאתי. אחרי כמה זמן המאבטח אמר לי שבגלל שהחלונות של האוטו שלא פתחתי היו שחורים אז לא רואים אותי. שאלתי אותו "אתה בטוח?" והוא אמר כן. אז עשיתי לכולם פרצופים והם באמת לא ראו. אז אחר כך ראינו אחת נורא יפה וישר נעמדתי והראיתי לה את הזין שלי. איזה קטע! היא לא ראתה כלום!

 

יום שישי

דיברתי עם ראש הממשלה. הוא שאל איך זה להיות נשיא ואמרתי לו שאני יותר חשוב ממנו ושלא יפריע לי, אז נפרדנו כידידים. אחר כך גילה אמרה לי שזה לא יפה לדבר ככה לראש ממשלה, אז צילצלתי אליו וביקשתי סליחה. שאלתי אותו אולי יש לו איזו מזכירה בשבילי. הוא שאל מה היא צריכה לעשות. לא ידעתי ואמרתי לו שאני אחזור אליו.

 

 

יום ראשון

אני נשיא כבר שבוע. אמרתי לגילה שאני רוצה להיות כמו קלינטון, שכולם יאהבו אותי. אז היא קנתה לי את הספר שלו. הוא נורא כבד. אולי גם אני אכתוב ספר כזה, כי רואים את התמונה של הנשיא מאחור. שאלתי את אחד העובדים אם הוא יודע אנגלית. וואלה, הוא ידע. אז אמרתי לו שיקריא לי. הוא בחר פרק על העוזרת היהודיה של הנשיא, כי זה קרוב לליבי. אחר כך שלחתי אותו לקנות לי סיגרים.

 

יום שני

באה מישהי לראיון. איזו כוסית, חבל על הזמן! שאלתי אותה איך קוראים לה והיא ענתה, אבל אני לא זוכר. אחר כך שאלתי אותה בת כמה היא וביקשתי שתביא לי ספר שהיה על המדף ליד השולחן. היא הביאה. ישר אמרתי לה שהיא התקבלה.

 

יום שלישי

קמתי מוקדם. התרחצתי והתגלחתי ושמתי את האפטר שייב של אקווה וולווה שגילה קנתה לי ליום הולדת. ישבתי בלשכה וחיכיתי. אחרי שעה, בחמש בבוקר, כבר לא יכולתי אז צלצלתי למזכירה הביתה, אבל לא זכרתי את השם שלה אז רק שאלתי אם המזכירה של הנשיא בבית. היא אמרה שזו היא, בקול עייף. שאלתי אותה מתי היא באה והיא שאלה אם קרה משהו. אמרתי שכן (חי חי חי, היא ממש האמינה שאני הנשיא) ואמרתי לה שאני אשלח לה את הנהג. הערתי גם אותו. אחר כך צלצלתי אליה עוד פעם ושאלתי אם יש לה חצאית קצרה והיא שאלה למה ואמרתי לה שנורא חם במשרד ואני לא אוהב מזגן אז יותר טוב לה.

כשהיא הגיעה ישר קראתי לה להכתבה. הכתבתי לה רשימה למכולת וביקשתי שתביא לי את זה מודפס לחתימה. כשהיא חזרה שאלתי אותה אם היא עשתה את זה פעם בשלישיה. היא שאלה למה אני מתכוון אז אמרתי "את יודעת, שלישיה" אבל היא אמרה שהיא חושבת שהיא לא מבינה והיא חייבת לצאת רגע. ממש מטומטמת.

 

יום רביעי

כל הלילה חלמתי עליה. בסוף לא יכולתי יותר וזיינתי את גילה. אבל עדיין חלמתי עליה. אז התקשרתי אליה ואמרתי לה שתבוא מהר. היא שאלה אם פרצה מלחמה. אמרתי שעוד לא אבל אולי. כשהיא באה אמרתי לה שכל הלילה חשבתי עליה ושאני אעשה לה טוב. היא רצתה ללכת אבל אמרתי לה "מה? השתגעת? אני הנשיא! עכשיו תגידי לי איזה צבע תחתונים את לובשת" היא אמרה לי שאני מטורף וישר ידעתי שהיא אוהבת את הנשיא אז זיינתי גם אותה, כי אני הכי טוב. היא צרחה. בטח נורא נהנתה. אחר כך היא רצתה עוד, כי היא אמרה "אם תגע בי עוד פעם אני אצרח". אני תמיד עושה את לנשים! הן תמיד צורחות כי הן נהנות נורא. אבל לא יכולתי כי כבר לא עמד לי, אז אמרתי לה שתלך, אבל היא אמרה שהיא תלך למשטרה. היא תלך למשטרה? רק בגלל שאני לא עושה לה את זה עוד פעם? ישר הלכתי ליועץ המשפטי לממשלה ואמרתי לו שהיא סוחטת אותי. ואני הנשיא!!!!

 

יומני היקר!

לא כתבתי כבר הרבה זמן כי הייתי נורא עסוק, וגם גילה אמרה לי שזה לא טוב שיהיו דברים כתובים. למדתי הרבה דברים בזמן האחרון. כולם שונאים נשיא לא אשכנזי. אם אתה לא פולני אין לך סיכוי במדינה הזו. העיתונאים הקנאים קיללו אותי ודיברו עלי לא יפה רק בגלל שהם לא יודעים שגם לנשיא יש צרכים. והיועץ המשפטי גם בהתחלה נורא איים עלי, אבל הבאתי לו את האמא של העורכי דין, ומני החמוד אמר לו שאני לא אדאג וכולה ביקש שאני אתפטר יומיים לפני שבלאו הכי עמדתי לצאת לפנסיה.

 

איזו מדינה מגעילה זו? עכשיו איך אני אמצא מזכירה חדשה?

 

                  

 

רשומות קודמות בנושא:

 

מכתב לקצב

 

מילא על קלינטון אני יכול להבין

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Rabakkk אלא אם צויין אחרת