44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לחיות בכבוד, בזכות ולא בחסד! (נכים) טיולים, אוכל ,אקטואליה

סיפורים על הבר,סיפון 14 על הפרינסס,ספינת נסיכת השמש ברחבי אלסקה בינות לקרחונים

02/07/2007
סיפורים על הבר,סיפון 14 על הפרינסס,ספינת נסיכת השמ...
על הבר בספינת הפרינסס דק 14 בטיול לרוקיס הקנדים ואלסקה. 14.08.2003

(פרינסס=נסיכה, דק = סיפון)

לפני שמגיעים לבר,  הסבר קצר שאיננו פרסומת אלא ידע לאנשים עם מוגבלויות שרוצים לשוט למחוזות יפים ומרתקים.  הפרינסס, היא חברת ספנות גדולה שספינותיה משייטות מסביב לעולם נגישות לכיסאות גלגלים.  בכך גדולתה.  חובה להזמין מקום כשנה מראש. מס` החדרים מוגבל.

 

 

לאחר טיול מאלף לאורכם ולרוחבם של הרי הרוקי קנדיים המופלאים,  לחצו על הקישורים לצפיה   חלק   2 

מפה אינטראקטיבית של אלסקה  
היפה  בלחיצה על הקישור.

 

מפת אנקוראז.

 

 

ירדנו לנמל כדי לעלות על ספינת ה- פרינסס -(נסיכת השמש) כדי לשוט  לאורך חופי אלסקה. בתכנון, מסלול בן חמש ירידות לחוף במקומות שונים לאורך חופיה של אלסקה.



הספינה עצמה הינה מלון צף בעל 5 כוכבים במישלן. בספינה 18 קומות, המון מעליות רחבות,חדר כושר,בריכות שחיה,כולל גאקוזי נגיש,אולמות למופעים,רחבת ריקודים וקונצרטים,קזינו חנויות ועוד.

 


ישנן ארוחות בשעות קבועות בשתי משמרות, ניתן להזמין מראש מנות מיוחדות חינם.  לא משנה מה זמינו,כל עוד המצרך נמצא על  ספינה,תקבלו. לשמחתנו,לא אכזבו אותנו אלא להפך.  מידי יום  משתנה התפריט לאוכל בנוסח מדינה אחת מני רבות. כך מכבדים את מאות הנוסעים מלאומים רבים שנמצאים על הספינה.  זכינו לשפע מאכלים של המדינה שנבחרה להיות מוצגת באותו יום. והיה גם  אוכל ישראלי.


גולת הכותרת לגבינו הישראלים שבחבורה, היה בר ענק שגילינו בקומה 14 של הספינה.  
כדי שתבינו, בקומה 14 של המלון הצף הענקי, יש בר מזנון ענקי באורך של 150 מטר או יותר שפתוח 24 שעות ביממה עם שפע של מטעמים שביום יום רק חולמים עליהם. בשרים,דגים ופירות ים, עוגות, פירות,גלידות,קפה,תה מיצים ועוד. הכל חופשי בשיטת אכול עד שתתפוצץ. למעט אלכוהול,בירה וקולה שחויבנו בתשלום. 

 

 

היינו קבוצה של ישראליים שחברנו יחד לטיול,  לאחר שגילינו את המקום המהמם הזה, קבענו מראש להפגש על הבר בקומה 14מידי ערב כדי לספר על חוויות היום ועוד. לא רצינו להפסיד את המופעים המרהיבים שכללו הצגות, קונצרטים, מחזות זמר ועוד מידי ערב, ריקודים ברחבת הריקודים עד 12 בלילה לצלילי מוזיקה שמשתנה. שעת המפגש נקבעה לאחר המופעים.

אנחנו, "המשוגעים לטיולים" (-:  שמונה רתוקים לכיסאות גלגלים ושמונת המלווים שלנו רובם בני זוג, מדריך ומארגן הטיול עולים על הספינה הענקית.  עם עלייתנו לספינה קבלנו כרטיס מיוחד למעבר חופשי ביציאות מהספינה וחזרה לאחר הצגה חד פעמית של הדרכון.  הכרטיס שימש לעלייה אל הספינה. חסך המון זמן בעליה אל הספינה לאחר הטיולים שנערכו מידי יום בהתחשב בכמות הנוסעים הענקית.

אל הספינה מוביל מסלול משופע, או מדרגות בחלק קטן מהמקומות, הנגישות, תלויה בגאות או בשפל בשעת ההגעה. 
מי שמעלים את כיסאות הגלגלים אל הספינה הם אנשים מנוסים שיודעים את עבודתם.  הכל נעשה בנחת, ללא דוחק ואחרים.
הנוסעים מטופלים בצורה יוצאת מן הכלל.  ישנן משפחות שלמות שחוגגות ארועים על הספינה, ימי הולדת חתונות, ואחרים. 
(ניתן להשאיל כיסאות גלגלים על הספינה).  אורך הספינה גדול מאוד. כך המרחקים ממקום למקום. לבוש, חובה על הגברים להביא חליפות (בלק טאי). נשים, שמלות ערב. בגדים אלו הם למספר ארוחות ערב המהודרות במיוחד.  
הספינה  משייטת בלילה.  בבוקר לאחר ארוחת בוקר, מי שרוצה יורד לטיול שבחר ממגוון ההצעות שיש במקום עגינת הספינה. המבחר גדול וקשה לבחור, לא ניתן להספיק הכל. מי שלא רוצה לטייל, נשאר להתפנק על הספינה. כך מתחיל שיט בן שבעה ימים מוונקובר לאנקוראז.

 

לאחר התמקמות בחדרים המרווחים, יצאנו לסיור הכרות עם הספינה שכלל תרגול נטישת ספינה, בסיומו, הוזמנו לסעוד בחדר אוכל מפואר. היינו אטרקציה, ששמונה כיסאות גלגלים רודפים אחרי מעליות כדי להגיע בזמן. אורחי האוניה התחשבו מאוד. ראוי לציון.  היחס היה כשווה בין שווים.  לאחר ארוחת ערב ענקית עלינו ל - דק 14 .  הבטן לחצה מהאוכל הטעים ולמרות זאת העיניים משכו אותנו למזנון העשיר שהמתין לאורחים בבר,  פרט לכוס תה לא הייתי מסוגלת להכניס פרור. בחרנו שלושה שולחנות מתאימים וחיברנו אותם יחד ברשות והתיישבנו בבר, חלק לקח לעצמו גביעי זכוכית ענקיים של גלידה משובחת, חלק קנה בירות, לכולנו היה מצב רוח מרומם וציפיות לקראת השיט בלילה. סביבנו הצטופפו עוד נוסעים כי התחלנו לשיר שירי ארץ ישראל. היה ממש כף.  מצב רוח מרומם והמית הים השקט שלא נראה בחושך רק שובל הספינה הלבן נראה למרחוק.

 

לחלק שלישי לחצו כאן

העגינה הראשונה של הספינה הייתה בעירה גונו.



ההיסטוריה של העיר מתחדשת בסוף המאה ה-19 עם תחילת הבהלה לזהב.  נהרו אל העיר אנשים רבים שהגיעו למצוא את הזהב בדרך אל העושר.  רחובות נחמדים, בתים קטנים צבעוניים ופאבים רבים פזורים בכל מקום, החלטנו לפקוד אחד מהם, דרך החלון ראינו ושמענו פסנתרן מהמם ולצידו מלצריות לבושות בתלבושת צבעונית מקומית. האטרקציה של הבר הייתה שימור ההיסטוריה.  את הקירות קישטו סירי לילה עתיקים, בקבוקי שתן, ביריות, מחוחים לצד אוכפים  פרסות ועוד.
הגברים שבחבורה רצו להצטלם עם הבחורות שופעות החזה והחביבות שעטו עלינו כדי שנקנה עוד בירה (-:. החברים שיכלו נעמדו על המדרגות והרימו על הידיים חלק מהמלצריות למזכרת, התגלגלנו מצחוק לפוזות שצולמו שם, מפאת צנעת הפרט, לא אעלה את התמונות הללו לאויר. הבחורות היו ממש חברמניות, התיישבו על ברכי היושבים בכסא גלגלים לצילום מזכרת, השמחה סביבו הייתה ממש גדולה והיה כף להרגיש שווים. שעת הצהרים התקרבה והחלטנו שכל כך נעים לנו בבר הזה שנאכל שם משהוא לפני היציאה. היה די קריר. לכן הזמנו מרק מקומי לוהט ששרף לרבים את הלשון.

 

הפסנתרן שזיהה את השפה שלנו השמיע לנו במפתיע קטעי גז מנעימות ישראליות, ואנחנו חברנו לשירה.

 

 

הגיעה השעה לזוז, בצער נפרדנו מהבר המופלא הזה והתגלגלנו בכיוון לספינה, נותר לנו זמן להתקלח, להחליף בגדים ולהתכונן להזמנת הקפטן לסעוד לצידו בארוחת ערב. ערב בו חובה להתלבש בלבוש עם פפיונים, חליפה עם זנבות לגברים ושמלות ארוכות לנשים.  כמובן שלנו התפרנים היו חליפות רגילות ועניבות רגילות. לחלק מאיתנו היו שמלות ארוכות ולחלק לא. המצב המיוחד אפשר לנו להכנס בלבוש שהיה לנו לאולם המסעדה המפואר. הפעם הוגש לנו גם יין על חשבון הקפטן המארח. והארוחה, ושאר הארוחות שהיו על הספינה לא מבישות את המסעדות הטובות בעולם.   הארוחה הסתיימה כמעט בחצות ואנחנו מתגלגלים לקומה 14. 
אי אפשר בלי, מצחיק היה לראות בארוחת הערב את המטיילים מלאומים שונים צועקים לחיים כל אחד בשפתו,  ואנחנו הישראלים היינו חייבים לנתח את הארוע לפרטי פרטים, מי לבשה את השמלה הכי יפה או הכי מפוצצת, מי ענדה את התכשיטים מיהלומים שהוצאו מהכספת, כמה באמת לבשו חליפה מהודרת, איזה שעונים לבשו הגברים.  הצחוק שלנו משך עוד אורחים אל שולחננו לשיחה. היה נעים מאוד לגלות את ההתעניינות של המטיילים בחבורת הישראלים המצחיקה. בינינו הייתה גב` ב.  מומחית לבדיחות והצחקות, עשינו במכנסיים מרוב צחוק. בשעה 2:00 החלטנו לפזר את הפגנה לטובת 3 שעות שינה. הספינה שטה בלילה וממש לא מרגישים את תנודות האוקינוס.

ההשקמה הייתה מוקדמת. נוסעים לקרחון מנדייל הנגיש בהחלט בחלקו, זה הוא הקרחון הגדול בעולם. על הקרחון תקראו כאן  ולא לוותר על טיסה מעל לקרחונים, זו חוויה בלתי נשכחת ומרגשת במיוחד.  לאחר ארוחת הערב והמופע בספינה מצאנו את עצמנו שוב על דק 14 משחזרים על בירה מיץ תפוזים וגלידה את החוויה המדהימה שחווינו על הקרחון,


 בהליקופטר מעל לקרחון הענק



הולכים עם נעלים מיוחדות על הקרח


בתוך ההליקופטר


תארו לעצמכם שאתם נמצאים על אוטובוס שהגלגלים שלו בגובה קומה בערך,יורד לתהום שלא רואים, נכנס לבריכת מים כדי לנקות את הגלגלים מהבוץ ופתאום אתם על הקרחון הגדול בעולם על שלל הצבעים שמתנפצים לכל עבר בין השמש לעננים. מהחוויות על הקרחון עברנו לחוויות מהר רוברטס המתנשא לגובה 1800 רגל. 


הקרחון אליו אנחנו יורדים



בתוך האוטובוס המיוחד בדרך לתהום

על הקרחון כאשר מתחיל לרדת שלג

עלינו אל ההר ברכבל נגיש. הנוף הנשקף מההר מדהים. במקום חנויות למזכרות, מסעדה ומרכז יצירה של חרטים בעץ ובכסף.  חלק מהקבוצה נסע אל קאטאמרן חדיש שהותאם במיוחד לצפייה בלווייתנים, מתברר שהחברים לא ראו לווייתנים והאכזבה הייתה גדולה. קיווינו לראותם בהמשך דרכנו. 

עוד יום הסתיים בבר המקסים ובבוקר הגענו  ל - קיציקאן, עיר די גדולה באזור. אנחנו נכנסים למקום נחמד. סיירנו במרכז הפיסול וחריטה בעץ.  במקום יצירות שקשה לתאר במילים את יופיין האוטנטי. לוקח בין שלוש עד חמש שנים ללמוד את מלאכת הפיסול בעץ. המקום משמש לעליה לרגל לפסלי וחרטי עץ מכל העולם.  משם פנינו למופע פולקלור מקומי שכלל ריקודים מקומיים עתיקים, מלווים בתזמורת כלי נגינה מקומיים.  מכאן ערכנו סיור בעיר קיציקאן
  הציורית ועוד יום מסתיים בבר.

 

 

סקאגוואי

 

 

בבוקר לאחר ארוחה וקפה אנחנו יורדים מהספינה לסקאגוואי.  רכבת ירוקה וארוכה ממתינה לנו על המסילה שנמצאת ממש על הרציף.


הרכבת נכנסת לתוך המנהרה בהר ואנחנו בתוכה.

אחד הקרונות המסומן כנגיש, ממנו מורד בלחיצת כפתור מעלון שמעלה אותנו אחד אחד בזריזות אל הרכבת המפוארת והמחוממת.  הרכבת לוקחת אותנו אל מעוז מחפשי הזהב שנמצא במעלה ההר בגובה 3000 רגל. 
לאורך 20 מייל. מדהים כיצד נבנו פסי הרכבת למרות אדמת הטרשים, האבנים הגדולות שבדרך ועוד מכשולים.   רבים קפחו את חייהם בדרך.  לזכרם, נבנה במקום גל עד עם דגלי המדינות מהן הגיעו הכורים שאבדו חייהם בהקמת המסילה. 
לאחר סיור של שלוש וחצי שעות ברכבת, שבנו לספינה לערב האחרון לשייט, ארוחת ערב מיוחדת המתינה לנו לסיום השייט.  לאחר הארוחה כל המטיילים הוזמנו לצפות כיצד ממלאים כוסות שמפניה המסודרות כפירמידה כמניין הנוסעים.  הליך בוצע על ידי מלצרים מיומנים כאשר הם מוזגי את השמפניה מהכוס העליונה למטה אל שאר הכוסות.
הקהל מסביב לא מפסיק במחיאות כפיים עד שכל הכוסות מלאות. כל נוסע מקבל כוס ולאחר מכן התזמורת מנגנת מוזיקה לריקודים והרחבה מתמלאת ברוקדים. צעירים כמבוגרים.  הארוע נמשך עד לשעות הקטנות של הבוקר.

בבוקר אנחנו נפרדים בצער מהבר על סיפון 14 בו בילינו שעות רבות. כמו גם מהספינה המהממת ושבים למציאות אל הקרקע. היבשתית.  האוטובוס שממתין לנו באנקוראז לוקח אותנו לוונקובר, משם לטיסה הביתה.
בהחלט חוויה שלא תשכח במהרה. הבר בסיפון 14 לעולם לא ישכח.



בתאבון

אם אהבתם לחצו על דרגו אותי,  

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

מרקים טעימים למתכונים לחצו

מרקים טעימים לחץ על הצילום

תגיות
עוף בשר מתכונים לחץ1
חצילים
טיולים בחול ובארץ 2
Bubbles
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אתי אברהמי אלא אם צויין אחרת