00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שלושה ימים ונעל בית

מה זוגות סטרייטים (לא) יודעים על זוגיות חד מינית (לסבית)

פתאום הבנתי שיתכן, שאם אתה סטרייט, אתה באמת ובתמים, עם כל הכוונות הטובות, לא יודע מה זה לחיות כהומו/לסבית במדינת ישראל 2007, אז הנה, קצת פירוט:
 
 
 
*אין לנו ילדים. חלק מהסיבה שאין לנו ילדים זה כי אנחנו חושבות הרבה מאד על איך נעשה אותם. כי יש לנו בעיה אמיתית עם הנושא, ואפרט קצת- הבעיה הראשונה היא שהמשפחות שלנו, בעיקר אביה של זוגתי, לא מכירים בנו. האופציה שבמקרה של מוות של זוגתי הוא יקח את הילדה- מציאותית מאד אצלנו!
 
 

* זה מוסיף אצלנו לתהיה האם להכניס אב ביולוגי (בניגוד לתרומת זרע) שיוכל הוא לצאת למאבק על הילדה מול אבא של בת זוגי במקרה ש... כי לו יש יותר זכויות על הילדה מאשר לי, גם אם הוא לא יהיה מעורב בכלל, בשום צורה שהיא בגידולה וחינוכה. (כמובן שמדובר על הסכמה מראש על הדברים האלו עם בחור מתאים)
 
 

* באותה נשימה יש לנו בעיה עקרונית עם רכוש- המשפחה שלא מכירה בנו, לא מזמינה אותנו לאירועים משפחתיים ובטח לא מציעה לעזור לנו כלכלית בתחילת דרכנו כזוג. בעוד שכשאחינו הקטנים (שתינו בכורות) יכריזו על רוצנם להינשא הם קרוב לוודאי יקבלו עזרה במימון חתונה ועזרה משמעותית בקניית דירה- אצלנו גם אחרי למעלה משנתיים של מגורים יחד זה לא נחשב זוגיות מספיק כדי להפסיק -+להזמין כל אחת מאיתנו בנפרד תוך התעלמות מהעובדה שאנחנו חיות יחד כזוג. כמובן שעל חתונה ועזרה כלכלית אין מה לדבר.
 
 

* הכי נורא בהקשר הזה- שאני נוהגת על דו גלגלי, ותאונה היא מצב אפשרי, ואם מחר תהיה תאונה לי או לבת זוגי והיא תהיה חסרת הכרה, כן, תקראו היטב מה שאני כותבת -אמא שלה יכולה להחליט באופו שרירותי ביותר שאין לי זכות להיכנס לראות אותה בבית חולים. כן. אני לא משפחה. אני אפילו לא ידועה בציבור. אין לי אפילו שמץ של משהו חוקי להילחם עליו.
גם כדי להילחם בבי"מ צריכים חוקים להישען עליהם, במדינת ישראל 2007 ביה"מ לא יכול לעזור לי.

אם היא תמות- אין לי מילה לגבי סידורי הקבורה (בת זוגי רוצה לתרום את אבריה ולשרוף את הגופה, מה שמשפחתה לעולם לא תכבד). כל רכושנו המשותף שעל שמה (כמו רכב...), שנקנה מכספנו המשותף והחסכונות שלה שעל שמה בלבד- הולך להוריה ולא אלי. אני לא נחשבת בת זוג לענייני עיזבון.
 
 
 
* אז נכון שהיום כבר לאט לאט המצב החוקי לגבי ילדים משתנה- או כמו שהגדיר את זה ביה"מ "אנחנו לא מכירים בזוגיות הומולסבית אבל אנחנו מכירים בזכותו של הילד למצב משפחתי יציב" אז היום כבר אפשר לאמץ אחת את ילדי השנייה. למרות שכבר עברה כשנה מאז פסק הדין הזה, רק זוגות בודדים קיבלו אישור לאימוץ. למה? כי זה תהליך מאד מאד ארוך (ומה קורה עד שמתקבל האימוץ?), מאד מאד חודרני, בודקים לך את כל אספקטי ההורות, הזוגיות, האישיות, התמיכה הכלכלית, המשפחה המורחבת וכד`.
 
האמת -היה נחמד אם היו עושים את זה עבור כל ילד שנולד בכל משפחה. אבל מה לעשות- האבסורד הוא שהילד כבר נולד וגדל במשפחה חד מינית, אז התהליך לוקח שנים (עד לא מזמן גם באופן עקרוני לא נתנו אימוץ על ילדים קטנים מידי "כי אי אפשר לשאול אותם מה דעתם"- כאילו שכל ילד שואלים מה דעתו על הוריו לפני שהוא נולד אליהם...)
 
אז גדל ילד במשפחה, קורא לשתי הנשים בבית אמא ואמא, בשבילו זו המציאות וככה הוא רגיל ויודע, בשבילו אין אחרת. אבל המדינה חושבת שעדיף שיקח כמה שנים טובות עד שהילד הזה יקבל את המסמכים החוקיים שמונעים מהאפשרות העתידית שמישהו יקח אותו מאמא שלו, שנותנים לשתי האימהות שלו את הזכות להגיע איתו לטיפולים רפואיים וכד` ושנותן לו את הזכות לבקש מזונות וסידורי ראיה במקרה של פרידה.
 
 

* אז כן, הקונפליקט שלנו יומיומי. כי אם אנחנו הולכות על בנק הזרע (=אימוץ, אי אפשר לאמץ אם הילד הוא לא מבנק הזרע) אז מדובר בשנים של להישאר חשופה לאפשרות הנוראה ביותר- שיקחו לנו את הילדים (כולל במקרה של פרידה ביננו- האמא הביולוגית יכולה פשוט לקום וללכת), ואם אנחנו הולכים על תרומה מגבר אז אנחנו צריכות להתחיל להתנהל מול אדם שלישי, כאילו זוגיות והורות זה לא מספיק מסובך.
 
והכל- לא מאורגן בשום צורה שהיא בחוק. אפילו לא יחסינו עם האב הביולוגי. גם אם הוא יחליט לא להיות מעורב בשום צורה שהיא בגידול הילד, הוא יוכל עוד עשר שנים לבוא ולדרוש את הילד, במציאות המטורפת של היום יתכן שיוציאו את הילד מחזקתינו כי "לא טוב לו לגדול במסגרת "סוטה""
סתם שתדעו על מה אנחנו נאבקים.
 

* ועוד לא דיברתי על זכויות במקום עבודה (למשל לנהוג ברכב החברה של זוגתי מתוקף היותה בת הזוג שלה, האפשרות לקבל הטבות כמו של בני זוג אחרים במקום העבודה- מקרה יונתן דנילוביץ` הידוע שדרש שיכירו בבן זוגו להטבות שמקבלים דיילי אלעל ובני זוגם. נכון להיום ההטבות הללו תלויות בטוב ליבו של המעביד.
הזכות לקבל קצבת שארים (בימים אלו ממש יצא פסק דין שמכיר בזוגיות חד מינית לצורכי קצבת שארים, אבל זה לא מובן מאליו בכלל ועדיין במאבק) וכו` וכו`...
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 
 
 
והמצעד... המצעד הוא בשביל להראות לעצמנו שאנחנו לא לבד.
-לילד בן ה16 שמרגיש שהוא שונה ומרגיש שהוא לא בסדר.
-לבחורה בת ה25 שמחפשת זוגיות ונתקלת רק באתרי היכרויות לסטרייטים, מקומות בילוי לסטרייטים וההורים שלה שלוחצים עליה להכיר בחור, היא באה למצעד ורואה שיש המון זוגות חד מיניים מאושרים,
-לאישה בת ה45 שכבר יש לה זוגיות ופוחדת מהדברים שמפחידים אותנו, על הילדים והמשכנתא והמאבקים שיש לה בנוסף למאבקים שיש לאישה בת 45 סטרייטית, שבאה לחגוג את זה שלמרות שקשה היא עשתה את זה, להוות דוגמא לאחרים, ולקבל תמיכה וחיזוק מהידיעה שכל כך הרבה אנשים איתה במאבקה הימיומי.
-המצעד נועד לתת לנו תחושה של תמיכה אחד בשני, להעלות את הנושאים לסדר
היום, לעמוד באמצע המצעד ולהבין ש20 אלף איש תומכים בך. אתה בהחלט לא לבד.
המצעד לא בא להגיד "אנחנו כאן, תשימו לב אלינו, באנו לעצבן אתכם" הוא בא להגיד "אנחנו עובדה קיימת, וגם אנחנו בני אדם, אתה לא לבד!" ולאסור את המצעד בירושלים זה בדיוק בדיוק להוכיח כמה ההומואים והלסביות לא מקבלים יחס שווה במדינת ישראל.

זה, מוקדש לכל מי שחושב שזו קיצוניות, ושעדיף שנחכה בשקט לבד עם השנים לשינויים שיקרו.

נ.ב. כל הדוגמאות שנתתי מבוססים על מיקרים של אנשים מהמציאות. לנו אישית עדיין אין ילדים ואין מכונית חברה ואין בעיות של ירושה, תודה לאל :)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

99 תגובות

הפוסטים שלי
וכן.. עוד.. רשימות
ועוד כמה פוסטים..
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dify אלא אם צויין אחרת