00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

נשים גדולות, נחמות קטנות

אתמול כשיצאתי מהמקלחת ניסיתי להיכנס לג`ינס שלי ולא הצלחתי.
היו חסרים לי לפחות שלושה סנטימטרים   בין שני חלקי הרוכסן גם כשעצרתי את נשימתי עד שהכחלתי.
בבהלה הולכת וגוברת מדדתי זוג אחר זוג, אף  ג`ינס לא נסגר עלי.
אז עשיתי דבר ממש טפשי ולא אופייני ועליתי על המשקל. 
טעות מרה.
התחלתי להשתעשע במחשבות נוגות על חדר כושר ודיאטה, אבל אני עצלה מדי. 
במקום זה, התחלתי לדפדף בספרי אמנות והבנתי שאם השומן כלכך קסם לרנואר, רובנס וגוגן מי אני הקטנה שאתווכח?
 
אז קצת תרפיה באמנות  לסוף השבוע.
ובאמת שאני מתחילה דיאטה.
ביום ראשון.
 
 
 
 

אני מאד אוהבת את העירום הזה של תמרה דה-למפיקה, ציירת שבדרך-כלל נוטה לכיוון של  עיצוב אופנה, עד דגש על שמלות ובדים עשירים.  האישה הבשלה הזו נראית מסופקת  ושבעת-רצון  מגופה.

מצד שני, אין טיפת ריאליזם בגוף הזה, הוא מונומנטלי מדי, חלק מדי.

 
 
 
 
 

ציור מוכר מאד של קלימט, אני מאד אוהבת אותו ואת הסיפור שמאחוריו על זאוס, שנורא רצה את דנאה, אבל אביה לא היה מעוניין בזיווג ולכן נעל אותה בחדרה. זאוס הצליח כרגיל לעבר אותה באחת מהההתגשמויות היפות ביותר שלו, כשבא אליה כגשם של זהב.

אני אוהבת את הירכים שלה ואת המבט המתמסר.

 
 
    
 

ואיך אפשר רשומה על שומן נשי בלי להזכיר את רנואר? העירומות שלו כלכך יפות ומלאות חן, עם גווני עור בלתי אפשריים של שמנת וורדים.

 

 
 
ועוד אחת של בוטרו, היה לי קשה לבחור אצלו, הוא לא מקפח אף אחד, אצלו כולם שמנים, גברים, נשים וילדים.
פעם ראיתי תערוכה שלו בפריז, 22 פסלי ענק של דמויות שמנות שנצבו לאורך אחת השדרות בבעיר. הייתה חוויה בלתי נשכחת.
 
 עד כאן על השומן הנשי היפה והסקסי, המייצג נשיות קורנת ובריאות.
ועכשיו לשומן הפחות נחמד, של סוף המאה ה-20.
עם המודעות לנזקי ההשמנה ותופעת האוביסיות מתחילות להופיע יותר עבודות שבהן השומן הוא דוחה ושלילי.
 
לוסיאן פרויד מצייר את גוף האדם בריאליזם נוקב, לא רק את השומן אלא גם את הזיקנה והכיעור. קריסת הגוף בעבודות שלו מדכאת עד עפר.
 
 
 
 
דוגמא נוספות היא הציירת ג`ני סאוויל, המציירת עירום בחוסר רחמים. העירומים שלה הם גרוטסקייים, ומוגזמים ומזכירים בשר התלוי מאנקולים אצל הקצב.
 הבדים שלה ענקיים, מה שמעצים עוד יותר את חווית מפלי השומן.
 
 
 
     
 

 

 
עוד עבודות של בוטרו  כאן.
על לוסיאן פרויד בויקיפדיה,יש הרבה קישורים לעבודות שלו.
לגבי לוסיאן פרויד, שתי עובדות טריוויה, הוא היה נכדו של זיגמונד פרויד ואפשר לראות רבים מציורים על כרירות הספרים בארץ, בעיקר של "הספריה החדשה".
האתר הלא-רשמי של ג`ני סאוויל. בהחלט שווה ביקור.
 
 
אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

120 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת