00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לא סינדרלה

מצדה לא תיפול, ואני ? סופ"ש במדבר

כל טיול שלי עם עמותת אתגרים מעורר התרגשות מהמייל הראשון שמודיע על מועד ויעד ועד שמתחילים לחכות לטיול הבא, כלומר ברגע שהטיול נגמר.
 
הפעם  התרגשתי במיוחד כיוון שמעולם לא הייתי במצדה, שהייתה היעד של הטיול, ומבחינתי מקומות בהם ניתן לשמוע את ההיסטוריה נושמת הם סוג של התעלות.
 
אז כבר כמה שבועות אני מזכירה ל K28 "זוכרת ש8-9/6 אנחנו במצדה?" והיא כמובן מתרגשת מהאירוע לא פחות ממני, וכבר מתכננת איזה אוכל להביא ואיך שוב נפגוש את האנשים המקסימים של החוג.
 
אחרי סיור קצר יחסית  אתמול בהר מול מצדה שאני ממש לא זוכרת איך קוראים לו,  עברנו לחניון לילה , כבר בשלב הזה העניינים התחילו להסתבך כשהרגשתי כאבים חזקים ברגל שמאל, אבל שייכתי אותם למסלול ההליכה ולהחלטתי להתעלם. הערב כלל על פי מיטב המסורת אוכל בפויקה ועל האש, אלכוהול שירים וגיטרה. כיוון שהאוהל שלנו היה אמממ לא ממש תקין החלטנו שנישן באוהל אחר ואז התחלנו לקבל הצעות מפתות.. אבל בסופו של דבר בחרנו לישון על המחצלת תחת כיפת השמיים. הבחירה הסתברה כמוצלחת במיוחד כששכבתי על הגב והבטתי למעלה. מעולם לא ראיתי כל כך הרבה כוכבים בוהקים  כל כך. אחרי שירה עד אמצע הלילה, ויכוחים אידיאולוגים ופוליטיים ושיחות נפש פה ושם פרשתי לישון מקווה שמחר יהיה מצב הרגל שלי טוב יותר.
 
בבוקר היה נדמה לרגע שאכן המצב השתפר אבל זה לא היה מבוסס במיוחד והכאבים חזרו כשדרכתי על הרגל.
עלינו על המצדה ברכבל ועשינו שם סיור שבכל מצב אחר היה שטויות אבל הפעם היה לי די קשה, כל צעד כאב לי. ואז הגעתי, לדילמה -איך יורדים ברכבל או בשביל הנחש. הראש אמר לי שהכי הגיוני במצב הזה לרדת ברכבל אבל הלב טען שזאת הזדמנות חד פעמית ושאני אצטער על זה אח"כ אם לא ארד ברגל, הלכתי עם הלב.
ירדתי את שביל הנחש עם רגל פגועה, כיוון שאני צולעת גם ככה אנשים שלא מכירים אותי טוב התקשו להבחין שקרה לי משהו ורק אני ידעתי שבמצב רגיל המסלול הזה קטן עלי ורק תקלה זמנית גורמת לי להישען בכוח על שני הגברים  החסונים וK28ׂ שעזרו לי כל הדרך.
 
הגענו למטה, נפרדנו בקושי מכולם ונסענו הביתה מחכות בקוצר רוח לטיול הבא. רק כשהגעתי הביתה הבנתי את גודל הבעיה שאני נמצאת בה, איך להגיע לבסיס, איך להגיע לרופא, ואיך להיפטר מהמכה הזו.
 
המסקנה חברים היא  שדבקות במשימה לא תמיד משתלמת (עוד לא החלטתי לגבי הפעם)
שלפעמים אני צריכה ללמוד מתי לוותר (מה שבכלל לא פשוט לי לעשות).
היה טיול מעולה!!
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מתגעגעת לאבא אלא אם צויין אחרת