00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

נפלאות התבונה והידיעה

100 הספרים הגדולים בכל הזמנים (חלק א` מתוך ד`)

 

 

יש לי וידוי, אני לא אוהב לקרוא ספרות יפה. למעשה, 90% מהספרים שסיכמתי אודותיהם (כולל אלה שעוד יפורסמו בהמשך) לא קראתי כלל. זו הייתה הפואנטה, להתוודע לכמה שיותר ספרים בעלי שם ומוניטין עולמי, ושכל בר דעת צריך להיות בקיא בתוכנם. בין אם מתוך אהבת הספרות, ובין אם מתוך כמיהה להרחיב אופקים - מי שלא יודע מיהו אנדריי בולקונסקי ממלחמה ושלום, או כיצד מת ז`אן ולז`אן מעלובי החיים - לא יכול לומר לבטח שהוא יודע מהי יצירה ספרותית איכותית ברמה כלל-עולמית.

 

כמה מכם בוודאי יטענו שספרות קוראים בהנאה או לא קוראים בכלל. אני מסכים. אבל לכל אחד יש את הסוגה הספרותית שהוא מתחבר אליה יותר. אני מתחבר יותר לספרי מדע פופולרי. אך כפי שציינתי אני סבור שאי בקיאות בספרים הגדולים בעולם הספרות כמוה כחור בהשכלה, בדומה לחור השכלתי של פלוני אשר אינו יודע מהי אבולוציה או איך עלתה לגדולה הקיסרות הרומית.

 

את הספרים שלפניכם דירגתי לפי פופולריות ושם עולמי, סופרים בעלי מוניטין מרשים, וטעם אישי. הקפדתי להרכיב את הרשימה כך שיהיה בה גיוון ז`אנרים (נובלות, פואמות, רומנים מכל הסוגים, אפוסים טרגדיות ועוד), תקופות (החל מהתנ"ך הקדום וכלה בהארי פוטר וצופן דה וינצ`י העכשוויים), ותפוצות שונות ("הקומדיה האלוהית" של דנטה האיטלקי; "מלחמה ושלום" של טולסטוי הרוסי; "סיפורי אלף לילה ולילה" מפרס ועמי ערב השונים).

 

בוודאי שהסיכומים הללו לא מחליפים את הדבר האמיתי כשם שפנס רחוב לא מחליף את אור השמש. אדרבא, בטחוני שהסיכומים רק יגבירו את הסקרנות וההתעניינות בתוכנם של ספרים אלה ולא רק בשמם. וגם אני אשמח לקרוא בבוא העת כמה מהספרים היפים ברשימה.

 

את הרשימה והסיכומים הרכבתי וערכתי ממקורות רבים ומגוונים, בעיקר דרך ביקורים מזדמנים בספרייה ובשפע האינסופי של המידע באינטרנט.

 

כמה מהאתרים שהיו לי לעזר:

 

SparkNote – מדריך לימודי חינמי בתחומים שונים הכולל גם סקירות ספרות מצויינות.

 

BBC`s Big Read – רשימת הקריאה האולטימטיבית של ה-BBC.

 

 

Best Book Ever Written – רשימת הספרים הגדולים של וונדרליסט.

 

 

ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית – מדברת בעד עצמה.

 

 

רק ספרים טובים – הספרים הנבחרים של הכתבת בYnet אריאנה מלמד.

 

 

אתם מוזמנים לציין את שמות הספרים האהובים עליכם, להעיר הערות ולהתרשם באופן כללי מהספרים והעלילה מאחוריהם.

 

 

קריאה נעימה ומהנה,

 

אלכס.

 

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

 

 

1.  תנ"ך

 

תורה נביאים כתובים. אוסף 24 כתבי הקודש של עם ישראל עליהם מבוססת היהדות, עיקרי האמונה והדת ושאר כתבי הקודש שלה. הספר מכיל שלושה קבצים:  תורה, נביאים וכתובים שזמן חתימתם, קדושתם ומחבריהם שונים. השפעת התנ"ך על תרבות העולם היא עצומה, ועליו מתבססות שתי הדתות המונותאיסטיות הגדולות, הנצרות והאיסלאם. הספר תורגם למספר שפות רב יותר מכל ספר אחר (כ1,500), ותפוצתו בעולם גדולה משל כל ספר אחר. לספר חוברו פירושים רבים כגון מדרש ההלכה, המשנה והתלמוד.

חמשת חומשי התורה נחתמו ראשונים בימי עזרא (המאה ה5 לפנה"ס), קובץ הנביאים התגבש בתקופת שלטון פרס, הקובץ הסופי של הספרים גובש וקודש.בסביבות המאה ה2 לספירה בזמן חורבן בית שני. הספרים החיצוניים (למשל - ספר "בן סירא", ספר "החשמונאים", "ספר יהודית", "איגרת אריסטיאס") שהוחלט לא להכניסם לקאנון מכיוון שלא עמדו בשלושת קריטריוני הקאנון (אינו סותר דברי תורה, אינו מכיל סתירות פנימיות, נכתב לפני תקופת הנביאים חגי, זכריה ומלאכי) – נגנזו. ספר התנ"ך המצוי בידינו אינו הומוגני אלא מורכב מקובץ יצירות שנתחברו בידי אנשים רבים על פני תקופה ארוכה. הספר מתאפיין בריבוי סגנונות, חזרות על סיפורים וסתירות ביניהם. חוקרים מודרניים מצאו שישנם לפחות 4 מקורות שונים לחומש התורה בלבד, שחוברה ע"י עורכים שונים מתקופות שונות.

הספר כולל סיפורי מיתוס (בריאת העולם), סיפורי עלילה (יציאת מצרים), מצוות היהדות, תולדות עם ישראל ותיאור שושלת השלטון בתקופות שונות (מלכים א` וב`), משלים והגות פילוסופית (איוב, קהלת), נאומים ודברי תוכחה וחזון (ירמיה, ישעיהו, יחזקאל), מוסר השכל (ספר יונה), שירה (שיר השירים) ומזמורים (תהילים).

בספר בראשית מתוארת בריאת העולם. אלוהים ברא את העולם בשבעה ימים והציב את אדם וחווה בגן עדן. לאחר שלא צייתו לדבריו הם סולקו. צאצאיהם פרו ורבו ומילאו את הארץ. אלוהים מאס בחטאיהם של בני האדם והחליט למחות את מרבית צורות החיים על פני האדמה. הוא חס על משפחתו של נוח משום שהיה צדיק תמים בדורו. אלוהים מצווה עליו לבנות תיבה גדולת מימדים שתכיל את ילדיו ונשותיהם וזוג מכל מין בע"ח. אלוהים המטיר מבול בכל רחבי תבל שמחק את החיים על פני האדמה למעט אלה שניצלו בתיבת נוח. צאצאיו של נוח שגשגו וממנו יצאה שושלת אברהם שע"פ המקרא מהווה את מוצאם של בני ישראל. אלוהים אהב את אברהם ובניו. לבנו האהוב של אברהם, יצחק, היו שני בנים – יעקב ועשיו. אלוהים בירך את יעקב שהביא לעולם שניים עשר בנים. בנו הצעיר והאהוב של יעקב, יוסף, מצא עצמו כעבד במצרים בגלל קנאת אחיו. יוסף מרשים את פרעה בחוכמתו וביכולתו הנדירה לפרש החלומות, וממנהו למשנה המלך. יוסף מזמין את אביו ואחיו מצרימה שם הוא חולק להם כבוד. בניו של יעקב יישבו את הארץ ועל שמם קרויים שבטי ישראל.

ספרי החומש הנותרים, שמות ויקרא במדבר ודברים – מספרים את סיפור יציאת מצריים והתיישבות בני ישראל בארץ המובטחת. לבו הנוקשה של פרעה מנע ממנו לשחרר את בני ישראל מעבדות אלא לאחר עשר מכות שהנחית עליו אלוהים בעזרתו של משה. בני ישראל עברו את ים סוף ונדדו במדבר ארבעים שנה. במהלך התקופה הזו משה קיבל את לוחות הברית במעמד הר סיני. בנוסף לכך קיבל משה ספר תורה ובו נוסח מצוות הנוגעות בכל תחומי החיים. מעמד הר סיני סימל כריתת ברית בין עם ישראל לאלוהים, לפיו הם ישמרו את חוקיו והוא ידאג לשגשוגם בארץ המובטחת.

לאחר מות משה יהושע יורשו נקרא להנהיג את העם. הוא מכניס את בני ישראל לארץ כנען, כובש אותה ומגרש את יושביו. ספר שמואל ומלכים מספרים על שאול ודוד, שני המלכים הראשונים של ישראל, ובנו של דוד – שלמה המלך החכם באדם. המלכים הללו משלו בתור הזהב בו העם שמר על חוקותיו של אלוהים ונהנה משגשוג מדיני, בטחון ושלום. הם הצליחו במלחמות ובכיבושים וכתוצאה מכך משלו ביד רמה והפכו להיות עשירים וגדולים בדורם. אחריהם שלטו מלכים חלשים  שלא הצליחו לשמור על איחוד העם, בטחונו וקדושתו. עם ישראל התפצל לממלכת ישראל ויהודה. העם חטא ולא שמר את מצוות האל. ספרי הנביאים מתארים את התוצאות הרות האסון כאשר ממלכות ישראל הובסו במלחמות והבבלים כבשו את ירושלים והחריבוה וכן שרפו את בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך. בני ישראל נשלחו לגלות בבבל. עליית האימפריה הפרסית בהנהגתו של כורש איפשרה את שיבת ציון ובניית בית המקדש השני. עלייתו של עזרא החזירה לכנו את חוקותיו של משה ואיחדה מחדש את עם ישראל המתבולל. מגילת אסתר מתארת את עלילותיהם וקשייהם של יהודי ממלכת פרס באימפריה הפרסית בימי אחשוורוש. ספר איוב מדבר על ההתערבות בין אלוהים לשטן שמפקפק במאמיניו האדוקים של האל ומציע לבחון את גודל אמונתם. אלוהים מסכים, והשטן מטיל אימה על בית איוב שלא ירא ולא מש מאמונתו. אלוהים גומל לו על צדיקותו. ספרי קהלת, משלי ותהילים הם ספרי פיוט וחוכמה. הם משבחים את גדולת האל ומציעים פניני הגות וחוכמה לגוף ולנשמה. הספרים האחרונים בתנ"ך הם נבואיים, הם מצהירים שעם ישראל חטא נגד אלוהיו. אלוהים ישמיד את העולם ויעצבו מחדש. לאחר שהעולם הנוכחי ייהרס בימות המשיח, העולם החדש יהיה גן עדן.

 

 

2.  אודיסיאה, הומרוס, מאה 6 לפנה"ס.

 

אפוס יווני, המחולק ל24 שירים, הנקרא ע"ש גיבור היצירה, אודיסאוס מלך איתקה. היצירה מתארת את הרפתקאותיו שנמשכו עשור מתום מלחמת טרויה ועד שובו הביתה, וכן של בנו טלמאכוס אשר יצא בחיפושים אחריו. השירה מתארת את מסעותיו של אודיסאוס, מלך איתקה, בשובו ממלחמת טרויה שם נלחם עשר שנים. אודיסאוס נדד בספינתו עשר שנים נוספות - חצה ימים סוערים, נאבק בקיקלופים, מפלצות ונימפות ים, פגש מכשפות ואלים נדיבים וזועמים. הוא נאלץ לרדת לשאול כדי לגלות כיצד עליו לחזור לביתו, ושם פוגש את אמו וגיבורים רבים כמו הרקולס, אגממנון ואכילס. אשתו פנלופה נשארה נאמנה לו בכל תקופת היעדרותו, חרף כל המחזרים שהניחו שאודיאוס לא יחזור והאיצו בה להתחתן עם אחד מהם.  הם מתחרים זה בזה,מכלים את נכסיו של אודיסאוס ומנסים לתפוס את שלטונו. פנלופה דוחה ומתחמקת ממחזריה בתחבולות ותכסיסים שונים. בנו של אודיסאוס, טלמאכוס, שהיה רק תינוק כשהוא יצא למלחמה, גדל בשלב זה ויצא לחפש אחר אביו. לאחר היעדרות של עשרים שנה אודיסאוס שב לאיתקה, מוציא להורג יחד עם בנו טלמאכוס את כל המחזרים. אודיאוס חוזר לכס המלכות והאלה אתנה משכינה שלום בממלכת איתקה.

 

 

3.  איליאדה, הומרוס, 750 לפנה"ס

 

האיליאדה היא שירה אפית המיוחסת להומרוס המספרת על חלק מתולדותיה של טרויה. העלילה המתרחשת בשנה העשירית והאחרונה למלחמת טרויה ביוון, מספרת כיצד הגיבור היווני אכילס נוטש את המערכה לאחר שהמלך היווני אגממנון גוזל ממנו שבויה טרויאנית אשר הוענקה לו כשיפחה. הקטור, נסיך טרויה הורג את פטרוקלוס שהיה ידידו הקרוב של אכילס. אכילס מבקש נקמה והוא הורג את הקטור. מלך טרויה ואביו של הקטור, פריאמוס, מגיע אל אכילס במחנה היווני ומתחנן בפניו שיחזיר לו את גוית בנו. אכילס מתמלא רחמים ומכבד את אומץ לבו ואנושיות של פראמוס. הוא מניח לו לקבור אותו. לווית הקטור חותמת את השירה.

 

 

4.  הקומדיה האלוהית, דנטה אליגיירי, המאה ה14

 

"הקומדיה האלוהית" נכתבה ע"י דנטה אליגיירי בין השנים 1265 ועד מותו בשנת 1321. היצירה נחשבת לפואמה הגדולה ביותר בספרות האיטלקית ובספרות העולמית. הפואמה מתחילה כשדנטה הולך לאיבוד ביער אפל ומפלצות מתקיפות אותו. וירגיליוס המשורר עוזר לו ומוסר לדנטה שביאטריצ`ה אהובתו שלחה אותו להדריכו. יחדיו הם נכנסים לגיהנום ועוברים בכל תשעת מעגלי הגיהינום שבהם נענשים לנצח החוטאים בהתאם לחטאם. במסעם הם פוגשים בתנאי סביבה קיצוניים, אנשים סובלים חרוכי פנים וגוף, מפלצות (כלב עם שלושה ראשים, מדוזה, קנטאורים, מפלצת המרמה, טיטנים), עבודות פרך, ביצות מצחינות, אש הגיהנום, נהרות דם רותחים, עינויים מחרידים, נהר קפוא ובו אינספור אנשים קפואים בדרגות שונות.  במעגל התשעי במרכז כדור הארץ נמצאת ממלכתו של השטן. לאחר מכן מגיעים השניים להר בקצה העולם בו שוכן כור המצרף אשר על פסגתו הכניסה לגן העדן. כור המצרף נועד לגרום סבל זמני לאנשים כדי לזכך את נשמתם לפני כניסתם לגן העדן. לכור יש שבע טרסות אשר מסמלות את החטאים הכבדים ביותר בנצרות: חטא הגאווה, חטא הקנאה, חטא הזעם, חטא העצלות, חטא הגרגרנות וחטא התשוקה. החוטאים עוברים עינויים וייסורים בהתאם לחטאיהם עד שחטאם מטוהר. דנטה ווירגיליוס מגיעים לפסגת ההר לשער גן העדן. וירגיליוס היה עובד אלילים ומקומו במעגל הראשון של הגיהנום, הלימבו. לכן דנטה נכנס לבדו לגן העדן וביאטריצ`ה הופכת למדריכה שלו בתשע הספירות של גן העדן. מכאן דנטה ממשיך למפגש עם מלאכים, ישו ומריה ואלוהים בכבודו ובעצמו אשר מטהר אותו ומסביר לו דבר או שניים אודות אלוהות וטבע אנושי.

 

5.  מלחמה ושלום, לב טולסטוי, 1865

 

ספרו רחב היריעה של לב טולסטוי נחשב לאחד הרומנים החשובים ביותר שאי פעם נכתבו בספרות העולמית. הספר דן בחברה הרוסית בזמן מלחמת רוסיה-צרפת באותה תקופה. הספר כולל מגוון עצום של דמויות (כ60 דמויות ראשיות) והוא מכסה את כל תחומי העניין סביב המלחמה יחד עם החיים החברתיים של משפחות אציליות גדולות לאורך תקופה ארוכה, על נעורים, תככים, אהבה, נישואים, בגידות, מוות ואושר.

העלילה במלחמה ושלום נפתחת בעיר סנט פטרבורג בשנת 1805 עת כיבושיו של נפוליאון במזרח אירופה רק מתחילים לזרוע פחד ברוסיה. רבות מהדמויות בספר מוצגות בנשפים וסעודות בחברה, ביניהם פייר בזוחוב המעט מופנם ובן לא לגיטימי של רוזן עשיר, ואנדריי בולקונסקי האינטליגנטי והאמביציוני ובנו של מפקד צבא בדימוס. בהמשך מסופר על משפחת קוראגין, האב התחמן וסילי, בנו החמדן אנאטול ובתו היפיפייה הלן. עוד משפחה דומיננטית ואצילית בסיפור היא משפחת רוסטוב ממוסקבה, הכוללת את הבת מלאת-החיים נטשה, בת דודתה השקטה סוניה והבן הפזיז ניקולאי שהתגייס לצבא בפיקודו של הגנרל הזקן שתום העין קוטוזוב.

כוחות הצבא הרוסי נשלחים לסייע באימפריה האוסטרית המנסה להדוף את שאיפותיו האימפריאליסטיות של נפוליאון. אנדריי וניקולאי נמצאים בחזית המלחמה. אנדריי נפצע בקרב אוסטרליץ, ולמרות שהוא נותר חי הוא כמת תקופה ארוכה. פייר יורש את הונו של אביו  וממהר להתחתן עם הלן קוראגינה. הלן בוגדת בו ופייר קורא תיגר על מחזרה ומזמינו לדו קרב שבמהלכו הוא כמעט הורג אותו.

אשתו של אנדריי, ליס, יולדת לו בן בדיוק בזמן שהוא חוזר לאחוזתו, לתדהמת משפחתו. ליס מתה בזמן הלידה ואחותו המסורה של אנדריי, מריה, מגדלת את בנו. בינתיים פייר מאס בחיי הנישואים ועוזב את אשתו לטובת עיסוק בחיים רוחניים לפי תורת הבונים החופשיים. הוא מנסה ליישם את עקרונות הארגון על אחוזתו, ומשתף בעיקריו את חברו הספקן אנדריי ששואף לבצע רפורמות בשלטון הרוסי.

משפחת רוסטוב שוקעת בשפל כלכלי תודות להרגלי ההימורים של ניקולאי.המשפחה שוקלת למכור את אחוזתם האהובה "אוטרדנוי". ניקולאי משתכנע שעליו ללהתחתן עם בת אצולה, למרות הבטחתו להתחתן עם סוניה. שירותו הצבאי של ניקולאי נמשך והוא עד להסכם השלום בין נפוליאון לצאר אלכסנדר. נטשה מתבגרת ומתאהבת בגברים שונים עד שהיא מבינה שאנדריי הוא הגבר בשבילה. אביו של אנדריי מתנגד לחותנה ומורה לאנדריי לחכות לפחות שנה בטרם הינשאם. נטשה נאלצת להסכים ואנדריי נוסע לטייל. אחרי שאנדריי נפרד ממשפחתו, יחסו של אביו כלפי מריה הופך לנבזי ונוקשה, היא מקבלת את היחס בסלחנות. נטשה נמשכת לאנאטול קוראגין, המתוודה על אהבתו בפניה. היא מתאהבת בו ומתכננת לברוח עמו בסתר, אך התוכנית נכשלת. אנדריי חוזר מנדודיו ונוטר טינה לנטשה על יחסיה עם אנאטול. פייר מנחם את נטשה ותוך כדי ליבו נשבה בקסמיה. נטשה מתייסרת והופכת חולה.

ב1812 נפוליאון פולש לרוסיה והצאר אלכסנדר מכריז על מלחמה. אנדריי מתגייס למילואים. פייר עוקב אחרי תגובה מוסקבה לאיום נפוליאון ומפתח תפיסה על פיה עליו מוטלת המשימה להתנקש בנפוליאון. הצרפתים מתקרבים לאחוזת בולקונסקי, ןמריה והנסיך הזקן בולקונסקי (אביו של אנדריי) מיועצים לעזוב. הנסיך מת בזמן שהצבא הצרפתי מגיע. מריה נאלצת לעזוב ומגלה את עוינותם של האיכרים המקומיים. ניקולאי נחלץ לעזרתה של מריה והשניים מתאהבים.

הרוסים והצרפתים נלחמים בקרב המכריע והעקוב מדם בבורודינו. הצבא הרוסי הנחית מכה קשה על הצרפתים, הקרב הסתיים ללא הכרעה ברורה אך הרוסים נסוגו ונופליאון המשיך אל עבר מוסקבה. החיים בסנט פטרבורג ממשיכים כהרגלם כמעט בלי השלכות אחרי כיבוש מוסקבה. הלן מחפשת תירוץ להתגרש מפייר כדי להתחתן עם נסיך זר. מוטרד מהחדשות, פייר המבולבל עורק למוסקבה.

משפחת רוסטוב אורזת את נכסיה ומתכוננת להתפנות, הם משאירים חלק מרכושם כדי שישמש חיילים פצועים. אחיה הצעיר של נטשה, פטייה, מתגייס לצבא. בדרכם מחוץ לעיר משפחת רוסטוב מוצאים את אנדריי הפצוע ולוקחים אותו איתם. פייר הנודד במוסקבה חוזה באנרכיה, ביזה, מראות מלחמה ומוות. עדיין אובססיבי במשימתו להרוג את נפוליאון, הוא מציל ילדה מטווח האש ונלקח בשבי על-ידי הצרפתים. פייר עד להוצאתם להורג של כמה מעמיתיו לתא. הוא מתיידד עם איכר נבון בשם קאראטייב. דודתו של ניקולאי מנסה לארגן חתונה בינו לבין מריה, אך ניקולאי מתנגד כאשר נזכר בהתחייבותו לסוניה. מריה מתארחת אצל משפחת רוסטוב כדי לדרוש בשלומו של אנדריי. היא מתיידדת עם נטשה. אנדריי מוחל לנטשה ומכריז על אהבתו אליה לפני שמת.

גנרל קוטוזוב מוביל את הכוחות הרוסיים חזרה אל מוסקבה, שהצרפתים החלו לנטוש אחרי שלא הצליחו להתאקלם מתוצאות קרב בורודינו. הצרפתים מכריחים את שבויי המלחמה הרוסים, כולל פייר, לצעוד איתם. בדרך קאראטייב נחלש ונדבק במחלה. הוא נורה במקום כמו גם פטייה רוסטוב. הצבא הרוסי יוצא בעקבות הצרפתים הנסוגים בעזרתם של פרטיזנים. פייר משתחרר מהשבי הצרפתי ונופל למחלה למשך שלושה חודשים. אחרי שהוא מבריא הוא מתוודה לאהבתו אל נטשה. פייר ונטשה מתחתנים ב1813 ומביאים לעולם ארבעה ילדים. נטשה הופכת למטרונית רוסיה למהדרין. ניקולאי מתחתן עם מריה ובכך פותר את בעיותיה הכלכליות של משפחתו.הוא משקם את אחוזתם של משפחת מריה שניזוקה במלחמה. על אף מתיחויות פה ושם, ניקולאי ומריה חיים באושר ועושר.

 

 

6.  אנה קרנינה, לב טולסטוי, 1877

 

באנה קרנינה יש שני סיפורי אהבה מנוגדים – זה של אנה קרנינה ומאהבה ורנוסקי, וזה של קוסטנטין לוין ואשתו קיטי. לוין הוא ביטוי לחיים פסטורליים, כפריים, וסגפניים שעמו מזדהה הנובליסט לב טולסטוי בכבודו ובעצמו. היחס של לוין לאדמה ולחיים נוגד את התשוקות ההרסניות של אנה, המייצגת סדק בעולם הרגוע אשר מאפשר את חדירתן של תשוקות ואי-רציונליות.

אנה נשואה לאציל קרנין שעמו מגדלת ילד. הנישואים שלהם יציבים בתחילה. זאת עד שאנה פוגשת באיש-הצבא ורונסקי ומתאהבת בו ממבט ראשון. היא משתדלת להסיק את הפגישות עמו אך הוא מתעקש והיא נענית לחיזוריו. הם מנהלים רומן שבמהלכו אנה נכנסת להריון. היא מספרת לקרנין והלה מסתיר את הסוד מהחברה מפאת גאוותו וכבודו. קרנין תופס את אנה וורונסקי בביתו ודורש גירושים. אנה בורחת עם ורונסקי וחווה לידה קשה שמרככת את לבו של קרנין והוא מוחל לה. אנה חוזרת לורונסקי וקרנין מסרב לתת לה גט כדי לחדור למצפונה. אנה מנודה מהחברה, אך ורונסקי ממשיך בחייו החברתיים בלעדיה. אנה נמצאת במתח תמידי שמא ורונסקי מנהל יחסים עם מישהי אחרת, המתח ביניהם גורם למריבות רבות. בסופו של דבר אנה מבינה שאף אחד לא יכול לספק את תשוקותיה הרגשיות. היא פונה למפלט האחרון שהוא פסי הרכבת, אבל מתחרטת ברגע האחרון כשכבר מאוחר מדי.

קונסטנטין לוין הוא בעל אחוזה עשיר המעדיף את חיי הכפר על פני החברה הרוסית האריסטוקרטית. הוא מחזר אחרי קיטי אך נדחה משום שהיא מאוהב בורנוסקי. כשורונסקי פוגש את אנה הוא דוחה את חיזוריה של קיטי, וזו חוזרת חזרה לכפר ומבינה שלוין הוא בעצם האהבה האמיתית שלה. הם מתחתנים וחיים באושר, נולדים להם ילדים ולוין אפילו מוצא את משמעות החיים באמצעות קיטי.

 

7.  1984, ג`ורג אורוול, 1949

 

הספר מציג עתיד דמיוני קודר בשנת 1984, שבו מדינה טוטליטרית שולטת בכל אספקט בחיים הציבוריים, אפילו במחשבות הפרט. בשנה זו העולם מחולק לשלוש מעצמות השולטות בעולם ונלחמות זו בזו – אוקיאניה, איראסיה ואיסטאסיה.

וינסטון סמית`, הדמות המרכזית בספר, הוא בן 39 מתגורר בלונדון (שבחסות אוקיאניה). אוקיאניה נשלטת בידי "האח הגדול", שליט המפלגה. וינסטון שונא בחשאיות את המפלגה ומחליט להמרות את פיה בכתיבת יומן בו הוא חושף את  מחשבותיו האסורות. בכך שהחל לנהל יומן וינסטון יודע שהוא עובר "חשובפשע" ושיום אחד משטרת המחשבות תעלה עליו והוא יוצא להורג.

וינסטון מוקסם מה"פרולים", המעמד הנחות בהיררכיה של אוקיאניה. הם יכולים לחיות כמעט כראות עיניהם ללא השגחה משטרתית כבדה. הוא מתיידד עם מר שרינגטון, פרול המנהל חנות גרוטאות, אשר משתף אותו בהתעניינותו בחיים שקדמו ל"אח הגדול". יום אחד בעבודתו (שכתוב ההיסטוריה במיניסטריון האמת) ניגשת אליו בחורה ממחלקה אחרת ששמה ג`וליה, מועדת לפניו וכשהוא מושיט יד לעזרה היא משאירה לו פתק בו היא מתוודה בפניו על אהבתה. וינסטון יודע שכל קשר אינטימי אסור ע"פ חוקי המפלגה, למרות זאת הם נפגשים בכפר והם מפתחים רומן. הם נפגשים במקומות שוממים ושוכרים חדר ליד מר שרינגטון.

אובריאן, מחברי המפלגה, מוסר לוינסטון את כתובת ביתו. באמונתו כי אובריאן אינו פנאט פוליטי, וינסטון וג`וליה באים לביתו. אובריאן מצרף אותם ל"אחוות האחים", ארגון הנלחם במפלגה. הוא נותן להם עותק של ספר המכיל לדבריו את האמת על המפלגה ועל המעצמות. וינסטון וג`וליה עולים לחדרם לקרוא את הספר. משטרת המחשבות פורצת לחדר ועוצרת אותם. הם מגלים שמר שרינגטון הוא סוכן משטרתי. הם נלקחים בנפרד ל"מיניסטריון האהבה" שם וינסטון למד כי אובריאן הוא בעצם סוכן ממשלתי שסידר אותם. וינסטון וג`וליה מובאים ל"חדר 101" שם הם מתעמתים עם פחדיהם העמוקים ביותר ועוברים שטיפת מוח מקיפה. לבסוף אהבתם נשברת והם מתחילים להאמין בדוקטורינה של המפלגה. וינסטון חי את ימיו האחרונים כאדם שבור. בקרוב יוצא להורג. ודווקא כעת הוא מתמסר לחלוטין ל"אח הגדול".

 

8.  חוות החיות, ג`ורג` אורוול, 1945

 

יצירתו המפורסמת של ג`ורג` אורוול היא אלגוריה וסאטירה מכוונת כנגד משטרים טוטליטריים, בייחוד המשטר הקומוניסטי. בחוות מנור שבאנגליה החיות מאסו ביחס המחפיר של בני האדם כלפיהם. החזיר הזקן מיג`ור מעודד את שאר החיות למרוד בבני האדם. המרד מתרחש והחיות מצליחות לגרש את בני האדם מהחווה להיות אדונים בזכות עצמם. בתחילה מחליטות החיות שמונהגות ע"י החזירים לנהל את החווה בשלטון שוויוני. הם מנסחים עקרונות שוויון וצדק שהעיקרון החשוב שבהם הוא "כל בעלי החיים שווים". אולם לאחר מותו של מיג`ור משתלטים החזירים על החווה בהנהגתו של נפוליאון ומאמצים לעצמם מעמד וזכויות יתר שמתבטא בשינוי הדיברות ובמיוחד "כל בעלי החיים שווים, אך יש בעלי חיים שווים יותר". כך בעצם המצב הקודם בו בני האדם שלטו בחיות חוזר על עצמו בשנית, בדמותם של חזירים. בעקבות זאת התפתחו סכסוכים פנימיים בין החיות, וגרוע מכך, בני האדם ניסו להשתלט מחדש על החווה. באפילוג נראים החזירים לבושי החליפות משחקים קלפים עם בני אדם בעלי החוות השכנות, והחיות מבינות שהמדכא אמנם הוחלף אך הדיכוי נותר בעינו.

 

9.  פאוסט, יוהן וולפגנג פון גתה, המאה ה16

 

יצירת המופת של גתה, המחזה פאוסט הינו טרגדיה בת שני חלקים. זו אולי יצירת הספרות הגרמנית החשובה מכולן, ואחת הנשגבות בכל הזמנים. כתיבת המחזה ארכה שנים רבות, וגתה כינה אותה "סיכום הסיכומים" של חייו.

עלילת המחזה עוסקת בגורלו של איש ספר ואלכימאי בשם פאוסט, אשר נמצא בשליחות אחר תכלית החיים האמיתית. המחזה נפתח בהתערבות בין אלוהים למפיסטופלס השטן. אלוהים מאשר לשטן לפתות את נשמתו של פאוסט וגורס שפאוסט יינצל למרות הישענותו על הרציונליות והאוב מאשר על האמונה. פאוסט מצהיר שאיננו יכולים לדעת דבר משום שהמדע נותר בעלטה משום שהוא חסר יסוד ודאי. פאוסט מקדיש עצמו לכישוף בתואנה כי יוכל להגיע לעצם לבו של ההבנה על העולם. פאוסט לא מסתפק רק בכוח, הנאה וידע אלא שואף לקחת חלק בסודות השמימיים של החיים. הוא פונה לרוחות הארץ אך אלה מסרבים לסייע לו להרוות את צמאונו, שאינו יודע שובע, לידע.

פאוסט הופך מדוכדך וחושב לשים קץ לחייו. פעמוני הכנסייה בפסחא מסמלים את התחייה ופאוסט מתגבר על דכאונו בעזרת זכרונות ילדות. הוא לא מתאבד אך נותר מדוכא. הוא אוהב את החיים אך רעב לטעום ממטעמיו העמוקים ביותר. הוא מחפש בלהט אחר הידע אך באותה נשימה מחפש לספק את תשוקותיו הארציות. בשלב זה מפיסטופלס מתגלה בפני פאוסט ומציע לו לקיים כל מה שחפץ בו בתמורה לנשמתו. בשני חלקי המחזה אנשים תמימים הופכים לקורבנות של הברית שנוצרה בין פאוסט לשטן. בחלק הראשון הקורבנות הם הנערה מרגרטה (גרטכן), אמה ואחיה. בעזרתו של מפיסטופלס, פאוסט מפתה את מרגרטה אך זו ממענת להכניסו לחדרה עקב חששותיה מאמה. פאוסט נותן לאמה סם שינה בעל השפעה קטלנית. אחיה של מרגרטה מנסה לנקום את מות אמו וכבודה של אחותו בדו-קרב עם פאוסט. הוא נופל בהתערבותו של מפיסטופלס. מרגרטה יולדת לפאוסט בן והורגת אותו. היא מסיימת בכלא.

בחלק השני של המחזה המיזם המגלומני של פאוסט תובע קורבנות. הוא מבקש להעלות את האדמה מפני הים ביוון. הוא מקים אתר הנדסי של מערכת סוללות, ובכך מביע את רצונו להשיג לא רק ידע מדעי אלא גם כוח טכנולוגי. המיזם ההנדסי שלו גורם למותם של זוג קשיש שטיפלו בו בהיותו צעיר. פאוסט לא ציפה להשלכות הטרגיות  של עבודתו, אך לבסוף משלים עמן.

פאוסט של גתה הוא סיפור על חתירה בלתי נדלית לידע, אהבה וכוח. החתירה הזו מסתכמת בסוף בחזון המסמא והמגלומני של מיזם הנדסי אשר זורע הרס ואבדון. ולמרות הכל נשמתו של פאוסט עולה לגן עדן כשהמלאכים שרים לו שבח: "מי ששואף בעמל בלתי פוסק נעניק לו ישועה". נראה שמוסר ההשכל הוא שככל שנשאף לגדולה, אלוהים יעניק לנו גאולה, גם אם נפריז ונסטה לעבר החטא.

 

 

10.    רומיאו ויוליה, ויליאם שייקספיר, 1597

 

 

במשך שנים רבות, מריבה מתמשכת בין שתי משפחות אריסטוקרטיות העיבה על תושבי העיר ורונה שבאיטליה. משפחת קפולט ומשפחת מונטגיו פשוט לא הסתדרו ביניהם והרבה בני משפחה משני הצדדים קיפחו את חייכם מסיבה זו. אסקלוס, נסיך ורונה, הזהיר את המשפחות שאם הסכסוך לא יחדל עונשם יהיה גזר דין מוות.

את המחזה פותחים המשרתים משתי המשפחות שמנהלים ויכוח ביניהם. רומיאו ממשפחת מונטגיו מאוכזב מכך שלא הצליח לו עם נערה שאהב בשם רוזלין.

בנווליו חברו ובן דודו מעודד אותו ומציע לו להשתתף בנשף שמארגנת משפחת קפולט, כדי להוכיח לו שקיימות בנות שוות אחרות.

בנשף פוגש רומיאו את יוליה, בת קפולט. הם חווים אהבה ממבט ראשון. רומיאו התגנב לחצר ביתה של יוליה וטיפס למרפסת חלונה. הם מתוודים על אהבתם ומחליטים להינשא למחרת בתאו של הכומר לורנצו בתקווה שהנישואים ישימו קץ לסכסוך בין המשפחות. השניים נישאים בצהריים למחרת אצל האב לורנצו. לרומיאו נודע שטיבלט, אחיין של הגברת קפולט, הזמין אותו לדו קרב. טיבלט מתגרה ברומיאו וכועס על כך שהופיע בנשף. רומיאו סירב לקריאת התיגר וטיבלט הקניט אותו על כך. מרקוציו, חברו של רומיאו, נלחם במקומו. הוא נדקר ומת בזרועותיו של רומיאו. בתגובה רומיאו הורג את טיבלט. הוא מחפש מפלט בביתו של האב לורנצו ומגלה שנסיך ורונה גזר עליו גלות. רומיאו מנסה להתאבד אך לורנצו עוצר בעדו ומציע לו להיפרד מאהובתו ומבטיח לו שינסה לעזור לו.

פאריס מבקש את ידה של יוליה מאביה, האב מסכים וקובע שהחתונה תיערך בעוד שלושה ימים. יוליה מסרבת ואביה מאיים לנשל אותה מהירושה. היא בורחת נסערת לביתו של האב לורנצו. לורנצו הוגה תוכנית לבטל את החתונה ולאחד בין רומיאו ויוליה. הוא נתן ליוליה סם שאמור להרדים אותה למשך יומיים, וביקש ממנה ליטול אותו ערב לפני החתונה. בינתיים הוא שלח שליח להחזיר את רומיאו ממנטואה. יוליה חוזרת הביתה ומסכימה להינשא לפאריס. אביה כה מאושר שהוא מקדים את החתונה יום למחרת. בבוקר למחרת מטפלת מוצאת את יוליה במיטתה, מתה כביכול. הקפולטים החלו בהכנות להלוויה. השליח של האב לורנצו לא הודיע לרומיאו על התוכנית. שליחו של רומיאו, באלטסאר, מבשר לו על מותה של אהובתו. רומיאו קנה בקבוק רעל ומיהר חזרה לורונה. רומיאו מגיע אל אחוזת הקבר של הקפולטים ופאריס ניסה למנוע את כניסתו. רומיאו הורג אותו. הוא רואה לכאורה את יוליה מתה, שותה את הרעל ומת. האב לורנצו נכנס לחדר ובדיוק באותו זמן יוליה מתעוררת ורואה את רומיאו מת לפניה. לורנצו מנסה לשכנע אותה לעזוב עמו, היא מסרבת בתוקף ומנסה לשתות מבקבוק הרעל. כשהיא רואה שהבקבוק ריק היא דוקרת את עצמה עם חרבו של רומיאו ומתה. משפחת קפולט ומונטגיו ונסיך ורונה נכנסים לאחוזת הקבר. האב לורנצו מספר להם מה קרה. המשפחות מחליטות לשים קץ לסכסוך ולהתאחד באבלם.

 

11.     המלט, ויליאם שייקספיר, 1600

 

דנמרק רדופת הבגידות, תככים ורוחות – מצויה בפרשת דרכים. לאחר מותו של המלך המלט, המלכה האלמנה גרטרוד מתחתנת עם אחיו קלאודיוס. הנסיך הצעיר המלט נסער מחוסר הנאמנות של אמו. בעוד המלט יוצא מגדרו בטירת אלסינור, רוחו של המלך המלט מתגלית בפניו ומעבירה לו מסר מחריד: קלאודיוס הרעיל את המלך המלט בשנתו כדי לחטוף את הכתר ואת אשתו. רוחו של המלך מבקשת מהנסיך לנקום את מותו. המלט מסכים ומחליט להעיד פני משוגע כדי להסוות את זממו.

המלך קלאודיוס מודאג משני דברים – פורטינברס הצעיר מנורבגיה מעמיד את צבאו כנגד דנמרק כדי לתבוע מחדש בעלות על אדמתו האבודה של אביו. קלאודיוס מסכל את ניסיונו של פורטינברס אך מאפשר לו לעבור דרך דנמרק ולהילחם בפולין. הדבר השני שמדאיג אותו הוא אחיינו ובנו החורג המלט המופרע. קלאודיוס שוכר כמרגלים את רוזנקרנץ וגילדנסטרן, חבריו לשעבר של המלט, כדי לעקוב אחריו מקרוב. יועצו של המלך פולניוס טוען שחוסר השפיות של המלט נגרמה בשל אהבתו הנכזבת לבתו אופליה. כדי לבדוק זאת, פולניוס מביא את בתו בפני המלט ועוקב יחד עם קלאודיוס אחר הנעשה. משמתברר ששיגעונו של המלט רק מחמיר קלאודיוס נותר לא משוכנע מהסברו של פולניוס.

הנסיך המלט מעלה על נס הצגה המשחזרת את רצח אביו. הוא עוקב יחד עם חברו הנאמן הורציו אחר סימני אשמה מצד המלך. קלאודיוס מזדעזע ומתחנן בפני המלט למחילה. המלט כמעט הורג אותו אך מתחרט כאשר נזכר שנשמה המתה בזמן תפילה עולה ישר לגן עדן. המלט מגיע לחדרה של אמו גרטרוד, ומתנכל לה על חלקה בקנוניה. פולוניוס היועץ, שהתחבא בחדר מאחורי וילון, זועק לעזרה כאשר חשב שנשקפת סכנה למלכה גרטרוד. המלט דוקר והורג אותו במחשבה שמדובר בקלאודיוס.

קלאודיוס מחפש להיפטר מהמלט ושולח אותו לאנגליה בלוויית חבריו המרגלים, רוזנקרנץ וגילדנסטרן, כשהוא מעביר דרכם מכתב למלך אנגליה המנחה אותו להוציא את המלט להורג. המלט עולה על מזימתו של קלאודיוס ושולח למלך אנגליה מכתב חדש בשמו של קלאודיוס בו הוא מציין את שמותיהם של חבריו המתחזים כנידונים למוות. המלט שב לאלסינור ומאשים את אופליה במזימות נגדו. בצער על מות אביו, קבורתו הלא מכובדת ויחסו של המלט כלפיה, אופליה מתאבדת בטביעה. אחיה לארטס מתאבל על מותה ונשבע לנקום בהמלט. קלאודיוס מציע לערוך תחרות סיף ביניהם, להקהות את חוד חרבו של המלט ולטבול את חרבו של לאטרס ברעל. כמתוכנן לאטרס פוצע את המלט בחרב המורעלת. במהלך הקרב הם מחליפים חרבות והמלט דוקר אותו. לפני מותו לאטרס מגלה לנוכחים על המזימה בה היה שותף. המלכה גרטרוד מתה משתיית משקה מורעל בגביע שהיה מיועד להמלט. המלט הורג באמצעות החרב הרעילה את קלאודיוס. בנשימותיו האחרונות המלט משאיר את דנמרק בידיו של פורטינברס ומצווה על הורציו לספר לעולם על הטרגדיה המלכותית.

 

12.     המלך ליר, ויליאם שייקספיר, 1605

 

ליר, מלך בריטניה, מחליט לאור זקנה לחלק את ממלכתו בין שלוש בנותיו ויורשותיו קורדליה, גונריל ורייגן. הבת הבכורה גונריל נישאה לדוכס אלבני. הבת האמצעית רייגן נישאה לדוכס קורנוול. לקורדליה, הבת הצעירה, יש שני שידוכים מתאימים – מלך צרפת והדוכס של בורגונדי.  סיפור נוסף בספר הוא של הרוזן של גלוסטר מחצר המלך ליר. לרוזן יש שני בנים, הבן הבכור אדגר והבן הקטן והממזר, אדמונד. העלילה נפתחת בפרישה של ליר מכס המלכות והחלטתו לפצל את ממלכתו בין בנותיו. ליר מבקש מבנותיו להביע את אהבתן אליו בכל דרך שיחפצו. בעשותן כן יבטיחו לעצמן את הירושה. גונריל ורייגן מביעות את אהדתן וחיבתן לאביהן. קורדליה לא יודעת איך להביע את אהבתה ומסכמת שמילים לא יכולות לתאר את עוצמתה. המלך ליר מפרש את דבריה לא נכון ומוריד את חלקה מהירושה. הירושה מתחלקת בין גונריל ורייגן שמקבלות לעצמן כמעט את כל הממלכה. ליר מסתפק ב100 אבירים שילוו אותו לביקורים אצל בנותיו.

אחרי שקורדליה נושלה מן הירושה היא מתחתנת עם מלך צרפת. בינתיים בארמון גלוסטר, אדמונד מחליט שהוא לא ייתן לאי לגיטימיות שלו למנוע לרשת נכסי אביו. הוא מתכנן לשכנע את הרוזן מגלוסטר שאדגר מתכנן להתנקש בו (ברוזן) כדי להשתלט על הירושה כולה בעודו צעיר. אדמונד מוסר לאדגר שאביו רודף אחריו אחרי ששמע שביצע פשע חמור. בשמע הדברים, אדגר נמלט.

ליר מחליט שהוא לא מסוגל להמשיך לחיות עם שתי בנותיו עקב התנהגותן המרשעת כלפיו. הוא צועק ומקלל אותן ורותח מזעם ומאבד את עשתונותיו, דבר שבנותיו לא עושות מאומה כדי למנוע. הוא מוצא מפלט אצל קנט, יד ימינו, ובסופו של דבר עם אדגר המתחזה לקבצן כדי להימנע מלהיתפס ע"י אביו הרוזן מגלוסטר. גלוסטר מנסה לעזור לליר להתעשת על עצמו, אך אדמונד בוגד באביו ומסיט את רייגן וקורנוול להטיל עליו עונש שפל. עיונו מנוקרות והוא נשלח בגפו לסערה. אדגר מוצא את אביו העיוור ושניהם מצטרפים לליר שעתה איבד את שפיותו.

קורדליה שומעת על מה שעוללו אחיותיה לליר. בעלה, מלך צרפת, מנסה להסדיר מחדש את סמכויותיו של ליר כמלך ושולח את חייליו לבריטניה. קורדליה מאתרת את אביה ומעניקה לו את כל החום והאהבה להם נזקק. היא מקדישה את כולה בשבילו כדי להחזיר לו את שפיותו.

בינתיים אדמונד מתכנן לנכס לעצמו את ירושת אביו גלוסטר. גונריל ורייגן מתעניינות בו, והעניין הופך לתחרות מרה ביניהן. בקרב על הכתר גונריל ורייגן מביסות את הצרפתים וליר וקורדליה נלקחים בשבי. אדמונד מתכנן לגזור עליהם גדר דין מוות. דוכס אלבני מאשים את אדמונד בבגידה וקשירת קשר נגדו יחד עם גונריל. ניתנת לו הזדמנות להילחם בדו קרב נגד הדוכס. בשלב זה אדגר מופיע מחופש בשריון וקורא תיגר על אחיו. אדגר פוצע אנושות את אדמונד ומשאיר אותו להתוודות על כל חטאיו. זמן קצר אחר-כך מגלה משרת שגונריל הרעילה את אחותה רייגן והתאבדה. אדמונד חושף שהוא הטיל עונש מוות על ליר וקורדליה.

ליר נושא בידיו את קורדליה שאינה בין החיים. הוא מתייסר ביגון ומתקשה להשלים עם מות בתו האהובה אפילו ברגעיו האחרונים. הדוכס אלבני מוריש את הממלכה לקנט ואדגר. קנט מסרב להצעה ואדגר מוכרז כמלך בריטניה ועל גבו תלויה המשימה הקשה מנשוא להשיב ולשקם את בריטניה לאחר הטרגדיה שספגה.

 

 

13.     לוויתן, תומאס הובס, 1651

 

לוויתן גורס ששלום מדיני ואחדות חברתית יכולות להיות בהישג יד ביסודו של שלטון מובנה ואמנה חברתית. השלטון האידיאלי לדעת הובס מחזיק בכלל הסמכויות של כלל היחידים כדי להבטיח את בטחונם, והוא מבוסס על האמנה החברתית. במבוא הובס מתאר את המדינה כ"אדם מלאכותי" וכמערכת פוליטית המחקה את הגוף האנושי. תמונת השער בספר, שהובס עזר בעיצובה, מתארת את המדינה כדמות אנושית גדולה המורכבת מגופם של אזרחיה, והשלטון בראשו.הובס קרא לדמות הזו "לוויתן" ע"ש הלוויתן המתואר בתנ"ך; הלוויתן הוא המטאפורה של הובס לשלטון המושלם. בספרו הוא מנסה להוכיח את נחיצותו של הלוויתן על מנת לשמר את השלום ולמנוע מלחמות.

"לוויתן" מחולק לארבעה ספרים, הספר הראשון "על האדם" מכיל את התבנית הפילוסופית של כל הטקסט, בעוד שאר הספרים מרחיבים ומפרטים את הטיעונים המוצגים בספר הראשון. הובס טוען שטבע האדם ניתן להסבר בהישען על העקרונות המטריאליסטיים. המצב הטבעי של האדם רווי באלימות ובפחד. מצבו הטבעי של האדם הוא מלחמת כל-בכל, שבו אנשים מחפשים תמידית להשמיד זה. המצב הזה מאוד לא רצוי ולכן אנשים שואפים תמיד לשלום, והדרך הטובה ביותר להשיג שלום היא ליצור את הלוויתן בעזרת האמנה החברתית. הספר השני דן בהקמת הלוויתן ומדגיש את הזכויות והסמכויות של הריבון והאזרח. הוא מפרט את המערכות והמכניזם של המדינה. הספר השלישי נוגע בהתאמה של הדת הנוצרית עם הפילוסופיה ההובסיאנית, ותפקיד הדת בלוויתן. הספר הרביעי מנסה לסתור אמונות דתיות מוטעות וגורס שהדת הנוצרית זקוקה ללוויתן כדי לקדם שלום ובטחון.

 

14.   רובינזון קרוזו, דניאל דפו, 1719

 

ספרו המפורסם של דפו סימל את פריחתו של ז`אנר הריאליזם הספרותי. הספר מהלל את סתגלנותו ואומץ לבו של האדם אשר שורד את איתני הטבע ואף משגשג בתנאים קשים הודות לתושייתו. ההשראה לספר באה מסיפור אמיתי של נער צעיר שנותר על אי בודד מאות ק"מ הרחק מצ`ילה ושרד בגפו חמש שנים.

גיבור הספר הוא רובינזון קרוזו הצעיר מאנגליה החולם לצאת למסעות בלב ים לאכזבתם של הוריו שבכלל רוצים שיהיה עו"ד. כשהוריו מסרבים לתת לו לצאת אפילו למסע יחיד, הוא בורח עם עוד חבר לכיוון לונדון. פיראטים משתלטים על ספינתם ובשנתיים שאחרי קרוזו משמש כעבד של פיראט ברברי. הוא מצליח להימלט עם בחור נוסף על גבי סירה ומתיידד עם קברניט פורטוגזי שמסכים לקחת אותו עמו לברזיל. בסיועו של הקברניט הוא רוכש לעצמו מטע גידול. הוא מצטרף למשלחת לסחור בעבדים מאפריקה. סערה חזקה הורסת את הספינה וקרוזו הוא הניצול היחיד. הוא מצליח לשחות לאי בודד. הוא מוצא מקום נחמד ללון בו במערה, מנהל לוח שנה על-חריכת חריכת סימנים בפיסת עץ. הוא מגדל תבואה וצד למחייתו, כותב שירה ולומד לגדל עזים. הוא אפילו קורא בתנ"ך ומתחבר לצד הרוחני שלו כשהוא מודה לאלוהים על שלא החסיר ממנו דבר חוץ מחברה.

אחרי 15 שנה שלא פגש אף אדם הוא מגלה שקניבלים מקומיים מגיעים מדי פעם לאי כדי להרוג ולאכול אסירים. תחילה הוא מתכנן להרוג את המנוולים אבל אז הוא מבין שאין לו זכות לעשות כן שהרי הקניבלים לא התקיפו אותו ומבחינתם הם לא מבצעים פשע. קרוזו מקווה לתפוס אסיר או שניים שישמשו לו חברה וישרתו אותו. כשאסיר מנסה להימלט מהקניבלים, קרוזו עוזר לו ומכנה את חברו החדש "ששת" על שם היום בו הופיע. הוא מלמד את ששת אנגלית וממיר את דתו לנצרות.

אחרי כמה שנים מגיעה עוד ספינה של קניבלים לאי. קרוזו וששת מצליחים להרוג את רוב הקניבלים ולהציל שני אסירים. אחד מהם הוא אביו של ששת והשני ספרדי שמוסר לקרוזו שיש עוד אסירים ספרדים ביבשת המרכזית. מתגבשת תוכנית להציל את שאר האסירים ואביו של ששת והספרדי חוזרים ליבשת. טרם שובם מתקרבת לאי ספינה אירופאית. פיראטים השתלטו על הספינה ותכננו להעביד את קברניט הספינה באי של קרוזו. קרוזו עוזר לקברניט להשתלט מחדש על הספינה בתמורה לכך שיסיע אותו ואת ששת לאנגליה. הם משאירים אחריכם שלוש אסירים מצוות הספינה שידאגו לאי וידווחו לספרדי על מה שקרה. קרוזו מגלה שלמרות שנעדר יותר מ25 שנה, עסקי גידול המטעים שלו הצליחו מאוד והוא התעשר ממכירתם. הוא גומל לקברניט הפורטוגזי שהיה כה אדיב כלפיו. הוא מתיישב באזור כפרי באנגליה, מתחתן ומביא שלושה ילדים. כשאשתו מתה הוא חוזר לאי בפעם האחרונה.

 

 

15.     האחים קרמזוב, פיודור דוסטויבסקי, 1880

 

לפיודור קרמזוב היו שלושה ילדים. דמיטרי, מצד אשתו הראשונה. ואיוון ואילושה מצד אשתו השנייה. הילדים לא התעניינו במה שקורה בבית. אחרי הכל האמהות מתו והאבא שיכור ורודף שמלות. הם התגוררו אצל קרובי משפחה, בעוד פיודור ניצל את היעדרותם לאורגיות שארגן. בשנים שאחרי, דמיטרי שואל את אביו לגבי הירושה שלדבריו אמו השאירה לו. קרמזוב הזקן מלגלג על בקשתו וטוען שאינו יודע במה מדובר. דמיטרי ואביו הופכים לאוייבים מושבעים. ובנוסף לעניין הירושה, הם מתחרים על לבה של גרושנקה בעלת המוניטין המפוקפק. אחרי התחבטויות עולה הצעה לפתור את בעיות המשפחה בתיווך הישיש של אליושה במנזר, האב זוסימה. במנזר מתפתחת תקווה של פיוס. כשדמיטירי מאחר למפגש הפיוס, פיודור מתנהג בוולגריות האופיינית לו ומאשים את דמיטרי בדגנרציה. דמיטרי לא נשאר חייב וטוען כי אביו הציע לגרושנקה 3,000 רובלים כדי שתשכב עמו.בעיצומה של המריבה, האב זוסימה כורע ברך ונושק לרגליו של דמיטרי. כולם משתתקים. לאחר שהוא מתעשת, קרמזוב הזקן ממשיך לעשות בושות בחדר האוכל במנזר. הוא עוזב ומורה לאליושה להצטרף אליו.

בהמשך מתברר שייתכן וקרמזוב הוא אב לעוד בן, שקרמזוב פיתה את אמו האילמת וחסרת הבית שילדה לו את פאבל סמירדיקוב. סמירדיקוב הוא אדם מוזר וקודר שנוהג להתרחק מאנשים ולוקה באפילפסיה. כמו איוון, סמירדיקוב הוא אתאיסט, והוא נוהג לדון עמו בפילוסופיה. יום לאחר המפגש הטעון במנזר אליושה בא לבקר את אביו כשהוא נתקל בדמיטרי. הוא מספר לו שהוא התארס עם נערה בשם קתרינה ושהוא הלווה ממנה 3,000 רובלים כדי להיות עם גרושנקה. הוא מבקש מאליושה לדבר איתה כדי שתבטל את האירוסין ולעזור לו להחזיר את החוב כדי שיוכל להתחתן עם גרושנקה. אליושה ממשיך לבית אביו ופוגש את סמירדיקוב שמתווכח עם המשרתים על ענייני דת. לאחר מכן קרמזוב מטיף לאיוון ואליושה על אלוהים וחיים לאחר מוות. איוון מצהיר שהוא לא מאמין לא בזה ולא בזה. אליושה טוען ששניהם קיימים. דמיטרי מתפרץ לחדר בחיפושו אחר גרושנקה שהוא חושב שאביו הרחיק אותה ממנו. הוא תוקף את קרמזוב ומאיים להרוג אותו.

אליושה מטפל באביו ומעביר את הללה במנזר. יום למחרת הוא הולך לבקר את קטרינה ומנסה לשכנע אותה לשווא שהיא ואיוון אוהבים זה את זה והיא לא צריכה להדאיג את עצמה בקשר לדמיטרי. אליושה עוזר לילד בשם אילושצ`קה שילדים אחרים התנכלו לו. הוא מגלה שדמיטרי תקף את אביו של אילושצ`ה, סרן בדימוס בשם סניגירוב. כפיצוי על מעשה אחיו אליושה מציע לו כסף. סניגירוב מסרב לקבל אותו. בהמשך אותו יום אליושה נפגש עם איוון במסעדה והם ממשיכים את הדיון על אלוהים והחיים לאחר המוות. איוון טוען שהוא לא יכול להאמין באלוהים שמתיר לכל כך הרבה אנשים לסבול. מנגד אליושה מסביר לו שהוא לא יכול להבין את ההגיון האלוהי, ויש רק אחד שיכול: ישוע. איוון קורא לאליושה פואמה שכתב בשם "האינקויזיטור הגדול". בפואמה מתוארת פגישה בין מנהיג האינקוויזציה הספרדית וישוע. האינקויזיטור טוען בפני ישוע, שבכך שנתן למאמינים בחירה חופשית הוא דן אותם לחיים של סבל ואומללות. כשאליושה חוזר למנזר הוא מוצא את האב זוסימה על סף מוות. לפני מותו הוא מטיף לסלחנות ובגאולה עצמית. הוא גורס שאף חטא אינו עומד בפני עצמו ושכולנו אחראים לחטאיהם של קרובינו. לאחר מותו יש ציפייה שגופותו של זוסימה לא תירקב בהתאם לאמונה גופת איש קדוש אינה נרקבת. הגופה נרקבת במהירות וריח הצחנה הופך לבלתי נסבל. הרקבון מעמיד בסימן שאלה את קדושתו של זוסימה. אליושה נסער מהכפשת שמו של זוסימה ומאבד עשתונות. הוא מגלה את כוחות האמונה מחדש כשהוא מנשק את האדמה ליד המנזר. דמיטרי וידידו מיטקה נוסעים לעיר הסמוכה כדי למכור רכוש ולהשיג כסף לבריחה המתוכננת של דמיטרי וגרושנקה. היוזמה נכשלת והם חוזרים ומגלים שארוסה הקודם של גרושנקה חזר לקבל את ידה. דמיטרי עורך משתה בו הוא מתכון להתעמת עם ארוסה. במהלך המשתה גרושנקה מתוודה על אהבתה לדמיטרי. דמיטרי נעצר בחשד לרצח אביו קרמזוב הזקן. בחקירה דמיטרי מגלה שכל הראיות נגדו. דמיטרי רצה להרוג את אביו אך לא עשה זאת. האדם היחיד שהיה איתו בזמן הרצח הוא סמירדיקוב, אלא שבאותה עת הוא קיבל התקף אפילפסיה והיה מחוסר הכרה. סמירדיקוב מתוודה בפני איוון על כך שביצע את הרצח. הוא מאשים את איוון בכך שיש לו חלק באשמה היות והוא זה שאמר לו מתי אביו יישאר לבד והוא זה שנטע בו את האמונה שעולם ללא אלוהים הוא כזה שמותר בו הכל. אליושה מוצא את איוון על סף טירוף, ומסר לו שסמירדיקוב התאבד זמן קצר אחרי פגישתם.

במשפטו של דמיטרי, המזל מפנה לו עורף כאשר קתרינה מציגה בעדותה מכתב שכתב לה ובו הביע רצון להרוג את אביו. עדותו של איוון לא קבילה בשל אי שפיותו. בפסק הדין נקבע שדמיטרי אשם והוא ירצה 20 שנות מאסר עם עבודות פרך. דמיטרי משלים עם גורלו. הרומן מסתיים בהלווייתו של אילושצ`קה שמת ממחלה. אליושה מפציר בחבריו לנצור אותו בלבם ולאהוב זה את זה. הם מבטיחים לו שיזכרו את אילושצ`קה והיו מעתה אנשים טובים יותר.

 

16.   החטא ועונשו, פיודור דוסטויבסקי, 1866

 

סטודנט לשעבר בשם רודיון רומניץ` רסקולניקוב, נאבק במחשבות על רצח זקנה, מלווה בריבית, שהוא מחשיב כנטל על החברה. אחרי שהוא עורך ביקור ניסויי בביתה, הוא נתקל בפאב בבחור ששמו מרמלדוב המתוודה בפניו שבעיית השתייה שלו היא הגורם למצוקה הכלכלית של משפחתו, ולכך שבתו סוניה הידרדרה לזנות. רסקולניקוב מקבל מכתב מאמו שבו שהיא מודיעה לו שאחותו דוניה התארסה לאיש עסקים איש בשם לוצין, ושהן באות לבקרו בסנט פטרבורג. בעודו מתחבט ברעיונותיו המופרעים, רסקולניקוב מגלה שאחותה למחצה של הזקנה מתכוונת לעזוב לתקופה מסויימת. הוא מנצל את ההזדמנות לרצוח את הזקנה, ורוצח גם את אחותה שקפצה לביקור מפתיע בביתה. למרות טעויותיו, רסקולניקוב נמלט מהמקום כשם שבא.

הוא נופל למשכב ולוקה בפרנויה כאשר מתחיל לחשוב שכולם חושדים שביצע את הרצח. חבריו, רזומין וזוסימוב מנסים לעזור לו להבריא. מתנועע בין תחושת שליטה לאשמה, רסקולניקוב כמעט מסגיר עצמו לידי המשטרה. דעתו מוסחת כשנודע לו שמרמלדוב מת בתאונה. הוא תורם כסף לאשתו ופגש את בתו סוניה, שהסבל וההקרבה העצמית שלה משפיעים עליו עמוקות. ביקורן של אמו ואחותו רק מגביר תחושותיו הקשות כשהוא מתנגד לנישואיה של דוניה. רסקולניקוב מגלה שהמשטרה חושדת בו. הוא מתושאל בכבדות על ידי פורפירי, קצין חוקר. החשדות נעלמים כשצייר ושמו ניקולאי לוקח על עצמו את האשמה. רסקולניקוב לא יכול לשאת את האשמה ומתוודה על חטאו בפני סוניה. סוידריגילוב, בחור שניסה פעם לחזר אחרי דוניה, שומע את הוידוי. הוא מנצל אותו להשיג שוב את דוניה. הוא מבין שהיא לא מעוניינת בו שם קץ לחייו ביריה.

רסקולניקוב מבקר את אמו בפעם האחרונה לפני שהוא מסגיר את עצמו. הוא מתפרק בפניה בדמעות תנין. בעידודה של סוניה, הוא ניגש לתחנת המשטרה ומודיע שהוא הרוצח. הוא נידון לשמונה שנות עבודת פרך בסיביר. סוניה שאוהבת אותו, מתלווה איתו. בעזרת אהבתה הוא חווה התחדשות ותחושת גאולה.

 

17.    מסביב לעולם בשמונים יום, ז`ול ורן, 1872

 

פיליאס פוג, ג`נטלמן עשיר רווק ומתבודד מלונדון, יחד עם משרתו פספרטו מתכוונים להקיף את העולם בשמונים יום כהתערבות על סך 20,000 ליש"ט עם חבריו במועדון הרפורמי. יום למחרת ב3 לאוקטובר, 1872 הוא יוצא עם פספרטו ברכבת מלונדון תוך שהוא מתחייב לשוב ללונדון 80 יום אחרי ההתערבות, כלומר ב21 בדצמבר. פוג ופספרטו מגיעים לסואץ. אך כבר בהתחלה הם נקלעים לצרות כשמפקח של הסקוטלנד יארד בשם פיקס חושד בפוג שהוא ביצע שוד בנק. המפקח עולה איתם לאונייה שמפליגה לבומבי. בבומביי הם עולים על רכבת לקולקטה שבמערב בנגל בהודו. הם מגלים שהמסילה מבומביי לקולקטה לא נסללה עד הסוף והם עושים את דרכם על גבי פיל אותו קנה פוג. בדרך הם רואים מסע לוויה של אישה בשם אאודה שמורה להיות מוקרבת במקדש למחרת. הם מגבשים תוכנית להציל אותה. פספרטו מתחזה לגופת הבעל המת. הוא מטיל אימה על הכוהנים שמאמינים שהבעל קם לתחייה. בעוד הכוהנים נמלטים, פוג ופספרטו מצילים את אאודה. בקולקטה עולים פוג, פספרטו ואאודה על אונייה להונג קונג. מסתבר שקרוביה של אאודה עזבו את הונג קונג, ופוג מחליט לקחת אותה איתם. פיקס שעקב אחריהם כל הדרך, טוען בפני פספרטו שהוא בלש ושהוא חושד בפוג שהוא שודד הבנקים. הוא מסמם את פספרטו שבכל זאת מצליח לעלות על האונייה ליוקוהמה. בהיותו מסומם, הוא לא מודיע לפוג על השינוי הלו"ז של האונייה ליוקוהמה. למחרת פוג תופס יחד עם אאודה אונייה, ואונייה נוספת ליוקוהמה שם הם מתאחדים עם פספרטו. יחדיו הם ממשיכים באונייה לסן פרנסיסקו. ושם הם תופסים רכבת לניו יורק. ברכבת אינדיאנים חוטפים את פספרטו. פוג יוצא אחריו ומצליח לשחררו. כדי להדביק את הפיגור בזמנים, פוג שוכר מזחלת והם תופסים רכבת לשיקגו וממשיכים משם לניו יורק. בניו יורק פוג מבין שאיחר לאונייה שמפליגה ללנודון. הוא מאתר אונייה שמפליגה לבורדו. פוג ופספרטו עולים לאונייה ומשחדים את צוות האונייה להפליג לעבר ליברפול. הדלק כמעט אוזל, והם שורפים את כל עצי ההסקה באונייה. הם מגיעים לליברפול שעות לפני תום ההתערבות. כשהם על אדמת אנגליה,  פיקס עוצר את פוג בחשד לביצוע שוד. מתברר לו שחלה טעות משהשודד האמיתי נתפס כבר כמה ימים קודם לכן. כתוצאה מהעיכוב הלא נעים פוג מאחר את הרכבת ללונדון ולכאורה מפסיד בהתערבות. פוג אשר בטוח שהפסיד בהתערבות, מתנצל בפני אאודה על שהביא אותה לאירופה ואין באמצעותו כסף לכלכל אותה. אאודה מתוודה בפניו על אהבתה אליו ומבקשת להינשא לו. הוא מסכים וקורא לפספרטו להזמין כומר להשיאם. בבית הכומר פספרטו מגלה שהם טעו בתאריך, ושעכשיו בעצם ה21 בדצמבר. הם הרוויחו יום נוסף כשחצו את קו התאריך הבינלאומי. פוג מגיע בזמן למועדון הרפורמי וזוכה בהתערבות. סכום הזכייה בהתערבות רק החזיר לו את סכום הבזבוזים על המסע, כך שיצא שלא הרוויח דבר. חוץ ממאודה שעשתה אותו למאושר בגברים.

 

      

18.   מכונת הזמן, הרברט ג`ורג` וולס, 1895

 

מדען מלונדון המכונה "הנוסע בזמן" מדגים לעמיתיו על מכונה שיצר ושלטענתו יכולה לנוע בזמן שהוא בעצם מימד רביעי. הוא מסיים לבנות דגם גדול יותר ויוצא למסע אל העתיד. במהלך המסע בזמן הנוסע חזה בשינויים מהירים המתרחשים בסביבתו, את השמש הזורחת והשוקעת והירח הגואה, הבניינים מסביב והנוף הכללי עברו אמורטיזציה, השתנו והתחלפו כל רגע. בעוד הנוסע היה בבחינת צופה ולא הושפע מהשינויים סביבו. מסעו בזמן משגר אותו לשנת 802,701 לספירה. הוא מגלה מקום פסטורלי ויפיפה המיושב באנשים קטנים ופשוטים הקרויים "אילוי". זמן קצר אחר הופעתו, הנוסע מציל מטביעה אילוי נקבה בשם וינה. וינה אסירת תודה לנוסע ומלווה אותו בהמשך. האילוי עושים רושם של אנשים ילדותיים החיים במושבות קטנות ללא היררכיה וללא קונפליקטים. מתאכסנים במבנים גדולים ומורכבים אך הרוסים בחלקם, ניזונים מפירות, לא עובדים ולא משתמשים בשום טכנולוגיה מודרנית. לונדון העתידית מוקפת בשדה עם צמחים ופירות לא מוכרים ופה ושם מבנים נטושים ומוזנחים לכאורה ללא תכלית. האילוי מסתקרנים ושמחים מהופעתו הפתאומית של הנוסע אך עד מהרה מאבדים עניין.

הנוסע משבית את מכונת הזמן ומתלווה למושבת האילוי. הם מכבדים אותו עם מנת פירות תוך כדי שהוא מנסה לתקשר עמם. השפה הזרה והאינטליגנציה הנחותה של האילוי מקשה עליו להרוויח מידע שימושי וחשוב כלשהו. הנוסע מחליט לחקור ולהבין את האזור העתידי בעצמו. הנוסע משער שחוסר האינטליגנציה והמראה הפיזי של האילוי הם תוצאה של ניסיון בני האדם בעבר לשנות את הטבע ולהתערב במהלכו בשימוש הטכנולוגיה, פוליטיקה, אמנות ויצירתיות. התערבות זו גרמה איכשהו לדבולוציה של המין האנושי ולהפיכתם לאילוי. ללא צורך בטכנולוגיה וחקלאות ובכושר המצאה כדי לשפר את החיים, האנשים הפכו לחסרי דמיון וסקרנות לגבי העולם. בלי עבודה הם הפכו לקטנים וחלשים ובלי הבדל ניכר בין הזכרים לנקבות. הנוסע משער שאנשים הצליחו ליצור מערכת חיסונית טבעית מושלמת, וזו הסיבה שהאילוי לא חולים. בהיעדר עבודה או קשיים שיש לפתור, החברה הופכת למנוונת, ללא היררכיה או תחרות, מנהיגים או מעמדות. לפיכך בחברת האילוי לא התקיימו מלחמות או פשע.

כשהשמש שוקעת והנוסע מחפש מקום ללון הוא מגלה שמכונת הזמן שלו נעלמה. הוא חושד בתחילה באילוי אך מתבדה במהרה. הנוסע מגלה שבעולם העתידי מתקיים עוד זן אנושי קניבלי דמוי קוף שחי במחילות מתחת לאדמה. האנשים החייתים האלה המכונים "מורלוק", רודים באילוי שמייצתים להם. הנוסע מניח שההתערבות האנושית באיתני הטבע בעבר גרמה לפיצול המין האנושי לשני זנים ולדבולוציה. המעמד הקפיטליסטי הגבוה השתנה לאילוי הילדותיים והמגושמים. ואילו המעמד הנמוך, הפרולטריון, הפך למורלוק המפלצתיים.

הנוסע מציין שהתיאוריה שלו אלגנטית ופשוטה אך הסיבה האמיתית לדבולוציה של המין האנושי לא ידועה. הנוסע יורד למחילות המורלוק ומגלה שנקודת התורפה שלהם היא האש. המורולוק מצליחים להניס אותו והוא בורח עם וינה למעין מוזיאון קדום שהוא קיווה שיספק להם מפלט. באותו לילה הוא מבעיר מדורה ביער וגורם בלי כוונה לשריפה. מורלוקים רבים מתים בשריפה ובכאוס שנוצר, וינה נהרגת. הנוסע חוזר למחילת המורלוקים ומצליח להפעיל את מכונת הזמן לפני שהם תופסים אותו. הוא קופץ לעתיד הרחוק, עוד 30 מיליון שנה קדימה. הוא צופה בכדור הארץ הגוסס, וביצורים החיים האחרונים שעוד נותרו בו, ובשמש התקועה תמידית במצב שקיעה. הנוסע ממשיך לנוע קדימה בזמן ורואה את כוכב חמה ונוגה נבלעים בשמש שהיא עתה ענק אדום. כדור הארץ הופך למקום קפוא, אפל ושומם. לקראת סוף העולם, החיים גוועים. האצות על הסלעים עדיין שורדות ויצורים קטנים דמוי סרטנים הנעים על החוף.

הנוסע חש מבולבל ואבוד לנוכח האירועים שחזה, הוא מעביר את מכונת הזמן לרברס וחוזר אחורה לתקופה בה חי, שלוש שעות אחרי הזמן שעזב. הוא מגולל לחבריו הספקנים על הדברים שראה וחווה. ביום למחרת עמיתו של הנוסע, המספר את הסיפור, מגיע לביתו של הנוסע ומוצא אותו מוכן לנסיעה נוספת בזמן. הנוסע מצטייד בתרמיל קטן ומצלמה ומבטיח לחברו שהוא יחזור עוד חצי שעה. שלוש שנים חולפות והנוסע טרם חזר. השאלה מה אירע לו ולאן גלש בזמן נותרה בגדר מסתורין.

 

 

19.     הרוזן ממונטה כריסטו, אלכסנדר דיומא, 1844

 

אדמונד דנטס, מלח צעיר ומוכשר, משיט את ה"פראון" יחד עם חברו הטוב פרננד למרסיי לאחר שהקפטן של הספינה חלה. סדרך הם עוצרים באי קטן ששימש מקום מפלט לנפוליאון בונפרטה. בונפרטה מבקש מדנטס להעביר מכתב לחבר טוב שלו במרסיי. הקפטן מת ודנטס והצוות חוזרים הביתה למרסיי. כאות הוקרה הוא מועלה לדרגת קפטן. חבריו מקנאים בו על המינוי, וחברו פרננד מגלה על המכתב של נפוליאון וזועם על כך שדנטס לא שיתף אותו. בנוסף הוא מאוהב במרסדס שאוהבת את דנטס ומתכוונת להתחתן איתו. דנגלרס, חבר של דנטס ששאף להיות קפטן, כותב מכתב לתובע וילפורט במרסיי ומאשימו בקשירת קשר עם נפוליאון. וילפורט מקבל לידיו את המכתב ומגלה שהוא ממוען לאביו שהוא בונפרטיסט מושבע. וילפורט שחרד לקריירה הפוליטית שלו גוזר על דנטס מאסר עולם באי המבודד, כלא מבצר איף, באשמת בגידה. בכלא דנטס מאבד כל תקווה לאחר שנים של בידוד. תקותו מתחדשת כשהוא שומע קולות חרישיים של חפירה. דנטס חופר לכיוון הרעשים ופוגש בכומר איטלקי אבה פרייה. עד מהרה הם הופכים לחברים טובים, ודנטס מגלה שחברו מתהדר בהשכלה רחבה שאותה הוא משתף איתו, וכך דנטס למד בעזרת פרייה היסטוריה, כלכלה, פילוסופיה ומתמטיקה. דנטס מקבל מושג על עניינים פוליטיים ומפתח בטחון עצמי ותחכום. השניים דנים בקשר שנוצר נגד דנטס ושהוביל לגורלו המר ללא עוול בכפו. הם חופרים מנהרה אל החופש, אך פרייה הזקן לא זוכה להכיר שוב חירות. לפני שהוא מת הוא מגלה לדנטס על מקום מוצאו של אוצר גדול באי האיטלקי מונטה כריסטו. אחרי מותו של מורה הדרך שלו, דנטס מעביר את גופתו לתא שלו והוא עצמו מתכסה בשק מתים. הסוהרים זורקים את השק לים בהניחם כי גופתו של פרייה מצויה בו. דנטס מצליח להשתחרר מהשק ושוחה לעבר אי בקרבת מקום. הוא כמעט טובע בגלל סערה חזקה. ביום למחרת הוא נזכר שראה ספינה טרופה בזמן הסערה. הוא מעמיד פנים כניצול היחיד בספינה וספינה שנקרית בדרך נחלצת לעזרתו. דנטס לומד שהצוות לספינה מבריח סחורה לא חוקית. בחודשים שאחרי הוא מתיידד עם הצוות ורוכש את אמונו. הוא מציע לעגון באי מונטה כריסטו ולהבריח שם את הסחורה. משהספינה עוגנת באי, דנטס מזייף פציעה ומבקש שישאירו אותו מאחור. לבדו באי, הוא חופשי לחפש אחר האוצר.

הסבל שהוא חווה במשך השנים הרבות בכלא השמור והמבודד, שינו אפילו את מראהו החיצוני עד לדרגה שבה חבריו הטובים וקרובי משפחתו לא יזהו אותו. לימודיו עם הכומר פרייה העניקו לו השכלה רחבה והעמיקו את תבונתו. דנטס מתעשר לבלי היכר לאחר שמוצא את האוצר האבוד. העושר יאפשר לו להשתלב במעמד הגבוה. השינוי המשמעותי ביותר שעבר הוא פסיכולוגי. הוא נבגד בידי אנשים בטח בהם. הוא מחליף את האידיאליזם של פעם בכמיהה לנקום. דנטס מגיע לרומא ומתכנן ליישם את תוכנית הנקמה שיזם. הוא מציג עצמו כ"הרוזן ממונטה כריסטו", אריסטוקרט עשיר ומסתורי. הוא מתחבר עם אריסטוקרט צעיר ועם אלברט דה מורסרף, בנה של מרסדס. הוא מגיע לפריס ומבסס שם את מעמדו. בשל עושרו הרב, הידע והכריזמה המרשימה, אפילו אוייבו לא עומדים בקסמיו וכולם רוצים להתיידד איתו. דנטס פוגש צוער שלו החי בעוני שנדמה כאילו נפל עליו משמיים בשל תאוותו. דנטס נזכר שבשל קנאתו, הצור לא נחלץ לעזרתו. הוא למד ממנו שכל אוייביו התעשרו מאוד אחרי מעצרו. מכיוון שהצוער כבר קיבל את עונשו, דנטס מביא לו יהלום שיכול להוציא אותו ממצבו העגום, או לחילופין להרוס אותו בגלל תאוותו. הצוער כמעט נרצח בגלל שבחר בדרך השנייה, ודנטס מציל אותו ונותן לו עוד הזדמנות. גם את ההזדמנות הזו הוא מפספס והפך לפושע מועד שנרצח כשהוא מנסה לפרוץ לביתו של דנטס.

דנטס פוגש את דנגלרס, חברו לצוות דאז, שעתה הפך לבנקאי. דנטס מסנוור אותו בעושרו ומשכנע אותו לפתוח בפניו את המזומנים באמתלה שהם שותפים. עד מהרה דנטס משמיד את מרבית הונו של דנגלרס. דנטס שוכר עבד בשם היידי, שאביה בטח בפרננד שבגד בו במלחמה. אחרי מותו של אביה, היא ואימה נמכרו לעבדות. דנטס משכנע את דנגלרס לפרסם את הסיפור בעיתונות. כתוצאה מכך, פרננד מובא למשפט. היידי מעידה נגדו ופרננד מורשע. מרסדס התחנה עם פרננד והביאה לו ילד, אלברט. היא מזהה את דנטס. היא מספרת לאלברט על דנטס כשהיא שומעת שהוא הזמין אותו לדו קרב על מפלת אביו. אלברט ומרסדס בזים לפרננד שמתאבד. הם פותחים דף חדש בלעדיו. אחרון ברשימת הנקמה של דנטס, הוא וילפורט התובע. משפחתו של וילפורט התפצלה. ולנטינה בתו עומדת לרשת את כל  ירושת משפחת אמה רנה, אשתו הראשונה של וילפורט. אשתו השנייה אלואיז מחפשת להתעשר בשביל בנה אדוארד. דנטס שמודע לכוונתיה של אלואיז נותן לה סם ששיש לו פוטנציאל לרפא אנשים במינון נמוך, ולהרוג במינון גבוה. אלואיז מרעילה בטעות את המשרת בבית וילפורט. היא מנסה לרצוח את ולנטינה ואת אביו של וילפורט. בינתיים דנטס מגלה שלוילפורט היה רומן עם אשתו של דנגלרס ושנולד להם בן. וילפורט ניסה להיפטר מהיילוד, אך הוא ניצל בידי ברטוציו, אוייב של וילפורט. ברטוציו משרת עתה את דנטס. בנו של וילפורט מגיע לפריז בזהות בדויה, ומגלה את זהותו בפני וילפורט לאחר שרצח את הצוער. ולנטינה ניצלת מהרעלה בידי דנטס. וילפורט מגלה דרך אביו את מעלליה של אלואיז. כשהוא מתעמת איתה, היא נכנסת לפניקה ומרעילה את בנה אדוארד ואת עצמה. כשדנטס מציג עצמו בפני וילפורט הלה יוצא מדעתו.

העניינים מסתבכים כפי שדנטס לא ציפה. מקסימיליאן מורל, בנו של אחד מחבריו של דנטס, מאוהב בבתו של וילפורט, ולנטינה. ומאמין שהיא כבר לא בין החיים לאחר השתלשלות המאורעות הטרגית שהתרחשה במשפחה. דנטס מתחיל לפקפק בשליחותו כאיש צדק בשליחות האל. הטלת הספק בהמשך פעולתו מחזירה לו את אנושיותו ואז הוא מצליח לסלוח לעצמו ולאויביו. באמונה שהצדק לצידו, וכשמצפונו נקי הוא מנסה לתקן את המעוות. כשמורל מתכוון להתאבד, דנטס משכנע אותו לדחות את ההתאבדות בעוד חודש. לאחר חודש, באי מונטה כריסטו, הוא מפגיש בין מורל לולנטינה וחושף שהוא זה שהציל את ולטינה מהרעלה. הוא מוריש להם אוצרו ועוזב את האי. הוא מגלה את טיבה של האהבה מחדש יחד עם היידי. השניים חיים יחדיו ומנסים לפתוח פרק חדש בחייהם.

 

20.     שלושת המוסקטרים, אלכסנדר דיומא, 1844

 

ד`ארטניין האציל העני הגסקוני, עושה את דרכו ב1625 לפריס שם הוא מקווה להגשים את חלומו להפוך למוסקטר. בדרך הוא נקלע למריבה עם אדם מסתורי עם שכמיה שחורה וצלקת בפניו. משרתי הפונדק בו התרחשה המריבה תומכים באיש המסתורי שעושה רושם כג`נטלמן וד`ארטניין יוצא כשהוא מושפל ומדמם בעוד הג`נטלמן המסתורי עוזב את המקום בנינוחות. לפני שהוא עוזב, הג`נטלמן המסתורי מגלה שבידי ד`ארטניין מכתב המלצה מאביו הממוען לדה טרוויל, חברו הטוב של אביו של ד`ארטניין שהיה ראש המוסקטרים של הוד מלכותו. כשד`ארטניין חוזר להכרה הוא מגלה שהג`נטלמן המסתורי גנב את המכתב שנשא. בפריס, ד`ארטניין פוגש את דה טרוויל, אך בלי מכתב ההמלצה של אביו, הוא מתקבל בקרירות. באותו יום, ד`ארטניין שהיה נחוש להוכיח את עצמו, מזמין לדו קרב את שלושת המוסקטרים – אתוס, פרתוס וארמיס - בהפרשי זמן שונים. ד`ארטניין מתחיל להלחם באתוס, כשאנשי משמרו של החשמן מתערבים מאחר ודו קרבות נאסרו באותה תקופה על ידי החשמן. שלושת המוסקטרים וד`ארטניין מתאחדים להילחם בהם. לאחר הקרב ד`ארטניין זוכה להערכתו של דה טרוויל ומתיידד עם אתוס, פרתוס וארמיס. הוא הופך לחייל בחיל המשמר המלכותי. זמן קצר לאחר מכן הוא פוגש בקונסטנס בונאסי המקורבת למלכה אן מאוסטריה, ומתאהב בה. המלכה לא מרוצה מנישואיה למלך צרפת לואיס ה-13 ומתאהבת בלורד האנגלי מבקינגהם. קונסטנס וד`ארטניין עוזרים להם להיפגש, והמלכה נותנת ללורד רביד שהעניק לה בעלה המלך לואיס. החשמן דה רישלייה מגלה באמצעות מרגליו על המתנה של המלכה, ומשכנע את המלך לערוך נשף שבו תתבקש לענוד את הרביד. ד`ארטניין והמוסקטרים יוצאים ללונדון במטרה להחזיר את הרביד חזרה מהדוכס. שלושת המוסטרים נפצעים בדרך וד`ארטניין נאלץ להגיע לאנגליה לבדו. הוא משיב את הרביד ומחזיר אותו למלכה אן בדיוק בזמן כדי להציל את כבודה האבוד. נקמתו של החשמן רישלייה לא מאחרת לבוא כאשר ביום למחרת קונסטנס נחטפת. ד`ארטניין יחד עם שלושת המוסקטרים מנסה לאתר אותה, אך לשווא. בינתיים הוא מתיידד עם רוזן האנגלי וינטר המכיר לו את אחותו-למחצה, מיליידי דה וינטר. למרות אהבתו לקונסטנס וחששותיו שמיליידי נמנית בין המרגלים של החשמן, הוא לא עומד בקסמיה. הוא כמעט נופל ברשתה עד שהוא מוצא מכתב אהבה שכתבה לרוזן  וורדס. בעזרתה של העוזרת של מיליידי, קיטי, הוא מעביר לילה עם מיליידי כשהוא מתחזה לוורדס. כשהוא מספר לה את האמת היא מנסה להרוג אותו בפגיון. במאבק ביניהם הוא מגלה על זרועה סימן קעקע המסמל פשע חמור שהיא ביצעה.

ד`ארטניין נזכר במעשייה שסיפר לו פעם אתוס ומבין שמילידיי היא בעצם אינה אשת אצולה אנגליה אלא למעשה אשתו של אתוס, שכולם חשבו אותה למתה. הוא יודע שמיליידי לעולם לא תשכח לו על ההשפלה שגרם לה, והוא עושה דרכו לעיר הנמל לה רושל שם החל המצור על העיר עקבות מלחמת צרפת-אנגלייה, ונלחם יחד עם חבריו. מיליידי מנסה להתנקש בחייו של ד`ארטניין עוד שלוש פעמים, ובינתיים הוא מגלה שהמלכה אן הצליחה להוציא את קונסטנס מהכלא שבו זרק אותה החשמן ושהיא כעת במקום מבטחים. בפונדק ליד לה רושל, אתוס, פרתוס וארמיס שומעים שיחה של החשמל רישלייה ומיליידי. רישלייה מורה לה להתנקש בלורד בקינגהם והיא שואלת אותו אם לטפל גם בד`ארטניין. רישלייה כותב לה מכתב חנינה שתשתמש בו להגנה לאחר מותו של ד`ארטניין. לאחר שהחשמן עוזב, אתוס מתייצב מול מיליידי ודורש שתביא לו את מכתב החנינה. כשארבעת המוסקטרים מתאחדים, אתוס מציג לד`ארטניין את עניין מכתב החנינה ומביא לו אותו לשימושו בעת הצורך. עקב המלחמה כל ניסיון של המוסקטרים לנסוע לאנגליה ולהזהיר את הלורד ייחשב כבגידה. הם מחליטים להציל את הלורד בכך שיכתבו לרוזן וינטר שיעצור את אחותו. הרוזן נענה לבקשתם ועוזר את מיליידי, ומחזיק אותה בכלא באחד הצריחים כשהוא מפקיד את החייל ג`ון פלטון לשמור עליה.

בלה רושל, החשמן עצמו מעריץ את גבורתו של ד`ארטניין בקרבות ומציע לדה טרוויל להסמיך אותו כמוסקטר. חלומו של ד`ארטניין מתגשם. המלכה מגלה לד`ארטניין את מקום מחבואה של אהובתו קונסטנס במנזר בצפון צרפת, והוא וחבריו יוצאים אחריה. באנגליה, מיליידי מפתה את השומר ג`ון פלטון ומשכנעת אותו לסייע לה לברוח ולהרוג את הלורד מבקינגהם. פלטון מבצע את מבוקשה והיא עצמה חוזרת לצרפת. היא כותבת לחשמן שהמשימה בוצעה ושהיא מחפשת אחר מקום מבטחים בו תחכה לקבל את שכרה על הפשע. צחוק הגורל רצה שמיליידי תתחבא באותו מנזר בו התחבאה קונסטנס. בלא שהיא יודעת מי היא, קונסטנס מתיידדת עם מיליידי. מיליידי מגלה שד`ארטניין אמור להגיע בכל רגע והיא נמלטת, לא לפני שהיא נוקמת ומרעילה את קונסטנס. קונסטנס מתה בידיו של ד`ארטניין.

לאחר שהרוזן וינטר מודיע לקוורטט על ההתנקשות בלורד. היא מאותרת בבקתה נטושה ביער.  היא מואשמת בשלל סעיפי עבירה: הרעלת קונסטנס, ניסיונות ההתנקשות בד`ארטניין, הקשר להתנקשות הלורד מבקינגהם, פיתוי פלטון, התנקשות בחייו של אח של הרוזן וינטר. אתוס מצהיר שמיליידי מסומנת כפושעת כשהסמל מוטבע על זרועה. כשמיליידי דורשת שהוא יציג בפניה את האיש שהטביע לה את הסמל, עולה לפניה אדם עם גלימה אדומה שמוכר לה כמוציא להורג בתלייה. המוציא להורג מכיר את עברה האיום של מיליידי ונותן את עדותו במשפט.

היא הייתה נזירה יפיפייה שפיתתה את הכומר בכנסייה, שהיה אחיו של המוציא להורג. בעודם מתכננים לברוח לארץ מרוחקת, הם גנבו כלי קיבול יקרים מכרו אותם. הם נתפסו ונכלאו. מיליידי פיתתה את בנו של הסוהר שעזר לה להימלט. הכומר ברח אף הוא והצטרף אליה. הם נמלטו, כשהם מתחזים לאחים, למושבה שם מיליידי פגשה את אתוס. היא עזבה את הכומר והפכה לאשתו של אתוס. הכומר הגלמוד והמושפל גילה שאחיו המוציא להורג כלוא במקומו. הוא מסגיר את עצמו כדי לשחרר את אחיו ואז תולה את עצמו.

לאחר הוצאתה להורג של מיליידי המוסקטרים חוזרים ללה רושל ובדרך פוגשים את הרוזן מרושפורט, שהיה יועץ קרוב של החשמן והיה בדרכו לשלם למיליידי. רושפורט, שהוא לא אחר מאשר הג`נטלמן המסתורי שאותו פגש ד`ארטניין בדרכו לפריס וגנב את מכתבו, קיבל הוראה לעצור את ד`ארטניין במידה וייתקל בו. הרוזן מרושפורט מביא את ד`ארטניין בפני החשמן רישלייה. החשמן מאשים את ד`ארטניין בהאשמות חסרות שחר שמהוות תירוץ לייחולה של מיליידי למותו. ד`ארטניין מספר לחשמן את האמת אודות מיליידי, ניסיונות ההתנקשות נגדו, הרעלת אהובותו המאדאם קונסטנס, ישיבתה בכלא והוצאתה להורג. החשמן מאשים את ד`ארטניין בכך ששפט אותה בעצמו, ואז ד`ארטניין מציג בפניו את מכתב החנינה שאתוס הוציא ממיליידי. החשמן שהתפעל מאומץ לבו ותושייתו של ד`ארטניין ושמח להיפטר מבת ברית מסוכנת כמו מיליידי, מציע לד`ארטניין למנות אותו למפקד המוסקטרים ומבקש ממנו להתיידד עם הרוזן מרושפורט. ד`ארטניין מציע לשאר המוסקטרים את המינוי והם מסרבים באמונה שהוא הכי ראוי. הוא היחיד מבין הארבעה שנותר בצבא. אתוס פורש. פרטוס מתחתן עם אלמנה עשירה ומתבסס אי שם בכפרים, ארמיס הופך לכומר. הם יתאחדו פעם נוספת בספר השני של הטרילוגיה – כעבור 20 שנה.

 

21.   עלובי החיים, ויקטור הוגו, 1862

 

ז`אן ולז`אן מגיע לבור התחתית כאשר הוא נאלץ לגנוב פת לחם כדי למנוע מאחותו ושבעת ילדיה לגווע ברעב. הוא נשלח לרצות שבע שנים מאסר. הוא מנסה לברוח פעם אחר פעם וכתוצאה מכך גזר הדין מוחמר לתשע-עשרה שנים. בתקופת הריצוי ולז`אן מפתח טינה כלפי כל האנושות. לבסוף הוא משתחרר ומסתובב בין הכפרים עם תעודת אסיר. אנשי הכפרים מנדים אותו ומונעים ממנו פריבילגיות בסיסיות. ולז`אן הופך להומלס הישן על ספסלים.  זקנה טובה שחסה עליו מפנה אותו להגמון באזור שמארח אותו. ולז`אן מנצל את הכנסת האורחים האדיבה ומבטא את שנאתו לכלל כשהוא גונב מההגמון כלי כסף ובורח. למחרת ולז`אן נתפס ומבא בפני ההגמון כדי לאשר את דבר העבירה. להפתעתו, ההגמון מוסר לשוטרים שהוא העניק לולז`אן במתנה את הצלחות וכלי הכסף. הוא רומז לולז`אן שעליו לנצל את הרכוש היקר שבידיו במטרה לחזור למוטב. ולז`אן מתייחס בכבוד לעצתו של ההגמון ובזהות בדויה הוא מקים מפעל תכשיטים ואף הופך לראש עיר. במסגרת תפקידו כראש עיר הוא פוגש בנערת ליווי בשם פנטין, אשר עבדה אצלו במפעל ופוטרה ולימים הידרדרה לזנות בשל מצוקה כלכלית. פנטין מבקשת ממנו עזרה כספית על מנת שתוכל לקבל בחזרה את בתה קוזט, שהועברה למשפחה אומנת מכיוון שפנטין לא יכלה לתמוך בה. המשפחה האומנת תנרדייה סחטה כספים מפנטין והתעללה בבתה קוזט. פנטין לוקה בדלקת ריאות ועל ערש מותה מבטיח לה ולז`אן להחזיר אליה את קוזט ממשפחת תנרדייה.

ז`אבר, שוטר חרוץ ומסור לחוק, חושד בראש העיר ולז`אן שהוא האסיר הנמלט בכלא שבו עבד כסוהר בעבר. ז`אבר מודיע לדרגים מעליו על החשד. הוא מקבל תשובה שז`אן ולז`אן כבר נתפס ומתפטר מבושה. ז`אן ולז`אן האמיתי שיודע עתה שאדם חף מפשע נכלא על לא עוול בכפו, מסגיר עצמו למשטרה וחוזר לכלא. בעבודות השירות בכלא נקרית בפניו הזדמנות לברוח והוא מנצל אותה. הוא נזכר בהבטחתו לפנטין ומחליט לברוח לפריז ולגדל שם את קוזט. ולז`אן חי עם קוזט בפריז שהופכת לנערה בתקופת מהפכת יולי ב1830. קוזט מתאהבת במריוס, צעיר פריזאי, אך ולז`אן החש קנאה ושנאת הזר מנסה למנוע את הקשר. אפונין, בתו של תרנדייה מתאהבת אף היא במריוס ומצילה את חייו. היא נואשת כאשר אינו נענה לאהבתה ונהרגת בדרך לפגישה עמו. ולז`אן מחליט לערוק עם קוזט לאנגליה. מריוס המאוכזב מצטרף למהפכה. ז`אבר שרדף אחרי ולז`אן עד פריס, מצטרף למהפכה כסוכן כפול כדי לדכא אותה. הוא נחשף על ידי גברוש, בן תרנדייה, ונשבה בידי המהפכנים. במהפכה ולז`אן משלים עם העובדה שקוזט אוהבת את מריוס ומשתתף בקרב כדי להשגיח על מריוס ולסייע לפצועים. ולז`אן מגלה אומץ לב וגבורה וכאות הוקרה מפקירים את ז`אבר השבוי לחסדיו. ולז`אן משחרר אותו ללא תנאים.

ולז`אן מציל את מריוס ומוביל אותו דרך תעלת ביבים שם הם נשדדים על ידי תרנדייה שחושב את מאריוס למת. בהמשך הוא פוגש שוב את ז`אבר ליד הנהר. ז`אבר האסיר תודה מסייע לולז`אן למלט את מריוס למקום מבטחים ודואג שיקבל טיפול רפואי. ולז`אן שחוזר להסגיר את עצמו ומגלה שז`אבר נעלם, ובדיעבד מתגלה שהוא התאבד בנפילה מגשר. קוזט מתחתנת עם מריוס. ולז`אן מספר למריוס שהוא אסיר נמלט מריוס משוכנע שהוא פושע נבזה ומנתק יחד עם קוזט את קשריו עמו. מאוחר יותר מריוס מגלה את טיבו האמיתי של ולז`אן ושהוא האיש שהציל אותו במהפכה. הוא חוזר יחד עם קוזט לפגוש אותו ובמקום זאת הם חוזים בו על ערש דווי, כשהוא מאושר לראות שוב את בתו המאומצת, ומת בשלווה.

 

22.     מלחמת העולמות, הרברט ג`ורג` וולס, 1898

 

הסיפור מתחיל באנגליה בתחילת המאה ה19. גיבור הספר ששמו לא ידוע מוזמן על ידי אסטרונום בשם אוגילבי למצפה הכוכבים באוטרשואו. במצפה הכוכבים הוא חוזה בפיצוץ על פני שטח הכוכב מאדים. זהו רק אחד מהפיצוצים שאירע שמעסיק את הקהילה המדעית. זמן קצר לאחר מכן מטאור נראה מתרסק בהורסל שליד לונדון. ביתו של הדובר לא הרחק ממקום ההתרסקות, והוא בין הראשונים שמזהה שזהו כלי תעופה חייזרי ממאדים. כשפתח כלי התעופה הגלילי נפתח יוצאים ממנו מאדימים מגושמים עם זרועות ציד שפרשו מכונות מוזרות בשטח המכתש. אנשים שהתקרבו למכתש עם דגל לבן נשרפו בידי מעין לייזר. אחרי ההתקפה, הדובר לוקח משפחתו לקרובי משפחה עד אשר המצב יהיה תחת שליטה. כשהוא חוזר לביתו הוא רואה מה המאדימים הרכיבו: מכונות אדירות המהלכות על שלוש רגליים ומצויידות בלייזר הקטלני ובנשק כימי "העשן השחור". הטריפודים זרעו הרס ביחידות הצבא והשמידו את כל הנקרה בדרכם. איש צבא בדימוס מספר לדובר שעוד כלי תעופה מאדימי נחת ביישוב שבין ביתו לבין מקום מושבם של שאר משפחתו. השניים מנסים להימלט יחדיו אך נפרדים כשהמאדימים מתקיפים את שפרטון.

עוד כלי תעופה גליליים ממאדים נוחתים באדמת אנגליה. פניקה גדולה תוקפת את תושבי לונדון שנסים על נפשם. בין הנמלטים אחיו של הדובר שיחד עם משפחתו מצליח לעלות על ספינה שעוברת בתעלת למאנש למקום מבטחים. אחד מהטריפודים נהרס בשימוש ארטילריה, ושניים נוספים מופלים בשימוש צוללות. אך כוחות הצבא לא מצליחים להביס את הטריפודים שמשתלטים על כל מזרח אנגליה. הדובר מוצא עצמו לכוד בבניין הרוס הצופה על אחד המכתשים שיצרו המאדימים. דיווחים מחרידים טוענים שהמאדימים ניזונים מדמם של אנשים. יחד עם הדובר לכוד כומר שאיבד את שפיותו בשל הטראומה שחווה עקב הפלישה. התנהגותו הלא רציונלית גורמת לכך שהמאדימים מגלים אותו. הדובר בקושי נמלט מאותו גורל. הדובר נוסע ללונדון שם הוא מגלה שהמאדימים נחשפו לזיהום חיידקי שהם לא מחוסנים בפניו. הדובר מתאחד שוב עם אשתו, והוא ושאר האנושות עומדים כעת מול תמונת מציאות שונה מאוד אודות היקום לאחר הפלישה ממאדים.

 

23.        סולאריס, סטניסלב לם, 1961

 

עלילת הנובלה היא בעיקרה על הניסיונות הכושלים לתקשר עם צורת חיים חייזרית בכוכב לכת זר ושמו "סולאריס". הכוכב מוקף במעין אוקיאנוס שהוא בעצם אורגניזם יחיד על פני כל שטח הכוכב. האוקיאנוס מפגין סימנים של אינטליגנציה עצומה ולא מובנת, אשר מסוגלת ליצור תופעות פיסיקליות בדרך שהמדע לא יכול להסביר. תודעתו של האוקיאנוס שונה עד מאוד מזו של בני אדם וכל ניסיון לתקשר עמו נידון לכישלון. היסטוריית המחקר של הכוכב שזורה בניסיונות לתקשר עם האוקיינוס, שעלו בתוהו וגבו חיי אדם. הדבר גרם לתסכול  וזעם רב בקרב החוקרים שביקשו להשמיד אותו על שום שלא ניתן להבינו, ולבסוף הדבר הביא לנטישתם של מרבית החוקרים. הנובלה נפתחת בהגעתו של הפסיכולוג כריס קלוין אל תחנת החלל המקיפה את סולאריס וחוקרת את פניו. המחקר נמשך שנים אך מדענים לא הצליחו לפענח את התופעה המורכבת והסתפקו בתצפיות ובהגדרת מונחים של מה שראו מבלי שהבינו את פשרם. כשהמדענים והפסיכולוג מתאמצים לתקשר עם האוקיאנוס, המחקר משפיע עליהם פסיכולוגית. האוקיאנוס משחק באישיותם, זיכרונותיהם ורגשותיהם העמוקים ביותר של החוקרים. הוא מכריח אותם להתמודד עם המחשבות והזיכרונות הכי כואבים ומודחקים שלהם בכך שהוא יוצר דמויות שיש להן משמעות כבירה לכל אחד מהחוקרים. הפסיכולוג כריס מתמודד עם דמותה של אשתו המנוחה האריי, שהתאבדה. כריס נאלץ להתמודד עם רגשות האשם שלו  בכך שהוא מרגיש אחראי להתאבדותה. הדמות משחזרת את התאבדותה בכך שהיא משכנעת את החוקרים האחרים להשמיד אותה. החוקרים האחרים מסתירים את הדמויות והתופעות שעמן הם נאלצים להתמודד, אך הם מספקים רמזים לדברים הרבה יותר גרועים. החוקרים שנותרים בחיים עוזבים את תחנת החלל וחוזרים לכדור הארץ.

 

24.    יבגני אונייגין, אלכנסדר פושקין, 1833

 

יבגני אונייגין הוא אחת הנובלות המפורסמות והמתוקשרות ביותר של אלכסנדר פושקין. הנובלה נחשבת ברוסיה לספרות קלאסית וגיבורה שימש השראה לדמויות ספרותיות רבות אחרות. בעיני רבים האופן שבו נכתבה הנובלה חשובה יותר מהעלילה.

יבגני אונייגין, רוסי אריסטוקרט, מוצא את חייו משעממים ויורש בית אחוזה מדודו. כשהוא עובר לאחוזתו הוא מתיידד עם משורר חובב בשם ולדימיר לנסקי. יום אחד לנסקי מזמין את אונייגין לסעוד עם משפחת ארוסתו, אולגה לרינה. בסעודה אחותה של אולגה, טטיאנה, מתאהבת באונייגין. היא כותבת לו מכתב בו היא מתוודה בפניו על אהבתה. על אף שמחווה זו נחשבת הרואית בעיני טטיאנה שכתבה על התאהבות דומה באחד הרומנים שלה, החברה הרוסית דאז לא ראתה בעין יפה יוזמה שכזו בידי אישה צעירה ורווקה. בניגוד לציפיותיה, אונייגין לא השיב למכתבה. בפגישתם הבאה אונייגין דוחה את חיזוריה בנאום מתנשא.

בהמשך לנסקי שוב מזמין את אונייגין לחגיגה שארגנה טטיאנה ומשפחתה. אונייגין מפלרטט עם אולגה. ולמורת רוחו של לנסקי הוא ממשיך לפלרטט ולרקוד איתה. לנסקי עוזב בכעס ובבוקר למחרת מאתגר את אונייגין בדו קרב. בקרב אונייגין הורג את לנסקי ונמלט.טטיאנה מגיעה לאחוזתו של אונייגין ומעיינת בספריו ובכתביו. נוצר אצלה הרושם שאונייגין הוא בסך הכל ברייה של אחד הגיבורים מהספרים, ולכן לא קיים אונייגין אמיתי במציאות. טטיאנה נוסעת למוסקבה להכיר את החברה האריסטוקרטית שם. היא מתבגרת במידה כזו שכשאונייגין מגיע אף הוא למוסקבה ופוגש אותה הוא לא מזהה אותה. כשהוא כן מזהה הוא מנסה לזכות בתשומת לבה למרות שהיא נשואה ומתעלמת ממנו. הוא כותב לה מכתב והיא לא משיבה לו. הספר מסתיים כשאונייגין פוגש את טטיאנה והיא דוחה אותו בנאום באותו נוסח שהוא דחה אותה.

 

25.     ייסורי ורתר הצעיר, יוהן וולפגנג פון גתה, 1774

 

רומן מכתבים מפורסם שהביא לגתה את התהילה בימי חייו. הרקע לכתיבת הרומן הוא ככל הנראה אוטוביוגרפי. ב1772 כשכתה סיים את לימודי המשפטים שלו הוא החל לעבוד כעורך דין בבית המשפט בוולצר. שם הוא התיידד עם קרל וילהלם. יום אחד גתה הכיר יחד עם וילהלם את שרלוטה בוף. גתה התאהב בה ומערכת היחסים שלהם הייתה הפכפכה. שרלוטה הייתה כנה עם גתה והודיעה לו שהיא לא מתכוונת להינשא לו. סיפור האהבה של גתה מקביל לרומן שכתב. שרלוטה בוף כמו מקבילתה ברומן הייתה בתו של פקיד אלמן והיו לה הרבה אחים. גתה וורתר נולדו באותו תאריך ב28 לאוגוסט ושניהם נפרדו מאהובתם ב10 לספטמבר. ברומן יש אזכור דומה לגורלו של חברו של גתה וילהלם שהתאבד. גם ורתר שם קץ לחייו. גתה כתב שהמניע להתאבדות היה אהבה נכזבת לאשתו של אדם אחר.

הרומן דן במכתבים שכותב ורתר, אמן צעיר ושרמנטי בעל מזג רגיש להפליא, לחברו וילהלם. במכתבים הוא מתאר באינטימיות את שהותו בעיירה הבדיונית ואלהיים (המבוססת על העיר גרבנהיים שליד וולצר), שם הוא פוגש ומתאהב בלוטה, בתו של פקיד שטיפלה בשמונת אחיה מאז מות אמה. לוטה מאורסת לבחור בשם אלברט. למרות זאת, הוא מבלה את החודשים הקרובים בקרבתם. כשאלברט נוסע לרגל עסקים, ורתר ולוטה מתקרבים זה לזו. חזרתו של אלברט מזכירה לו שאהבתו חסרת תקווה. היחסים בין ורתר לאלברט הופכים למתוחים, וכשהוא מבין שאהבתו ללוטה מסכנת אותו הוא עוזב את העיר. הוא מתקבל לעבודה פקידותית אך מוצא שהעבודה לא לרוחו. הוא חוזר לעיר ומגלה שאלברט ולוטה נישאו. באחת מפגישותיהם, ורתר מקריא ללוטה שירה, והם מתנשקים. מאז אותה נשיקה לוטה הפסיקה את הקשר שלה עם ורתר והבטיחה שלא תיפגש איתו יותר. ורתר שלא רואה טעם לחייו בלעדיה, לא רואה דרך אחרת מאשר ליטול את חייו. אחרי שהוא כותב מכתב פרידה, הוא משאיל שני אקדחים מאלברט ויורה בעצמו למוות.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

27 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל s u p e r mind אלא אם צויין אחרת