00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

בית חולים איכילוב ובני סלע

הימים האחרונים, והשבוע הזה בפרט, עמדו בסימן איכילוב. מצד אחד, טוב שיש בית חולים קל"ב (אסותא יותר קרוב אלי, אבל מי מתאשפז באסותא?). הנסיעה לבילינסון, או לתל השומר, ממש יכולה להיות מתישה. מצד שני, כמובן, בית חולים זה איכס. מצד שלישי, הרופאים עושים לפעמים דברים מופלאים.
 
הנה, למשל, ד"ר רזון וד"ר מרגלית, הם חיטטו לאמא שלי בראש, שלפו לה משם גידול, ולמחרת היא כבר היתה מסוגלת לפתור תשבצים. זה לא מופלא? אמנם עין אחת התנפחה בעקבות הניתוח כמו עין של רוקי בלבואה אחרי כמה סיבובים בזירה, והתפר בראש שלה נראה כמו זה של המפלצת של פרנקנשטיין, אבל היי, תשבצים, יום למחרת ניתוח במוח.
 
וזה המקום להגיד חמסה חמסה וטפו-טפו-טפו ובלי עין רעה. כי היתה לה שם בחדר אחת, עם אותו גידול בדיוק (מנינגיומה, שזה גידול בקליפת המוח, לרוב שפיר), שכבר חודש בבית החולים. פה הניקוז לא עבד, שם נדבקה בהרפס של העין במרפאת העיניים באיכילוב, דברים כאלה. הבנים שלה, שלושה, שיהיו בריאים, עושים אצלה משמרות מסביב לשעון 30 יום ומכירים כבר את כל הפציינטים במחלקה הנוירוכירורגית על בסיס אישי.
 
אז היו לי הרבה שעות איכילוב, גמרתי כמעט את כל הספר "תרה" של צרויה שלו ודי הרבה כוסות של פרנץ` ונילה מהמכונה הסמוכה.
 
ביום שישי, כשליוויתי את אמא שלי לבדיקות לפני הניתוח, ראיתי מהחלון שאיזה מסוק מרחף שם כל הזמן. כשיצאנו, בצהריים, היו בוויצמן מלא שוטרים, ונהג המונית בישר לנו על השלומיאליות שלהם. בדיוק מה שהיה חסר, אנס אלים בסביבה.
 
כשחזרתי ביום ראשון בלילה מבית החולים, ברגל, הלכתי באמצע הכביש. חלילה לא ללכת ליד הגדרות של החצרות, כי מי יודע. ובכניסה הביתה, לבדוק טוב טוב את חדר המדרגות. השכנים שלי שמו שלט, "בגלל המצב, לשמור על דלת האינטרקום נעולה ועל האור דלוק". רעיון טוב.
 
היום קיבלתי אימייל מפחיד - אחת משיטות הפעולה של הגמד האלים והמכוער הזה, בני סלע, היא להתעסק עם ארון החשמל, ואז, כשהבחורה יוצאת לחדר המדרגות לבדוק מה קרה, לתקוף. עכשיו, אצלי הפקק קופץ כל יום שני וחמישי. מה כל יום שני וחמישי, כמעט כל יום הוא קופץ, ואני יוצאת ויורדת חצי קומה, להרים את השלטר. אז אני מציצה לפני כן בזהירות רבה, שלא מסתתר שם מישהו.
 
בניגוד לאונס מהסוג של המעשים שביצע סלע, היום פרסמנו בערוץ יחסים כתבה על date rape. כפיית סקס בזמן פגישה שנקבעה מראש. נכתב שם, בין השאר, שמותר להגיד "לא" בכל שלב שהוא, אפילו אחרי מקלחת זוגית, ושאין דבר כזה באמת, נקודת אל-חזור. כמה תגובות התלוננו על הצגת הנשים כקורבנות, כמטומטמות. אולי התגובות האלה צודקות.
 
התווכחתי פעם עם מישהי בקשר לזה. אני גורסת שאם הכנסת מישהו הביתה, לקחת את הסיכון. זה לא עושה אותו פחות אשם, כמובן. אפילו לא לרגע. אבל מבחינתך, ובינך לבין עצמך, האחריות היא שלך. הרי את לא תינוקת, או רפת שכל. אם הכנסת גבר זר הביתה (ואני לא מדברת על החשמלאי או אינסטלטור), יש מצב שהוא חושב שאת רוצה אותו. ואז, אולי יהיה לך קשה להניא אותו מלבצע את זממו.
 
להבדיל, זה כמו ששופט בית משפט השלום קבע שהיתה לי "רשלנות תורמת" וקבע שאני צריכה לוותר על 20 אחוז מהפיצוי שתבעתי מנהגת שחתכה אותי בכביש - כי הייתי צריכה לדעת שיש עוד נהגים על הכביש, ולהביא בחשבון שהם עלולים לעשות טעויות.
 
הבחורה שהתווכחתי איתה אמרה נחרצות - אין דבר כזה. האשה אף פעם לא אחראית לתקיפה שלה. נכון, היא לא אחראית לתקיפה שלה, התוקף אחראי. אבל היא (מה היא? אני!) אחראית על עצמה ועל מעשיה.
 
באמת הייתי רוצה שתהיה הבחנה ברורה בין מקרים של date rape - שיכולים להיפתר אולי על ידי הסברה נכונה לגברים ולנשים ועל ידי שיקול דעת טוב יותר - לבין מקרים כמו של בני סלע, פושעים שתוקפים נשים תמימות לחלוטין, נשים שהם לא מכירים.
 
חלאות כמו בני סלע הייתי רוצה שיסורסו, פיזית, אם אפשר, לא כימית. ושיישארו בכלא לכל החיים, כדי שכושים ענקיים יוכלו לחגוג על התחת שלהם.
 
טוב, זה היה קצת תזזיתי. זה מה שיוצא אחרי ימים של איכילוב.
 
 
 

טיפים שנאספו ע"י ראיונות עם אנסים

(משהו שהתקבל באימייל, לא רשמי)

 

בבית סוהר בארה"ב נערך ראיון של קבוצת אנסים והם נשאלו מה הם מחפשים בקורבן הפוטנציאלי:

 

• הדבר הראשון שהאנס מחפש בקורבן הפוטנציאלי הוא התסרוקת. סבירות גבוהה יותר שיבחרו במישהי עם קוקו או צמה או תסרוקת אחרת שניתן לתפוס אותה בקלות. הם יעדיפו קורבן עם שיער ארוך, נשים עם שיער קצר ייבחרו לעיתים נדירות.

• הדבר השני שהאנס בוחן הוא בגדים. הם יעדיפו אשה שניתן להסיר את בגדיה בקלות ובמהירות. אנסים רבים מסתובבים עם מספריים כדי לחתוך את הבגדים.

• בנוסף הם מחפשים אשה שמדברת בפלאפון, מחפשת משהו בתיק או עסוקה בדבר כלשהו בזמן ההליכה בפני שהיא לא שמה לב   למתרחש סביבה וניתן להפתיע אותה ולהשתלט עליה בקלות.

• שעות היום בהן סיכוי גבוה שהאנס יתקוף הן בבוקר, בין 5 ל- 8:30.

• המקומות הנפוצים ביותר לחטיפת הקורבן הם חניונים ציבוריים ושירותים ציבוריים.

• היזהרי במיוחד, אם בצמוד למכונית שלך חונה רכב מסחרי גדול, שהחלונות שלו אטומים.

• האנסים מחפשים לחטוף את האשה במהירות ולעבור למקום אחר בו הסיכויים נמוכים שהם יתפסו.

• רק 2% מהאנסים אמרו שהם נושאים כלי נשק מפני שעונש על אונס ללא נשק הוא שנתיים עד חמש ואונס עם כלי נשק עונשו בין 15 ל 20 שנה (בארה"ב).

• אם האשה נאבקת באנס הוא נרתע, מפני שהוא מבין מהר מאוד שלא כדאי לו להתאמץ מפני שהמאבק ייקח זמן ויכול למשוך תשומת לב.

• האנסים גם אמרו שלא יבחרו באשה עם מטריה או כל אובייקט שניתן להשתמש בו להגנה ממרחק. מפתחות אינם מרתיעים מפני שצריך להיות מאוד קרוב לתוקף בכדי לפגוע בו באמת.


• שיטות הגנה מומלצות: אם מישהו עוקב אחרייך או עובר לידך, תסתכלי עליו ישירות ותשאלי אותו שאלה (כמו: מה השעה?) כך תוכלי להביט ישירות בפניו ולזהות אותו אחרי כן במסדר זיהוי, והוא יעדיף לחפש קורבן אחר.

• אם מישהו בא לקראתך תצעקי "עצור!" או "תתרחק ממני!" רוב האנסים אמרו שהם לא יתקפו אשה שצועקת או עושה רושם שהיא תלחם. הם מחפשים קורבן קל.

• אם יש ברשותך גז מדמיע ואת צועקת "יש לי גז מדמיע" ומחזיקה אותו לעבר לחשוד, הוא יעדיף לחפש מישהי אחרת.

• אם הותקפת סביר להניח שהתוקף חזק ממך. הנה כמה נקודות תורפה: במידה והתוקף תופס אותך מאחור תצבטי אותו בחלק הפנימי של הזרוע בין המרפק לבית השחי או בחלק הפנימי של הירך. אלו מקומות כואבים מאוד.

• צביטה כזו מספיקה כדי להסיח את תשומת לבו ואז תוכלי לבעוט לו בביצים, דבר שיפיל אותו לרצפה לכמה שניות ותוכלי לנסות לברוח.

• המרפק היא העצם הכי חזקה בגופך. השתמשי בו!

• אם התוקף מולך נסי לתפוס לו שתי אצבעות מכף היד ולכופף אותן לאחור בכל הכוח.

• ולסיום, תמיד שימי לב למתרחש סביבך והיזהרי. תמיד תסמכי על האינסטינקטים שלך, וכאשר את חשה מאוימת עזבי את המקום. גם אם זה נראה לך טיפשי באותו רגע ושאת סתם לחוצה עדיף לא לקחת סיכונים.

 
שלכם,
 
שרית Perkol.com

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

46 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת