00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

גופיה, כרס, חיבוק

"היה נחמד אם גם עלמים ועלמות עם גוף מגוהץ מעשר שעות ביום ב`נאוטילוס`, שחושפים אלפי טפחים מגופם, היו מתחשבים בציבור המביט בהם בעיני עגל, בדיוק כמו אותו קשיש עם גוף קמוט שהולך בגופייה, מכנסיים קצרים ובלי דאודורנט בדרך כלל, ואיך שהוא מריח לידי בסופר או בבנק מעניין את קצה סנדלו המרוט מימי המנד"ט.

ואגב, גם בבחורה שחושפת מרפסות ואחוריים בשפע לא תמיד בא לי להביט. מה אני, מזוכיסטית? למה לי לקנא באברים שאצלי כבר נכנעו מזמן לכוח המשיכה? בנות, מה אם איזו התחשבות מינימלית באימהות האומה? גם אתכן זה יפקוד. `הגורל הזה לא פוסח על אף אחת,` כותבת גרייס פיילי ב`הפרעותיו הקטנות של האדם` – אז למה לנקר עיניים? להגיד שבימיי לא חשפתי קצת? חשוף חשפתי. אבל תמיד עם איזה אינטגריטי לעצמי ולזולת. אף פעם לא בצורה שתביך מישהו, ותגרום לקרוביו צורך להזמין לו דחוף ניידת שח"ל", כותבת בבלוגה יעל ישראל, המגדירה עצמה סופרת, עורכת, מבקרת ספרות וקולנוע, רדיקלית חופשית וחתולאית . בבלוג יש גם קטעים מהספרים שלה.

יעל מלנקקת אל הבלוג של נולי עומר, הנושא את הכותרת "יורקת האש ואבירי החשמל הרומנטי". נולי, להגדרתה, היא יוצרת רב תחומית, שחקנית, מנחה סדנאות להומור, אינדיווידואליסטית, וברשומה המדוברת היא עורכת ראיון בלעדי ראשון מסוגו עם הכרס של הגבר הישראלי. זה מתחיל ככה:
 
- שלום כרס. תודה שמצאת לבסוף זמן לבוא ולהתראיין, אני מבינה שאת עסוקה מאד.
איך את מסבירה את הפופולריות שלך  בקרב גברים ישראלים מגיל 35 ואילך? 
- אוהבים אותי נ- שמה. אני מתבלטת, תופסת מקום, יש לי... נו, איך אמר את זה  איזה פסיכולוג או, מה הוא היה, סוציולוג...נו, אה! כן,  יש לי בטחון קולקטיביסטי  
- כן... ברור , אבל איך? למה... שתפי אותנו, מה הסוד שלך?  
- אני לא סנובית, כפרה.  מגיע הרגע ואני מתנחלת אצל כולם:  אשכנזים, ספרדים, אינטלקטוליסטים, ברבריסטים, נשואים,  גרושים, אלמנים... הכל  חוץ מהומואים, איתם, כמה שלא ניסיתי, לא הולך".
 
זה ממשיך ברוח זו ממש.

 
נסיים בחיבוק, או ליתר דיוק - חיבוקי. כרמל ויסמן כותבת בבלוגה "רצוא ושוב" על פרויקט חיבוקים:

"זה היה רעיון של שי. הוא צפה בקמפיין החיבוקים חינם של חואן מאן האוסטרלי, להיט יו-טיוב שהניב קמפיינים של חיבוקים בכל העולם (הנה כתבה עליו ועל הטרנד) ושי שלנו חשב שראוי לה גם לתל אביב והוסיף לזה מטרות משלו. קצת אחרי חמש נעמדנו במרכז ככר רבין. שי התחיל בפשטות וחיוך ותוך פחות מדקה באו אליו שני בנים חמודים ועשו לו סיפתח...

אחרי זה גם טלי ואני נטלנו שלטים ובמשך שלוש שעות חיבקנו 232 בני אדם. זה היה מדהים, כמו "הליכת מלאכים" וטען אותנו בהמון אנרגיה. נכנסתי לסוג של היי
וממש לא עניין אותי שחצי מהעוברים והשבים עושים לי פרצופים של קוקו, מרימים את האף בסנוביות או מתחמקים מקשר עין כאילו הייתי קבצן הומלס. מלבד 232
האנשים המקסימים שחיבקנו מגיל 5 עד 85, העלנו חיוך על פניהם של מאות נוספים וזה כבר משהו טוב".
 
יש גם וידאו של זה. מצד אחד, אמא`לה. גם מצד שני. מאז ימי i am הרחוקים לא שמעתי על דינמיקת חיבוקים עם אנשים זרים, וטוב שכך, מבחינתי. אבל פרויקטים אני מחבבת, ואולי אתם דווקא אוהבים חיבוקי?

אם כן, אז שי כותב אצלו בבלוג:
"לתת לו חיבוק. הרי זה כל כך פשוט. כל כך כיף. בלי אמירות גדולות על משמעות החיים והדרך לחיות אותם. חיבוק. וכמה טוב שזה עושה בפנים. לי, לאדם שאני
נוגע בו. גם לכל מי שעוברים ליד ונזהרים-חוששים-מעדיפים-לוותר, אבל גם אם רק חלפו ליד על אופניים בלי לעצור ורק חייכו לשנייה ככה בלי שאף אחד רואה...
הנה נתת למישהו במתנה רגע של שמחה.
אז מחר, יום שישי ה-6.10.06, מ-9:00 בבוקר עד 12:00, אנחנו נהיה עם השלטים הקטנים המשעשעים שלנו בתחילת שדרות בן ציון, סמוך לדיזנגוף סנטר
(מפגש הרחובות קינג ג`ורג`-בוגרשוב) בתל אביב. גם אתם יכולים להיות שם. לעודד מהצד, לצלם, אולי אפילו לחבק מישהו.

שלכם, בברכת סוכות שמח ומבדח,
 
שרית Perkol.com
 
 
 
 
 אצל גדי שמשוןרובנו נחייה בזנב הארוך - איך להרוויח כסף מבלוג

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת