00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

פססט, הארמון של מיקה וקשיים בעיבוד חושי

את מיקה גיל אתם מכירים? לא, כי זה שהיא קרובת משפחה שלי לא אומר שאני צריכה לקפח אותה. באמת כדאי להתוודע אליה, ואל הבלוג שלה, "מגילות סנטה מיקה`לה", ומי יודע, אולי גם תצא איזו קומבינה, במיוחד אם אתם עוסקים בתחום יצירתי (מו"לות, קולנוע, טלוויזיה).

כי מיקה דנן, נוסף על היותה בחורינה חתיכה, חכמה ושנונה, היא גם אשת ספר חולת קולנוע. היא מתגוררת בשנים האחרונות בניו-יורק, ונראה שהיא ממש מתחילה כבר לנגוס בתפוח הגדול. לומדת בבי"ס למשחק של לי שטרסברג (גם כן קרובי משפחה שלנו, בדרך פתלתלה מאוד), ועכשיו מביימת סרט ראשון, על ארמון חול. ריספקט.

 (זאת *לא* באפי)

הנה, תראו בעצמכם:
"הסרט שלי. כן, כן. מעתה אמרו: סופרת, שחקנית ובמאית. אתם יכולים להגיד גם `מאפרת, סטייליסטית, מעצבת פנים, מעצבת גרפית, אמנית, מלצרית על, מותק של בחורה` ועוד כהנה וכהנה. אבל העיקר הוא העיקר: סופרת, שחקנית, וסוף סוף במאית!
אני מביימת את סרטי הראשון, ארמון, על פי התסריט של ליאור הדר המוכשר.
הסרטון הקצר מספר את סיפורו של ילד, שאיבד את אמו לפני שנים מספר, והנה עכשיו, לאבא שלו יש חברה חדשה. ילד אינו מרוצה מהבחירה של אבא שלו. החברה החדשה צעירה מדי, אין להם שום שפה משותפת, ובכלל - היא לא מתקרבת ללהיות אמא שלו. אבל אבא שלו דווקא מאושר, ורוצה להתחתן שוב, ולקח לו המון זמן להתגבר על האובדן ולמצוא אהבה חדשה. אז הוא יוזם יום כיף בים, במטרה לקרב בין השניים, אלא שלחיים דווקא יש תכנית אחרת בשבילם והכל משתבש..."

הכתיבה שלה תזזיתית לאללה, והיא זורקת שמות על ימין ועל שמאל, אבל אחרי שמתרגלים זה נחמד. ואולי לפני שמתחילים, כדאי לקרוא את קיצור תולדות המיקה, בעיקר את הסיפור הטראגי של אמא שלה.

 ~ ~ ~ קשיים בעיבוד החושי SPD ~ ~ ~

ועכשיו בלי שום נפוטיזם - הבלוג של עדיה, "אם חד גורית", עוסק בילדים עם קשיים בעיבוד החושי ומלווה קומונת הורים בשם זה, הפועלת בתפוז. למשל, היום היא פרסמה מאמר שתרגמה, "כאשר קשיי עיבוד חושי מפרעיים למיומנויות החברתיות של ילדכם", מאת לינדזי ביאל וננסי פסקה. כתוב שם, בין השאר:

"בזמן שהילדים האחרים נהנים מחברות במסדרונות, מגרש המשחקים והקפיטריה, הילד בעל קשיי העיבוד החושי עשוי לחוש שעליו לסתום את אוזניו כדי להיות מסוגל להתמודד עם הרעש ולהתרחק משאר הילדים מכיוון שהוא פוחד שיתנגשו בו. פעילויות חברתיות שילדים אחרים מוצאים כמהנות, עשויות להיות לא נוחות בצורה קיצונית לילדים עם קשיי עיבוד חושי. ילד עם קשיי עיבוד חושי עשוי להתקשות לסבול את הבגדים שכל הילדים לובשים ולחוש מנודה מכיוון שהוא נועל נעלי טניס ולובש מכנסי טרנינג ישנים ומרופטים בקביעות. אכילה עם שאר הילדים עשויה לגרום לחרדה חברתית, כאשר חוסר היכולת של הילד לסבול טקסטורות שונות של מזון או לשים לב אם יש לו פירורים על הפנים, עשויה לגרום לו לחוש נבוך. בנוסף, ילד בעל צורך חזק בחיפוש סנסורי עשוי להיות בעל בעיות חברתיות מכיוון שהוא אינו יכול להפסיק לגעת או להתנגש בילדים אחרים כאשר הוא משחק, או כאשר הוא מתקשה לשים לב לחוקים של מרחב חברתי ונכנס הישר אל תוך פרצופו של מישהו כדי לשאול אותו שאלה".

בטורצד יש עוד רשומות, עם כותרות כמו "SPD - איך זה מרגיש", "העלאת המודעות לנושא קשיי העיבוד החושי", "מה זה בעצם אינטגרציה חושית", "הגנתיות טקטילית - אז זו הסיבה שהוא מתנהג כך!", "רגישויות אוראליות" ועוד.

מתוך "איך זה מרגיש", מאמר של סטנלי גרינספן, מחבר הספר "הילד המאתגר", המציג אנלוגיה שיכולה לעזור לנו להבין מה עובר על ילדים שלא יכולים לעבד מידע חושי בצורה נכונה:

"דמיינו כי אתם נוהגים ברכב שאינו פועל כראוי. כאשר אתם דורכים על דוושת הגז, הרכב לעיתים מזנק קדימה ולעיתים אינו מגיב. כאשר אתם צופרים, קול הצופר נשמע כתרועה מרעישה. הבלמים לעיתים מאטים את הרכב, אולם לא תמיד. אורות האיתות עובדים באופן ארעי, ההגה רועד ומד המהירות אינו מדויק. אתם מצויים במאבק מתמיד כדי שהרכב יישאר על הכביש וזה מקשה עליכם להתרכז בדבר אחר".

~ ~ ~ ציקצוקים וגרעינים ~  ~ ~

ואת הבלוג הבלשני של אילן אתם מכירים? בראש הבלוג הוא כותב: "איך נשמעת השפה סביבנו? מקרים מעניינים בבלשנות ישראלית: המתח שבין `השפה התקינה` לבין התפתחותה הטבעית, תהליכים שמתרחשים בישראלית הדבורה בימים אלה".

הפוסט האחרון שם נקרא "פססט! גרעינים!" ועוסק בשפות מלאות עיצורים גרעיניים ודלות בתנועות.

"עיצור גרעיני זה עיצור שיכול לשמש הברה בפני עצמו. זה קיים גם בשפה שלנו במעט ביטויי שימוש כמו `פסססט!` (pst - בוא הנה, שים לב), `ששש!` (sh - שיהיה פה שקט), `צק צק צק` (ts בשאיבה - לא מנומס, אוי ואבוי). בביטויים האלה אחד הצלילים משמש גרעין, במקום תנועה. למשל ב`פסססט` אפשר לראות שה-ס` נכתבת כמה פעמים, כדי לסמל צליל ארוך. הסיבה שהצליל s ארוך, זה שהוא משמש גרעין ההברה pst. הוא יושב במקום של תנועה, כמו ב`פת` pat או `פות` pot.
זה אולי נשמע לכם כמו תופעה נידחת, אבל למעשה שפת תָאשְלְחִיית (לינק) מהמשפחה הטאמאזירית, שמדברים בדרום מרוקו, נשמעת בדיוק כמו החיקוי הסטריאוטיפי לישראלי מרוקאי. קחו לדוגמה את המשפט הבא, שבטח נאמר תדירות בשוקי מרקש ואגאדיר: `בכמה אתה מוכר את הדבש הזה?`, נשמע ככה: `?Mnšk at tzznzt tammnt ann`.

יש לו שם גם דוגמה מעברית מדוברת. זה נכתב כך:
נְחְשְבְתְשְכֵּן  

מה זה אומר? נחשו, או קראו שם.

שלכם,

שרית Perkol.com

 


 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת