00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שלום ימין - עושר ואושר לעד ?

שלום עושים עם אוייבים - שלום ימין

המציאות בישראל היא לגמרי לא פשוטה. עובדה. האנשים ששומרים עלינו בימים ובלילות הם טיפה יותר גדולים מבני נוער שלומדים בבית ספר. עובדה. המצב בישראל וגם בשטחים הוא בלתי נסבל ונפיץ וחייב פיתרון שישנה אותו לעד. עובדה. יכולתי לכתוב עוד עובדות אבל זה מספיק דרמטי. היום, כאשר החדשות זורמות לנו למוח ישירות בלי שום פילטרים (כמעט ) של רשתות שידור ארכאיות ובמשך 24 שעות ללא הפסק, יכול להיות שהרגשת הכאב אצל כמה מאיתנו (שלא באשמתינו ) כהתה. ירדה.  זה דומה לילד מוכה שאביו או אימו מכים אותו. בהתחלה זה הלם וכאבים, אחר כך זה כאבים ולבסוף זה הרגל רע שהופך אותו לכזה (לא תמיד ) המציאות ביננו לבין האנשים השוכנים בעבר המזרחי של מדינת ישראל היא מציאות מטורפת . ממש כאילו לקוחה מסיפורים דמיוניים. התושבים שחיים בארץ לא נחשפים לסבל הנוראי שחיים בו תושבי עזה. כמובן שתושבי עזה אינם נחשפים לסבל הנוראי הפסיכולוגי והרגשת השכול שחשים התושבים היהודים שמנגד. לא יכול להיות פיתרון אם אין הסכמה בשני הצדדים. יכול להיות מאד שהצדדים מקיימים בינהם קשרים סמויים שקשורים לכסף ושלום רק יפריע להם. מלחמה זה טוב לעסקים. אמר פעם מישהו. אז הימים חולפים והשנה עוברת ועוד שנה ועוד שנה והבלגאן ממשיך לחגוג. בדרך כלל הבלגן הוא מאד בלתי מורגש כאשר אין מתים. אבל בכל פעם שמת או מתה לנו חייל או חיילת אנחנו עוצרים ומתחילים לחשוב על ה"ילדים " האלה שמתים טרם זמנם. אנחנו לא מנסים לחשוב שאולי השלטון שלנו יוצר מצב של עצירה או לא מתאמץ כדי להוציא אותנו מכל התסבוכת. גם כשנערכו "מבצעים" זה כנראה היה לסגור איזו פינה . כי לא ממש מורגש שינוי מלבד העובדה שהיו עוד הרוגים. אנחנו מבולבלים כאן בארץ. אנחנו מיואשים. אנחנו מפוחדים. לא רוצים לחשוב שהילד הבא שיהרג יהיה אולי של מישהו שאנחנו מכירים או גרוע מכך שלנו. זה כבר נהיה מאוס. צעירים רבים עוזבים את הארץ מהסיבה שאין כאן הרגשת ביטחון בנוסף על הזלזול המתמשך מטעמם של אנשי השלטון כלפי התושבים. החדשות הופכות להיות לבלתי חדירות רגש. פשוט אין לנו כבר מקום בלב לעוד עצב. אנחנו רוצים לשמוח. אנחנו רוצים למצות את מעט הזמן שיש לנו על האדמה הזאת. הרשימה הזאת שלי היא אולי מעט מבולבלת או אולי מעט מלאה בספקות או פחדים.......זה  כנראה המצב. הדס מלכא ז"ל היא לצערנו עוד עצירה בזרם הבלתי פוסק של האירועים שבאים והולכים. ושוב אין ספק שהיא לדאבון ליבי אינה האחרונה. רק שינוי קיצוני והחלטות אמיצות ישנו את המצב. גם אם אכתוב תפילה שהיא תהיה האחרונה כנראה שאני לא אאמין לעצמי. יש לנו עוד דרך ארוכה עד לשלום עם הפלסטינים והכל. הכל . בידי המנהיגים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dj shalom1 אלא אם צויין אחרת