33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיק - SHIK דינה (וינשטיין) שק

מספרת סיפורים

להלחם כל יום - שעת סיפור

רונה החברה שלי, סל של סיפורים.

בכל פעם שאני באה לאחוז אצלה בספל קפה טעים טעים אני יודעת שאצא גם אני מלאה יותר, שקצת מהסל שלה יעבור לסל שלי.

רונה יודעת, שכשהיא נושאת אותי בכנפיה אל עולמות הסיפור שלה,

אני, אחרי זמן קצר, מעלה אותם על הכתב, פשוט שלא ילכו לאיבוד חלילה, לא אצלה – אצלי!

כי אני כזותי, מאבדת חפצים, מחשבות, סיפורים....

(כנראה שבסל שלי החורים קצת יותר גדולים cheeky)

באתי לרונה, למושב הגלילי שלה, עכשיו בימי החג, ימי חג ואביב, נמלטת מהפקקים ומהאנשים.

זמן נפלא לשבת במרפסת הצופה לנוף הרים שעכשיו עוד ירוקים.

הספל חבוק כמו שצריך בין האצבעות

קנקן של לימונענע, שהוכן זה עתה, על השולחן ולצדו, כוסות ארוכי צוואר.

העוגה שהבאתי איתי מפיצה ניחוח פרי טרי.

תפאורה מוכנה וניכונה לשמוע את סיפור היום שלה.

רונה מתרווחת בכורסת הקש שמרופדת בכריות צבעוניות...מהמהמת המהום קטן, עוצמת עיניים ומתחילה:

"אספר לך היום סיפור קטן. על מירה, על השיחה שהיתה לי עם מירה, אישה אישה, נבונה, איכותית, בעלת חוש הומור, נאה, עצמאית...כן, אישה עם הרבה מעלות טובות (וכמובן שכמה קצת פחות).

לאחר שנים ארוכות של נישואין, ראשיתם טובים מאוד ובהדרגה התייבשו וכמו עלי שלכת שיבשו סופם שניתקו והתעופפו. כך גם נישואיה של מירה ואמנון. שלושת הילדים בגרו. מצאו להם נתיבים בחיים. 

וכך מצא עצמו הזוג, ללא מטרות משותפות וחברות שגם היא באה אל קיצה. החליטו מתוך כבוד לפנות אישה ואיש לדרכים נפרדות.

כמובן שלקח לה זמן הסתגלות לסטטוס החדש. (אני מניחה שגם לאמנון).

זמן הסתגלות להתנהלות לבד.

בהדרגה היא מצאה שחופשי זה לגמרי לבד...ואפילו, שלחיות לבד זה די טוב כי זו הדרך לחיות בהכי מעט פשרות...

אבל כמו כל אחת ואחד (כמעט), גם מירה בשלב מסוים התפנתה לחפש לה זוגיות חדשה

ואפילו העזה לחשוב על אהבה... התחילה מירה לבדוק מה זאת אהבה בגילה, האם ואיפה תפיסותיה השתנו במהלך השנים?

על מה היא מוכנה לוותר, להתפשר להתעקש?

איך בונים אינטימיות חדשה?

וכך אחרי כך ועוד כך שאלות ובירורים אחרי פגישות ומפגשים עם מספר גברים,

אחרי כך וכך שריפות קטנות, כוויות וצלקות כאלו ואחרות,

פגשה מירה את אורי.

כן, הם ביחד. כבר הרבה זמן. עברו מהמורות ונסעו על דרכי עפר גם על כבישים סלולים.

יצרו להם בהדרגה זוגיות של תבשיל קדרה איטי. כשהתפוח אדמה נשאר תפוח אדמה והלפת נשארת לפת.

זה לצד זו מבלי לאבד את הצורה או הטעם האישי".

בשלב זה רונה פקחה את עיינה והשתתקה

חיכתי קצת מצפה להמשך אבל רונה המשיכה ושתקה.

"הי רונה?...מה?".......שאלתי אותה

"אהה...כן... בעצם זה הסיפור. כששאלתי את מירה מה הסוד? מה היא גילתה שהכי חשוב לה עתה?

היא ענתה: זה פשוט מאוד, מישהו שילחם עלי כל יום ולא יוותר.....  וגם אני עליו, בדיוק כך".

השמש התחילה יורדת לאט לאט והקרירות של הערב באה במקומה.

הכניסה אותנו הביתה.

שעת הסיפור הסתיימה.

מסתבר שיש גם מלחמות אוהבות devil

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת