33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

אנחנו המתים - שיר לכבוד יום הזכרון לחללי מלחמות ישראל

אנחנו המתים רוצים לדבר אתכם, החיים.
אנחנו המתים,
שלבשנו מדים והרחנו ריחות מלחמה,
אנחנו המתים,
 שרצנו, שהסתערנו, שישבנו בטנק או במוצב,
שנסענו בדרך לא דרך, ומוקש העלה אותנו השמימה,
או מטען. או אש שאחזה במנוע מטוסנו
הפכו אותנו למתים.

אנחנו
שרצינו לחיות, כמותכם.
שרצינו לאהוב, לשיר, לבכות, להצטלם,
להשאיר עקבות.

אנחנו המתים רוצים לדבר אתכם, החיים,
שהרי אתם נוהגים לדבר אתנו ועלינו,
ולהשמיע מלים שמהמקום שאנחנו נמצאים בו
נשמעות כמו צלילי תופים בטקסי פולחן עתיקים.
במותם ציוו לנו את החיים , אתם אומרים עלינו.
ואנחנו אומרים לעצמנו ולכם – במותנו ציווינו לנו את
מותנו. נקודה.

במותנו הצהרנו. מלחמות –שוות מוות.
 לא המוות העניק לנו תואר גיבור.
מותנו הפך אותנו מחיים למתים. 
היינו חיילים חיים, ועכשיו אנחנו מתים.
מי שהיה גיבור היה גיבור. מי שהיה תמים –מת תמים .
מי שפחד ומת –פחד ומת.

היינו חיילים, ובתוך המדים היינו אנשים
וכשהיינו אנשים חלמנו להיות בוגרים, 
ואולי זקנים.
ובמלחמות חלמנו על הבית והסוף, 
ועל נשים
וילדים

ואתם באים אלינו,
 לשורות האבנים הנושאות את שמותינו
ושרים שירים עצובים,
 ונושאים על נס את גבורתנו,
 ועוד אפשר לחשוב שאתם אוהבים מלחמות.
אתם כנראה אוהבים להתרפק על מלחמות ולא לדבר על הכיעור.
מכוער למות במלחמה. להשרף. להעלם. להפוך לשום דבר .
איזה טקס יפה אתם עושים לעצמכם.
איזה פרחים וזרים אתם שמים על הקברים שלנו .
ולו יכולנו לזעוק הייתם שומעים את שיש בלבנו עליכם, החיים.
היינו אומרים לכם –
קללו את המלחמות, את האש והמות,
 ואל תסגדו לנו, המתים.
היינו אומרים לכם –
קדשו את החיים. קחו אתכם את זכרנו, כמו שהיינו
חיים . לא מתי מלחמה. וחיו.
היינו אומרים לכם –
חדלו לכם, בשם מותנו, לעבוד לרוע.
היינו צועקים – 
עד מתי תבחינו בין דם לדם.
היינו קמים ומרימים גבה ושואלים –
 הפגנת היחד שלכם
רק לקול צפירה כואבת, מנסרת?
והיינו מזכירים לכם שכאשר חיינו, מעולם לא דיברתם
בשמנו. 
ועכשיו-
אנחנו המתים שותקים. 
שתיקה כואבת. מנסרת.
כן. במותנו ציווינו לנו שתיקה.
היינו רוצים לדבר אתכם, החיים.

דליה יאירי [מתוך "בואו, ימים מפויסים"] 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת