00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

אמנת בלוגרים

בעקבות האירועים האחרונים בבלוגוספירה, מפרסם אורי קציר בבלוגו הצעה ל"אמנת בלוגרים", בזה הנוסח:

1. הבלוגר יפרסם דברי אמת.
2. הבלוגר יימנע מביצוע גניבות ספרותיות (פלאגיאטים).
3. הבלוגר יידע את קוראיו על שגיאות או טעויות שנפלו בטקסט ויתקנן בהקדם.
4. הבלוגר יוודא שכל ציטוט, תמונה, כותרת או סוג אחר של חומר המתפרסם בבלוג שלו לא יהיה מוטעה ולא יוצא מהקשרו.
5. הבלוגר יימנע מיחס יהיר ומבזה, מגידופים, מהשמצות או מכל סוג אחר של כתיבה בלתי-עניינית אודות אחרים.
6. הבלוגר יבחין בכתיבתו בין עובדות לבין פרשנותן ותמיכה בהן וידגיש את ההבדלים בין קטגוריות אלה בבירור.
7. הבלוגר יימנע מפרסום פרטים אישיים אודות אנשים פרטיים ברשת. במקרה של חשד לפלילים, יעביר הבלוגר את הנושא לטיפול הרשויות המתאימות.
8. הבלוגר יגלה רגישות כאשר הוא עושה שימוש בחומרים העוסקים בבני אדם שחוו טרגדיה אישית.
9 הבלוגר יגיב על תגובותיהם ההולמות של קוראיו בהקדם האפשרי.
10. הבלוגר יקשר ישירות מהטקסט שיפרסם למקורות מקוונים ו/או לחומרי מקור אחרים.
11. הבלוגר יחלוק על דעות אחרים תוך כיבוד דבריהם.
12. הבלוגר יתחשב במי שעשוי או עלול להיות מושפע מכתיבתו.
13. הבלוגר יגלה את הטיותיו האישיות ואת קשריו עם גופים או אנשים אליהם הוא מתייחס בכתיבתו וכל ניגוד עניינים אחר הכרוך בנושאים ובדמויות עליהן הוא כותב.
14. הבלוגר לא ימחק את תגובות המבקרים באתר, אלא אם כן הן חלק מהצפה של דוא``ל מסחרי (ספאם), לא מתייחסות לנושא הדיון או עוסקות בהשמצה.
15. הבלוגר יימנע ממתן עדיפות למפרסמים וממתן אפשרות למפרסמים להשפיע על אופי כתיבתו.

בתגובה מהמותן, בלי להתעמק בזה עדיין, אני בעד רבים מהסעיפים, אבל יש לי גם בעיה עם כמה סעיפים, שמתייחסים לבלוגר כאל עיתונאי, ואינם מבחינים בין בלוגר מן השורה לבין בלוגר מקצועי, או אחד שמבקש להיחשב בלוגר מקצועי.

הבעיה העיקרית שלי היא כבר בהתחלה, עם סעיף 1. למה, בעצם, חייב הבלוגר לפרסם דברי אמת? אם הבלוגר כותב את דעותיו, או את מחשבותיו, איפה כאן בדיוק אמורה להימצא "אמת"? ואם הבלוגר הוא, כמו סבסטיאן, דמות בדויה מוכרזת, האם לא יוכל לחתום על האמנה הזאת?

אולי עדיף לומר:

הבלוגר חייב לעמוד במבחן "אמת דיברתי" כאשר מדובר באנשים אמיתיים אחרים.

סעיפים 3 ו-4 הם תתי-סעיף של סעיף זה, לדעתי, וגם הם קצת מוזרים - מה זאת אומרת ליידע את הקוראים על טעויות? את זה אפילו עיתונאים אמיתיים לא תמיד עושים. סעיף 13 מדבר על גילוי נאות, בעצם. גם כן משהו שנדרש מעיתונאים אמיתיים, שאפילו הם לא תמיד שומרים עליו. מוגזם, לדעתי. כך גם סעיף 15. ואולי בעצם, קציר מכין כאן את השטח לבלוגרים שיוכלו להיחשב *עיתונאים עצמאיים לכל דבר, עם "תו תקן".

* עיתונובלוגר ובלוגיתונאי ישבו יחד בבית סוקולוב

סעיף 9, להגיב במהירות על תגובות רלוונטיות. סליחה? ואם ביום שלישי לא בא לי? אני חייבת למישהו משהו? אולי לאתר חדשות כמו ynet יש מחויבות כזאת כלפי כותבי הטוקבקים שלו, אבל לא נראה לי שצריך להעתיק את זה אל הבלוגוספירה.

סעיף 12 לא ממש ברור, או שהוא מיותר. מה זה "יתחשב במי שעלול להיפגע"? מעבר למה שכבר נאמר בדבר אי פגיעה מכוונת בזולת ונגד חשיפת פרטי הזולת?

יש לי בעיה גם עם סעיף 14, המדבר על מחיקת תגובות מבלוג. ההנחה המובלעת כאן היא, שבלוג הוא שטח ציבורי, בו חלים כללי חופש הדיבור. אני עומדת על העיקרון של "בלוגי הוא מבצרי", וחושבת שאין למנוע מהבלוגר את הלגיטימציה, שלא לומר, את האפשרות הטכנית, למחוק תגובות גם לפי קריטריונים אחרים, אישיים. תגובות יכולות לפגוע מכל מיני סיבות, גם אם הן לא ספאם, גם אם הן לא השמצות מובהקות, וגם אם הן רלוונטיות לנושא הדיון.

 

בכל מקרה, שווה להמשיך בניסיון הזה. לא יודעת אם תצא מזה בסוף אמנה שאני ארצה באמת לחתום עליה, אבל ברור שעצם הניסיון לגבש אמנה מציף נושאים חשובים ומאפשר לנו להתעמק בהגדרת "בלוגר מהו" - שאלה מרתקת בפני עצמה.

 

תגובה מעניינת של כרמל וייסמן אצל אורי קציר:

"הכתיבה בבלוג אינה פרסום, וההשראה לא תהיה אתיקה עיתונאית. הייתי לוקחת השראה מהתנהגות אתית שהייתי מצפה לה בחיים. הלוואי שכל אדם שנושם היה צריך להתחייב להיות אדם מוסרי, לא לעשות לחברו מה ששנוא עליו, לא לרכל ולטפול אשמה על מישהו רק כשישי שני עדים לעניין... אופס נראה לי שיש לנו כבר מערכת אתית כזו, אבל יש אולי שני אנשים במאה שערים שחיים לפיה.

הרשה לי להציע אמנה בת סעיף אחד מהפכני: שכל בלוגר ידבר רק מנקודת המבט של החוויה האישית שלו, מציאות, בדיה, וואטאבר, וכשהוא מדבר על אדם אחר, שיהיה מודע למה שהוא רואה במציאות הפיזית וניתן לקרוא לו עובדה, לבין הפרשנות או הסיפור שהוא מלביש מדמיונו לעניין".

 

שלכם,

שרית Perkol.com

 

נ.ב.

אהלן דבורית. כל הכבוד. בחיים לא הייתי מנחשת, אבל בדיעבד - כן, למה לא. בטח.

 

נ.ג.ב.

איך הכל מתחבר בסוף. ראיתי היום בסטטיסטיקות הרבה יותר מהרגיל כניסות מגוגל. אז בדקתי מה חיפשו - חיפשו Velvet Underground. ומה מצאו? מצאו את הרשומה הזאת שלי, מילים יכולות להרוג. אני לא בטוחה, אבל כמעט בטוחה שהתכוונתי שם לפוסט של רוזה מרציפן/רפונזל. ובסוף אותה רשומה גם הופיעה, בלי שום קשר, וולווט.
 
 
נ.ג.ב.א.
 
יהונתן קלינגר מוצא חיבור יותר הגיוני בין הצעת האמנה לבין וולווט.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

60 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת