00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

הם מצנזרים גם בלוגרים, פושטת רגל ומבייצת

"אני מקווה שמנהלי הבנקים ובעלי הבנקים יקראו מכתב זה ואת הבלוג שאני כותבת. למעשה, בשורה התחתונה מי ששיתף פעולה עם התרסקותי הכלכלית ועם השלכותיה, הייתם אתם. כן אתם", נכתב בבלוג החדש "מיומנה של פושטת רגל", שבימים אלה, כשאנחנו שומעים כל הזמן על הרווחים המופלגים של הבנקים, נשמע אקטואלי יותר מתמיד:

 

"הכל התחיל בבנק מס` 1. קיבלתי טלפונים עם צרחות, בעיקר בימי שישי. נכון היה לי חוב. אפילו לא קטן. נכון אני ממפוטרי ההיי-טק. נכון,לא ידעתי להתמודד עם זה .נכון, אז מה? אתה משה (שם בדוי) שעמדת בראש מחלקת אשראי, התיעצתי איתך מה לעשות? יכולת אם רצית כבר אז להגיש את תיקי להוצאה לפועל.

לא הכרחתי אותך לתת לי אשראי, הבנתי שיש בעיה. מה לעשות, אני לא חיה בוואקום, נלחצתי ממה שקורה במדינה ואין לי משפחה או בעל שתעזור לי.

ביקשתי לעמוד בהסדר בכבוד . רצית ערבים. 20,000 שקל, להראות תנועה בחשבון.

הבנתי. ניסיתי להשיג ולא הצלחתי. ישבתי מולך ואמרתי לך. בוא נפתור את הבעיה.

לא הסכמת יותר. מישהיא הציעה שאפתח בבנק אחר, אעביר לשם את משכורתי ומשם אעביר אל הבנק, לא היה לי פיתרון אחר, גם ככה הלחצים פגעו בי, בבריאותי, הפכתי להיות עצבנית בעבודה ובחיי האישיים.

פתחתי חשבון בבנק אחר. ואתם בנק מס` 2. האם שיקרתי לכם? לא, מעולם לא.ראיתם את התנועות שביצעתי וראיתם שאין לי נכסים. מדוע אם כן שיתפתם איתי פעולה ונתתם לי אשראי?...

(...)

"אז מי פה הפושע? מי שנתן או מי שלקח? עוד רבות יסופר על מדינת חכמי חלם.

מדינה שבה ישנם מיליון וחצי תיקים בהוצאה לפועל, על 7 מיליון תושבים.

מדינה שבה היה מצב כלכלי גרוע בשנים האחרונות, אבל הבנקים מרויחים מיליארדי דולרים.

ממני? על חוב של 60,000 שקל אתם מוכנים להגיע להסדר של 140,000 שקל?

תתביישו לכם! אתם ושכמותכם!"

 

~ ~ ~ הם מצנזרים גם בלוגרים! ~ ~ ~

 

ואם אני כבר באווירה מילטנטית, מאוד מזמן לא כתבתי על הלמו, ובטח לא על הבלוג שלו, אז הנה:

 

ברשומה שכותרתה המסקרנת "תפוז וגלובס מצנזרים בלוגרים" כותב הלמו:

 

 

כדי שלא יצנזרו לו גם את הרשומה הזאת, הוא מדביק אותה בצורת תמונה, אז גם אני (כי מה, השתגעתי להעתיק את זה ידנית, בימי הקופי-פייסט?)

 

 

 ~ ~ ~  חתונות ושעונים מתקתקים ~ ~ ~

 

וסתם, בהמשך לסדרת הרשומות האחרונה על הרווקות המבשילות, יעלי כתבה לי אימייל נחמד והזכירה לי את נוק, שגם היא בעצם. אז כן, בטח, ממליצה על נוק. והנה תרומתה לעגבניאדה ולעונת החתונות שהתחילה זה עתה, הפוסט "התברגנות או סתם ביוץ, זו השאלה":

 

"אז זהו, הילולה נשואה. כל כך מוזר להתייחס אליה ככה. בוגרת, אשה, יודעת את מה ואת מי היא רוצה. כבר לא מחפשת. החתונה הייתה סטנדרטית מדי בשביל מישהי כמו הילולה. כולם התלחששו על כך שבטח יהיו הפתעות, שמלת כלה לא לבנה - אמרו, איזה צבע לא רציונאלי (אני אישית ציפיתי לחליפת עור עם הינומה עשויה שרשראות ברזל), או איזה בר משקאות עם איזה ניחוח של גימיק קינקי. אבל לא, היה רגוע, היה רגיל. חתונה - דודות והורים וברכות ושטויות.

זה מוזר שדווקא הילולה מצאה כל כך מהר את מי שהיא חיפשה, תמיד היינו מדברות על איך שלא נתחתן עד גיל שלושים, שנמצה את השנים האלו עד הסוף, מיצינו, אני חושבת, אם למצות זה לשתות את עצמך לדעת, או לעשות שטויות. עכשיו היא מדברת על `איקאה` וילדים ו`בואי ניפגש בשישי בבוקר לבראנץ`` (וזה חמור, כי זו הבחורה שידעה שביום שישי בבוקר אני משלימה שעות שינה, עד בערך שתיים בצהריים, אם לא יותר, אחרי האפטר-פרטי שהיא גררה אותי אליו).

השעון מתקתק? אני שואלת את עצמי, אם היא הצליחה כל כך מהר, מה איתי? אני תקועה במין מערבולת של יחסים בלתי הגיוניים עם אדם ששונה ממני בתשעים אחוז אבל אוהב אותי באותה המידה, ולא יודע אם הוא רוצה או לא רוצה, כי משהו בתוכו צועק `אני עדיין ילד`. היום למשל, כשאמרתי לו שאני מבייצת, הוא קרץ וחייך ואמר שזה מטריד אותו בתור בן אנוש. (הביוץ מתרחש מדי חודש, משהו טבעי שגורם לי להיות תוקפנית ואסרטיבית, ובעיקר לומר לאנשים שלא רוצים לדעת על כך, שביציותיי מוכנות ומזומנות), ככה אנחנו מתנהלים, סובבים סביב עצמנו, צוחקים על עצמנו, אבל לא יודעים לעשות את הצעד.

אני משכנעת את עצמי שאני לא אחת מהרווקות המתוסכלות האלו, שכותבות מונולוגים מפורקים על תקיעות והאביר על הסוס הלבן, שבמקרה הטוב צועק `אלטע זאכען` ברחוב.

אני חייבת לשכנע את עצמי שהכל יהיה בסדר. איכשהו זה יסתדר לי, לנו, אופס, בעיקר לי".

ויש עוד הרבה מאיפה שזה בא, לכו לראות.

 

חג מתן תורה שמח ומבדח :-)

 

שלכם,

 

שרית Perkol.com

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת