00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

דנה ספקטור ועוד "מומחה ליחסים"

בוער בי צורך עז לצטט קטע חזק מתוך רשימה של דנה ספקטור מה-19.5, בכותרת "עולם חדש אמיץ", בה היא כותבת (ותחשבו שיש לה בלוג):

"אף בחורה לא רוצה לצאת פולנייה, צפויה, משעממת. מאכילי הסרטים יודעים את זה, ועל זה בדיוק הם משחקים. רומזים לך שיש בדרישתך לזוגיות נורמלית משהו מעיק וורשאי. הם, לעומת זאת, אזרחי העולם החדש והאמיץ. המסר הוא תמיד אחיד: `תזרמי איתי, אל תהיי כבדה עכשיו`, כאילו את צינור מקולקל של העירייה ולא אשה עם צרכים. הם ספילברג, את קישלובסקי המבאס".

~ ~ ~ על עגלות ועל עגבניות ~ ~ ~

ובלי קשר, בעצם, מלבד העיסוק ביחסים שבינו לבינה, הנה בלוג מוזר, של מי שקורא לעצמו "מומחה ליחסים" ומפרסם את בלוגו חדשות לבקרים בטוקבקים של ערוץ יחסים שבעריכתי. רק ההקדמה לבלוג שלו כבר תסביר לכם במה עסקינן: "רווקות בנות 35 (מוגדרות בסלנג `עגלות`). האמת, זה נכון. רובן כבר `עייפות` פיזית ונפשית ואין להן ממש ביקוש בשוק. הכל מפי המומחה".

זו נקודת המוצא השערורייתית שלו, ומכאן הוא רק הולך ומידרדר. לדוגמה, תיאוריית העגבניות שלו:

"כשאת הולכת לשוק בתחילת השבוע כדי לקנות עגבניות, כל הסחורה על המדף מובחרת וטריה (זה הגיע היום בבוקר). גם המחיר הוא הכי יקר. כשאת מגיעה לשוק ביום חמישי, את מוצאת שכבר לא נשארו עגבניות יפות וטריות כמו שהיו בתחילת השבוע. העגבניות המובחרות `נחטפו` בתחילת השבוע ומה שנשאר זה העגבניות `הלא מי יודע מה` וגם מחירן יורד בהתאם. ביום שישי, אחה"צ, כבר זורקים את העגבניות שנשארו לפחי הזבל". ואם לא הבנתם את המשל, יש גם נמשל:
"בחורה בשנות העשרים לחייה משולה לעגבניה טריה, יפה ומובחרת. יש לה המון מחזרים והעולם נראה יפה ווורוד. אט אט השנים נוקפות, כמו הימים הנוקפים בדוכן העגבניות, היא מקבלת איתותים מהסביבה הקרובה `הלו...עוד מעט 30 דופק בדלת` אבל יש לה זמן. ואז מגיעים לאמצע שנות ה-30 (יום חמישי בדוכן העגבניות) והיא אומרת לי `אני לא מתכוונת להתפשר. אני רוצה את הטוב ביותר`. `כן, יקירתי. אני מבין שאת רוצה את הטוב ביותר ולא מוכנה להתפשר` אני אומר ומחייך חיוך מעט נבוך וממשיך `אבל את נמצאת ביום חמישי ומתקרבת ליום שישי. את לא יכולה לקבל את הטוב ביותר. הטוב ביותר מעדיף לקנות את העגבניות של יום א` ולא של יום ה`. ואם תחכי עוד כמה שנים, את תגלי שמי שהתעניין בך היום כבר לא מתעניין בך עכשיו`."

ברשומתו "תיאוריית שווי השוק (מדוע הגברים זורקים אתכן)", המבוססת על טוקבק שלו לאחת הכתבות בערוץ יחסים, הוא כותב:

"לכל אדם יש `שווי שוק`. כשפונה אלייך מישהו שנראה ממוצע את לא נותנת לו צ`אנס. את מחפשת `קליק` (לא של עלית). מתי יש `קליק` בד"כ? כשמישהו נראה הרבה מעל הממוצע. אבל...אליה וקוץ בה. הבעיה היא שמצד הגבר אין `קליק` כלפייך. שווי השוק שלו גבוה יותר משלך (את ממוצעת והוא מעל הממוצע). את יוצאת איתו בגלל `הקליק`, הוא יוצא איתך כי הוא חש שאת טרף קל. הוא יודע ששווי השוק שלו גבוה משלך. ואז הוא יוצא איתך פעם פעמיים ונוטש אותך. הוא מראש יודע שהוא שווה יותר ממך בשוק. מה המסקנה את שואלת? נסי לתת צ`אנס לאנשים שהם שווי ערך לשווי השוק שלך ותראי שזה יצליח".

אתם יודעים מה? אולי בעצם לא צריך לקחת את זה באופן אישי. הרי גם גברים יכולים להיות עגבניות די נבולות, פלוס העניין המביך של הכרס ונסיגת קו השיער, אז אולי עניין שווי השוק יכול להתאים לבני שני המינים.

  ~ ~ ~ איך מזהים טסטר ויוצאים מהארון עם רגל אחת  ~ ~ ~

סיסקודאלי כתב רשומה שתדבר אולי אל לבם של הקוראים הצעירים, שנמצאים עכשיו בשלב של רכישת רשיון נהיגה. בבלוגו בעל השם המסקרן "בלה בלה בלה וחושך על פני תהום, ואז אני באתי" הוא כותב על טסטרים:

"איך מזהים טסטר בעודו תינוק בן יומו? הטסטרים יוצאים מרחם אמם באי רצון בולט, הם בדרך כלל דופקים מבט אדיש לרופא/מילדת/אחות ושותקים. צריך להרביץ להם קצת כדי שיבכו. כאשר הטסטר מתבגר ומגיע לבית הספר היסודי הוא יש נכנס לקטגוריה של חביבי המחנכת. אלה הם אותם מלשנים קטנים ומעצבנים שמרכלים עם המורה בהפסקות... כשהכיתה של הטסטר הלכה לששטוס, הוא נשאר בבית והתקשר לפחות 72 פעמים להצביע לקבוצה היריבה בתקווה שהם יזכו בפרס הנכסף. הטסטר הקטן כבר מאז עובד Undercover, הוא עוקב אחרי האנשים שהוא היה רוצה להיות חבר שלהם ומחפש דרכים להפליל אותם".

ואם אתם כבר שם, תקראו גם את הרשומה שלו על יציאה מהארון ברגל אחת.


~ ~ ~ המובחרים של אפלטון ~ ~ ~

אורי קציר מפרסם בבלוגו "אפלטון" את 25 הבלוגים המובחרים לטעמו, עם נימוקים. חלק מהמומלצים שלו אני עדיין לא מכירה, ובהחלט אגש להציץ בהם בהזדמנות קרובה.

 

שלכם,

שרית Perkol.com

 

נ.ב.

ברוך שלא עשאני מלפפון.

פוסט כדורבנות של שלומית בתגובה ל"מומחה ליחסים". הנה דוגמית (ההדגשה שלי):

"בגלל שאני גדולת רוח אני לא אתייחס להשוואה שלו בין נשים ובין עגבניות, ואני גם אחסוך כאן את דעתי על אנשים שמתייחסים לאנשים אחרים כאל מוצרי צריכה. אני אפילו לא אגיד כלום על זה שמעגבנייה בשלה עדיין אפשר לעשות אחלה רוטב, ושמעגבניה על סף ריקבון עדיין אפשר לעשות קטשופ, אבל מלפפון, ברגע שהוא מתרכך אפילו טיפה, הדבר היחיד שאפשר לעשות בו זה לזרוק אותו לפח ולהעיף את השקית זבל מהר מהר מהבית כי מלפפון רקוב זה נורא, אבל נורא מסריח".


 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

35 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת