00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

מחשבות ליום השואה

רוני ברט, דוקטור, חוקר ומרצה ליחסים בינ"ל, מפרסם בבלוגו "כאן ולאן" נאום נוקב בשמו של ראש הממשלה, נאום שלעולם לא נשמע:

"מה חלולים הם דברינו.
מדוע אנחנו מתרעמים על מכחישי השואה ועל מדינות המרשות הכחשה זו, כאשר מדינת ישראל איננה מכירה ברצח העם הארמני בידי התורכים?
הכיצד אנחנו מדברים על שתיקת העולם, כאשר מדינת ישראל שותקת לנוכח הרעבה שיטתית ושימוש בתאי גזים בצפון קוריאה?
מה לנו כי נלין על מדינות אשר סגרו שעריהן בפני יהודי אירופה הבורחים מגיא צלמוות, כאשר שערינו סגורים ונעולים בפני פליטי ג`נוסייד?
באיזו זכות אנחנו מבקרים את הסירוב להפציץ את מסילות הרכבת של מערך ההשמדה, כאשר המרחק האווירי מתל אביב לדרפור שווה למרחק מלונדון לאושוויץ (והסיכון בטיסה פחות באופן משמעותי)?"

ומציע בין השאר החלטות, שאף הן מן הסתם לא יועלו:
"אשר על כן, בכוונתי להביא לממשלה ולכנסת הצעת החלטה בזו הלשון:
 כל מקרה של רצח עם הינו מעניינה של מדינת ישראל, אשר לא תישאר אדישה לכך. "לעולם לא עוד!"
סגן שר החוץ יהיה אחראי על אגף חדש במשרד החוץ אשר ירכז את הפעילות הדיפלומטית-הסברתית בנושא. מדינת ישראל תגייס לשם כך את יהדות העולם.
במוסד יוקם גוף לפעילות בתחום זה.
בכל שנה, לקראת יום הזכרון לשואה, יגיש ראש הממשלה דין וחשבון לכנסת על הצעדים שנקטה ישראל במאבק נגד רצח עם". מומלץ מאוד.

"זכרון ראשון: אנחנו בכיתה ב`. מתרגשים לקראת הטקס בבית-הספר. מתאפקים לא לצחוק בצפירה, אבל לא מצליחים. מתביישים. איך אפשר שלא, כשעל ידיה של תמר המטפלת - העסוקות כל הזמן, המכפתרות לנו כפתור אחרון, הרועדות - מוטבע מספר כחול. זכרון אושוויץ. עם כל שנה שעוברת, ככל שאני מתבגרת, מה שהיה שם רק פחות נתפס", כותבת נעמה כרמי, ד"ר לפילוסופיה, בבלוגה "קרוא וכתוב". היא ממליצה על ספרים ותוכניות טלוויזיה ליום השואה ומפנה לרשומות נוספות שלה בנושא השואה, כמו "הלקח של אושוויץ" - על ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. "בסופו של דבר, הוויכוח על זכויות-האדם הוא הוויכוח על מה עלינו לעשות ומה אסור לנו לעשות לבני-אדם אחרים. ומה יכולים לעולל בני-אדם לבני-אדם, כדברי פרימו-לוי, למדנו היטב באושוויץ".


אורי פז, עורך, חוקר יהדות ומתנדב, מארח בבלוגו "פאזל" מאמר של פרופ` שלום רוזנברג, מהחוג לפילוסופיה והחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. רוזנברג כותב שם, בין השאר:

"אנו בוחלים ברוע שנעשה מתוך `יצר הרע`, למען אינטרסים כלכליים או פוליטיים. אך אנו יכולים להבין רוע זה. אנו יכולים `להבין` את האיכר הפולני, ימ"ש, שמסר את מקום מחבואו של היהודי לנאצים, כי חמד בזוג המגפיים שלו. אולם, אי-אפשר להבין את מה שניתן לכנות הרוע המוחלט, הוויתור על האינטרסים, למען עשות רע, רע לשמו. בפלנטה ההיא בא לידי ביטוי הרוע המוחלט, הרוע השטני! ברור לי שבעקבות טענתי זאת, חושף אני את עצמי להאשמה קשה של יצירת מיתוס. אם תרצו, אני מודה באשמה, ואף אחריף אותה. הטענה שלפנינו התגלות השטן והתגלמותו בדמותו של הצורר הנאצי, ימ"ש, נראית לי רציונלית יותר, ובמידה מסוימת אמיתית יותר, מאשר הסברים אחרים המוצעים לנו. אין השואה מוסברת על ידי היצר הרע, דהיינו טבעו האגואיסטי של האדם. היא מעשה ידיו של משהו שטני. דברים אלה ישמעו מוזרים מדי לאוזניים רציונליות שידרשו בצדק הסבר להם. אינני רוצה להסבירם. מבקש אני מהקוראים שיתייחסו אליהם בשלב זה, כדברי אגדה, אך גם לשקול אפשרות נוספת, שאכן, לאורה החשוך והאפל של השואה, ייתכן והעולם יוכל להיות מוסבר רק על ידי דברי אגדה, ולא על ידי הסיסטמות הפילוסופיות (...) כאן נעוצה המשמעות הייחודית והחרישית של השואה. השטן הופיע והצביע עלינו כאויביו, והשטן ראה נכונה את אויביו".

ולסיום, ובעצם סוג של התחלה, רשימתה של שולמית גבע, מבקרת ספרי עיון בכלל וספרים אישיים במיוחד:

"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן-חורין להבטל ממנה.
איש לא חולק היום על התרומה העצומה שהייתה, ועדיין יש, לפרסום ספרי הזיכרונות האישיים  ממלחמת העולם השנייה.
ספריכם, בין אם יצאו לאור ובין אם נכתבו לצרכי המעגל המשפחתי בלבד, משרטטים את מלוא היקף זוועותיה. לדורות הבאים ולחלקי הציבור שבעברם היא אינה כלולה הם הקנו מושגים, פנים, שמות ותיאורים אישיים. ספרי זיכרונותיכם פורשים ומפרטים את התנהלות השואה. הם משרטטים את קווי מתארה ואת פרטיה ופרטי פרטיה.
באמצעותם הבאתם להכרה שלא רק הגרמנים חוללו את הזוועות, אלא גם ליטאים ופולנים, אוקראינים ורומנים וכל יתר משתתפי הפעולה שששו אלי הרג. ספריכם הם אלה שהרחיבו את מושג ה`גבורה` בכותרת `השואה והגבורה`, ועתה כלולה בו ההישרדות, עצם ההישארות בחיים.
אין מפעל הנצחה, לאומי ופרטי, חזק ומדויק מהספרים האלה. אתם מספרים על קרובים שלא שרדו ומחזירים אותם לחיק המשפחה ומאריכים את שימורם בזיכרון המשפחתי גם מעבר לשנות חייכם. אתם מספרים על החיים `לפני`, ומשפחותיכם שבות ומתאחדות בספרי זיכרונותיכם.
ספרים נשארים.
בכך עשיתם את המחצית הראשונה של עבודתכם. עכשיו הזמן למחצית השנייה". גבע ממשיכה וקוראת לניצולי השואה לחזור ולפתוח את אלבומי התמונות, לפשפש בזכרונות - ולהנציח גם את הפרק הבא בחייהם, "השנים בהם אספתם את השברים ואת הכוחות והקמתם משפחה ומדינה".

 

שלכם פעמיים בשבוע,

שרית Perkol.com

 

ובלי קשר - לא חשוב כמה שבחים קראתם על הסרט הזה ברשימות של מבקרי קולנוע פלצניים, עשו לעצמכם טובה ענקית ואל תלכו לראות את הסרט הצרפתי "מחבואים", אלא אם כן אתם ממש ממש מאזוכיסטים.  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת