00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

היען של סנורקה, שירת הברבור של החתול ופיטורים של בלוגר

איזה גיל נפלא ונורא זה, גיל 17. הזמנים הטובים ביותר, הזמנים הרעים ביותר.
תראו מה פרסמה היום סנורקה, נערה שהתחילה כסנורקית, דמות די מעצבנת שהתרוצצה בבלוג של מוזטל, וגדלה ממש לנגד העיניים הקוראות להיות
בחורה:

"לפעמים אני נזרקת על הרצפה, בוהה בשמים ומצפה לסערה.
דווקא לה. לזאת שתחדור אל גופי, תבעיר את עצמותיי, ותשאיר אותי ללא מילים.
לפני כן אסתכל לה בעיניים, אחייך, ואבקש שתזדרז.
כל הסערות אותו הדבר. אני מחכה להן, הן מגיעות מבלי להודיע, ואני מחייכת. גם אותן אני מקבלת בחיוך.
למרות שהן מזיקות לי יותר מכולם. אבל אני מחייכת אליהן. גם ככה לא מבדילים בין החיוך העצוב שלי לבין השמח.
גם ככה הן כל מה שנותר לי. ובקרוב יתחילו לסחור בחלקי גופי. מעניין מה יותר שווה אצלי, ה`שכל` או הציצים?
אני מרגישה רקובה".

טקסט יפה, במיוחד ה"בקרוב יתחילו לסחור בחלקי גופי. מעניין מה יותר שווה אצלי, ה`שכל` או הציצים?" (אני יכולה להגיד שגם השכל וגם הציצים שימושיים
מאוד לאשה, אפילו חיוניים, אבל נדמה לי שהציצים עוזרים יותר).
אבל כשחלק מהמגיבים הביעו השתתפות, סנורקה כבר היתה בפאזה אחרת, מצחקקת בעליצות,
"היום אני מרחפת בעננים מרוב אושר".
 


ומסקרן גם הפוסט שלה על היען:
"שקט תלמידים. אתם מפחדים את בת היענה. אתם לא רואים איך היא הולכת? מגושמת שכמותה.
אפילו הצוואר התעקם לה. מסכנה שכמותה. מרוב רדיפות של אנשים אחריה, היא כבר לא רואה.
העיניים מכוסות לה בדמעות. ממתי בת היענה יכולה לבכות?
ובכלל, זאת לא תכונה אנושית - נקבית?            
דמעות של פיל יש לה. מסכנה שכמותה. הצוואר עקום, הפה רקוב והעיניים נפוחות.
ובכל זאת, תלמידים. תביטו בה. או, כמה שהיא יפה. כל צייר מתחיל יבחין ביופיה הקסום. אני, לצערי, עיוורת כמוה. יפה שכמותה.
יש בעיה עם בת יענה. היא צודקת. אפשר לא לדעת מה שרוצים לא לדעת. בבית שלי, יש דלתות וחלונות עם תריסים. במחשב שלי, יש מתג כיבוי. יש לי משקפי שמש וכובע ענק. אי אפשר להכיר אותי. הטלפון שלי מחובר לתא קולי. הרגש שלי מאמין בבדיות. אבר המין שלי מגיע עד הידיים. הכסף שלי לוקח אותי לקפריסין".
ואם יש לכם קצת יותר זמן, גם את זה "על הפרידה", עם שורת הפתיחה המצוינת "מאביב נפרדתי 4 פעמים".

 
~ ~ ~ שלום חתול, סוף לכל תעלול? ~ ~  ~

ותראו את שירת הברבור של חתול תעלול:
"לאורך 249 רשומות בבלוג הזה לא ידעתם מי אני, ואני לא ידעתי מי אתם. זה לא היה הניסיון הראשון שלי בבלוגינג, אך ללא ספק הוא היה הניסיון המוצלח מכולם - הבלוג הזה משך מספיק תשומת לב בשביל שעצם קיומו יימאס עליי. רציתי להיות הקול השפוי, וזכיתי לתדמית הפרובוקטור.
אני לא מחפש נושאים באשמה. ברור שלעורכים כאן, ב`תפוז`, היה נוח להבליט את הרשומות הכי סקנדליסטיות שלי בשביל למשוך לכאן קוראים ולהרוויח עוד כמה הקלקות על איזו פרסומת. תוכן באינטרנט מגיע ברובו כתוספת לפרסומות, משהו שעוזר לעטוף אותן במעטה אנושי יותר. איני מעוניין יותר להגיע כתוספת לפרסומת. מילא אם מישהו היה חושב לנכון לשלם לי על התיווך בין קהל היעד למפרסם...
הייתי כאן שנה וחמישה חודשים, ואני מרגיש שלם לחלוטין עם כל מה שכתבתי כאן. הייתי כותב את הכל מחדש גם היום, אולי בתיקונים לשוניים קטנים פה ושם. מי שנעלב או נפגע - זב"שו. לא הבטחתי לכם גן של שושנים. היום, אחרי שכתבתי את כל אלה אני מרגיש שחתול תעלול עשה את העבודה שלו למופת. אין לחתולים גן עדן, בטח לא לחתולים שמצביעים `יש` בבחירות הקרובות, אבל אני בטוח שגם בתהום הנשייה ימצא החתול מקום של כבוד.
זו הייתה רשומה ה-250 והאחרונה בבלוג הזה. תודה שקראתם".

 
~ ~ ~ בלוגר נאלץ להתפטר בגלל פלגיאט ~ ~ ~
 
 
ויש גם חדשות: לא זו בלבד שבלוגרים מקבלים כסף בעד כתיבתם, גם אפשר לפטר אותם. מה ההבדל אם כך בין בלוגר לבין עיתונאי, אני כבר לגמרי לא יודעת.

"לוס אנג`לס טיימס" מדווח על בלוגר שמרני, שכתב בלוג באתר של ה"וושיגטון פוסט", ונאלץ להתפטר ביום שישי בגלל האשמות שהוא גנב חומרים. לפי הכתבה, washingtonpost.com שכר את בן דומינץ` רק שלושה ימים קודם לכן, כדי להרחיב את טווח הדעות בפרשנות המקוונת של העיתון. אבל הבלוגרים הליברליים טענו שהוא חסר כישורים וקיצוני. התחלתו המקרטעת באתר הפכה ממש בלתי אפשרית, כאשר מבקריו הציגו ראיות לכך שהוא גנב בעבר חומרים: ביקורת על ספר שכתב ועבודה באוניברסיטה.
הזעם על עלייתו ונפילתו המזורזת של הבלוגר בן ה-24 הפך את השם Ben Domenech למונח החפישׂ ביותר ברשת ביום שישי, לפי אתר
Technorati.com העוקב אחר הבלוגים.
ג`ים בריידי, עורך washingtonpost.com, אמר למגזין המקוון "סלון" שהעורכים עשו הרבה בדיקות רקע על הבלוגר הימני הצעיר לפני שהעסיקו אותו
בכתיבה באתר. הבודקים לא מצאו כל עקבות לגניבה ספרותיות, אבל הבדיקה של הבלוגרים הליברליים מצאה שהוא העתיק קטעים שלמים, בין השאר מתוך "סלון" וה"רולינג סטון", כשעבד בעיתון האוניברסיטה שלו.

 

שלכם פעמיים בשבוע,

שרית Perkol.com

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת