00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

בייביסיטר עם ג`פטו הנגר, והדילמה של פט

היום היה לי אחד הימים המשעממים ביותר בחיי. יותר נכון, שלוש וחצי שעות שנמשכו כמו נצח. אני מקווה שלא אשעמם יותר מדי בדיווח הזה על השעמום, אבל זה באמת משהו חריג. ויש גם מסקנות.

אז ככה: לא רק לאינסטלטורים רואים את החריץ כשהם מתכופפים, גם לנגרים.

אבל זאת לא המסקנה העיקרית, זאת רק הערת אגב, ידע אישי חינם, פריט טריוויה שליקטתי היום.

מעשה שהיה כך היה: קרובת משפחה שלי בחו"ל, ופרצו לה הביתה. התפקיד שלי היה לטפל בתיקון הדלת הפרוצה (דלת עץ חלולה ומצ`וקמקת מלכתחילה, לא רב בריח או משהו). בעל הדירה שלה הפנה אותי ליצחק הנגר. אז כן, יש דבר כזה, נגר נייד. אתמול הוא בא לבדוק ולסדר פרוביזורית, כלומר תקע מסמרים וכופף אותם (אגב, "פרוביזורית" זה לגמרי שלו), והיום הוא הגיע, מצויד בעגלה של שוק מלאה פטישים, מסמרים, מברגים, מקדחה, ניירות זכוכית, ואפילו מקצועה, או שופין, או איך שלא קוראים לזה (מיקי, המורה למלאכה מהיסודי, היה הורג אותי עכשיו).

הוא קשיש למדי, בשיערו זרקה שיבה. איש חביב, אין מה לומר, אפילו זימזם לו משהו מתחת לשפם שאין לו. אבל במשך שלוש וחצי שעות הוא התחרבש עם הדלת המעפנה הזאת, ניסר לייסטים, שלף מסמרים, חורר חורים, קדח וכן הלאה.

וכל אותה העת, אנוכי, שעזבתי את עבודתי באמצע והייתי בטוחה שזה רק עניין של רבע שעה חצי שעה להתקין מנעול, מטפסת על הקירות. כי לא הבאתי איתי ספר!

אבל מעז יצא מתוק. חיטטתי שם בדירה עמוסת החפצים, ומצאתי ספר שתרגמתי פעם, "אהבה ונישואין", מאת ביל קוסבי. קראתי אותו. גם בקריאה שניה, אחרי שנים רבות, זה עדיין חביב. כמעט לא מצאתי שם דברים שהתחרטתי עליהם,, וההומור של קוסבי מחזיק מעמד. אגב, זה ספר שתרגמתי בשנה שהתחתנתי. קצת לפני כן תרגמתי את "איך תינשאי לגבר חלומותייך". בחיי.

ואחרי שגמרתי לקרוא את הספר הזה, והנגר עדיין ניסר, דפק וקדח בדלת האומללה, חיפשתי עוד משהו לקרוא, ומצאתי את "ספר משפחתי" של אפרים קישון. וזה ממש ספר חמוד. אני כל פעם מתפעלת מקישון מחדש, איך עולה חדש שכזה הצליח ללהטט ככה במילים שלנו. אם אתם מחפשים את האב הקדמון של יאיר לפיד, זה לא טומי, אלא הונגרי אחר, פרנץ קישונהוט. אז קישון כותב על השכן שדפק לו בדלת "מפוז`ם קשות", על האזעקות של החנויות שמייללות כל הלילה ומפריעות רק לשכנים ולא לגנבים, וכמובן על אשתו הקטנה, על שטוכס האינסטלטור, על רגינה הבייבייסיטר שמגיעה בשירות כל הדרך מתל גיבורים, ובכלל, על "אמשים" למיניהם.

אז קראתי את ה"הומורסקות" (כך קראו לזה פעם) של קישון, שמצחיקות גם אחרי שקראתי אותן כמה וכמה פעמים, ושמעתי אותן מומחזות בתסכיתי רדיו ובמערכונים, וגם בתוך סרטים ("ארבינקא", "תעלת בלאומילך"). ומצאתי את עצמי עדיין מתעצבנת שאני תקועה בבייביסיטר על בית מלא שמאטעס, עם ג`פטו. ובלי המחשב שלי.

זהו, הגענו למסקנה העיקרית. גם כשמצאתי ספר, ואפילו ספר חביב, הרגשתי תקועה, הרגשתי חסרת תועלת, הרגשתי חסרת סבלנות להיות בבית בלי מחשב. מה מחשב? בלי אינטרנט. מ"תולעת ספרים" נהייתי "תולעת אינטרנט".

האם המסקנה היא שאני מכורה? לא, זאת לא המסקנה. כי זאת לא חוכמה להגיד שאני מכורה לאינטרנט. פעם הייתי מכורה לאינטרנט. לפני תשע שנים, שמונה, שבע שנים. עכשיו אני לא מכורה לאינטרנט.

אלא אם כן תגידו שאני מכורה לחמצן.

 

~ ~ ~ להציל את פט ממציליה? ~ ~ ~

 

אני רוצה לגעת רק בקצרה בנושא של פט, כי אני בשאיפה לכתוב על זה כתבה. פט היא פייה קסומה. פט היא גם שפחה כנועה, מרצון. ומישהו שקרא בבלוג שלה על הדרך בה היא בוחרת לעשות אהבה עם מאסטר, האדון שלה והאהוב שלה, הזמין אליה משטרה. תוכלו לקרוא על כך בפוסט הזה שלה. הסתבר שהמשטרה ביקשה מיריב חבוט את ה-IP שלה (היא בלוגרית בישראבלוג), וכך הגיעה אליה עד הבית.

אני לא דנה כאן בשאלה אם זה בסדר או לא בסדר. יש כאן כל מיני דילמות, וקטונתי. יש גם מקרים בהם התערבות כזאת מצד קורא, ומצד המשטרה, יכולה להציל חיים. אבל בכל זאת, זה עירער מאוד את פט. היא כועסת על ההתערבות, היא לא מצליחה להבין, היא מאוכזבת.

ומעבר לצער שלי על פט, זה בהחלט מעורר מחשבה.

והנה היא, הכתבה. וטור של סבסטיאן בנושא. וגם רבאק התעצבן.

 

שלכם פעמיים בשבוע,

שרית Perkol.com

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת