00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

קסם יומיומי בבלוגוספירה

אתחיל בהערה/הבהרה קטנה: אני כותבת בבלוג הזה על דברים שנראים לי מעניינים וחשובים. גם אם הם לא סנסציוניים, גם אם לא כל אחד יכול להתחבר אליהם. מפני שהפרקולוג הוא בעצם טור עיתונאי, ואני מסקרת את הבלוגוספירה משחר היותה, אני מרגישה צורך לכתוב על דברים מסוימים "בשביל הרקורד".
מצד שני, כיוון שזה אחרי הכל הבלוג שלי, ולא עיתון, אני גם כותבת לפעמים על דברים קטנים שמעניינים אותי אישית. ועל דברים שהייתי שמחה אילו הקוראים שלי היו מתעניינים בהם (יש כאן קצת אלמנט פדגוגי, ואולי אפילו יהיו שיאמרו - מתנשא. אבל לא זו כוונת המשורר).
 
אני אתחיל בפרט קטן ומקסים. לזוש יש הרבה מאוד פוסטים טקסטואליים מופתיים למדי, אבל מכל הפוסתמונות שלה, אהבתי את זה על לוכדי השמש. בתור מי שמגדלת בחלון ביתה מרצדות, פריזמות ופעמוני רוח, אני לגמרי שותפה לקסם היומיומי הזה.
 
~ ~ ~ ספואטרי או שיזבל? ~ ~ ~
 
"ספואטרי - הכותרת המשונה הזו אינה סתם מילה שהמצאתי. זה תרגום קלוקל וחסר-אונים מתוקף היות שפתנו עברית לspoetry, שמשמעותה spam-poetry.
הספואטרי היא תוצר של ניסיונות של שולחי דואר זבל לעקוף את הפילטרים הקשוחים של תוכנות הדואר האלקטרוני. אחת הטכניקות של התוכנות הללו היא לזהות צירופי מילים חשודים, שכוללים מילים כמו, נגיד, משאבה, הגדלה ופין. אנשי הספאם נדרשו אם כן ליצירתיות גדולה כדי `לשבור` את צירופי המילים הללו למשהו שהפילטרים לא יצליחו לזהות, וכך קיבלנו אמנות חדשה, שבורת דקדוק ומקורית, של שירה שהיא תוצר נלווה למאנייקים שמבזבזים לכולנו את הזמן. תוכלו למצוא דוגמאות מענגות בכתבה כאן, ותישארו תוהים האם באמת מכל עז יוצא מתוק בסוף" - כותב יובל אביבי בבלוג הספרותי החרוץ "בלי ניקוד".
אני מציעה את המילה שיזבל (שיר + זבל, על משקל "איזבל").
 
על הבלוג, בו מתפרסמות רשימות לעיתים תכופות, למרבה השמחה למי שאוהב לקרוא חדשות על סופרים וספרות, חתומים נוסף ליובל אביבי גם גיא קדם ואביגיל גרייף. אפשר לקרוא שם, למשל, על ההתרחשויות סביב דן בראון ו"ופן דה וינצ`י", על ספר חדש של ד"ר סוס, וגם לקבל את יומן האירועים הספרותיים של השבוע הקרוב.
 
~ ~ ~ חייה האמיתיים של דמות בדויה ~ ~ ~
 
סבסטיאן, דמות בדויה מוצהרת, שלמען הגילוי הנאות (וגם כדי להשוויץ) אזכיר  שהוא כותב בערוץ יחסים שבעריכתי, השיק באחרונה בבלוגו סדרה חדשה, המספרת את סיפור חייו האמיתיים. הפעם לא אצטט מהפוסטים עצמם, אלא דווקא מהתגובות המעניינות, בגלל חשיבותן הבלוגוספירית:
 

לאופרד (האתר שלי) , 12:25 6/3/2006:
יש סיכוי שסיפורי הילדות של סבסטיאן ושל מי שכותב אותו יתערבבו להם?
הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה


סבסטיאן (האתר שלי) , 09:13 7/3/2006:
הם כבר עכשיו מעורבבים. אני אומר תמיד שאנחנו כמו אחים תאומים.

 
סבסטיאן (האתר שלי) , 13:38 7/3/2006:
אני לא כותב כאן בתור סופר, אלא בתור גיבור ספרותי שחי את חייו בפועל

 
pet:
תראה, כל עוד אתה לא מחפש בבית את רומי שהמצאת בבלוג. או לא מתעלם מרומי שבבית כי נדמה לך שהמצאת אותה בבלוג. הכל אצלך תקין. אבל אם לאו, הרי שזהו אינו אוטיזם אלא מחלת נפש. וכן אני רואה את הכתיבה שלך כספרות ולא כיומן חיים. ובדיוק כמו שבכל ספר שאני קוראת, אני מתחברת אל הדמות ומבחינתי היא קיימת בשר ודם, כך אני מתייחסת לסבסטיאן. אלא שסבסטיאן, להבדיל מדמויות מהספר, הוא דמות דינאמית, ומשוכללת יותר. אבל זהו היתרון של המודניזציה. ופי כמה וכמה של האינטרנט. לפעמים כשאני מדברת ארוכות עם אנשים במדיה הזו, אני מסרבת לראות את תמונתם או לשמוע את קולום, כדי לא לפגום בדמות שיצרתי. לדעתי זה נפלא, הלוואי ויכולתי גם אני ככה.
הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

סבסטיאן (האתר שלי) , 15:48 7/3/2006:
כך באמת אני תופס את עצמי. דמות דינמית של אדם שפוסע בין בדיה למציאות. כך גם את רומי ששוכבת עכשיו לצדי וסקרנית לדעת כיצד ניתן להגיב על התגובה שלך

 
אדם פשוט (האתר שלי) , 13:47 6/3/2006:
טעים. אני מכין לי כריכים וקפה, ואתה שעת הסיפור מ’לאם ולילד’...
הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

סבסטיאן (האתר שלי) , 09:19 7/3/2006:
הייתי שמח לשעת סיפור כל יום, אבל לא מאמין שהאנשים כאן יעמדו בקצב.

 
 
dvaash (האתר שלי) , 16:07 6/3/2006:
יצירת זכרונות. זריעה של זכרונות. זה נפלא ומצמרר בוזמנית.
הרעיון הזה שאפשר בעצם להמציא היסטוריה משפחתית שיש לה אולי יסודות מוצקים במציאות [של מי המציאות הזאת בכלל] אבל היא גם נוטה להתחמק לפינות הזויות, הרעיון הזה נהדר.
מתי אתה מחליט שהסיפור שהימצאת הוא אמיתי.
האם אתה הוא המחליט או הסביבה שלך מחליטה.
הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה
 
 
 
מאי ל (האתר שלי) , 22:33 7/3/2006:
הסבא החילוני זה הסבא ש(לא) הפליץ את עצמו למוות?
זה עם הריבה?
זה שאשתו התעצבנה עליו שהוא לא מזדקן או משהו כזה?
נראה לי שכן כי אני מחבבת אותו.
חבל שאתה לא כותב כל יום, אתה היית יכול לכתוב את העבר כל יום, אני את ההווה (חשבתי על זה, מוצא חן בעיני להיות כמו עיתון שמתעדכן כל יום ושאנשים מחכים לו, להיות חלק משגרת היום של אנשים שאני אפילו לא מכירה) ואז היינו צריכים רק למצוא מישהו שיכתוב עתיד יומיומי. זה יכל להיות מגניב, כל אחד יכל לבחור אז איזה זמן הוא רוצה לקרוא, זה הרבה יותר מגניב מלבחור אם לקרוא ידיעות או מעריב למשל (ועם התוכנית שלי לא אתחיל היום כי אני שוב חולה, לא מאפשר לי להתרכז יותר מדי)
הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

סבסטיאן (האתר שלי) , 23:35 7/3/2006:
זה הסבא.
אני רוצה ויכול לפרסם כל יום, אבל אז לא יישארו מי שיקראו.
רעיון יפה הגית כאן
 
 
מאי ל:
נראה לך? יהיה מגניב לאללה אם תפרסם כל יום.
אם אתה רוצה לפרסם כל יום אבל פוחד שהקוראים יעלמו, למה אתה לא פותח עוד בלוג, מזהיר אנשים ששם יהיו סיפורים יומיומיים, כל שהוא יהפך לבלוג של קוראיך הקרובים ביותר, ואת הבלוג הזה משאיר במתכונת הנוכחית? איזה רעיון הגיתי כאן?
 

אורי ל. (האתר שלי) , 00:50 8/3/2006:
במה זה יהיה שונה ממה שקראתי אצלך עד היום? גם הקודמים היו נשמעים לי כמו סיפור תולדות חיים.
הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

סבסטיאן (האתר שלי) , 05:57 8/3/2006:
ההבדל יהיה בסדר הכרונולוגי ובהשלמת פרטים חסרים. אני ממשיך לתאר כרגיל את המוצאות אותי בהווה, אבל, במקביל, אספר על עצמי בצורה מסודרת, משהו כמו נולדתי, הלכתי לבית ספר, התאהבתי ו....? טוב לא נקדים את המאוחר.

 
witchy woman (האתר שלי) , 10:13 10/3/2006:
בדיוק אתמול היה לי ויכוח סוער עם מישהו שאוהב לקרוא סופרים ישראלים ואני טענתי שחוץ מחלק מכתביו של מאיר שליו, לא הצלחתי להתחבר לישראליות הזו שנודפת מהספרים של הסופרים הישראליים. תמיד יש שם משהו "יבש" וריאליסטי וקשה כמו חצב שרוף בשמש קופחת, במיוחד כשמדובר באוטוביוגרפיה. קשה לי להזדהות עם זה.
והנה אני קוראת כאן, אותם אלמנטים, קיבוץ, מחבלים ועוד וזה מיד מעורר בי געגועים וכיסופים ודמיונות ורצון להמשיך ולקרוא עוד...
אתה חמור אם אתה לא עושה מזה ספר!
הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה
סבסטיאן (האתר שלי) , 12:02 10/3/2006:
חכי, עד שהסיפור יסתיים - יתכן שאהיה חמור אם אעשה מזה ספר.
 
 
שלכם פעמיים בשבוע,
 
 
שרית Perkol.com

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

26 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת