00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

מרג`י בפעילות מבצעית, אשתו של אלוהים מארגנת צעדת מחאה, וציפורה הרוסה

ברכות למרג`י על העיצוב החדש של בלוגה הוותיק מאוד. יפה לה הלוק הבירומיליטריסטי, ונראה כאילו הכותרת "לגמרי לבד" כבר לגמרי אנכרוניסטית. בפוסט חמוד, הנושא את הכותרת המסקרנת "שוד האוזניים הגדול, התנקשות בחיי ועוד עניינים", היא מתארת את עצמה בפעילות מבצעית:

"עכשיו אני מרותקת למטבחון, צועדת הלוך ושוב מול המקרר.
שדכן אימתני תלוי על כתפי, עיפרון מחודד בידי והפקודות שלי הן לשדך על מנת להרוג כל גורם עוין שמתקרב לאזור, ואם הוא לא בורח מרצונו, או חלילה שולח ידו אל החלב – אני אמורה לדקור אותו למוות בעפרון צהוב!
כן-כן אני!
אני שהפציפיזם הוא נר לרגלי ותמיד יצאתי מגדרי כדי להרוג פרעושים וקרציות בהומאניות מרבית (מה ספריי אינו הומאני? אהמ...טוב, נו. נעזוב את זה), שאפילו לא שפכתי מים רותחים על נמלים, או תלשתי כנפי זבובים.
עכשיו אני ממונה על הוצאה להורג ללא משפט! אמנם עדי טוענת שזו מלחמה, ובמלחמה כמו במלחמה – מי שיוצא לקרב (על המילקי?) צריך לקחת בחשבון שהוא ישודך למוות, אבל לי לא כל כך נוח עם העניין (קרי, אני מעדיפה להמשיך באימוני הסוליטייר שלי)." 
ובפינת הצלמית:
~ צלמית כעוסה יותר מזקנה שנחסמה מהתפלחות בתור לקופת חולים ~

~  ~ ~ אשתו של אלוהים מקנאה בפלסטינאים ~ ~ ~

לא הייתי מגדירה את עצמי פמיניסטית, בעיקר מפני שאני לא נוטה להגדיר את עצמי, בטח לא לעלות על בריקאדות. אבל כשאני קוראת דברים כדורבנות, אני שמחה לתת להם ביטוי. להלן המניפסט שכתבה "אשתו של אלוהים" בבלוגה:

"לפעמים אני מקנאה בפלסטינאים. הם יכולים ללמד אותנו כמה דברים על סולידריות חברתית. פוגעים בהם, והם יוצאים לרחוב להפגין, בהמוניהם. אולי באמת ככה זה עובד. היאוש צריך להיות כל כך עוצמתי בשביל לגרום לאנשים לצאת מהבית. ואני שואלת בשקט, מתי זה כבר יקרה אצלנו, האינתיפאדה הישראלית הראשונה בהיסטוריה.
היו כמה נסיונות, אני יודעת, אבל הם הושתקו במהירות. כמה הבטחות, כמה דיבורים ואז שקט תעשייתי. אבל מתחת לפני השטח, לפעמים כך נדמה, תסיסה חברתית. ואולי לא. אני כבר לא יודעת דבר. האיש שלי אמר לי פעם שלא לדעת דבר זה דווקא מקום טוב להתחיל לבנות משהו. כשמטילים ספק בכל מה שמכירים, מניחים סימן שאלה על כל מה שאת מאמינה וחושבת. לבדוק כל הזמן איפה את עומדת.
אולי בסך הכל, לנו, הנשים, טוב. כן, חלקנו נאנסות כל יום. מטרידים אותנו, מלטפים לנו את התחת, לא משלמים לנו מספיק כסף, אין לנו ייצוג הולם בפוליטיקה, בצבא ובמשק. כשאנחנו מגישות במשטרה תלונה על אלימות כלפינו, החברה מרגישה נבוכה כשאנחנו מספרות מה זה לחטוף מכות. אנחנו כל הזמן חוששות למקום העבודה שלנו כשאנחנו נכנסות להריון. אם אנחנו רווקות, בראיונות עבודה שואלים אותנו אם אנחנו מתכוונות להתחתן בקרוב. אם אנחנו אמהות, שואלים כמה ילדים יש. אם אנחנו רווקות בנות 40 שואלים מה עשינו לא בסדר. אם אנחנו לסביות, בש"ס רוצים שאנחנו נודה שיש לנו מחלה. אם אנחנו משמינות קצת, כולם ישאלו אם הכל בסדר בבית. אם אנחנו מגיעות לעבודה עם פנס בעין, כולם ידברו עלינו מאחורי הגב. אם הממשלה מחליטה לעשות קיצוצים בתקציב, היא ישר פוגעת במה שקשור לנשים. אם אנחנו רוצות להתפלל בבית הכנסת, יזיזו אותנו לחדר אחורי. אם אנחנו נתלבש פרובוקטיבי, יגידו לנו שאנחנו הזמנו את התקיפה המינית. אם אנחנו אוהבות סקס ולא מתביישות לדבר על זה, יגידו שאנחנו שרמוטות. אם נחליט לא להביא ילדים, יסתכלו עלינו עקום. אם נבחר שלא להתחתן, יחשבו שאנחנו לסבית מודחקות. אם אנחנו נחליט להתגייס לצבא, רוב הסיכויים שנעשה עבודה משעממת במשך שנתיים. אם אנחנו כבר מצליחות להגיע לתפקיד בכיר, יגידו שזה בגלל אפליה מתקנת. אם אשה תתלונן על זה שהבוס שלה מטריד אותה בעבודה, ישלחו אותה הביתה ובו לא ייגעו. אם נחליט להתאפר, יגידו שזה לא פמיניסטי. אם נחליט לא להתאפר, יגידו שאנחנו פמיניסטיות לסביות עם שפם. אם נרצה לקדם נושאים שקשורים לנשים, יאשימו אותנו בשנאת גברים. אם יחליטו לעשות מחקר רפואי, רוב הסיכויים שהמחקר יתבסס על גברים, אם יקצצו בתקציבים של בריאות, תרופות של נשים לא יכנסו לסל התרופות. אם נחליט לעשות ילד לבד, יגידו שאנחנו כנראה דפוקות שלא מצליחות למצוא חתן. אם נצהיר שאנחנו רוצות להתחתן בקפריסין, יאשימו אותנו שאנחנו לא מספיק יהודיות. אם נתאהב באתיופי, יגידו שאין לנו מזל שלא מצאנו שידוך טוב יותר. אם נהיה זהבה גלאון, נהיה צבועות ונסכים שזרמון-גולדמן יצור את הקמפיין של המפלגה שאנחנו חברות בה. אם נהיה שלי יחימוביץ`, נחליט לוותר על הקול הנשי. אם נרצה להיות מגישות חדשות בטלוויזיה, רוב הסיכויים שנצטרך בשלב מסויים להאריך שיער או להיות בלונדיניות. אם נרצה לאכול סטייק, רוב הסיכויים שנזמין במסעדה סלט. אם נרצה להיות עורכות בעיתון, רוב הסיכויים שלא נהיה, כי גברים שולטים בתקשורת הכתובה. אם נרצה העלאה במשכורת, הבוס יגיד שיש עוד 1,000 כמוך שיהיו מוכנות לעשות את אותה עבודה בחצי מחיר. אם נבקש יום חופש כי הילד חולה, יסתכלו עלינו במבט עקום. אם ניכנס להריון בטעות, יקראו לנו גונבות זרע. אם נבקש הלוואה מהבנק, יש סיכוי שלא נקבל אותה. אם מישהו יאנוס אותנו, רוב הסיכויים שלא נגיש תלונה במשטרה, כי כבר שמענו מספיק סיפורי אימה על שוטרים מגעילים. אם ניאבק בתעשיית הפורנוגרפיה, יגידו שאנחנו לא מבינות באמנות ובחופש ביטוי. אם ניאבק בסחר בנשים, יגידו שאנחנו לא מבינות שגם זונות נהנות מהסקס, ושזונות בוחרות במקצוע הזה, ושאם לא היו זונות, היו יותר מעשי אונס במדינה שלנו. אם ניכנס לדכאון אחרי לידה, רוב הסיכויים שלא נקבל טיפול מתאים בזמן, כי יגידו ש`זה רק ההורמונים, תוך שבועיים תחזרי לעצמך`. אם תתחתני בגיל 38, יגידו שאיזה מזל שהיא סוף סוף מסודרת. אם תעשי ילד לבד בגיל 38, ירחמו עלייך. ואם את חושבת שלפעמים נדמה שיש רק 200 פמיניסטיות במדינה הזו, רוב הסיכויים שאת צודקת. אני, אגב, מכירה בערך חצי מהן.
אבל בשורה התחתונה - כנראה ממש טוב לרובנו, כי אנחנו לא יוצאות לרחוב, ולא עושות דבר. כי מה הסיכוי, נגיד ואני מארגנת צעדת מחאה ביום חמישי הבא, שיגיעו יותר מעשרים בחורות?"

~ ~ ~ ציפורה הרוסה ~ ~ ~

במדור המחשבים של נרג, שפעם הייתי תורמת לו מפרי מקלדתי, יש מין פינת  רכילות רשת, "רוגלה". אז נראה שממש משעמם באינטרנט הזאתי, כי איכשהו מצאו לנכון לכתוב פיסת רכילות עלי, כאילו הייתי אחת הרוזנבלומיות והפיקים. חיטטו ומצאו אייטם עבש, שנידון כאן בפרקולוג לפני שבועות רבים, כדי לצאת עם הכותרת המופלאה "משלמים. בכסף קופידון".
לא ביקשו ממני תגובה, וגם פרסמו תמונת וינטאג` שלי בגודל של שטיח, עם החלוקה המעצבנת שלהם לריבועים.
מה אני אגיד לכם? ציפורה הרוסה.

 

שלכם פעמיים בשבוע,

שרית Perkol.com

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

33 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת