00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

קומץ אוהדי בית"ר, שני גברים שמנים, ויש אפילו סקס

לא חשבתי שאביא את עצמי לעיין בבלוגי ספורט, אבל פרשת מלחמת הבבונים הגדולה על כר הדשא של בני סכנין וסביבו גרמה לי לחטט בבלוג הצהוב של "מילי תתני לי את בית"ר" בחיפוש אחר משהו אקטואלי, ואכן מצאתי מיד (ולא נגעתי):

"בלונים בתחילת המשחק לא מעידים על אהבה
90 דקות של שקט יחסי לא מעידים על אחווה
משחק בין קבוצה ערבית לישראלית לא מעיד על שלום
אני חושבת שאוהדי סכנין חיכו להזדמנות הזאת כבר הרבה זמן,
סוף סוף מארחים את אוהדי בית"ר ירושלים בדוחא וסוף סוף יש להם את ההזדמנות `להחזיר` לנו על כל הקללות וההתנהגות הגזענית שלנו התנהגות שאגב היא לגיטימית לדעתי, אנחנו מקללים כל קבוצה לא רק את סכנין וכל קבוצה מקללת אותנו, לא רק סכנין.
אז למה בסכנין זה חייב להתפוצץ ככה?
בגלל שסכנין חיים במקום אחר, סכנין חיים בהיסטוריה, סכנין תקועים 30 שנה מאחור, סכנין ניסו להיות כמו אוהדי `אינטר` (במשחק מול מילאן) עם החזיזים שלהם על קורנפיין, אבל החזיזים של סכנין הם אפורים ועתיקים לעומת `אינטר`, והמיקרופון של סכנין הוא מגפון מלפני 10 שנים לעומת מערכת ההגברה של `אינטר`. `אינטר` בעבור זריקת החזיזים (ונכון שהם זרקו הרבה יותר והשתוללו הרבה יותר מסחנין) קיבלו עונש קל יחסית - ארבעה משחקי רדיוס (משחקים ללא קהל) וקנס כספי של 300000 פרנק ומילאן לעומת זאת, ניצחה נצחון טכני.
ואיך זה עובד בישראל?
בישראל מעמידים לדין גם את סכנין וגם את בית"ר וכולם מאשימים את אוהדי בית"ר בהתפרעויות ובכל העיתונים ואתרי הספורט דאגו לערפל את העובדה שהמשחק התחיל עם חזיזים על קורנפיין!
לאיפה נעלם המידע הזה???
ולמה בדיוק אנחנו צריכים לשבת ביציע בשקט כפוגעים בשוער שלנו?"

וגם זה, אם כבר נתקלתי בו בדף הראשי - "סמטוחה בדוחא".

 

~ ~ ~ גברים שמנים בלי אלוהים ~ ~ ~


ואם באקטואליה עדיין עסקינן, אז הנה שניים שאין להם אלוהים. יש שיקראו לכך סאטירה, יש שיקראו לכך חוצפה הגובלת בחילול קודש, בהתחשב באווירה הנוכחית, אבל הנה מה שכתבו "קריטי אך יציב" ו"צינטור" בבלוגם "שני גברים שמנים":

- "שרון התחיל לנשום בכוחות עצמו" ועכשיו הוא מתלונן על הריח בחדר.
 
- "שרון התחיל לנשום בכוחות עצמו" - עומרי גאה בכך שהוא חתך בעצמו את חבל הטבור!
 
- "שרון התחיל לנשום בכוחות עצמו" ועכשיו אולמרט מנסה לחנוק אותו.
 
- "שרון התחיל לנשום בכוחות עצמו" ועכשיו הרופאים מתרכזים בשלב הבא - שליטה על הסוגרים.
 
- "שרון התחיל לנשום בכוחות עצמו" אחרי שהרופאים הוציאו את נתח הפרה שחסם לו את קנה הנשימה.
 
וגם לפני כן היה להם מה להגיד על הפרוצדורות המתבצעות בראש ממשלתנו, אפרופו הכותרת "מחר בבוקר נתחיל להעיר את רה"מ":
 
"סליחה, ראש הממשלה, בוקר טוב, סליחה, בוקר טוב ראש הממשלה, בוקר טוב אריק, אריק, הגיע בוקר, קום, אריק...
בוקר טוב, אריק! קום בבקשה!
קדימה, אני פותח תריסים, בוקר טוב!
בוקר טוב, אריק!
אריק, כבר שבע וחצי, אנחנו נאחר לגן!
אריק, קום עכשיו או שאני קוראת לאבא!
אריק, אנחנו נאחר!
א ר י ק! קום עכשיו, עכשיו קום!
קדימה, אין לי כח להרים אותך בידיים!
בוקר טוב!!! קום!
אריק, ארוחת הבוקר מתקררת!
הו, ידעתי שמשהו יעיר אותך!"

ואם רוצים להישאר בתחום הזה, יש להם גם רשומה נחמודת על בילוי בקופת חולים.

 

~ ~ ~ חלאס עם הקרעכצען, מה עם קצת סקס? ~ ~ ~

אבל די כבר עם כל המהומות והמחלות. מזמן לא דיברנו כאן על סקס. או, אז בדיוק בשביל זה יש לנו את יומני הרב הגאון, שהתעמק באחרונה בסוגייה הרת הגורל, כמה זמן לוקח לבעול אשה?

"שאלה קרדינלית זו, שהטרידה לפני אלפי שנה את טובי המוחות של התלמודיסטים הענקים שלנו, דומה כי לא פג טעמה ולא נס ליחה עד ימינו. זוהי, כנראה, אחת מן השאלות שתשובתן היא בעצם הצגתן והנבירה בהן, יותר מכל תשובה שתינתן - כך לפחות זה נראה מהדיון המעמיק, מלווה הדימויים הציוריים, של החבריא התלמודית העליזה הזו. 
נראה כי גם בשאלה זו אנו חוזרים ונזקקים למודל המוכר של שביל הזהב: מעט מדי - לא  טוב, יותר מדי - גם לא טוב; הכי טוב - באמצע. אך מהו, לכל הרוחות, האמצע?! כשהמשגל אורך מעט מדי זמן, אנו פוגשים בבעיה המוכרת של `שפיכה מוקדמת`. אין דבר מתסכל יותר מכך. המתמטיקאים, למשל, יוכלו לספר לכם כי עיקר התענוג במקצועם אינו גילוי הפתרון, אלא העמל האינטלקטואלי ויגיעת השכל שבדרך אליו, בחינת `אם בחוקותי תלכו - שתהיו עמלים בתורה`. גם במתמטיקה של הסקס, ללא ספק, אין שום טעם באיזו הברקה מיידית, באנאלית, ללא סדרת הקירטועים, הפירכוסים, חיבוטי האגן והזיעה של מצווה, בדרך לשאיבת הנוזל הלבן, המתוק והמיוחל, ממעמקי המעיין המבורך של האשכים, ולשינועו המענג במורד הצינורות הפלאיים, מופת לחכמת-האל וחסדו אשר לא יתואר במילים - עד לרגע הפליטה, נקודת הפורקן מפיג-הקסם. מצד שני, כשכל זה אורך זמן רב מדי, גדולה סכנת התיסכול מהכיוון ההפוך. בפרט אם התברכתם בפרטנרית קצרת-רוח (ובדרך כלל המדובר באלו שבעצמן מכירות את המונח `אורגזמה` רק מהספרות) שתוך-כדי מתחילה כבר לנדנד: `נו, גמור כבר!`... אז מה עושים?!

והוא מיטיב לסכם, תוך כדי הצגת שאלה לריבוא קוראיו:

"העיקרון האמיתי בענין זה, לדעתי, הוא זה המתואר בפרשת יעקב ורחל: `ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה`. כשמדובר בסקס טוב, עם מישהי שווה ומגרה, נראה שתמיד זה יראה לכם קצר מאד, גם אם תתגלגלו בין הסדינים שעה תמימה. ובהיפך,  מורי ורבותי, אם לא זכיתם, אז בהיפך... אז קדימה!! איך זה אצלכם - כדי מזיגת הכוס? כדי לצלות ביצה? כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם? כדי שתושיט ידה לסל ליטול כיכר? כיתבו, כיתבו, אל תתביישו... אני ממתין לתגובותיכם. בהצלחה!"

שלכם כל שני וחמישי,

שרית Perkol.com

 

שעת סיפור

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת