00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

שמח בביצה

חבר שלי מהבלוגים שלח לי אימייל על ההתרחשות האחרונה בין פריי, שהיה/תה בלוגרית עד שלפני כחודשיים כתב/ה בבלוג את צירוף המילים "אינני אשה" ומאז היא/הוא בלוגר, לבין רוזה מרציפן, סיפור בפני עצמו (שעוד לא סיפרתי לעצמי אפילו). הוא כתב לי משהו בנוסח "סערה בביצה", וכך הנץ בי בלוגיג (=הגיג בלוגוספירי).

אז ככה:
כשאנחנו בתוך סביבה בלוגוספירית מסוימת, נניח בתוך קליקה של כמה בלוגרים שקוראים זה את זה ומגיבים קבוע זה אצל זה, ולפעמים אולי גם נפגשים זה עם
זה, רוקדים זה עם זה ואולי גם מזיינים זה את זה - אנחנו מרגישים כאילו זה הדבר הכי חשוב בבלוגוספירה. אם אנחנו שקועים ממש עמוק בתוך זה, אנחנו יכולים אפילו להיות מאוד מוטרדים, לבדוק את אימייל הרשת שלנו הרבה פעמים ביום, לרפרש בלי הכרה את חלון התגובות כדי לראות מה התחדש, ולהגיב בכל מקום שצריך להגיב, בין אם זה בפוסט, בין אם זה בתגובות.

למרות שמדובר בסביבה וירטואלית, ובאנשים שמסתובבים עם כינויים (בינינו, כינויים אפילו די מגוחכים), ולפעמים אנחנו אפילו לא יודעים מה המין שלהם, שלא לדבר על גילם, אנחנו לוקחים את זה ממש ללב. הרגשות אמיתיים מאוד, רגשות של אהדה, אהבה, עצבים, עצב, קנאה, ואפילו משטמה עזה. כל זה עוד בלי להוציא את התסבוכת אל מחוץ לבלוגוספירה. במקרים בהם אכן יש זליגה של ההתרחשויות הבלוגוספריות אל תוך המציאות "האמיתית", הבלגן בכלל חוגג.

אבל ממש במרחק בלוג אחד או שניים משם (הערת אגב: איך מתבטא מרחק בבלוגים? בלוגים עם מספרים סידוריים קרובים? בלוגים באותה קטיגוריה? בלוגים שבדיוק פיבלשו רשומה חדשה באותו זמן?), אף אחד בכלל לא יודע במה מדובר. שם שקט מוחלט - או בכלל ביצה אחרת לגמרי, עם יתושים אחרים, שעוקצים עקיצות אחרות.

ורק לעיתים נדירות אכפת לנו מהסערות של הביצות האחרות. כאילו, נגיד, אנחנו גרים בתל-אביב, אז מה נוגעות לנו השערוריות של קרית מוצקין, של ירושלים, או של באר-שבע? זה לא כמו "מה אתם אומרים על חנן גולדבלט?", כי בכל ביצונת כזאת יש את הסלבז המקומיים שלה, שלא מזיזים לנו כשהוא-זה אם זאת לא הביצה "שלנו".

לפי דעתי, טרם קמו לבלוגוספירה העברית סלבז-על, כאלה שתושבי כל הביצות הנידחות מתעניינים בהם באותה מידה. נדמה לי שאפילו אושיות ישראבלוג כמו מרגי (דוגמה היפותטית לגמרי) יכולות להגיב בבלוגים כאן בתפוז, בלי שמישהו יתרגש מאבק הכוכבים שנחת עליו פתאום. וכנ"ל לגבי אושיות תפוזיות.

למעשה, אפילו בתוך כל אחת מהבלוגיות, אין לדעתי קונצנזוס לגבי הסלבז. הדבר הכי קרוב לזה הם באמת "הטבלה" של ישראבלוג ו"המומלצים" ו"סערת הטוקבקים" של תפוז. אגב, שמתי לב לפחות ל"סערה" אחת שהתרחשה מפני שהבלוגרית בעצמה הפציצה את בלוגה-היא בתגובות בנות מילה אחת.

מה צריך לקרות כדי שיקומו בלוגרי-על, ששמם יילך לפניהם ברחבי הבלוגוספירה, ולא יהיה בלוגר שלא מכיר אותם ולא מתעניין בקורותיהם? שלא יובן לא נכון, אני לא חושבת שזאת משאת-נפש. דווקא חינני בעיניי, הביצות הקטנות הנפרדות, שלוליות אפילו, עם היתושים והעקיצות שלהן. אבל אולי כשיהיו בלוגרי-על כאלה, נדע שבאמת יש לנו בלוגוספירה אחת.

קצת נסחפתי פה עם הבלוגיג, בלי מסקנה בעצם, רק עם אבחנה קטנה. אז אסיים בבדיחות.

- איך קוראים לפודקאסט של יצחק קלפטר?
- איך?
- צליל מקוון.
(תומר)

וגם:
מאיפה אני אמור להשיג עכשיו אייפוד זוהר?
(עידוק)

(נו, מה אתם רוצים ממני, אלה בדיחות של גיקים, מהבלוג הזה. אם יש לכם בדיחות גיקים יותר טובות, תתרמו שם).



שלכם כל שני וחמישי,

שרית Perkol.com

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

66 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת