00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

בלשנות חיזרית, וודו וטאבו

כבר חשבתי לכתוב שלא בא לי להמליץ על שום בלוג כרגע, ואצטרך פשוט להתהגג כאחד הבלוגרים, רחמנא ליצלן. לא היה לי שום בלוג מעניין על הפרק. פישפשתי בתיקיה של האאוטלוק אקספרס השמורה לבלוגים, לראות אם נשאר לי שם משהו שלא התייחסתי אליו, וראיתי רק את בלוג שירי ה-BDSM. עם כל הכבוד לפיוטיות של המאסטר, אין מצב שאני מפנה מכאן לבלוג עם צילומי שפחות ערומות בכבלים.

בצר לי, הלכתי לדפים הראשיים של הבלוגיות, אולי יבוא לי רעיון. לא ראיתי שום דבר מסעיר בדף הראשי של הבלוגיה התפוזית (סערת הטוקבקים מתנהלת בעצלתיים באותם כמה בלוגים כבר המון זמן), והדף הראשי של ישראבלוג בכלל לא עלה לי (לעומת זאת, מדף השגיאה של נענע התברר לי שזיכרון נייד 256MB עם נגן MP3 וטייפ מנהלים נמכר ב-249 שקל ונותרו שתי יחידות תמימות).

ואז, מצאתי את רחביה.
רחביה ברמן, תושב "רשימות", קורא לבלוגו "רדיקל מקלדת" ומגדיר את עצמו עיתונאי, מתרגם, עורך וכותב, תלמיד היסטוריה, חובב עשבים, מהפכן ומאהב. חוץ
מה"חובב עשבים", אלא אם כן מדובר בעשב מאוד מסוים, פרופיל די דומה למישהו שיכול היה להימנות עם חוג ידידיי.

לרשימה שלו שמשכה את תשומת לבי קוראים "נפלאות הבלשנות החיזרית", והחיזר הנ"ל הוא קדם, בנו בכורו, שהתחיל לדבר. "לא, חלילה, בשפה כלשהי שרווחת ביקום שמחוץ לגיל הפעוט, אבל בהחלט שפה, וצירופי הברות שונים ומשונים, כמו למשל "אגה, אמ-דדה דהא, אדה-פח טטם טפח" שנאמרים בשלל אינטונציות".
בנוסף, "הגיעו החוקרים למסקנה שתרבותו של החיזר לטמאית באופיה. (לטמאית - מבוססת על לאטמות, כלומר מכות בכף יד פתוחה). החוקרים הגיעו למסקנה לאחר שהחיזר, שהובא לישון במיטת החוקרים עקב העוררות דומעת, הלביש אחת מאותן לאטמות בפרצופו של החוקר הישן. מקרה זה, בצירוף למנהגו המוכר זה כבר של החיזר להלביש לחוקר לאטמות על קרחתו בכל הזדמנות, חיזקו את הביטחון בסיווג". לראייה, מצורפת שם גם תמונתו של החיזר - לגמרי חמוד ולחלוטין לא ירוק.

 ~ ~ ~ מה בין מחשבים לבין מכשפי וודו ~ ~ ~

בשכנות לרחביה מצאתי את "מתים מהלכים", רשימה של עמי בן בסט, עיתונאי, מטייל וחוקר עולמות, על הזומביס. "אצל רבים מכם יעלה מן הסתם זיכרון עמום מסרטים ישנים אודות יצורים, מתים-חיים, המתנהלים באיטיות, אולי לעברם של בני אדם תמימים במטרה לפגוע בהם", הוא כותב. "אלא שבשנים האחרונות נקשר השם זומבי דווקא עם מחשבים אישיים, הנפרצים על ידי פושעי מחשבים שהופכים אותם, בעזרת תוכנה זדונית, למחשבי זומבי הנשלטים מרחוק. מחשבי רוח הרפאים הללו מנוצלים בדרך כלל על ידי בעליהם החדשים לבצוע משימות שונות, למשל התקפה על מחשבי חברות גדולות וגרימה לקריסתם באמצעות הצפתם בבקשות אינסופיות למידע".
בן בסט מצטט דיווח של סימנטק על כך שב-2004 הגיע קצב ההשתלטות על מחשבים אישיים בעולם ל-30,000 מחשבים ביום, ובימי השיא הפכו, מידי יום,
75,000 מחשבים בעולם לזומביס. ולפני כחודש דיווחה המשטרה ההולנדית על מעצרם של שלושה פושעי מחשב שהשתלטו על רשת של 100,000 מחשבים אישיים, אותם הפעילו כנגד כמה חברות אמריקאיות גדולות לצרכי סחיטה.
זה מביא אותו לספר על מקור תופעת הזומביס - האיטי. הדת העממית של בני האיטי, וודו, עמוסה סיפורי זומבי.
"בפולקלור המקומי מסתובבות אינסוף שמועות על גוויות שהוחזרו לחיים באמצעות ה`בוקור` - מכשפי וודו מיומנים שיודעים, על פי האמונה, ללכוד חלק מנשמת המתים ולהפוך אותם לעבדים חסרי מוח. העבדים הללו אינם מודעים לעצמם ואינם מסוכנים במיוחד, אלא אם כן מאכילים אותם מלח שמחזיר להם את החושים". הוא מביא שם בהמשך סיפור על האנתרופולוג האמריקאי ווייד דייויס, שחקר את נושא הזומבי ואת האבקות המיוחדות בהן משתמשים מכשפי הוודו. לדבריו, "החומרים שנמצאו באבקות מזכירים מאד את סרטי הארי פוטר. היו שם, בין היתר, חלקים מדג הנפוחית (אבו נפחא) שמכיל רעל קטלני (tetrodotoxin), שרידי צפרדע מסוימת, שיירי לטאות, עכבישים ואפילו רקמה אנושית. השימוש בדג הנפוחית היה מטריד במיוחד משום שהוא הכיל כאמור רעל קטלני הגורם לשיתוק ומוות. אגב, ביפן הדג הזה הוא מעדן המכונה fugu והוא מוגש חי".

~ ~ ~ הרפתקאות טלי במגדל השן של הבירוקרטיה ~ ~ ~

אחר כך הלכתי לראות מה נשמע אצל טלי תקומי (הלו טלי), והתברר לי שהיא עלתה לרגל לקריית הממשלה. ברשימתה "יש לנו בית, לבית יש זקן", היא מתארת ביקור בבניין רב ההוד, כדי לרשום את ביתה בטאבו, כדת וכדין. "במחלקת חלכאי הטאבו יושבים איזה מאה חלכאים ונדכאים,כל אחד עם אמצעי הבידור המאולתר שלו, יושבים ומחכים. עם המספר ביד. לא חקוק, אבל כמעט. לשאלתי מי האחרון אני נתקלת אפילו לא בצחוק המריר של זקני קופת חולים. מישהו מושיט יד יגעה אל מכונת כרטיסים, שפולטת שיני בינה מנייר, עם המספרים-1519,1520,1521". קלטתם את האווירה?
אז יש עוד:
"אחרי שסיימנו להכיר את המשפחות ואת התיאוריות המעניינות של כל השורה, על מתי כדי לבוא (בשתים עשרה וחצי, שעת סיום קבלת קהל התורים מתקצרים פלאים)  הגיע תורי. מה זה תורי? הם השקיעו במולטימדיה, בקריה. אז יש מנורה כזו שמשמיעה צלצול ומראה את המספר הנוסף ומגדילה ואף מראה לאיזה אשנב צריך לפנות.
הבעיה שהיא עושה את זה כל כך מהר שגם את התמזל מזלך והצלחת להגיע בחיים למספרך, 1512, ואת עתידה  לראות את האור במסוף של סווטלנה הפקידה הדנידינית, יכול להיות שסוטלנה בדיוק באמצע שיחה עם חבר שלה, ומשחק המנהלים שלה, מה לעשות זה הגונג המולטידיסצפלינרי - כן כן, המספר שלך.
לכן חשוב להיות מוכן!
יש לאסוף את כל המוספים ואת כל הוופלים והסנדויצ`ים שהנעימו את זמנך במהלך היום ולהיות מוכנה  לריצת ספרינט, פן תאלצי להתמודד עם 1513, שמחכה כאן משבע בבוקר ומשום מה לא אמפטי במיוחד".

~ ~ ~ רבאק, זה סטארט-אפ!  ~ ~ ~

ולסיום, אצל רבאק, שעדיין ממשיך להצחיק אותי בשיטתיות, מצאתי סטארט-אפ:
"תשמעי רעיון: לקחת בלוגים, כן? אפשר להדפיס אותם על נייר. כן? שהנייר לא יתפזר ניתן לכרוך את הדפים יחדיו, בכריכה רכה, או קשה. ואז אפשר יהיה לקרוא את הכתוב על נייר. אולי אפילו לאפסן את המוצר הזה ולקחת אותו בלי להיות תלוי בחשמל. וואו! אני מתלהב. תקשיבי, אפשר לקרוא לזה בלוגר, כי זה אוסף בלוגים. או סיפורים, אז אולי ספר. ספר. כן. זה יכול לתפוס העניין הזה. מה את אומרת?"
(ומעניין לדעת אם אחותו עדיין מדברת איתו, אחרי מה שכתב עליה היום).

שלכם כל שני וחמישי,

שרית Perkol.com

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת