00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

נפלאות התבונה והידיעה

על הקיום שמעיד על עצמו.

 

פעם, בליל חורף סגרירי אחד, בעת שצפיתי בסרט ששמו כבר פרח מזכרוני – עלטה פשטה בהכרתי. לא, לא קיבלתי שבץ, בסה"כ התקצר איזה נתיך מרכזי אי שם בכבלי החשמל בחוץ. ישבתי בחשיכה, כשחושיי קהים וראשי קודח. לרגע היה נדמה לי כי אם לא הייתי, לא היה מה שיחבר משמעות לכל השחור הדומם מסביבי. הרגשתי כאילו אני, מכל העצמים לידי, הייתי העצם היחידי שבאמת זכה לתואר "אמיתי". כל זאת עד אשר האור הבהיק שוב בעיניי, צלילים ומראות בקעו ממכשיר הטלוויזיה והמזגן חזר לחמם. פתאום הטלתי ספק במחשבתי הקודמת, ושאלתי שאלה רטורית: כיצד ייתכן שאני הוא ה"אמיתי", בעוד אני תלוי בקיומי בכל מה שאינו אני, ושאף אינני יודע אודותיו?

 

הכרתי מאוד מצומצמת: אני רואה אור שהספקטרום האלקטרומגנטי שלו מוגבל מאוד; אוזניי קולטות טווח קטן מאוד של תנודות, בניגוד לעטלף למשל; אפי קולט טווח מצומצם למדי של מולקולות, לעומת כלבי הנאמן. אפילו תודעתי מושפעת מפילטרים פסיכולוגיים ותורשתיים. כך יוצא שאני תופס את שקורה סביבי בצורה סובייקטיבית. וכפועל יוצא, גם אתם.

 

אז מה אמיתי? רובנו נצהיר שזה שכל מה שנקלט בחושינו באופן אובייקטיבי. כך למשל, נטען שהמחשב מולנו הוא אמיתי שכן הוא נקלט בחושינו, משפיע עלינו ולחילופין, אנחנו משפיעים עליו. על כן, כל אשר נקלט בחושינו ומשפיע עלינו, קיים. מושג הקיום נובע קודם כל מאיתנו, מההבנה שעצם התהייה על מושג הקיום מוכיחה אותו. כל דבר שלא שייך ל"אני", קיים אם יש באפשרותו להשפיע על מה שכבר הגדרנו כקיים בוודאות, כלומר אנחנו.

 

מפני שכבר קבענו שאנחנו קיימים, ניתן אם כן לשרטט קווי מיתאר לקיום. אנחנו מורכבים מכל מיני חלקים, קטנים כגדולים, שמאפשרים את עצם קיומנו מחד, ואת היכולת שלנו להבין את עצם קיומנו בפרט. אנחנו מורכבים ממאפיינים שונים שמייחדים אותנו מכל שאר הדברים הקיימים. כל חלק בגופנו מחולל תהליכים וראקציות מגוונות, וקשור ומשפיע ל/על חלק אחר. אנחנו עצמנו נמצאים בקשרים מתמדים ובלתי פוסקים עם הסובב אותנו. אנחנו משתנים, משפיעים, משנים ומושפעים מכל ועל כל הבא ליד. וכל דבר אחר שעונה על הקריטריונים הללו קיים בדיוק כמונו.

 

מכאן שכל עצם שעונה על ההגדרה הנ"ל, בין אם הוא משפיע עלינו או לא, קיים. עצם קיים שלא מפגין קיומו בנוכחותנו, נאמר אם מצוי מיליארדי שנות אור מאתנו ביקום אחר או במימד אחר, קיים אך לא נגיש (לא באופן ישיר בכל מקרה) לבני האדם. עם זאת, אנחנו לא יכולים לדעת אודותיו כל עוד לא הציג עצמו מולנו באופן אובייקטיבי. כדי לדעת שמשהו, שקיומו מוטל בספק, אכן קיים – עלינו להמציא ראיות מוצקות ומוחשיות שאותו משהו אכן קיים.

 

בלא ראיות, כל אחד יכול לטעון שאיזו פנטזיה פרי דמיונו היא בעצם אינה כזו כלל ועיקר. וכמובן נהיה טיפשים אם נסמוך רק על מילתו. גם אם יטען כי ראה/שמע או פשוט הסיק באופן כלשהו לגבי קיומו – עדיין קיימת האפשרות שנפל קורבן למציאות הסובייקטיבית האישית שלו, שמושפעת מגורמים כמו אישיות, אינטליגנציה, סוכנים קרובים, תרבות, תרופות ואפילו תזונה לקויה.

אפשרי שהזה או פירש לא נכון את אשר ראה, או אולי אפילו לקה בשכלו. כל עוד לא נתעקש שקיומו של עצם כלשהו תלוי בהתגלות אובייקטיבית מאומתת (כזו שניתן לתעד או לסקור), נדרדר להנחות חסרות שחר, מדע בדיוני או מיסטיקה.

 

יוצא איפוא, שאם באותו יום חורף סגרירי, הייתי פותח לרווחה את כל החלונות ומווסת את המזגן לקירור – הייתי קופא ואולי אף חוטף מחלה. בהקשר זה, אם הייתי מאמין שישנה איזו ישות ספוגית מרחפת ובלתי-נראית שמחממת אנשים שקר להם, ועושה את סדר הפעולות הקודמות – קרוב לוודאי שעדיין הייתי מתקרר וחוטף אנגינה או היפותרמיה (רחמנא ליצלן). אם אותה ספוגית מרחפת אינה מציגה כל סממן לקיומה, וכשקר לי היא לא מחממת ולא מתנשפת – אזי ההגיון והשכל הישר שלי דורש כי אתעלם מקיומה של זו, גם אם בדיעבד היא קיימת באופן זה או אחר. כל עוד אינה קיימת בפניי, ולא מתקיימת לתכלית אנושית כלשהי – היא לא משמעותית בשום אופן.

 

בני האדם, חרף כל מגבלות התפיסה שלהם, הצליחו לגלות, לפענח ולהבין ידע רב על היקום, כזה שמשתרע הרבה מעבר ליכולת התפיסה הישירה שלנו. הכל תודות לטכנולוגיה, שהביאה לידי כך שנוכל לצפות ולשחזר/לייצר תופעות אשר נמצאות מחוץ לתחום התפיסה הרגיל שלנו. למרות הכל, כפי שתפיסתנו מוגבלת, כך גם הכלים שלנו. ועובדה זו, יחד עם האפשרות שאיננו נבונים דיו ואולי עקב טבע היקום החלקלק (עקרון אי הוודאות, כאוס) – מונעת מאתנו לחשוף את כל סודות היקום.

 

אפשרי מאוד שקיימות עוד תבין ותקילין תופעות מסתוריות שלא חשפו תכולתן בפני המחקר המדעי. אך דינן כמו של הישות הספוגית-המעופפת – כל עוד לא אין בידינו ראיות אובייקטיביות לקיומן, הן לא קיימות מבחינתנו. ובדיוק כמו תופעות קלושות אחרות שכבר התגלו, אין להן כל תכלית מבחינתו של האדם גם אם קיימות.

 

אפשר לטעון מנגד כי בימי קדם לא היה ידוע על קיומם של מיקרואורגניזמים – ובכל זאת אלה התקיימו לצידנו במלוא תפארתם. אך המיקרואורגניזמים, על אף שהם בלתי נראים לעין הבלתי מזוינת, הפגינו את קיומם לפנינו מאז ומתמיד בצורת מחלות. אי לכך, מיקרואורגניזמים היו קיימים מבחינתנו אז, כפי שהם קיימים מבחינתנו היום.

 

התפיסה האובייקטיבית שלנו יכולה להבדיל בין מה שקיים ובין מה שלא, או שקיומו לא נוגע לנו. מנגד, התפיסה הסובייקטיבית שלנו משבשת את זו הראשונה, וכתוצאה מכך אנו נוטים להאמין במה שאינו קיים מבחינה אובייקטיבית, אך היינו רוצים שיתקיים מתפיסות סובייקטיביות. חלקנו ניחנים בשמיעה וראייה סלקטיבית, וחלקנו מתעלמים בלי כוונה מכל מיני אירועים בקרבתנו, או מפרשים אותם כל אחד לפי שיטתו.

 

מכאן שהתפיסה האובייקטיבית המגובשת של כולנו, כוללת את אשר נקלט בחושינו ואת הפילטרים האישיים במוחנו שמעבדים את המידע באופן אובייקטיבי בחלקו האחד וייחודי בחלקו האחר. הפילטרים הללו עלולים לשבש את הפרשנות שאנו מעניקים למציאות האובייקטיבית. בשל כך, עלינו להשתמש ברציונליות הטמונה בנו, ולאמץ תפיסה ספקנית שתהווה פילטר לפילטרים הסובייקטיביים.

 

כפי שמטוס לא יכול להמריא בלא אוויר שזורם מעל ומתחת לכנף הקמורה שלו, כך גם האמת לא תוכל להמריא אל תודעתנו בלא שרציונליות תזרום מעליה ומתחתיה – ותרים אותה מהקרקע שחוקת התפיסות המשובשות שלנו.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל s u p e r mind אלא אם צויין אחרת