00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

מכונת הזמן

הרשומה הזאת עוסקת במכונת הזמן. אחת בתוך המוח שלנו, בזכרונות של בלוגר, ואחת - בפנטזיה אמנותית.

שמחתי למצוא את הבלוג המרגש של דממה, ואני שמחה להמליץ עליו.
קודם כל, מפני שהוא שומר מכתבים ישנים. בתור מי שמעודה לא זרקה שום מכתב, על נייר או דיגיטלי, כולל פתקאות מהיסודי, אני יכולה להעריך מאוד את
הרשומה שלו "מכתבים מהקופסה", בה הוא משתף את הגולשים בקריאה מאוחרת של מכתבים ישנים - כולל סריקות של המכתבים עצמם, כך שאפשר ממש לקרוא אותם יחד איתו.

"המכתבים שלי לא שמחים", הוא כותב, "חוץ מכמה ברכות יום-הולדת שמצאתי שם, רוב המכתבים עוסקים בבעיות או בפרידות או בהיעלמות וחוסר יחס מצידי. גם חלק מברכות יום ההולדת לא נשמעות ככאלו, אלא כאילו מנסות להעביר אליי את המסר, אולי ניצלו את ההזדמנות ביום הזה בשנה שאני כל-כך לא אוהב.
דרך המכתבים אני מנסה למצוא ולהבין במה טעיתי, מוצא דפוסים בהתנהגותי שחוזרים על עצמם בכל פעם מחדש, מתבונן שוב ושוב בצעדים שעשיתי, בוחן את התוצאות ומעלה מסקנות.. ממש פרויקט. לצערי, בכל פעם המסקנות קשות, ואולי אני בוחר להתעלם מהן במודע או שלא במודע, לא לראות את האמת שמונחת לפניי, אולי לברוח ממנה".

הוא מנצל את הרשומה הזאת עם המכתבים כדי לעשות חשבון נפש עם עצמו, קבל עם ועדת הקוראים:

"כל חיי ברחתי מאנשים, המכתבים עומדים כאן כדי להזכיר לי זאת בכל פעם מחדש. מעולם לא נפרדתי ממישהו כמו שצריך, אולי זה בגלל שלא באמת היה `צריך`.. בכל פעם שהתחלתי בקשר עם מישהו, בדרך כלל מישהי, והצלחתי להפיק ממנו קצת יותר משיחות בנאליות על מזג האוויר ומצב גידול החסה בגוש קטיף, נבהלתי מהר מאוד, הרגשתי שאני נחשף, שיכולים לגעת בי, אני כבר לא מוגן.. וברחתי. בדרך-כלל בלי לומר אפילו שלום".

דממה הוא בן 27, ולבלוג שלו הוא קורא "זוכר כמעט הכל". מה הוא זוכר שם? דברים קשים, מצמררים. בין השאר את המקל של אבא, השפלה, חוויות מהכלא הצבאי, שנים של "לא לדרוך על הקווים", ריח של חגים (הוא נולד בערב ראש השנה, ואומר שזה "אולי היום המאושר בחיי, ייתכן האומלל ביותר"), וגם נסיון התאבדות של חברה שלו שתועד בשיחת מסנג`ר.

וכדי לא להשאיר אתכם עם מועקה לקראת סוף השבוע, צריך לקרוא את ההבהרות ברשומה "תיאור הבלוג":

"אני רואה בבלוג הזה את אותו יומן שלא הצלחתי לכתוב כשהייתי ילד, ולפעמים כותב את הדברים מנקודת המבט של אותו ילד שהייתי, לכן לפעמים נוצר מצב אבסורדי בו אנשים חושבים שזו דרך החשיבה שלי כעת, או שכך מתנהלים חיי כיום, אך לא כך הדבר.
אני לא מעוניין לחשוף כאן הרבה פרטים מחיי העכשוויים, וכפי שבטח הבחנתם גם כל התמונות כאן הן תמונות ילדות שלא ניתן לזהותי על פיהן, אך למען הסדר הטוב אספר או אסביר כי חיי היו ועדיין מוצלחים ביותר בכל קנה מידה. למרות כל הקשיים הצלחתי ללמוד ולהצטיין בלימודים, שירתתי בצבא וגם שם סיימתי בהצטיינות, טיילתי וגרתי בחו"ל, ובשנים האחרונות אני עוסק בהצלחה בניהול פרוייקט תוכנה (שאני עוזב בימים אלו). למען הסר ספק, אני לא גר עם ההורים, אלא לבדי (עד לא מזמן עם בת זוגתי אך נפרדנו), ומנהל חיים תקינים לחלוטין, לא נתמך ולא נתמכתי בגורמי רווחה ולא זקוק לכך לשמחתי".

ולקרוא גם את הרשימה שלו "הכל אני יכול בחופש הגדול", שמתארת קטעי ילדות מאושרים, כמו הנסיעה השנתית לכנרת.

אביתר כהן המוכשר ("נשק יום הדין") מכה שנית, עם סרט אנימציה מושקע על מכונת הזמן.
הסרט מעורר מחשבה, ולמען האמת אני חשבתי וחשבתי, ולא הבנתי עד הסוף את האתגר המחשבתי. אבל בינתיים אביתר הסביר לי, אז אני כותבת כאן למטה
את ההסבר באותיות שקופות, אבל לא לקרוא אותו לפני שרואים את הסרט עצמו. זה קצת כמו להסביר בדיחה, אבל מה לעשות, יש דברים שהראש שלי לא חושב עליהם.

הרעיון הוא שאם מישהו היה ממציא מכונת זמן בתקופה כלשהי בהיסטוריה, מישהו אחר אחרי כמה שנים היה עולה על השיטה, וגונב או את המכונה או את הטכנולוגיה, ממציא מכונת זמן משלו, ואז חוזר אחורה בזמן וטוען שהוא זה שגילה את הרעיון והמציא אותה.
אחרי שכבר "גנבו" את המכונה פעם אחת, התופעה יכולה לחזור שוב ושוב, וכל פעם מישהו אחר - בתקופה קדומה יותר - היה ממציא מכונת זמן.
והנה הפואנטה שפיספסתי: מזה יוצא, שאם מישהו אי שם בעתיד היה ממציא מכונת זמן,כבר היינו חייבים לדעת על זה, כי מישהו כבר היה גונב אותה וחוזר אחורה בזמן. לכן, מכיוון שלא ידוע לנו על מכונה כזו - לעולם זה לא יקרה. 
מובן שזוהי רק תיאוריה, ואפשר להסביר בהרבה דרכים איך בכל זאת יתכן שימציאו מכונת זמן, אבל בכל זאת - נקודה למחשבה.

 

שלכם כל שני וחמישי,

שרית Perkol.com

  ערוץ סינגלים חדש

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

21 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת