00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

במקל, בשרביט, מה שבא ליד

את פבלו וחואניטה, בעלי הבלוג "החיים תחת משטר רודני", אני מחבבת. בעבר סיפרתי על עלילותיהם המשעשעות תחת עולו של הגנרליסימו, גמד מרושע עם שפם בלונדיני, שדורש צייתנות מוחלטת מנתיניו, "זאת שמנקה לי ת`קקי" ו"ההוא שסוחב אותי על הידיים עד שנשבר לו הגב".

עכשיו הם הגדילו עשות, ובעוד שהגנרליסימו היה 78 ס"מ תמימים כשהתחילו לפרסם את תולדותיו, הרודניסימה עשתה את הופעת הבכורה שלה בבלוגיאדה כבר כשהיתה באורך 8.26 ס"מ. לאחר שישה חודשים שהיו "מלאים בתסמונות אקזוטיות, תרופות ובדיקות אינספור, רופאים שלעומתם ד"ר נקומבה המסאי הוא סמל התבונה והרחמים, ובחילות והקאות בכמות שלא היתה מביישת גם את הילדה מפולטרגייסט בהפלגה טרנס-אטלנטית סוערת", ולאחר תקופת צינון מחמת טפו-טפו-טפו ועינא בישא, לא עלינו, פבלו וחואניטה פרסמו בבלוגם את צילום האולטרסאונד של הצאצאית המתהווה.

הם גם חרזו שיר חביב על תהליך הייצור, שאני חייבת לצטט מתוכו בית קטן, למרות שאני לא מתה על שירים:

"נד-נד, נד-נד
 אבא עולה, אבא יורד  
תישן, מתוקון, חצי שעה לפחות
אמא ואבא עושים לך אחות".

אבל עם כל הכבוד לעוברית הרודנית ולשירה העברית, הפוסט שלכבודו התכנסנו כאן הוא דווקא פרק א` של "זה היה סיפור של חורף" - בגלל העונה, ובעיקר בגלל הסגנון הדיימון-ראניוני. ככה זה מתחיל:

"לכשעצמי, אין אני פוגש מעולם אף לא בחורה אחת אשר שווה לאבד בעבורה את הראש, ואף מעולם אינני חש הערכה רבה לבחורים אשר עושים כך, אולם אין אני יכול להכחיש כי אם קופץ לו מאן דהוא ומחבר את כל הראשים אשר איבדו גברים פה ושם באשמת בחורות מסוגים שונים ומשונים, הרי שמובטח לו שהוא מקבל ערימת ראשים אשר די במראיה בלבד בכדי לגרום אף לגיליוטינה הצרפתית להכריז מניה וביה על פשיטת רגל סופית ומוחלטת ולפרוש מבוישת לגימלאות. גם בקיבוץ הקטן שלנו, הרחק בצפון, ישנם בחורים, וישנן בחורות, וכשיש לך משני אלו הרי ברור וידוע שהעניינים, כדרכם של עניינים מסוג זה מאז ומעולם, הולכים להסתבך".

נדמה לי שאפילו כרמי בכבודו ובעצמו, המתרגם המהולל של דיימון ראניון לעברית, לא היה יכול לכתוב את זה טוב יותר (אם כי יש מצב שהוא היה מחליף "בחורים ובחורות" ב"ברנשים וחתיכות").

עבר עליהם אוקטובר קשה, שהתבטא, לדבריהם, בפיבלוש מועט, אבל זה עבר (שוב, טפו), כך שניתן כנראה לצפות לפרק ב` מתישהו.

~ ~ ~ אבן נייר ומספריים ~ ~ ~

ועכשיו למשהו שונה לגמרי:
"נייר ועוד", הבלוג של יעל/עלמה7, הוא טרי יחסית, אבל תודות לקצב הפרסום היומיומי שלה, הצטברו לה שם כבר די הרבה רשומות. זה בלוג עבודות -
על אמנות ואומנות, על העבודות שלה ושל אחרים. יש שם קולאז´ים, עיצוב אלבומים, כרטיסי אמנים וכרטיסי ברכה, אמנות דואר ואומנות שימושית,
מפיות, חרוזים, קרמיקה ועוד. בסוכות, למשל, היה אפשר לראות בבלוג קישוטים לסוכה.
במסגרת מחוות לעבודות של אחרים, היא פרסמה אתמול עבודת לגו על פי ציור של מ.ק. אשר והמליצה על האתר של אנדרו ליפסון, שמשתמש באבנים
הצבעוניות כדי לבנות יצירות אמנות מפורסמות, בהן כמה מהיצירות המסובכות של אשר.

יש גם רשומה יפה על סיור שהיא ערכה לא מזמן עם התינוקת בגני התערוכה הישנים בתל-אביב, "יריד המזרח" לשעבר: "האיזור של גני התערוכה הישנים הוא אחד האיזורים האהובים עלי ביותר בתל אביב. השילוב של הים והעבר המפואר, שאותו אני מכירה רק מתמונות, מעורר בי געגועים לתקופה ההיא.  היום הכל שם מלא מוסכים וחנויות למוצרי אמבטיה, וצריך הרבה דמיון, בשביל להבין איזה בניינים יפים עמדו שם, ואיך נכנסו שם 600 אלף מבקרים (היישוב כולו מנה אז 200 אלף איש).

בכניסה עמד פעם פסל הגמל המעופף, שמסמל את הנדר שנדרו הערבים - נבוא לתל אביב כשהגמל יעוף. הפסל היחיד שהשתמר הוא פסל הפועל העברי שבנוי מבטון ונושא על כתפיו אדן, לבנים ואנך".

מי שמתעניין בעיצוב אלבומים ימצא אצלה רעיונות גם לזה. היא מסבירה:
"אני טובעת באלפי תמונות. כל חודש בחיי הילדים - פילם שלם, כל טיול של שבת - עוד פילם. ועוד לא דיברנו על טיולים לחו"ל (טוב, זה באמת היה מזמן), ביקורים של הסבתות, אירועים מיוחדים וצילומים סתם, בשביל הנשמה. רוב התמונות עוד תקועות במעטפות שלהן. אבל החלטתי, שלפחות לילדים אני אעשה אלבום מעוצב, כמו שיש רק באמריקה (כי רק הם משוגעים מספיק בשביל לשים תמונה אחת בכל עמוד ומסביב מלא מדבקות). התאמנתי באלבום של הבן הגדול. היה כייף מאוד, ולמדתי כמה לקחים, שאותם אנסה ליישם באלבום של הבת". אז יש טיפים, והמשך יבוא בקרוב.
שימו לב בצד לקישור "העבודות שלי", למכירה ולהזמנת סדנאות, ולפורום אומנות שימושית ב-Ynet, שם היא מפרסמת סדנת יצירה בווידאו.

~ ~ ~ מירוץ הלפיד ~ ~ ~

לסיום, למי שמתעניין בגלגוליו של לפיד (בבלוגוספירה מתגלגלים עכשיו בוזמנית שרביטים, מקלות ולפידים בוערים) - איציק אדרי, חייל, עתונאי ואיש מחשבים מאילת, מנסה להתחקות אחרי הלפיד. הוא כותב:

"מסתבר שמקור הלפיד הוא בעצם במקל, משם עבר איכשהו לשרביט וסופו בהחלטה של שאול טולדאנו להמירו ללפיד (ומכאן גם התחיל איור הלפיד). יש משהו יפה בהתגלגלות הלפיד, הקשרים שמגלים באינטרנט. חיילים, סטודנטים, עתודאים, צעירים, פרחות קטנות, פאנקיסטים, רוקיסטים, צלמים, מורים, סופרים וכו`. הלפיד עבר עד כה אצל כולם ובטח יעבור אצל מגזרים אחרים. כל אחד מכיר מישהו אחר, ביחד, זו שרשרת מגוונת. שעוברות בין הבלוגיות השונות (נענע, תפוז ובלוגים פרטיים)".

שלכם כל שני וחמישי,

שרית Perkol.com

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת