00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

שבתות וחגים

אף פעם לא חשבתי שזה ייקרה, אבל נדמה לי שסופסוף אני יכולה להיכנס לספר השיאים של גינס. יצטרכו אמנם להמציא כנראה קטיגוריה חדשה, אבל זה יהיה שיא שאני חושבת שאף אחד כבר לא ישבור.

ראיתי ברצף את כל הסדרה "שבתות וחגים". 57 פרקים.

זה לקח בערך שלושה ימים, בעיצומם של ימי שבתות וחגים טרופים אלה. ברי סחרוב התנגן מהטלוויזיה שלי כמו שהוא לא התנגן מעולם. והתאהבתי קצת באלון אבוטבול, שקודם לכן לא חשבתי עליו כעל שחקן טוב במיוחד. והצטערתי על דרור קרן, או ליתר דיוק על הדמות שלו (עליו תמיד חשבתי שהוא שחקן מצוין). וכעסתי על יעל אבקסיס היפה להלל והמעצבנת לא פחות. ולעגתי לפוציות של ליאור אשכנזי. ובכיתי עם מרב גרובר. ולא ידעתי איך לאכול את רומי אבולעפיה.

עכשיו אני בטוחה שאתגעגע אליהם. אני מרגישה את זה כבר ב"אזור הכיסופים", שברפואה הסינית אמור להיות בצד הגוף - כך לפחות אמרו בסדרה, באחד הפרקים האחרונים, שאת התסריטים שלהם כתב ארי פולמן.

כתבתי על זה כבר בקצרה, בהקשר של הסדרה "בטיפול". הצפייה ברצף בכל פרקי "בטיפול" היה גם משהו כזה, אם כי קצר יותר. חשבתי שזו חוויה חד-פעמית, אבל מסתבר שניתן לשחזר אותה גם עם סדרות אחרות. השירות הזה, V.O.D, למרות הגמגומים והקרטועים שלו, מאפשר לעשות מרתונים כאלה, וזו חוויה מיוחדת במינה. טריפ אדיר.

במקום לחכות שבוע בין פרק לפרק, במקום לחכות חודשים בין עונה לעונה, רואים הכל ברצף. ואני אמנם לא עושה סמים, ולא עושה סדנאות, אבל זה נראה לי משהו מהסוג הזה. להיכנס לתוך תודעה אחרת, לתוך חיים של אנשים אחרים. ובסדרה הזאת, המוזיקה כל כך מחוברת ומחברת, כל כך אינטגרלית, שגם היא מילאה אותי לגמרי. לא הייתי מסוגלת לראות משהו אחר בטלוויזיה, לא לקרוא ספר, לא עיתון. לא יצאתי מהבית. לא דיברתי בטלפון מעבר למה שממש נחוץ. חוויה טוטאלית.

כמו עם ספר טוב, רציתי שזה לא ייגמר. וכמו עם ספר טוב, רציתי גם שזה ייגמר, כדי שאוכל לעשות גם דברים אחרים. להפסיק את השהות הזאת בתוך עולם של אנשים אחרים ולחזור לעולם שלי.

חשבתי איך הסדרות האלה יעבדו בחו"ל. עם "בטיפול" אין לדעתי שום בעיה. לתרגם וזהו. שוס. "שבתות וחגים" קצת יותר בעייתית. היא מאוד מאוד לוקאלית. והשירים האלה בעברית, שהמילים שלהם מותאמים יפה כל כך לקו העלילה. אפילו את השם של הסדרה קשה לתרגם. אגב, שמתי לב שזה רחוק לגמרי מהאסוציאציה הנפוצה ביותר לביטוי הזה, מהשיר של יהודית רביץ - "לבד על הגג, שבתות וחגים". מכל הסיפורים שם, אין שם סיפור של אשה שמאוהבת בגבר נשוי ומחכה לו לבד בשבתות וחגים. אז אולי בכל זאת תהיה עוד עונה? ולתוך מה אני אצלול בפעם הבאה, "בת-ים ניו-יורק" אולי?

ואיך זה קשור לבלוגים?

זהו, שזה קצת קשור. שמתי לב שהתסריטאים מתחלפים, בסדרות הארוכות האלה. הגיבורים נשארים אותם גיבורים, אבל כותבים אותם אנשים שונים. וחשבתי שאילו מישהו היה אוסף לסדרה כמה בלוגרים מוכשרים שכותבים בצורה שיטתית על החיים שלהם, זה אולי יכול היה ליצור משהו דומה. גיבורים שחיים באותו מרחב, נוגעים-לא-נוגעים בחייהם של הגיבורים האחרים, כותבים בקולות שונים. ולסיפורים שלהם יש כל פעם פסקול אחר. נירוואנה, שלום חנוך, ג`יפסי קינגס, בילי הולידיי, אריק איינשטיין. כל אחד והסיפור הקטן שלו, כל אחד והמנגינה הייחודית שלו.

 

שלכם כל שני וחמישי, וחג שמח,

שרית Perkol.com

 

השיא שלי כבר נשבר. כך חולפת תהילת עולם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

36 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת