00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

כוכב נולד בבלוגים

טוב, סתם דפקתי כותרת. אבל האמת היא, שאם הקלטתם לבלוג שלכם קליפ וידאו בנושא דייטינג / חיזורים / אהבה / נשיקה מיוחדת במינה - יכול להתאים לי. אולי לא כתבתי את זה עדיין בשום מקום, אבל למחייתי אני מנהלת תוכן של אתרי היכרויות, ואני מחפשת חומרים מעניינים, מצחיקים, עצובים, חשובים (כתובים, מושמעים ומצולמים) בנושאים שבינו לבינה. אלה יכולים להיות פוסטים מוצלחים במיוחד בנושאים האלה, או כאמור קליפים שהקלטתם. אפשר גם לכתוב/להקליט במיוחד. אם החומר מתפרסם, מובטחת לבעליו תהילת עולם זמנית באתר מרובה כניסות. וגם אם ראיתם פוסט/קליפ כזה שלא שלכם, אשמח אם תלשינו לי. אימייל למשלוח לינקים.

 ~ ~ ~ תורמים עם מוח ~ ~ ~

בעלת הבלוג של יומני הנסיכה מזכירה לנו שמחר (שלישי) יתקיים מבצע לאיתורתורמי מוח עצם לשני ילדים, שזקוקים לתרומה דחופה ומצילת חיים. היא כותבת שם:

"כל מי שקורא בבלוג הזה יודע שגם אני אחת מאלה שמחפשים עבורם תורם מח עצם מתאים... בכל יום אני מתפללת שאני לא אצטרך אותו... אבל אני יודעת שאני אחוש הקלה גדולה כשהוא ימצא.
נורא מפחיד אותי לחשוב שאולי אני לא אמצא אותו לעולם, כי הוא לא יידע שיש יום התרמה כזה, או שהוא פשוט לא יידע עד כמה זה חשוב, או שהוא יראה את התורים ויחליט לבוא בפעם אחרת - רק שהבעיה היא שלחלק מהאנשים שזקוקים לתרומה אין את הפעם האחרת הזו".

היא מוסיפה, לטובת קטני האמונה:  "המבצע האחרון איתר 6 תורמים בהתאמה מלאה, כאשר אחת מהן היא חברה שלי שנזקקה לתרומה באופן מיידי" ובהמשך מפרטת רשימה חלקית של תחנות שבה אפשר לערוך את בדיקת הדם.

~ ~ ~ תמונות מחיי נישואים ~ ~ ~

"אני יושבת לבד ולוגמת קפה עולה. ככה שחר היה קורא לו. אבא של שחר נשאר עם שחר לישון במלון, ואני קצת הייתי חסרת מנוחה, חבל על השלושה ימים הדחוקים בפריס", כותבת קלריסה, אמא של שחר, ברשומה "בבית קפה פינתי בשדרות סן זר`מן". בלוג יפה, בלוג מהחיים, בלוג על החריקות הקטנות של הזוגיות היציבה.

"התחתונים של אבא של שחר רכים ומדיפים ריח רענן של כביסה. אני מביאה אותם אל פניי ושואפת את הריח שלהם. איך המרכך החדש? אני שואלת את אבא של שחר. הוא בקושי מרים את הראש מהעיתון שלו, מהמהם משהו שנשמע כמו תגובה חיובית למשהו שאין לו מושג מה הוא, ומחזיר אותו לעיתון שלו. כבר יום רביעי. אין לו מה לעשות חוץ מלקרוא את עיתוני סוף השבוע שעבר? לקפל כביסה למשל?…", היא כותבת בתחילת הבלוג.  "עם השנים הוא עוד סיגל לו את המנהג הזה להשיל אותם עם המכנסיים ליד המיטה, ולמצוא אותם מקופלים ריחניים במגירה, מעל למגירה של הגרביים שנולדו כמובן מזווגים ומגולגלים.  עם כל השנים, עם כל התארים, עם כל העקרונות והמילים הגבוהות בסוף אני נשארת בערב מול ערמה ענקית של כביסה ונהנית מהריח שלה כמו העקרות בית האלה בפרסומות. אני אומרת את זה בקול רם, אבל זה ממש כאילו שהייתי ממשיכה להגיד את זה בלב".

"ריב זה דבר אינטימי", היא כותבת ברשומה אחרת, מהורהרת, נוקבת ונוגה לא פחות,  "כשאתה רב עוד יש לך תקווה, כי עוד אכפת לך. אבל את זה אתה מבין רק בדיעבד, כשכבר מאוחר מדי.
בתיכון, בשיעור ספרות, כשלמדנו על אנטיגונה, המורה אמר שמה שבעצם עושה מטרגדיה טרגדיה זה מוטיב ה`מאוחר מדי`. אז הייתי נערה צחקנית ולא הבנתי את זה וגם לא רציתי לחשוב על דברים כאלה. היום אני אישה גדולה ואני מבינה שזה נכון. אבל אני מבינה את זה מאוחר מדי.
בכל ריב יש את הדברים שאת תמיד אומרת והדברים שהוא תמיד עונה, והדברים שהוא עונה והדברים שאת אומרת לו, וזה נמשך ונמרח ומתפשט והופך לצעקות, ושתיקות, ואחר כך באה ההתפייסות ששווה את הכל.
ככה זה כשאכפת.
אבל מה קורה אחר כך? מה קורה אחרי השלב הזה? אחרי הרבה ריבים כאלה, אחרי הרבה ימים משמימים, מגיעים כבר למצב שהוא אומר ואת לא עונה, לא עונה כי אין לך מה להגיד, כי לא ממש הקשבת למה שהוא אמר, כי חיכית שהוא יגמור כבר להגיד ויחזור השקט. מי בכלל מוכן להקשיב כשהוא שומע צעקות? אצלי מיד אטמי האוזניים מופעלים, והמחשבות שלי נשלחות לנדוד במחוזות אחרים.
פעם היו צעקות נשמעות מהבית הזה. צעקות של שמחה, צעקות של ריבים, היום אפילו צעקות של עונג שומעים לעתים נדירות בלבד, וגם זה אם ממש משחררים את הרסן, ובתנאי שקודם שולחים את הילד לישון אצל הסבתא".

מה יש לאחל לאמא של שחר ולאבא של שחר שנה החדשה? הרבה מריבות טובות?

ולפני פיזור, בקטנה, באלקור רנאן מזכיר לקוראיו שהוא לא אני (היי, יש עוד כמה מיליארדים כמוך בעולם). לא נורא, העיקר שהוא שר מהלב...

שלכם כל שני וחמישי, וגמר חתימה טובה,

שרית Perkol.com

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת