00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

קצת מכל דבר

טיול לשבת 10: מצוק הארבל

18/12/2014

יש מסלולים שנשארים חקוקים בך לכל החיים, מצוק הארבל הוא אחד מהם.

צוק הארבל, המתנוסס מעל הכנרת ומשקיף לגולן ולחרמון ומהווה את לבה של שמורת הטבע ארבל, ואת הגן הלאומי ארבל המקיף אותה. 
המתחם כולל גם את הר ניתאי, הר סביון, קרני חיטין ורמת ארבל וכן יישוב קדום שהותיר שרידי בית כנסת מפואר ושבילי טיול אל מבצר ובו מערות טבעיות.

הגעה:

נגיע עד צומת גולני. אלו המגיעים מעפולה (כביש 65) יפנו ימינה לכוון טבריה ואלו המגיעים מחיפה (כביש 77) ימשיכו ישר לכוון טבריה. ארבעה וחצי ק"מ לאחר מחלף פוריה (כביש 768) וכ- 600 מטר לאחר הפניה ימינה לטבריה עילית, נפנה שמאלה ברמזור לכביש 7717 לכוון כפר זיתים וארבל. נעבור את הפניה לכפר חיטים ולאחר 3.6 ק"מ נפנה ימינה לתוך המושב ארבל. מיד לאחר הפניה ימינה תהיה לנו פניה שמאלה (שלט חום) המפנה לשמורת הארבל. במידה והגעתם לשער המושב, טעיתם. עשו פרסה ופנו ימינה לאחר 100 מטר. הגעתם לגן לאומי שמורת הארבל מה שאומר שאם אין לכם מנוי "מטמון" של שמורות הטבע והגנים, תאלצו לשלם כסף בכניסה (22 ש"ח למבוגר ו-10 ש"ח לילד אלא אם הגעתם כקבוצה ואז המחיר זול יותר בתשלום מרוכז).

דרגת קושי:

המסלול המומלץ מיועד למטיבי לכת בלבד ואורכו כשלושה ק"מ אך מכוון שהמסלול כולל ירידה ועליה במצוק ההליכה נמשכת כשלוש שעות. הוא אינו מיועד למשפחות עם ילדים קטנים (מתחת לגיל 5) אך אני יכול לומר כי בני, המתורגל בטיולים, עשה את המסלול בגיל צעיר יותר אך לשם כך עליכם להתכונן לעזור לילד לאורך כל המסלול.

מה להביא:

  • נעלי הליכה - חובה, אין להתפשר. בעונות הסתיו והחורף מומלץ לא להגיע עם נעלי התעמלות
  • 2 ליטר מים לאדם
  • כובע

סביבה:

הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים וכ-390 מטרים מעל הכנרת.‏ הוא מורכב מאבן גיר‏ דולומיטי‏ קשה (חבורת עבדת), שנוצר לפני 40 מיליון שנה. התפרצויות געשיות שאירעו במיוקן ובפליוקן – בין היתר בהר הגעש הסמוך, קרני חיטין, לפני כ-4 מיליון שנים – יצרו על הארבל וסביבתו את בזלת הכיסוי – שכבות של לבה בזלתית ואפר געשי. שכבת הבזלת העליונה עמידה למדי לבליה ולסחיפה, והגנה במידה רבה על המסלע הגירי מפני הרס קארסטי (בליה). מול ההר שוכן הר הנקרא הר ניתאי על שמו של ניתאי הארבלי, (תנא מתקופת הזוגות) שחי במקום. מתחתיו זורם נחל ארבל, שאורכו כ-10 קילומטרים ונובעים בו כמה מעיינות, ביניהם עין אסעד, עין נתאי ועין ארבל. (למסלול אחר). בבקעת ארבל ליד ההר הוקמו ארבעה יישובים - כפר זיתים, ארבל, כפר חיטים ומצפה.

הסטוריה:

במערות שבמצוק, חיו בני אדם עוד מתקופות פרהיסטוריות. בתקופה מאוחרת יותר הפכו המערות למבצר גדול (פרוט בהמשך), שהיו בו מעברי סתר, אולמות ובורות מים. כאן התחולל קרב לחיים ולמוות בין הורדוס לבין החשמונאים על השלטון ביהודה. הורדוס נלחם בגליל כנגד מתנגדיו, תומכי אנטיגונוס, ואנטיגונוס עצמו ישב בירושלים ולא ניסה כלל להחיש עזרה לתושבי הגליל ולאנשיו שנלחמו בהורדוס. בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית היו במקום יישובים יהודיים. במקום התיישבה לאחר החורבן משמרת הכהנים ישוע. ליד מושב ארבל, בחלקו הצפוני, נמצאים שרידי ארבל הקדומה ובהם חורבות בית כנסת קדום, שהיה בשימוש עד אמצע המאה השמינית, בריכות אגירה ומתקנים חקלאיים וכן, במדרון אל נחל ארבל, קברים ומערות קבורה חצובים בסלע.

היישוב ארבל נזכר לראשונה בתנ”ך בהקשר לקרבות ולמרי: ”וְַקאם ׁשָאֹון בְעַּמְָך וְכָל-מִבְצֶָריָך יֹוׁשַד כְׁשָד ׁשֶלְמִן בֵית אַַרּבְאֶל בְיֹום מִלְחָמָה אִם עַל-ּבָנִים רּטְׁשָ ה” (ספר הושע, פרק י‘ 14). המצע לרעיונות צמיחת הגאולה הלאומית בארבל התחיל במרד החשמונאים, כאשר המצביא הסלבקי בכחידס (161 לפני הספירה) הגיע לעיר ארבל שבגליל ותפס, לאחר מצור, את אלה שנמלטו למערות - ומשם עלה לירושלים. בתקופה החשמונאית החלה התיישבות יהודית מסודרת בבקעת ארבל שמעל המצוק ובבקעת ח‘מאם שלרגלי המצוק. בעת פלישת הפרתים לסוריה, הצליח אנטיגונוס, נצר לבית חשמונאי, לעלות לשלטון ביהודה (37-40 לפני הספירה). הורדוס, הומלך באותה עת על יהודה בחסות אנטוניוס-אוגוסטוס קיסר, יצא (בשנת 38 לפני הספירה) לדכא את מורדי הגליל, תומכי אנטיגונוס, שהתחבאו במערות סמוכות מאוד לכפר הקרוי ארבל. המערות שכנו בצלעות הרים תלולים שאליהם הובילו משעולים צרים ומפותלים, הצבא התקשה להגיע אליהן. לאחר שחיל הרגלים והפרשים של הורדוס נלחמו במורדים במשך 40 יום ולא הצליחו לכובשם, הגיע הורדוס מציפורי עם כל שארית צבאו והצליח להכניע, לאחר קרב קשה, את הקנאים באזור. רק אז פנה הורדוס להילחם במורדים שמצאו מסתור במערות. הוא חזר למקום כעבור חודשים אחדים, עם בוא האביב, והיות ולא יכול היה להשתלט עליהם בדרכי מלחמה רגילות, נקט תחבולות מחוכמות. הורדוס ציווה לשלשל את בכירי צבאו בארונות, קשורים בחבלים, עד שהגיעו לפי המערות. את מי תפסו - הרגו, ועל אלה שהמשיכו להילחם - זרקו אש. חלק מהקנאים לא נכנע והעדיף למות מלהיתפס, ואחד מסיפורי הגבורה הוא על אודות הזקן הלכוד במערות ארבל, שהורג את שבעת בניו ואשתו ומתאבד (סיפור החוזר על נרטיב ”קידוש השם” של האם ושבעת בניה, המפורט בחשמונאים ד‘). הנחרצות ומידת ההקרבה של לוחמי החופש נחרטו בזיכרון האומה והפכו למקור השראה למאבקים ולמוקד שאיפות ההתחדשות והגאולה.

 

המסלול:

המסלול כולו אורכו כשלושה ק"מ בלבד. לאחר שחנינו במגרש החניה נצעד מערבה לכוון הקיוסק של הרשות ממנו נתחיל את סיורנו. ההמלצה שלי היא לעשות את הסיור המעגלי. להתחיל במסלול השחור עד למפגשו עם המסלול האדום, לבקר במצודה ולעלות חזרה באדום (ראו מפה מצורפת). ישנה אפשרות נוספת והיא לבקר במצודה ולרדת צפון מזרחה עם השביל האדום לכוון נחל ומעיין ארבל אך היא מאלצת להשאיר רכב בכפר חמאם הסמוך למעיין ארבל (לא מומלץ בשיא הקיץ).

מהקיוסק נצעד בשביל השחור לכוון מזרח נעבור במצפה החרוב ונשקיף לעמק ונחל הארבל, על העיירה מגדל, הכפר חמאם והצוק המתנשא מצפון לארבל, הר ניתאי. נמשיך עם השביל והשילוט עד להגעה לצומת עם שביל כחול המוביל למצפור נוסף, "מצפור אל הכנרת", ממנו נוכל להשקיף אל הכנרת ואל הגולן. נחזור עם השביל הכחול למפגש עם השביל השחור עימו נרד במורד מצוק  הארבל. הירידה היא תלולה אך לאורך כל המסלול ישנן ידיות אחיזה המסיעות להולכים לרדת בביטחה. לאחר קלומטר וחצי בערך, נגיע למפגש עם השביל האדום. אנו נמשיך ישר עם השביל לאורך המצוק (לא נרד ימינה וצפונה) עד שנראה את המצודה מעלינו ואם כבר הגעתם עד כאן, אז אל תוותרו על ביקור במצודה למרות שהיא כרוכה בטיפוס נוסף.

המבצר:

מבצר הארבל ממוקם במערות אשר חלקן נוצרו באופן טבעי וחלקן נחפרו בידי אדם. במערות נבנו קישורים, קירות מגן ומאגרי מים. המבצר אשר בו שלושה מפלסים, היה קיים כבר בעת העתיקה      ובימי בית שני אף שימש כמעוז למאבק נגד הסלבקים והרומאים אחריהם. אך שרידי המבצר אשר נראים לעין כיום, הם שרידי המבצר שבנה עלי א-דין, פחה דרוזי שמרד בעות׳מאנים, במאה ה־17. המבצר נקרא גם קַלעַת אִבְּן מַעַן. 

ננוח כמעה ונחזור חזרה לשביל האדום עימו נמשיך מערבה לאורך המצוק עד לנקודה בה הוא מטפס עליו. הטיפוס מורכב יותר מהירידה במצוק ויש לשמור היטב על ילדים בעת הטיפוס. גם כאן, לאורך המצוק יש ידיות אשר עוזרות למטפסים.

אל תשכחו לעצור במהלך הטיפוס, לקחת נשימה עמוקה  ולהסתכל על הנוף המדהים הנשקף מן המצוק ביחוד מחוץ לעונת הקיץ.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל davidgilmor1 אלא אם צויין אחרת