00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

שלמה, שלום, ושלומות מהעולם הבא

הבלוג של ארז (ארליכמן) ברז הוא לא בלוג צילום, כמובן, והוא מלהטט במילים כמו גדול. אבל הוא גם אלוף בלספר סיפור בתמונות. אני לא מדברת עכשיו על פרויקט אנשי כצנלסון הייחודי שלו ("הבלוג של הרחוב") אלא על הפוסט שפירסם אתמול, בקטיגוריה "יום קשה במשרד". ארז-ברז עובד ב-Ynet, ובעוד שתמונות של השולחן שלו ב-open space אולי לא היו מאוד מרשימות, התמונות בחדר הישיבות הגדול דווקא נראות יופי.

המיני-פוטורומן הזה מתחיל ב"דממה מתוחה", עם הכבודה מסודרת על השולחן (אצלנו בישיבות אף פעם לא מגישים בירה!), ממשיך ל"מחממים מנועים", עובר דרך "דיון בפורום" ומסתיים ב"פרצוף אחרון לפני שמפזרים את האסיפה". האסיפה המדוברת היא מפגש עם שלום (חנוך) ושלמה (ארצי), כך שאפשר לראות את פרצופו המשעשע של המחבר מבצבץ בין שניהם, במקום חתימה, מזכרת לילדים העתידיים.

זה פוסט קצר, ובערך תיארתי/ציטטתי את כולו, אבל אוסיף עוד בכל זאת, בשביל הרקורד:
"נראה לי ששלמה ארצי התאהב באינטרנט. זו היתה הפעם הראשונה שהוא פרץ למרחב הוירטואלי והשמחה היתה רבה בין מאות ההודעות שהגיעו לפורום.
שלום חנוך הוא יותר אחלה מחומוס `אחלה` ויש בו מספיק רוגע כדי לסתום סכר בניו אורלינס.
לא ראיתי את מופע ה`התחברות`, אבל השניים בהחלט התחברו להם בפורום. הם רקדו יחד עם המילים מבלי לקום מהכסא".

  ~ ~ ~ טפו-טפו-טפו וחמסה-חמסה שלא-נדע ~ ~ ~

ובלי שום קשר בכלל, וטפו-טפו-טפו וחמסה-חמסה שלא-נדע, פרומו ברשימת הדיוור של הקולקטיב הוביל אותי אל "ספרא וסייפא", בלוגו של נחמן גרשונוביץ, סופר וחוקר חרדי. ספרא זה מעולה, עם סייפא אני פחות מתחברת, אבל הרשימה הספציפית הזאת, הנושאת את השם המורבידי "מי ומה יידעו עליך כשתמות", משכה את תשומת לבי.

לפני שאצטט ממנה בהרחבה, סיפור קצר: לפני שנים רבות, כשאייסיקיו היה אמצעי התקשורת הראשי שלי ובלוגים לא היו אפילו חלום רטוב, היה לי חבר אייסיקיו, מישהו שאף פעם לא פגשתי פיזית. זה לא היה קשר רומנטי, הוא היה מבוגר ממני בשנים רבות ולי בכלל היה חבר, אבל הייתי מתכתבת איתו שעות, בעניינים מקצועיים וידידותיים. זה נמשך שנה או יותר, והיינו מעודכנים זה בחייו של זה. 

יום אחד הוא סיפר לי באושר שנולדה לו נכדה - ואז, כעבור ימים אחדים, קיבלתי אייסיקיו מידידה משותפת, שסיפרה לי שהוא מת. התאבד. חרשתי את ה"היסטוריה" שלנו באייסיקיו, בניסיון למצוא שמץ של רמז לסיבה, ולא מצאתי דבר. השארתי את השם שלו ברשימה שלי, ומידי שנה אני מקבלת מהאיציק תזכורת ביומולדת שלו, עם בלונים וירטואליים. יארצייט וירטואלי שכזה.

אז נגיד, אתם קוראים קבועים של בלוג מסוים, ומדברים קבוע עם אותו בלוגר בתגובות, ופתאום הוא נעלם. אצלנו בארץ רדופת-הפיגועים זה בהחלט יכול לקרות, ואפילו קרה. גרשונוביץ כותב:

"גם באמצעים וירטואליים בלבד, נרקמים קשרים הדוקים של חִברוּת ושיתוף שאינם נופלים מרמת התקשור עם אנשים שנמצאים בסביבה המציאותית שלנו. אם חלילה תמות לפתע, אנשי הקשר שלך לא יידעו לאן ומדוע נעלמת. לא תהיה להם שום אפשרות לבדוק ולהבין מה קרה לך, הקשר היחיד שלכם היה באמצעות הרשת... כאן נכנסת לתמונה חברת `דַיי-סמארט` (למות חכם) שהוקמה על-ידי שני מתכנתים גרמניים, וממוקמת במדינת אריזונה, ארצות-הברית. באופן התחלתי תשיק החברה אתר, שהולך ומוקם בימים אלו, אליו יוכל הגולש להירשם תמורת תשלום חודשי לא גדול, אשר יהיה תלוי בסוג השירות שיבקש. אחרי ההרשמה מקבל הגולש עמוד עם כל האופציות שעומדות לרשותו, אותן יוכל לסמן ולבטל כרצונו.
הגולש יוכל להכניס את כתובת הדואר האלקטרוני שלו, כולל סיסמה, ומנוע האתר ידאג ליידע את כל אנשי הקשר על מותו של הגולש. מיד נראה איך האתר יודע זאת. תהיה אפשרות לסווג את אנשי הקשר ולסמן חלק מהם תחת קטגוריה של `משפחה` או `חברים קרובים`, אליהם תישלח הודעה באווירה מתאימה יותר
".

די מדהים, לא? ואם זה לא מספיק, יש גם תמונות שמראות את רשימת החברים (מהמסנג`ר, דווקא). יש אחד ירוק, ושלושה אדומים, ששניים מהם אולי יהיו ירוקים מתישהו, אבל אחת מהם, ורוניקה, כבר לעולם לא תשוב להיות ירוקה.

שלכם כל שני וחמישי,

שרית Perkol.com

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת