00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

עשרת הדיברות? לא, עשרת הדברים

זהירות, מגיפה משתוללת בבלוגיאדה. לא מצאו לה תרופה עדיין, והיא מדבקת להחריד. החדשות הטובות הן, שלא מתים מזה. אני מתכוונת למתקפת ה"10 דברים שלא ידעתם עלי", שלוקחת את החשפנות של הבלוגים צעד אחד קדימה לתוך הקישקעס. כלומר, אם לא מספיק חשפתם את עצמכם בכתיבה היומיומית, אם לא כתבתם די על הבגידות שלכם, על הזיונים שלכם ועל השאיפות האובדניות שלכם, קחו את הדברים שאפילו מאחורי האנונימיות לא העזתם לכתוב, את הדברים הכי כמוסים, הכי דביליים או הכי נוראיים - ופרסמו אותם בפוסט אחד.

הכי כדאי לפרסם אותם, ואז לברוח מהמחשב לכמה שעות טובות, כדי לא להתמודד עם התגובות... טוב, סתם. דווקא הכי מעניין לראות את התגובות של קבוצת ההתייחסות הקבועה לגילויים המרוכזים האלה, את החיבוקים הווירטואליים, את הפרגונים. כי חייבים להודות, אחרי שכותבים בלוג אישי במשך כמה חודשים, או לפעמים שנים, קצת קשה להקריץ דברים שעוד לא גיליתם על עצמכם (יכול להיות שבגלל זה מצאתי אצל יותר משניים-שלושה בלוגרים את הגילוי המרעיש שהם היו בתנועת נוער? או שזה נחשב סוד מאוד מביש בימינו?).

השיגעון הנוכחי התחיל כאן, בבלוג "אבוד בחלל" של קונאן, שפרסם כבר ב-29 ביוני את עשרת הדברים שלו. המגיפה - "פרויקט עובדה" - זוהתה בוודאות ב-4 ביולי, בפוסט עם 17 הפניות (TrackBacks) של בלוגרים שאימצו את הפרויקט, פלוס עוד כמה בלוגרים המלונקקים בתוך הפוסט, ועוד רבים שלא טרחו לתת קרדיט.

כפי שקורה עם "פרויקטים" בבלוגיאדה, הם מתחילים בטפטוף, מתפשטים למעגל הקרוב של הבלוגרים המלונקקים אלה לאלה, איכשהו מרחיקים נדוד עד "שכונות" אחרות, כנראה בגלל בלוגרים שחברים ביותר מקליקה אחת, עד שמגיעים למאסה קריטית - ואז אי אפשר כבר להתחמק מהם.

בין הסודות הכמוסים שנחשפו אצל הבלוגרים השונים במסגרת הפרויקט:

"אני לא יכול לישון אם אין לי לפחות 2 כריות (ולא ! אני לא נושך אותן...)" - קונאן
"אני לא יודעת `לעשות ביד` לאחרים, ממש גרועה בזה אבל דברים אחרים שאני יודעת אמורים לפצות על זה...." - מידורי
"סופר מוכר כתב עליי (ביותר מפיסקה) בספר שלו" - דואט
"תפסתי את אחי נהנה עם עצמו בחדר שלי, כשהייתי בבית ספר יסודי. בתיכון שמעתי את ההורים שלי עם עצמם, והשלמת המעגל לא מזמן תפסתי את אחי הקטן עם עצמו. אין ספק, משפחה חמה...." - green_mile
"האקסטה ראשונה שלקחתי - הייתי בטוחה שזה אקמול  (הכול - בגלל אי הבנה... רק אחרי חצי שעה הבנתי מה נהיה פה...)" - השרמוטה עם הסטנדרטים 
"פעם נרדמתי באמצע סייבר (בחיי). לזכותי ייאמר, שזה היה בארבע לפנות בוקר, ועצמתי עיניים לרגע כדי לדמיין יותר טוב את הסצינה" - June
"זה היה בשעת בוקר מוקדמת, ישבתי לתומי בתחנת אוטובוס שוממת, גם הרחוב היה שומם, ובחור על אופנוע עצר לידי, הוא הראה לי את `אלכסנדר הגדול` שלו והציע לי הצעות מגונות, לא יודעת מאיפה היה לי את האומץ לקחת את הסלולארי שלי ולעבוד עליו שאני מתקשרת למשטרה, הוא עזב אותי לנפשי. זו הייתה הפעם הראשונה שחזיתי ב`אלכסנדר` מקרוב" - outcast
"הוריי יצרו אותי בפריז. כן, בפריז. בערך כשנולדתי אבא שלי עזב את הבית. הוא היה גם בתהליכי חזרה בתשובה. הפעם הראשונה שפגשתי אותו היתה בגיל 15 בבית משפט. המילים הראשונות שלו אלי היו: התגעגעת אלי?" - יוזף ברויר
"לקח לי שלוש שנים של קיום יחסי מין עד שחוויתי את האורגזמה הראשונה שלי. זו היתה הפתעה בשבילי לגלות שכל מה שהיה לפני כן, לא היה הדבר עצמו" - סרפנטינה
"ההורים שלי מעולם לא התחתנו. נולדתי מחוץ לנישואים (ספק בטעות) ו-13 שנה מאוחר יותר הם נפרדו בצעקות רמות. עוד עשר שנים אח"כ בת דודה שלי ילדה את הבת שלה מחוץ לנישואים, בטענה ש"אם לדודה שלי היה מותר לפני 23 שנה, לי מותר עכשיו" - לי פורטיס
"יש לי נזלת. כל הזמן ותמיד. לא תמיד רואים עלי כי אני בריא כמו שור ונראה כמו אליל (יווני) אבל זה שם (אלרגיה)" - גרגמל בפיתה
"בערך בגיל 12 ברחתי מהבית, אחרי שאמא שלי החליטה שאני צריכה ללבוש חזיה. היא קנתה לי חזיות ספורט לילדות שטוחות, ואני ברחתי לרחוב כשהיא רודפת אחרי. כבר בגיל 12 נאבקתי בעוז בזיקנה" - fe
"אף פעם לא הייתי בחו"ל. (לא, גם לא בסיני)" - ErGa
"שונאת ששותים לי מכוס עם דיאט קולה. אני מתכננת את כל הארוחה ע"פ שלוקים מדודים. שלוק אחד מפר לי את האיזון העדין בין כמות האוכל לכמות השתייה" - קליסטה
"אני מכורה לספרים של רם אורן ומסיימת לקרוא אותם יום אחרי שהם מגיעים לחנויות" - מחכה לאביר
"הפעם היחידה בה ניסיתי לגנוב היתה כאשר לקחתי מסטיק בזוקה בשווי 20 אגורות מהמכולת שליד הבית. במשך שנים לאחר מכן נמנעתי מלשוב ולהיכנס אל אותה המכולת. (בדיעבד מסתבר כי המוכרת הכירה אותי ונתנה לאבי לשלם על אותו המסטיק)" - מלי
"רציתי (ועדיין לא ויתרתי על זה לגמרי) לעשות קעקוע של שחלות" - סבינה

"סייקו לא אוהב לישון ואפשר לספור על שתי כפות ידיים בקושי, את מספר הפעמים שהוא זכה לשנ"צ בחייו. למען האמת סייקו יכול להתקיים בקלות על 4 שעות שינה בלילה מבלי שהעייפות נותנת את אותותיה. הרבה פעמים שואלים את סייקו איך הוא מספיק לראות כל כך הרבה סרטים ולעשות כל כך הרבה דברים, נראה לי שהתשובה כבר ברורה" סייקו מתוודה, בגוף שלישי.

"כשהייתי קטן היה לי דמיון רב, והייתי מדבר מול המראה המון! דמיינתי שאני מנחה תוכנית, דיברתי עם אנשים שלא היו שם ועוד. אפילו היו לי בו חברים עם שמות! אפשר להגיד שזה היה משחק, כי הייתי מודע לו (ואיני סכיזופרן), ואין מה להגיד שמאוד נהניתי" - E.D.

"בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי נמשכת קצת לסאדו, תמיד הייתי נהנית ממעט כאב בזמן הסקס, אבל זה מתגבר ומפתיע אפילו אותי" - סברינה

"רחמים אוהב אוכל בתאילנד. כל יום קונה שיפוד בצהריים. שבוע אחרי שואל רחמים איזה סוג של בשר זה. והתשובה `Its a mix. A dog and a chicken`" - רחמים סמית`

"אני יכולה לעשות פריקת כתף כשמתחשק לי. אף רופא לא הצליח להסביר את זה. אני יכולה להזיז אוזניים, נחיריים, כל גבה לחוד, להפוך את הלשון לכל הכיוונים ולשים רגל מאחורי הראש" - דודה מלכה

"כשהייתי קטנה (בת 7-8) פחדתי משומרי מסך.הם תמיד היו נורא שחורים עם דברים שזזים עליהם ונורא פחדתי מזה" - שפירית

"אני לא חולמת. אני יודעת, נשמע מוזר ונשמע מצחיק. זה עצוב. זה בעקבות בעיות שינה שיש לי {אגב באוסטרליה הן נעלמו והרופאה שלי טענה שזה בגלל שזה הצד השני של העולם והכל הפוך. אני בתגובה שאלתי אותה אם היא ראתה את הפרק של סימפסון על אוסטרליה}" - פני ליין

"לפני 12 שנים יצאתי עם הכלב (שהיה אז גור) לטיול, הייתי עצבנית וטרקתי את הדלת מאחורינו. בבית נשארה על הרצפה חתיכה של 2 ס"מ מהזנב. רק רבע שעה אחר כך כשאבא שלי הצליח למצוא אותי מסתובבת עם הכלב בחוץ וצעק עלי, ראיתי שמטפטף לו דם מהזנב. עד היום אי אפשר לגעת לו בזנב כי הוא פשוט לא נותן" - ליידי ג`יי

"כשהייתי בטירונות, מישהו מהפלוגה שלי התאבד, מאוחר יותר, בגדוד, חבר שלי לחדר התאבד, ואז כשיצאתי לקורס מ"כים עוד טירון התאבד ואני נדרשתי לסחוב את ארונו. סירבתי בגלל הטראומות הקודמות. ויתרו לי" - הולדן

"אני נהנית לקרוא את שני רבי-המכר העולמיים: התנ"כ, והקטלוג של איקאה. טוב מה אתם מצפים כבר שאני אעשה בפ"ת?" - בלונד

"אני יודעת לירות ברובה אוויר, אם-16, גליל, קרבין, מא"ג ושלושה סוגי אקדחים. זה התחיל מאבא שלי, שמתנדב במשטרה מזה שנים והיה מצרף אותי למטווחים מגוונים מגיל ינקות. זה המשיך בתקופת התיכון עם אקדחים בעלי הדף משתנה (לעתים הייתי עפה אחורה) ונמשך עד לצבא, שם נהניתי מהמטווחים אבל תמיד נעלמתי במפתיע כשנערכו מסדרים על ניקיון נשק. רימון מעולם לא זרקתי, למרות שרציתי" - יולי זרגן

"אני סופר קלוריות. כמו תלמידת מגמת מחול גאה, אני מחשב כל יום את כמות הקלוריות שנכנסת לי לגוף, ועולה לפחות 5 פעמים כל יום על המשקל השרוע אצל הנוחיות של הוריי. אני יודע כבר שבארטיק (לפחות אלו שיש לנו בפריזר) יש 130 קלוריות, בדאבל מק-רויאל יש כ-800 קלוריות, בפסק זמן ביג-בייט יש כ-150, ובענבים יש יותר מכפי שאני מסוגל להרשות לעצמי" - ג`ונתן בלאנק

בלי להשבית את שמחת הגילוי, ובידיעה שלכל בלוגר יש זכות לגלות את אמריקה שלו מחדש, אזכיר גם את "עשרת הדברים" של ארז-ברז, שהמדהים ביותר בהם, לדעתי, הוא זה:
"כשהייתי בכיתה ו`, התחפשתי ל-ALF - בתחפושת שעירה להפליא, הזעתי בה כמו חמור, אבל היה נפלא. קראתי לעצמי גורדון שאמוויי ורדפתי אחרי חתולים ברחובות". אני ממש מדמיינת לעצמי את התמונה הזאת.

אגב, ארז הזמין בפוסט ההוא, שהתפרסם בינואר 2003 (!) את המגיבים לכתוב את עשרת הדברים שלהם. רק 14 הגיבו, בהם fe (אז עדיין לא היו לה עשרה דברים לגלות על עצמה), ואין שום TrackBack.

גם אתם כתבתם 10 דברים מרתקים במיוחד על עצמכם? שלחו לי לינק (לאימייל הזה) אשמח לבחור את השערורייתיים/מצחיקים ביותר. יש כאן בינתיים רק בלוגים של ישרא, מפני שאפשר לדלג ביניהם בקלילות בעזרת הטראקבקים.

רק לי נראה שהסוד של "מחכה לאביר" הכי נורא?


שלכם, כל שני וחמישי,

שרית Perkol.com

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

83 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת