00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

יומני הרב הגאון - בלוגים למבוגרים בלבד

בדיוק כתבתי שאין לי כוונה למקד סקירות בבלוג אחד בלבד, והנה בא לי הרב הגאון ויצא היוצא מן הכלל. נכון, לא בלוג אחד יש לו, כי אם ארבעה לפחות, וברור שלא ניתן לסכמם בכמה משפטים. ובכל זאת, רשומה שלמה על בלוגר אחד. תכף תבינו למה.

"ניצבה שגל לימינך בכתם אופיר. שמעי בת וראי והטי אוזנך, ושיכחי עמך ובית אביך ויתאו המלך יופייך כי הוא אדונייך והשתחווי לו" (תהלים מ"ה).  כך, משפט מתוך ספר הספרים, מתנוסס המוטו בראש אחד הבלוגים המושקעים והמענגים ביותר שנתקלתי בהם מזמן. כלומר, אחטא לאמת אם אומר שנתקלתי באקראי. הרב הגאון בכבודו ובעצמו הוא ששיגר אלי פתשגן יחצנות עצמית באלה המילים המרנינות:

"יש לי הכבוד והעונג להזמינכם לבלוג השני מהטרילוגיה שלי, `ניצבה שגל לימינך`. בלוג זה הוקם בברכתם של מרנן ורבנן שליט"א, ונועד לתת תשובה ראויה לבורות הקשה במגזר החרדי בענייני מין. ככל שהמדובר בצעירים, כמובן שעל בורות זו גאוותנו, אולם גדולי ישראל שליט"א חשו מוטרדים מאי הבהירות בתחום גם בין אלו שדווקא מחוייבים להיות בקיאים בו. הקש ששבר את גב הגמל היה המעשה ששמעו רבותינו שליט"א על חסיד סקווער שהגיע עם זוגתו לבקש ברכת הרבי לגירושיהם, לאחר שבמשך שנים רבות לא נפקדו בזש"ק, וכשרבו חקרו באשר להנהגתו בענייני תשמיש, הסתבר כי הלה נהג לדחוק את איברו בטבורה של אשתו, במקום באותו מקום".

הרב הגאון (שבמקומות אחרים, בין השאר בבלוגי הגיבוי שלו ב"ישראבלוג", מגדיר את עצמו בצורה מעט יותר חילונית, כ"הסטודנט לפילוסופיה"), מוסיף שהרבנים וגדולי ישראל הביעו תקווה שהבלוג  - המבוסס על סדרת טיפים שהתפרסמה קודם לכן בפורום חרדים - ימנע תקלות מביכות כאלה בעתיד. למען הסר ספק, מצורפות לבלוג גם תמונות של נשים וגברים בלבוש אדם וחווה. 

נתחיל בקטן, עם טיפ לבנות, כיצד מקבלין טוסיק חצוף כדבעי. אפשר לכתוב זאת בגסות, אבל אפשר גם כמו כאן:

"כדי שלבחורה יהיה טוסיק כמו שצריך - מוצק, חטוב, שרירי, טוסיק שכל מי שיתבונן בו יקרא בהתפעלות `מה רבו מעשיך ה´` -  זה אפשרי, אבל דרושה השקעה מרובה. נחוצים תרגילי התעמלות, מתיחות, כיפופים, ואטו כי רוכלא ליתני וליזיל. וכמה כואב הדבר, כשרואים בחורה עם טוסיק פוטנציאלי, המזניחה את מתת הבורא, אם מתוך עצלות, אם סתם מתוך זלזול, וכתוצאה מכך צמד פלחי הטוסיק שלה שמוטים, נפולים, נזופים. אין ספק שבחורה כזו עונשה גדול מאד. משל למלך בשר ודם ששיגר דורון לאחד מעבדיו, ועמד העבד והטילו לאשפה".


גם לגברים יש טיפ בנושא הטוסיק, או יותר נכון, האריזה שלו. טיפ מס` 27, בעל הכותרת המלבבת "עליונים ששו ותחתונים עלזו", בו משווה המחבר בין תחתוני מיני וטנגה "משולשים" לבין אחיהם בסגנון הגטקעס והברמודה:

"אנוכי בעודי נער רך בשנים החל לבבי לדרוש את ד´, ואשליך מאחר גווי כל אותם התחתונים המשולשים אשר ילבשון הנערים בני גילי, אם כי לא העליתי על דעתי ללבוש הגאטקע"ס של חסידים שרואים במקווה (עשו לי טובה, לכל דבר יש גבול. איכס!) ותבחר נפשי באותן ה`ברמודות` האמריקאים הצבעוניים (רק של חברת HANS), ואלבשם על בשרי ימים רבים, עד עצם היום הזה, ויהי לי למשיב נפש ולשמחת לבב!! אע"פ שאין להשיגם בארץ ואני אנוס לבקש ממכרים בכל פעם להביא לי, וכמובן אינו נעים כ"כ, עם כל זה אפילו אתם נותנים לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני חוזר בשום פנים לאותם התחתונים המשולשים אשר תגעל נפשי!! ובראותי עתה כי ב"ה כיוונתי לדעת גדולים בזה, מה מאד תעלוז נפשי אף גילת ורנן, אז אמרתי ואכתוב במגילת ספר אלו הד´ טעמים שעלו במחשבתי לטרוד מלפני אותם התחתונים המשולשים הנ"ל, צא תאמר להם, היכנס אל תאמר להם!! כל אחד מאלו הד´ טעם מספיק ומבואר בפני עצמו, ועאכו"כ בהצטרפם כולם כאחד".

הרב הגאון מרבה לעסוק בבלוג זה גם בזונות ברמות שונות ובמיני סוגים של אתנן,
ובטיפ 29 מאיר-העיניים הוא כותב בנושא "דברי חשק" על עמנואל הרומי, שבשביל רבים ובורים כמוני לא היה עד עתה אלא רחוב בצפון הישן של תל-אביב:

"האמת היא, שבזמננו, כאשר האינטרנט מלא בקליפים וסרטונים של סקס הניתנים להורדה בחינם, קצת קשה להבין את הזמנים בהם אנשים היו מגרים בעצמם את יצר הרע על ידי קריאת `דברי חשק` גרידא. אך היו זמנים כאלו, רבותי! מאות שנים לפני שנולד מחבר `עלילותיה של קרן`, ישב ברומא המשורר עמנואל הרומי, וחרז `מחברות` מופלאות, המתארות את עולם ה`חשק` והמין מכל צדדיו, בשפה היתולית המלאה איזכורים ואסוסיאציות לספרות התנ"ך וחז"ל, ומותירה את הקורא הצוחק ודומע לחילופין, כשחצי תאוותו בידו...  עמנואל כתב 28 `מחברות`, שכל אחת מהן מוקדשת לנושא מסויים" (לא בלתי דומה לבלוג הזה).

כותב הרב הגאון/הסטודנט לפילוסופיה על הדרך בה הגיע אליו אוצר בלום זה:

"את `מחברות עמנואל` קניתי מבתו של המהדיר, ד"ר דב ירדן המנוח, שהדפיסן מנוקדות ומבוארות, זכרה לו אלוקים לטובה על גאולת הפנינה היפה הזו של ספרותנו העתיקה!! אני ממליץ עליהן בחום, אם כי כדי ליהנות מהשירה הזו זקוק הקורא גם להרבה ידע בתנ"ך, ספרות חז"ל והספרות הפילוסופית של ימי-הביניים, שכן בלעדי זאת לא יבין את היתוליו וליצנותו של המחבר. אך לפעמים, מרוב מחשבות על מין מתפתח גם מוח...בהצלחה!!"

הבלוג הזה, הכולל עוד טיפים רבים, מסודרים יפה ברשימות הצד, החל במין אוראלי ובדוגי סטייל, דרך מין אנאלי, לא עלינו, ועד לסאדו-מאזו, רחמנא ליצלן, הכתובים בכולם באותו סגנון מרהיב ומתובלים דברי חכמים ואווילים כאחד.

המצויים בעולם הדוסים ייהנו מן הסתם גם לקרוא את הבלוג "מחלוקת חסידים ומתנגדים", אף הוא מאותו בית יוצר. דוגמית:

 "לפני כשלוש שנים, כמלאת השבעה לאותו יום הבהיר המאושר, הוא יום ט"ז חשוון תשס"ב, היום בו נשם לרווחה העם היהודי, האנושות כולה, ובעצם היקום כולו, כאשר באה הבשורה הנפלאה על נפיחת נשמתו הארורה של אותו רשע עריץ וצורר אכזר, הנבל שך ימח שמו וזכרו בעולם הזה וישתחקו עצמותיו בגיהנום בעולם הבא, דובר אז מטעם הנהלת `בית יעקב` הארצית לערוך לזכרו השפל כינוס ענקי ב`יד אליהו` לכל התלמידות מכל הארץ (ונתבטל לבסוף רק ע"י שטיינמן שטען שאינו צניעות). כמובן שלאותו הכינוס היו אמורות להגיע גם הבנות החסידיות, שהן לפחות חצי מהתלמידות. וכאן הבן שואל: מה נשתנה? אפילו לשיטתכם ששך ימ"ש היה מגדולי הדור, האם הוא הגדול היחיד שנסתלק בשנים האחרונות? למה אף אחד לא חשב לאסוף כינוס כזה אליו יבואו כולם, ליטאים כחסידים, אחר פטירת הגרפ"מ אלתר זצוק"ל, או האדמו"ר מצאנז, דרך משל, שהם ג"כ לכאורה נחשבים `גדולים`, אפילו לפי דעתם הארורה של בעלי היתד?!"

ולשאר הקהל, בני י"ח שנים ומעלה, אמליץ בחום על הבלוג הארוטי "עלילותיה של קרן" ועל הספין-אוף בסגנון S&M "תשוקה ושמה חינוך" (חגיגה מיוחדת לשוחרי הספנקינג), בלוגים אחים ל"ניצבה שגל לימינך". מתוך עלילותיה של קרן, מעין פאני היל מקומית:

"`לפני אלפי שנה"- סיפרה מיכל לקרן - `חיתה באי היווני לסבוס המשוררת המפורסמת ספאפו, שלפי האגדה אהבה נשים, ואף התאבדה בשל אהבה נכזבת לאישה. מאז מכונות נשים הנמשכות לבנות מינן ´לסביות´``. אולם למיכל לא היתה כוונה להסתפק בתיאוריה. היא התפשטה בזריזות, התיישבה על הספה, משכה אליה את קרן הפאסיבית, הפשיטה אותה והושיבה אותה אל ברכיה. כעת החלה מיכל לנענע את קרן על ירכיה הלוך ושוב, משל היתה תינוקת בוכיה הזקוקה לפינוק אימהי מרגיע. הנענועים העדינים הפכו עד מהרה לשפשופים אגרסיביים למדי. נשימתה של מיכל התקצרה מרגע לרגע. ומה עם קרן? מיכל לא יכלה לדעת מה היא חושבת. קרן הניחה לחברתה לשחק בה כאילו היתה בובת שיש, ובעצמה נותרה דמומה. מיכל איבדה את סבלנותה. בבת אחת הטילה את קרן על הספה כשהיא על צידה, ושלחה אליה את ידיה. מיכל הצטערה כעת על שאין לה שלוש ידיים, אולם ניסתה להסתדר עם מה שיש. ביד אחת לשה בחריצות את שדיה של קרן, ובידה השניה ליטפה לה את הטוסיק ברוך. הטוסיק של קרן!! בסערת רגשותיה שכחה ממנו לגמרי. כעת חפנה את הטוסיק החלומי הזה בשתי ידיה, והחלה להקיפו בטבעת של צביטות חושניות. דומה כאילו התעוררה קרן לחיים, סוף סוף. היא השמיעה אנקות קצרות, חרישיות, שמיכל לא ידעה אם לפרשן כגניחות הנאה או כביטוי לקוצר רוח. במקום לענות עצמה בספקות, השתקעה עוד יותר במלאכתה: עכשיו ירדה על ברכיה, חיבקה את הטוסיק של קרן בשתי ידיה, ובעוד החיבוק הולך והופך לופת יותר ויותר, החלה להעתיר נשיקות מקדימה, על הפות של חברתה האהובה..."

ובמקום אחר, על אורגיית מלקות, בפוסט "שני לוחות הברית" ובכמה רשומות נוספות:

ר´ חיים הודיע כי כעת יעבור הקהל כולו, איש בתורו, על פני קרן, או יותר נכון- על פני הטוסיק שלה, ולכל אחד תהיה זכות לתת לה שלוש סטירות: אחת על הפלח הימני של הטוסיק, שנייה על הפלח השמאלי, ושלישית על שניהם יחד, באמצע. קרן הושכבה על הבימה, בטוסיק חשוף, כמובן, כששני בניו של ר´ חיים, ר´ יצחק שאול ור´ שלמה, אוחזים בה משני צידיה, והקהל העצום הסתדר בתור והתחיל במסדר הענישה. בתחילה היה נראה כי התהליך כולו יקח שעתיים-שלוש, לכל היותר; אולם במהרה הסתבר כי המדובר למעשה בתור אינסופי. היו לכך כמה סיבות. ראשית, אף אחד לא הסתפק רק בשלוש סטירות, כפי שהורה ר´ חיים. לאנשים היו כל מיני תירוצים: אברך אחד טען שהסטירות שנתן לא פגעו ממש בטוסיק אלא בחלק העליון של הירכיים, ומגיע לו נסיון נוסף. שני אמר שבדיוק כשהגיע תורו קרן כיווצה את הטוסיק שלה, וזה לא הוגן. שלישי סיפר שנתפס לו השריר בשורש כף היד, כך שהסטירות שהוא נותן הן חצי לטיפות, וחמש סטירות שלו שוות ערך, אולי, לסטירה אחת של אדם רגיל. למרות שחלק גדול מהתירוצים היה מגוחך על פניו, והיה ניכר אפילו לילדים שהאברכים הללו פשוט ממציאים כל מיני בובקעס רק כדי להרוויח עוד סטירה או שתיים על הטוסיק המרהיב הזה, ר´ חיים לא התווכח עם אף אחד, כדי שלא להעכיר את אווירת השמחה של מצווה, ואין צריך לומר שח"ו לא הלבין פניו של אף אברך בגילוי הסיבה האמיתית לדרישתו לזכות להפלקות נוספות. כך יצא שלא היה אף אברך שהפליק לקרן על הטוסיק פחות מעשר-אחת עשרה סטירות, והיו רבים שהגיעו גם לעשרים-שלושים".

ביום הולדתו הוא כותב:

"שמח אני לספר לכם, קוראי החביבים, כי בסוף החודש הקרוב, ביום הבהיר ל´ שבט, יחול יום הולדתי!! ואתם, אשר ידעתם גודל יגיעי ועבודתי עימכם, והכל שלא ע"מ לקבל פרס, מוזמנים כבר מעתה להתחיל לכתוב לי את איחוליכם הטובים, ויתן ה´ ועוד נראה פרי בעמלנו בע"ה!! ומה תאחלו לי - אתם שואלים. הו!! כמה גדולות תאוותי- ארץ ומלואה לא יכילון!! לאכול תמיד, במסעדות הכי טובות!! לבעול תמיד, את הצורות הכי נאות!! לגור בווילה ענקית ומפוארת, עם ספרייה ענקית!! עם מסאז´יסטית וחדר עיסוי צמוד, עם שף צמוד!! לקום כל יום אחר-הצהריים, בחברת נערה או שתיים (סתם...הכי טוב לקום נורמלי בבוקר). להתפרסם בכל העולם!! להיכנס להיסטוריה!! לעשות היסטוריה!! שבכל אנציקלופדיה יכתבו עלי לפחות שני עמודים כפולי טורים...ויכסה שמים הודי, והארץ תימלא כבודי, ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי!!!..."

אז מזל טוב, באיחור-מה, וכאות הוקרה על העונג שגרמו לי הבלוגים, תרומתי הקטנה להגשמת אחת המשאלות.

שלכם, כל שני וחמישי,

שרית פרקול

 Perkol.com

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת