00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרפרים - מחשבות, הגיגים, יצירה ומוזה...

פרוסה עם שוקולד

 

לדעתי אין משהו טעים יותר מפרוסה של חלה עם שוקולד למריחה. טוב, גם פרוסה של חלה עם חמאה הולכת לא רע בכלל. יש משהו בשוקולד למריחה שמחזיר אותי ישירות לילדות - במשך השבוע היו לי סנדויצ`ים מושקעים (מרגרינה+גבינה צהובה+עגבניות+זיתים בלי חרצנים) כי אבא קם מוקדם והכין לפני שיצא לצבא, או פחות מושקעים (גבינה לבנה בלי כלום או עם פרוסות מלפפון ירוק) כי אמא התעוררה מאוחר והכינה. אבל ביום שישי, היה תמיד סנדביץ` עם שוקולד. עוד לפני שנוטלה עשו עליה, שוקולד השחר כיכב בכל בית בישראל שהיו בו ילדים (יחד עם זיפ ושוקולית). תנו לי חלה טריה של יום שישי בבוקר מהמאפיה, עם שכבה של שוקולד למריחה ואין מאושרת ממני. 

גם היום אצלינו בבית הבנות שלי יודעות בדיוק מי הכין את הסנדביץ` בבוקר - יש טבלה קבועה על המקרר ובה רשום בכל יום מה כל אחת רוצה. ארז קם מוקדם כשהן עדיין ישנות ומכין סדנביצ`ים לכולם (כולל עצמו) ואז אין הפתעות בקופסת האוכל. זה לא אומר שהן אוכלות את זה, כי אף אחד לא מבטיח שפתאום יתחשק להן משהו אחר... אם ארז לא מכין, זה אומר שאני מכינה ולי אין לי זמן בשביל זה בבוקר, אני מודה. אני משחדת את הבנות בהבטחה שאם הן יתארגנו מהר אז נוכל להספיק לעבור במאפיה בדרך לבית הספר. שתי ציפורים במכה אחת! רק לעיתים נדירות (ואחרי הפצרות נרגשות בערב לפני מהבנות) אני קמה מוקדם ב-6 בבוקר יחד עם ארז ומכינה להן את מה שנקרא אצלינו בבית "אוכל בְּצוּרוֹת", זאת אומרת אוכל בכל מיני צורות. אני חותכת להן פרוסות מלפפונים עם חותכן עוגיות בצורת פטריה, קורצת סנדויצ`ונים קטנים עם חותכן דובי, שמה להן ענבים מופרדים מהאשכול בקופסה נפרדת, מגלגלת פרוסות של גבינה צהובה ותוקעת בהן קיסם כדי שאפשר יהיה להחזיק אותן ולאכול כמו מקלות של בייגלה (או כמו שמעשנים סיגריה - כל אחד והקונוטציות שלו). כל הטררם הזה שווה ולו רק כדי שהן תחזורנה מבית הספר ותספרנה איך הן אכלו הכל וכל החברות שלהן רצו גם לאכול ככה. עדיין לא קיבלתי טלפונים מאיימים מהאמהות של החברות שאני עושה להן עבודה נוספת, אולי בגלל שתדירות של הההשקעה הזו היא באמת ממש נמוכה. כמו כל דבר טוב, צריך שהוא יהיה במינון נכון. פעם עשיתי להן את זה במשך שלושה ימים רצופים וביום הרביעי הן כבר ביקשו סנדביץ` נורמלי שאפשר לקחת ביד ולרוץ לחצר בהפסקה. מה לעשות שאוכל מעוצב צריך לאכול בנימוס ליד השולחן בכיתה?

מה עוד צריך בסנדביץ`? צריך פרוסות... גם לכם היה פעם מכשיר כזה בבית?

בילדותי אני זוכרת אותו במטבח - אין לי מושג מתי נפטרנו ממנו. היום הלחם ברובו מגיע כבר פרוס - חוץ מאשר החלות של שבת. פה כבר רואים גם מי חתך את החלה לפי עובי הפרוסה. ביום שבת גשום במיוחד, ארז ואני התעוררנו לצלילי קול קטן שאמר לנו "בתיאבון!". כשפקחנו את העיניים, גילינו שמאי (בעלת הקול הקטן) שכנעה את אור שיהיה מגניב להביא לנו ארוחת בוקר למיטה. צודקת, זה באמת היה מגניב! אבל הייתי צריכה לצלם לכם את הארוחה - ארז קיבל גם אשל ליד פרוסה עם גבינה צהובה, אני קיבלתי חביתה בתוך הפרוסה - באמת היתה השקעה! מה שכן, הן הצליחו לחסל חלה שלמה עבור ארבע פרוסות... מיותר לציין שהלכתי וחתכתי כל פרוסה שלהן לשתיים כדי שאוכל בכלל להכניס את הסנדביץ` לפה. העיקר הכוונה, נכון? וזה באמת היה טעים...

עכשיו ראיתי שיש כל מיני מתקנים מיוחדים שמסמנים את העובי של הפרוסות - נראה לי שאני אשקיע במתקן כזה לפעם הבאה שיתחשק להן לעשות לנו ארוחת בוקר מפנקת כזו.

תאמינו או לא, כל הדיון הנוסטלגי הזה עבר לי בראש כשתפרתי את הנרתיק הנפרס (מלשון "פרוסה" כמובן). אולי נכון יותר לקרוא לו נרתיק נפרשׂ כי פורשׂים אותו? לא ברור. את הרעיון מצאתי באיזשהו פורום רוסי - אחת הבנות העלתה שם שרטוט בכתב יד של חלקי הגיזרה ואני יצאתי להרפתקה. את הנסיון הראשון עברתי בהצלחה - השתמשתי בריבוע אחרון שנשאר לי מקנווס של כבשים ותפרתי לי נרתיק נפרש. ככה הוא נראה כשהוא סגור:

והנה כל הקסם:

 

 

אחרי שהשתמשתי בו כמה שבועות, הכנתי לי רשימת שינויים - שיניתי את גובה הכיסים, הוספתי הקשחות, הוספתי ביטנה לכל כיס וגם מחיצות פנימיות לאחד התאים הארוכים. שיניתי את האורך של הנרתיק, הוספתי לשונית נוספת לרוכסן והכנתי גם שתי ידיות אחיזה עליונות. . החלוקה המקורית לא מצאה חן בעיני ואני החלטתי להוסיף תא נוסף ולהרחיב את הנרתיק. בסוף, אחרי שלושה נסיונות להגיע לגיזרה המושלמת מבחינתי, יצא לו נרתיק. 

מבט עליון:

הוקוס פוקוס - תראו כמה מקום יש בו!

ולא רק לכלי תפירה:

 

למה הוא משמש? לכל מה שרוצים. הבנות שלי רוצות לשמור שם מברשת, סיכות ואת כל אוסף הקוקיות. או שאולי את כל משחקי הקלפים שמסתובבים בבית לפי נושא. אפשר כמובן להשתמש בו כקלמר , תיק איפור, תיק עזרה ראשונה  או אפילו כאיחסון לסכו"ם (תודה מירי!) - אתן בטח תצליחו למצוא לו עוד שימושים...

מאוד נוח לפתוח את הנרתיק ולראות בבת אחת את כל מה שיש בו ממויין לפי תאים. לא צריך לפשפש בו כדי להגיע לתחתית - הכל נפרש מול העיניים ויש מקום להכל. גודל הנרתיק במצב פרוש הוא 25 X 50 ס"מ.

כמיטב המסורת, אחרי שאני מרוצה מהתהליך ומהגיזרה, אני פותחת את ההרשמה לסדנא - הסדנא מיועדת לבעלות ידע בסיסי בתפירה!

בסדנא תוכלו לבחור את שילובי הבדים, הרוכסנים והגימורים.


 מתי?
 הסדנא תתקיים במועדים הבאים:

  - יום שישי ה-15 במרץ 

  - יום שישי ה-5 באפריל (אחרי פסח) 

  - יום שישי ה-12 באפריל (אחרי פסח)

  - יום שישי ה-19 באפריל (אחרי פסח)

  

  איפה? הסדנאות מתקיימות בגני-תקוה (בין קרית-אונו לפתח-תקוה).  

 כמה זמן? אורך הסדנא הוא 4 שעות - מהשעה 9:00 עד השעה 13:00. 

 כמה עולה? מחיר הסדנא הוא 230 שקלים למשתתפת והוא כולל את כל החומרים - בדים, פליזלין להקשחה, רוכסנים ולשוניות צבעוניים וסרטי גימור.

 יהיה אוכל? מבטיחה לכן קרואסונים טריים ושתיה חמה וקרה.

 מה צריך להביא? מכונת תפירה (למי שיש)

 איך נרשמים? פשוט שולחים לי מייל ל-kparparim@gmail.com ומציינים את הפרטים הבאים: שם המלא, מספר הטלפון, התאריך הרצוי והאם אתן מביאות מכונת תפירה.

 

 

להתראות בסדנא,

קרן.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

45 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ ר פ ר י ם אלא אם צויין אחרת