00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יוסי רגב

מסורבות הגט: (טו) "יום העגונה" בכנסת

בקיצור: סיכום של דיון שהתקיים בכנסת. $$$ [2528]
     - 341 איש כבר קראו את הדו"ח הזה -
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי  ( <- קליק על)
 
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 

       אלפי נשים בישראל סובלות ממצב של "מסורבות הגט", אינן יכולות להתחתן מחדש, אינן יכולות להביא ילדים לעולם והן נידונות לשנים של בדידות ועוני. חברת הכנסת עליזה לביא החליטה לנקוט יוזמה בנושא הכאוב הזה של "עגונות ומסורבות הגט". לכבוד "יום העגונה הבינלאומי" שחל בתענית אסתר, היא זימנה כינוס בכנסת, כינוס שהתקיים אתמול, 20.2.2013, ובו הועלו הצעות רבות לשיפור המצב. בכינוס השתתפו רבות (וגם כמה גברים), מן העוסקות בנושא הזה, וגם חברות כנסת, וחברי כנסת לא מעטים.

נסחטות הגט

       הנקודה הראשונה בדיון, שהועלתה בדברי רובין שיימס, מקואליצית "עיקר", בה שותפים 28 אירגונים, שהיתה פעילה באירגון הכינוס, היתה שהמונח "מסורבות הגט" הוא מונח מטעה, מונח מכובס. ראוי לקרוא לנשים האומללות הללו "נסחטות הגט", כדי לתאר את הסיטואציה בה הבעלים מנסים לסחוט אותן, ולדרוש מהן, עבור מתן הגט – ויתור על מזונות, ויתור על הדירה, כופר של אלפי דולרים וכוצא בזה דרישות סחטניות, וכל זה בסיוע בית הדין הרבני. סחטנות נגד נשים היא הבעיה העיקרית, ולא בעית העגונות, נשים שבעליהן ברחו ונעלמו – שהיא תופעה קטנה בהרבה.

הוועדה למינוי דיינים

       עיקר הבעיה היא הדיינים בבתי הדין הרבניים, דיינים שמתייחסים לאישה באופן שפוגע בכבוד האדם שלה ובחירותה. הבעיה מתחילה בוועדה למינוי דיינים. בוועדה יושבים עשרה גברים – ואף לא אישה אחת. הדרישה של רבות מהדוברות היתה שבוועדה יהיה ייצוג לנשים, ואולי אפילו לקבוע בחוק שמחצית מהוועדה תהיינה נשים. כמו כן יש לדאוג לכך שהחברים בוועדה יהיו מודעים לנושא, ולא יתנו למפלגות החרדיות למנות דיינים שלא שירתו בצבא, דיינים שיחסם לציבור החילוני הוא יחס מבזה, דיינים שנבחרים בתמורה לאתנן פוליטי בנושאים אחרים.

דיינים מאחרים

       בית הדין הרבני הוא מוסד שאינו ידידותי לבאים בשעריו. לעיתים אחד (מבין שלושת) הדיינים מאחר לדיון. לעיתים אחד הדיינים כלל אינו מגיע לדיון. וכך הדיונים מתארכים ומתעכבים – והאישה המסכנה אינה זוכה לקבל פסק דין. סיפר הרב אלי בן דהאן, שהיה מנכ"ל בתי הדין הרבננים, והיום הוא ח"כ, שהוא היה מטיל קנסות על דיינים כאלה, אך הדבר עורר עליו כעס והוא לא זכה לגיבוי (מצד מי?). הרב בן דהאן הציע כי הדיונים בנושא הגטים יתנהלו בפני דיין יחיד, מה שיגדיל את מספר הישיבות, ייעל את הדיונים, ויטיל את האחריות על דיין יחיד, שלא יוכל להסתתר מאחורי עיכוב דין של שני הדיינים האחרים. לדבריו, יש לכך גיבוי בהלכה.

       דובר על כך שכל העובדים במערכת בתי הדין הרבניים הם גברים. לכן הוצע שגם נשים תוכלנה לעבוד במערכת הזאת, ואולי אפילו 50% מהעובדים. אחת המשתתפות העלתה את הרעיון שכבר הגיע הזמן למנות גם נשים לדייניות, אך זו נשמעה כמשאלה לימות המשיח, ואולי גם אז לא.

בתי המשפט למשפחה

       נושא קרוב הוא עניין המערכת המקבילה של בתי המשפט למשפחה. המצב הקיים הוא שיש מירוץ מי יגיע קודם: האישה לבית המשפט, או הבעל לבית הדין הרבני. המירוץ הזה הוא הרסני. הוא גורם לפירוק משפחות ולבזבוז של משאבי המדינה. הוצע כי ייקבע בחוק שבית הדין הרבני לא יוכל לדרוש מהאישה לוותר על מה שנקבע בבית המשפט, ולא יוכל להתנות מתן גט בדרישות כאלה. דובר על כך שייאסר על האישה לוותר על זכויות ילדיה למזונות, וייאסר על בית הדין הרבני לדרוש מהאישה לחתום על הסכם שתשפה את הבעל ותחזיר לו את מה שיצטרך לשלם לילדיו, אם הללו יתבעו אותו לדין בדרישת מזונות. הוצע אפילו שכל ענייני הממון והרכוש יהיו באחריות בית המשפט למשפחה, ולא בטיפולו של בית הדין הרבני, שדורש מהנשים לוותר, כדי הגט יינתן בהסכמת הבעל.

סנקציות - אין

       חוק בתי הדין הרבניים מאפשר לדיינים להטיל סנקציות כבדות על סרבני הגט: עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה ואפילו מאסר, עד עשר שנים. אלא שהדיינים ממעטים מאוד להשתמש בכלים העומדים לרשותם. בשנת 2006 היו 3402 פסקי דין של חיוב גט, או המלצה למתן גט. הגט בהם לא ניתן ורק ב-50 מהם הופעלו סנקציות נגד בעלים. בשנים האחרות היה מספר דומה של מקרי מתן סנקציות ויש להניח שהיה מספר דומה של חיובי גט (אלא שאין לנו סטטיסטיקה על כך). הבעלים הסרבנים מתנים את הגט בדרישות קשות, כפי שנזכר לעיל, והדיינים תומכים בהם לחלוטין. מדוע? רוב הדיינים הולכים בשיטתו של המהרשד"ם, רב שחי בסלוניקי במאה ה-16, ושל הרב אלישיב שהלך לעולמו לא מכבר – ולא לפי שיטתו של הרב פלאג`י. המהרשד"ם פסק שאסור לכפות גט על בעל אם הוא מוכן לתת גט, אבל מעמיד תנאים. כפיית גט במצב הזה מהווה, בלשון הרבנים "גט מעושה", כלומר גט כפוי, והילדים שייוולדו לאישה מבעלה השני – יהיו ממזרים. לכן הדיינים באים לקראת הבעל בכל דרישה שלו, והדיונים בתיק של גירושין, נמשכים בממוצע 642 יום, פי שניים מהתמשכות הדיון בתיקים אחרים בבית הדין הרבני. סיפרה שרי דיסקין, אישה חרדית שהיתה מסורבת גט שנים רבות, כי כאשר דרשה חיוב גט, התהדר אחד הדיינים בכך שהוא דיין כבר ארבעים שנה, ומעולם לא פסק חיוב גט. היא סיפרה גם כי באחד השלבים של הדיונים המתמשכים לאין קץ רמזו לה כי אם תיתן שוחד של 135 אלף דולר, תוכל לקבל גט באותו יום. כל השומעים נחרדו לשמע הסיפור הזה.

גבר מסורב הגט?

       אשר למיקרה ההפוך, של אישה שמסרבת לקבל גט מבעלה, זוהי תופעה שולית. הבעל המסורב יכול לקחת אישה אחרת, לחיות איתה כ"ידועים בציבור" ולהביא ילדים לעולם – מה שנאסר על "אשת איש", כלומר על מסורבת הגט. ואם האישה האחרת מתעקשת שהיא רוצה להיות נשואה כדת וכדין, מייד מכריזים הדיינים על האישה הסרבנית כמי שמעגנת את עצמה, ונותנים לבעל אישור לשאת אישה שנייה. בכל שנה ישנם 90 (תשעים!) מיקרים כאלה בישראל - כך נמצא בבדיקה שנעשתה באונ` בר אילן.

תביעת נזיקין

       מלבד הפנייה לבתי המשפט למשפחה קיימת גם האפשרות לאישה להגיש נגד הבעל תביעת נזיקין בבית משפט השלום, ולתבוע פיצוי על הנזק שניגרם בכל השנים של הבדידות והסבל. עך כך דיברה עו"ד סוזן וייס, מ"מרכז צדק לנשים", שיזמה את המהלך הזה. בתי הדין הרבניים רואים רואים במהלך הזה פגיעה חמורה בסמכותם, והם מסרבים לטפל בכל תיק של אישה שהגישה תביעת נזיקין כזו, אלא אם תבטל האישה את תביעת הנזיקין שלה. גם אם בית המשפט יפסוק לה פיצויים – היא את הגט לא תראה לעולם. ישנו סרבן גט אחד, שכבר יושב שנים רבות במאסר, וכאשר אשתו מסורבת הגט הגישה נגדו תביעת נזיקין – מייד ציווה בית הדין הרבני לשחררו ממאסר.

הסכמי קדם נישואין

       עניין אחר הוא "הסכמי קדם נישואין", בהם מתחייבים שני בני הזוג, לפני הנישואין, שלא יערימו קשיים על מתן הגט, אם הדברים יגיעו לידי כך. ההסכמים הללו, שנוסחו ע"י רבנים הקרובים לנושא – אינם מקובלים על רוב הרבנים, ואפילו לא על רבני "צוהר", שמשתדלים לבוא לקראת כלל הציבור. בית הדין הרבני מסרב בד"כ להתייחס להסכם כזה. סופר כי בארה"ב 30% מן הזוגות היהודים כבר חתמו על הסכמים כאלה ותופעת "מסורבות הגט" כמעט שנעלמה שם. בכינוס הוצע כי בית הדין הרבני יהיה חייב לקבל את ההסכמים הללו ואף לתייק אותם בתיק הנישואין, שכן כאשר בני הזוג מגיעים לדיון בגירושין אחרי שנים רבות, אף אחד מהם אינו יודע איפה ההסכם הזה נמצא. כמו כן הוצע לקיים קמפיין חינוכי, בו תוסבר לצעירים חשיבותו של הסכם כזה, כך שיכירו את הנושא לפני שהם מגיעים לבית הדין הרבני לפתוח תיק נישואין. הוצע גם שהחתימה על הסכם כזה תהיה ברירת מחדל, ורק בני זוג שיצהירו על סירוב מפורש, יוכלו להימנע מחתימה עליו.

במסגרת ההלכה?

       כמה מן המשתתפים (והמשתתפות) בדיון עמדו על כך שכל הפתרונות חייבים להימצא במסגרת ההלכה וכל נסיון של הכנסת לכפות פתרונות על בתי הדין הרבניים, פתרונות שעומדים בסתירה להלכה – לא יצלחו. אבל כל הפתרונות שהוצעו במהלך השנים: תנאי בנישואין, גט בהרשאה ועוד פתרונות במסגרת ההלכה – לא התקבלו על דעת הרבנים והדיינים. כמה מן הדוברים ציינו כי מרבית המשתתפים בדיון הפעם, ובמאבק בכלל הן נשים – וזה כשל תרבותי. צריך לנהל מסע ציבורי כדי להביא את הגברים להבין שזה נושא חשוב גם מבחינתם. צריך לערוך עצרות וצומות, כדי ללחוץ על הרבנים למצוא פתרונות הילכתיים לבעיה הקשה הזו. לא יתכן כי במדינה דמוקרטית יסבלו נשים רבות כל כך סבל שכזה.

הפקעה לאחר מעשה

       פיתרון חצי הילכתי שהוצע בכינוס הוא שהכנסת תיקבע בחוק כי כל גבר שבית הדין הרבני החליט, או המליץ, שייתן גט, המדינה תפקיע את הטבעת בה הוא קידש את כלתו, ביום חתונתו. בכך הקידושין מבוטלים, שכן הטבעת בה קידש את האישה איננה שלו. זוהי הצעת חוק שמתגלגלת כבר כמה זמן. הכנסת יכולה להחליט דבר כזה, ולפי דעת יוזמי החוק זה יאלץ את הדיינים לפעול בהתאם. ואולי הדיינים ימציאו איזה פטנט כנגד חוק כזה גם אם יעבור בכנסת.

נישואין אזרחיים?

       כמה מן המשתתפים טענו כי כבר עשרים שנה מדברים על המצב הנורא הזה ושום דבר לא השתנה. לפיכך אין ברירה אלא ללכת לפתרונות שמחוץ להלכה. דבר ראשון יש לאפשר בארץ, כך הוצע, נישואין וגירושין אזרחיים, כפי שהדבר נהוג בכל מדינה מערבית. דבר שני שהוצע הוא לפטור את כלל האזרחים היהודים בישראל מחובת הכפיפות לבית הדין הרבני, ולהפוך אותה לרשות, למי שחפץ בכך. המשתתפים שומרי המיצוות שהשתתפו בדיון אמרו כי הכנסת נישואין אזרחיים לישראל יהיו לה תוצאות שליליות. ניתן לפקפק בכך, שכן כבר שנים רבות שנישואין אזרחיים קיימים בישראל, דה פקטו, תחת השם "נישואי קפריסין", או "נישואי חו`ל", וכיום 30% מן הזוגות בישראל מעדיפים שלא להתחתן ברבנות - והתוצאות השליליות אינן ניראת בשטח.

       נקודות נוספות: הוצע לכלול את הבעלים הבורחים מנשותיהם במסגרת הסכמי ההסגרה שיש למדינת ישראל עם רבות ממדינות העולם. סופר על מסורבת הגט צביה גורצקי, שנמצאת במצב זה כבר עשר שנים, ומדי פעם היא נכנסת להריון, ומבצעת הפלה, כדי לא להפוך את ילדיה לממזרים.

שבי בנישואין באיסלם

       בדיון השתתפה גם שירין מוסה, אישה פקיסטנית החיה כיום בהולנד, והיא סיפרה שהבעיה של "שבי בנישואין" (Marital Captivity), איננה מיוחדת ליהדות, והיא קיימת גם באיסלם וגם בנצרות ובהינדואיזם. במדינות מוסלמיות קיצוניות, אישה שתיסע לחו"ל, תתגרש שם, תתחתן מחדש בנישואין אזרחיים ותחזור למולדתה - תהיה צפויה למוות בסקילה, כדין נואפת.

המשתתפים

       בדיון השתתפו חברי וחברות הכנסת: עליזה לביא, הרב שי פירון, הרב דוב ליטמן, מיקי לוי, פנינה תמנו שטה, בועז טופורובסקי ("יש עתיד"), הרב אלי בן דהאן, אבי וורצמן, שולי מועלם, ניסן סלומיאנסקי ("הבית היהודי"), מירב מיכאלי, מיקי רוזנטל ("העבודה") ומיכל רוזין ("מרצ"). כמו כן דיברו בכינוס גם ד"ר רחל לבמור, עדי בלוטנר, אסנת שרון, ד"ר חנה קהת, דינה סלונים, בתיה כהנא דרור – כולן נציגות של אירגוני נשים מתוך קואליצית "עיקר", וכן הרב יהודה גלעד.

 

 

המלצה

       אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את הקטעים המופיעים בתגית מסורבות-הגט, קטעים שאלפי אנשים ונשים כבר קראו אותם. כדי להגיע עליהם, רדו למטה ועשו קליק על התגית הזאת.

 

     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.

       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

   המונה היומי: עד היום היו 468,703 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

 

   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.

   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.

אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.

כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).

       את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416 

תגיות: דת, מסורבות הגט, יהדות, הלכה, הכנסת, עליזה לביא, נשים, נשים מעמדן וסגולותיהן, פוליטיקה, חרדים, נגד חרדים, מהרשד`ם, הרב פלאג`י, הסכם קדם נישואין

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 02/2006
700,972
תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יוסי רגב אלא אם צויין אחרת