00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

No Radiation

לבלוג החדש

ביקורת על מחקריו של ד"ר רובין על רגישות לקרינה

 

ד"ר ג`ימס רובין הוא פסיכולוג שעשה סדרה של מחקרים על רגישים לקרינה. ד"ר ג`ימס רובין וצוות החוקרים הסיקו בכל המחקרים כי רגישות לקרינה היא תופעה בעלת שורשים פסיכולוגים. מחקרים אלו פורסמו בתקשורת המדעית והתקבלו כאמת מדעית (בינתיים). ד"ר ג`ימס רובין קודם לתפקיד בכיר יותר. השבוע נתקלתי בפרט אינפורמציה שיכול להיות השגיאה הגדולה ביותר במחקריו של  ד"ר ג`ימס רובין. לדעתי (ולדעת פעילים אחרים) המתקן המקרין שבו השתמשו בניסויים ובבדיקות פלט קרינה בלתי מייננת בתדרים נמוכים, תדרי ביניים ואפילו בתדרים גבוהים, גם כאשר לא אמורה הייתה להיות חשיפה. כמו כן נראה כי החדרים בהם התבצע הניסוי לא היו ממוגנים מפני כניסה של קרינה מבחוץ. נא המשיכו לקרא.

קישור למחקר - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1440612/

בכל המחקרים מצא ד"ר ג`ימס רובין שרוב האנשים חוו תסמינים אמיתיים לגמרי כאשר נחשפו לקרינת הרדיו. גם חלק מהאנשים בקבוצת הביקורת דיווחו על כאבי ראש. חלק מהרגישים לקרינה פרשו תוך כדי הבדיקות בגלל התסמינים הקשים (רק מקבוצת הרגישים). למרות כל זאת בכל מחקריו המסקנה היא שלא הוכח כי הרגישים לקרינה ידעו לזהות בוודאות מתי מקור הקרינה הקרין ומתי הוא לא הקרין.

מחקריו קיבלו כמובן הרבה יחסי ציבור מצד התעשייה והמדענים אשר שוללים רגישות לקרינה. מחקריו מצוטטים בתדירות על ידי מכחישי נזקים ואפילו מצוטטים בויקופדיה באנגלית כהוכחה הניצחת כי רגישות לקרינה היא תופעה פסיכולוגית.

מצד שני מחקריו התקבלו בביקורת רבה מצד מדענים בלתי תלויים אשר טענו כי נפלו בהם שגיאות לוגיות וביצועיות קשות והם למעשה תוכננו כדי להראות שאין ממש ברגישות לקרינה.

 

השגיאה הגדולה ביותר במחקרים

לפני כמה ימים נתקלתי בכמה סרטוני וידאו ברשת בהם מרואיין ד"ר רובין ומראים את החדר בו התבצעו הבדיקות ואת המכשיר האלקטרוני שהוצמד לראשי הנבדקים. כמי שמכיר מקורות קרינה ומנוסה במדידות קרינה אני יכול בוודאות גבוהה להגיד כי המכשיר המדובר פולט קרינה בתדרי רדיו כאשר הוא מתבקש לעשות זאת אבל הוא גם פולט שדות מגנטיים וחשמליים בתדרים נמוכים ובתדרי ביניים (ELF  ו LF) ויתכן שגם אפילו בתדרי רדיו-סלולר (לתוך עומס - עדיין יש רמה נמוכה שמשודרת או נפלטת מהחיבור) גם כאשר הוא מופעל אבל לכאורה לא משדר (ללא אנטנת שידור - מה שהיתה אמורה להיות חשיפת הביקורת ). רגישים לקרינה בדרך כלל רגישים לרמות מאוד נמוכות של קרינה בתדר גבוה, כלומר לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטית, אך לא רק אלא גם לתדרי ביניים ותדרים נמוכים כגון התדרים הנפלטים מהמכשיר חשמלי אלקטרוני כאשר הוא "רק" עובד והשידור מופנה "למעגלים פנימיים" כפי שמתואר במחקר. לכן רגישים לקרינה יחוו תסמינים גם במה שאמורה הייתה להיות חשיפת הביקורת שלמעשה הייתה רק חשיפה פחותה או חלקית. יותר מכך מהנסיון שלי חלק מהרגישים לקרינה יגיבו גם כאשר סלולרי דלוק ולא משדר (במצב טיסה) יוצמד לראשם, בייחוד כאשר החשיפה היא חשיפה ארוכה כמו במחקר (50 דקות בכל פעם).
בנוסף, בסרטונים נראה כי החדרים בהם בוצע הניסוי לא היו ממוגנים מקרינה ממקורות חיצוניים.
המסקנה היא שהרגישים לקרינה נחשפו גם כאשר לא היו אמורים להחשף, וזה מסביר מדוע חלקם חשבו שיש קרינה כאשר להבנת החוקרים לא הייתה אמורה להיות חשיפה.

טקסט מהמחקר: 

" For the sham exposure, a continuous wave signal was generated to ensure that the system heated up to the same degree as the active exposures but was diverted to an internal load instead of being transmitted through the antenna; only minimal leakage of this signal occurred (specific absorption rate < 0.002 W/kg)."

שימו לב כי רמה של  0.002 W/kg יכולה להחשב על ידי רבים כרמה נמוכה של קרינת רדיו. אבל חלק מהרגישים לקרינה יפתחו תסמינים ברמה כזו (אם אכן זו הייתה רמת החשיפה, לערכתי החשיפה לקרינת רדיו הייתה גבוהה מכך), בנוסף לא ידוע רמת החשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים בתדרי ביניים ותדרים נמוכים בעת מה שהיה אמור להיות חשיפת הביקורת (ללא חשיפה בכלל). 

למעשה לפי תוצאות המחקר גם בקרב הלא רגישים רוב האנשים הגיבו גם לקרינה שנפלטה מההתקן כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה

טקסט מהמחקר

"The proportion who believed a signal was present during exposure to GSM (60% of sensitive participants, 58% of controls) was slightly less than for the sham exposure (63% of sensitive participants, 68% of controls). Self reported confidence for these judgments did not differ greatly."

המכשיר נראה בדקה 14:29 בקליפ הזה -  http://youtu.be/yCnH4z7yxQ4?t=14m35s

ובדקה 4:30 בכתבה הזו - http://www.bbc.co.uk/news/uk-england-lincolnshire-21386477

תמונה של המכשיר:

פרסמתי השבוע את הדברים בבלוג שלי באנגלית ( http://norad4u.blogspot.co.il/2013/02/why-dr-james-robin-ehs-study-is.html ) ולרשימת הדואר של הפעילים בעולם וקיבלתי תשובות של מדענים שעלו על אותן בעיות ואפילו על בעיות נוספות. 

המקרה של מחקריו השגויים של ד"ר רובין הוא דוגמה נוספת לחוסר מקצועיות וחוסר ידע של חוקרים בתחום הרגישות לקרינה, האלקטרוניקה והקרינה שלמרות זאת מאוד מאוד שמחים לטעון כי מדובר בתופעה פסיכולוגית אבל אינם מבינים מספיק באלקטרוניקה, בקרינה בלתי מייננת וברגישות לקרינה כדי לבצע מחקר נכון. מחקריהם שגויים אך משווקים על ידי התעשייה ונתפסים על ידי הציבור כאמת מדעית.

 

הכתבה בוידאו :

 

תוספת נתונים וניתוח - 09/02/2017

נקודות מרכזיות במחקר:

  1. במחקר בוצעו שלוש סוגי חשיפה: 
    א. לאות GSM,
    ב. לאות רציף (ללא פעימה המאפיינת את אות ה GSM), 
    ג. מה שהיה אמור להיות חשיפת הביקורת ללא חשיפה בה קן שודר אות רציף (כמו בחשיפה השנייה) אבל לא נותב אל האנטנה אלא למעגלים פנימיים. מה שלמעשה הביא לכך שהמכשיר בו השתמשו הפיק קרינה בתדרים נמוכים, תדרי ביניים ואפילו קרינת רדיו בעוצמה נמוכה יותר מאשר בחשיפות הראשונות אבל עדיין חשיפה.
  2. כל חשיפה הייתה ל50 דקות. זמן המספיק להופעת תגובה אצל רגישים לקרינה גם לתדרים הנמוכים ותדרי הביניים (ואפילו קרינת רדיו) שהפיק מכשיר החשיפה בעת מה שאמור היה להיות חשיפת הביקורת.
  3. לפני ואחרי כל חשיפה הייתה תקופה של 30 דקות הסתגלות ומנוחה בהן ענו הנבדקים על שאלות בשאלון. בין השאלות היו שאלות בקשר לתסמינים אחרי כל חשיפה ועל השפעת הרגישות על חייהם. 
  4. במחקר לקחו חלק 83 רגישים לקרינה ו 69 אנשים שלא הצהירו שהם רגישים.
  5. מתוכם 71 רגישים ו 60 אנשים לא רגישים הופיעו לפגישה הראשונה. 
  6. מתוכם 60 מכל קבוצה הופיעו לכל שלושת החשיפות.

ריכוז  התוצאות

  1. ניתוח העדויות לגבי כאבי הראש (סימפטום מרכזי אצל רגישים לקרינה) הראה כי כאבי הראש התגברו בכל שלושת החשיפות ככל שזמן החשיפה גדל, ונרגעו לאחר סיום החשיפה.
    כאבי הראש היו חזקים יותר בקבוצת הרגישים (באופן משמעותי) אבל נראתה עלייה קלה ככל שהתמשכה החשיפה גם בקבוצת הביקורת.
    בגרף הבא מתוך המחקר רואים את  המגמה הזו באופן ברור.
    כאבי ראש לפי החשיפה בתלות בזמן החשיפה ולפי קבוצות
  2. גם כאשר מסתכלים על תיעוד כאבי הראש לכל משתתף רואים בבירור שהרגישים לקרינה הגיבו (כאבי ראש) יותר לכל החשיפות. 
    כאבי ראש כתלות בחשיפה, רגישים מול בקרה
  3. 26 מיקרים של תגובות קשות היו בקבוצת הרגישים. 9 פרשו מהמחקר לאחר החשיפה, 17 ביקשו לסיים את החשיפה מוקדם מהזמן. בקבוצת הבקרה לא היו אירועים כאלה.
  4. מתוך 26 המקרים הללו:
    7 היו בזמן חשיפה ה GSM,
    10 בגל הרציף, 
    9 במה שהייתה אמורה להיות חשיפה הביקורת (הייתה אמורה להיות ללא חשיפה שכאמור התבררה להיות חשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים בתדרים נמוכים ותדרים ביניים ואפילו חשיפה לקרינת רדיו). 
  5. מתוך אלו שעזבו את המחקר 4 לא ציינו את הסיבה לעזיבה.
  6. יום לאחר כל חשיפה בוצעה שיחה עם הנבדקים ואלו נשאלו לגבי תסמינים. 
    בקבוצת הביקורת 0 (מתוך 41) דיוחו על תסמינים יום אחרי החשיפה לGSM,  
    2 אחרי החשיפה לגל רציף (מתוך 41), 
    4  אחרי החשיפה למה שהייתה אמורה להיות חשיפה הביקורת. 
    בקבוצת הרגישים 5 מתוך 49 דיווחו על תסמינים יום אחרי חשיפה ה GMS, 
    8 אחרי חשיפת הגל הרציף (מתוך 49),
    4 אחרי מה שהייתה אמורה להיות חשיפת הביקורת (מתוך 49 שנשאלו). 
  7. הנבדקים נשאלו האם לדעתם הייתה חשיפה לקרינה בסוף כל חשיפה.
    בחשיפת לאות ה GSM  הצהירו 63% מהרגישים כי היה שידור, זאת בהשוואה ל 58% מקבוצת הביקורת.
    בחשיפה לאות רציף הצהירו  68% מהרגישים כי היה שידור, זאת בהשוואה ל70% מקבוצת הביקורת.
    בחשיפה למה שהיה אמור להיות חשיפת ביקורת (אמורה הייתה להיות ללא חשיפה אבל היה למעשה חשיפה פחותה או חלקית) 63% מהרגישים דיווחו על חשיפה לאומת 68% מקבוצת הביקורת. 
    לטבלה המלאה - https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1440612/table/tbl3/

מסקנות שלי מהמחקר ותוצאותיו:

  1. חשיפת הבקרה שאמורה להיות ללא חשיפה לקרינה הייתה למעשה חשיפה "חלקית" או "פחותה", אך במסגרת זמן של 50 דקות של ניסוי להבנתי רגישים לקרינה יפתחו תסמינים גם בחשיפה חלקית או פחותה זו. 
  2. הטעות של ביצוע חשיפת בקרה לא נכונה היא טעות טכנית בסיסית במחקר שגורמת לכך שכל המסקנות של החוקרים המבוססות על ההבנה שחשיפת הביקורת הייתה ללא חשיפה לקרינה , בטלות ואין להן כל תוקף
  3. כמו במקרים אחרים של מחקרים שגויים, ניתן עדיין להסתכל על התוצאות של הניסויים וללמוד מהם כמה דברים:
    1. יותר רגישים לקרינה פרשו מהניסוי, או ביקשו לקצרו בשל תסמינים מאשר בקבוצת הביקורת.
    2. הרגישים לקרינה הגיבו בכאבי ראש קשים יותר לחשיפות.
    3. גם בקבוצת הרגישים לקרינה וגם בקבוצת החשיפה החומרה של כאבי הראש גדלה ככל שהחשיפה נמשכה ונרגעה לאחר הפסקת החשיפה (אם כי בקבוצת הרגישים כאבי הראש היו חזקים יותר, ראו תת סעיף 2).
    4. בקבוצת הרגישים לקרינה היו יותר דיווחים על תסמינים ביום שאחרי החשיפה.
    5. בהינתן כי גם בחשיפת הבקרה הייתה חשיפה לקרינה , גם רוב הרגישים לקרינה וגם רוב בקבוצת הביקורת שלא היו רגישים הצליחו לזהות את החשיפות. 
  4. כאשר מסתכלים בעיין בוחנת על התוצאות וכאשר מבינים כי גם מה שהייתה אמורה להיות חשיפת הביקורת הייתה חשיפה לקרינה (למעשה חשיפה חלקית או קטנה יותר) מבינים כי המחקר למעשה מבסס את ההבנה כי הרגישים לקרינה במחקר הגיבו בחומרה קשה יותר לחשיפות וכי התסמין המידי והמרכזי בה, שהוא כאב הראש, נגרמים ומוגבר בעת חשיפה. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

קוביית אלבום
קוביית FACEBOOK LIKE
מבקרים מה 20-10-2009
free counters
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל no rad אלא אם צויין אחרת