00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מבקר בתיאטרון - בעריכת אופיר הלל

אשמה, חפות ומה שביניהם: "גזע" של תיאטרון חיפה

19/01/2013

לביקורת של הצגה נוספת בתיאטרון חיפה - איש חסיד היה

"רק משוגעים יוצאים במזג אוויר כזה החוצה", אמרה אמי . "משוגעים ומי שרוצה לראות הצגה טובה", השבתי לה. אז, האם שווה לצאת מהבית ביום סגריר וחורפי כדי לראות את מחזהו של דיוויד מאמט, "גזע",  שמוצג לראשונה בישראל בתיאטרון חיפה, בהשתתפות רמי הויברגר, נורמן עיסא, שרון אלכסנדר ואסתר רדא לסירוגין עם נצנת מקונן ובבימויו של משה נאור, המנהל האמנותי של התיאטרון?

מחזהו של מאמט, יהודי זוכה פרסי הפוליצר והטוני היוקרתיים, הועלה לראשונה בברודווי בדצמבר 2009. צ`רלס סטריקלנד, אדם כוחני, מפורסם ועשיר כקורח, נאבק על חפותו באשמת אונס של צעירה שחורה. שלושה עורכי דין בפירמה מצליחה מקבלים לידיהם את התיק. האם יביאו את הצדק לידיו של סטריקלנד בכל מחיר? 

במסעם לעבר הצדק שעבורו משלמים להם, שלושת עורכי הדין לא יהיו עוד מה שהיו. גם בתוך כתלי משרד עורכי הדין וגם על מעלליו של סטריקלנד, מתגלים סודות ושקרים שהם היו מעדיפים להסתיר.

האפליה בין כהי העור ללבנים במאה ה- 21 עומדת במרכז המחזה. האם גם במאה ה- 21 קיימת אפליה שכזו? כיצד היא באה לידי ביטוי? ובאיזה מקומות לא צפויים תוכלו לפגוש אותה? תרשו לי לענות על השאלות האלו. האפליה קיימת ולא ניתן להתכחש אליה, בארצות הברית וגם כאן. הנאורות והשיוויון בין בני האדם, בלי קשר לדת, גזע או מין, הם מאיתנו והלאה.

המחזה שופך אור על עולמם של עורכי הדין, שבורכו, אולי באחת העבודות הקשות בעולם: עבודה שאמורה להוציא את הצדק והאמת לאור או לשבש את הצדק כך שיעמוד לטובת הנאשמים, גם במקרה הכי חמור שיכול להיות קיים וגם כשמדובר בפשע, בעבירה פלילית חמורה, ואיש אינו מטיל בכך דופי.

עורכי הדין נדרשים להתעמק בפרטים הקטנים כדי למצוא אפילו הוכחה קטנה, פעוטה, שהשלכותיה עצומות והיא יכולה להכריע את הכף - לחיים או למוות. גם לאמצעי התקשורת השונים יש את אותה השלכה, כולנו מושפעים ממנה ובמובן מסוים חיים לפי מה שהיא מכתיבה לנו. היא צמאה לדם, אש ותמרות עשן ולא לצדק. צמאה לסיפורים גדולים, מרגשים ומעניינים שילהיטו את הציבור ולא לאמת ולאנושיות שבוקעת מהם.

רמי הויברגר כעו"ד לוסון הלבן בולט מעל כל השאר ונותן משחק מופתי, מצוין, מדויק, מצחיק, שנון ואימתני. 

נורמן עיסא כעו"ד בראון (ששמו לא מטעה לגבי צבע עורו) מצוין כהרגלו. מלא זעם ואנרגיה משתוללת.

אסתר רדא כסוזן, הצלע הנשית והשחורה בשלישיית עורכי הדין, שהתקבלה לעבודה במשרד לא מזמן, טובה, עוצמתית ואמינה.

שרון אלכסנדר, הגבר העשיר והנשוי עליו הם מגנים, טוב מאוד ומביע במשחקו תמימות והרגשה שהאדם אכן חף מפשע אבל גם ניכור, ניתוק, זדוניות ורוע.

הצטיינות וחשיבה מעמיקה ניכרת בעיצוב התפאורה הקומפקטית והמרשימה (ערן עצמון) ובעיצוב התאורה (חני ורדי). המוזיקה הסוערת והמותחת של רועי ירקוני תורמת לאוירת המחזה.

הבימוי של משה נאור מצוין והתרגום של יוסף אל דרור הצליח לשמור על העוקץ והעוצמה שבמילים.

לסיכום: "גזע" היא דרמה משפטית עוצמתית, מטלטלת ומשובחת שאני מקווה שתקבל את התשבוחות והתגובות שמגיעות לה מהקניינים של היכלי התרבות ברחבי הארץ ותרוץ לזמן ארוך.

בהחלט היה שווה לצאת ולספוג תרבות גם ביום בו היה גשם מטורף בחוץ, והבילוי המועדף בו היה תחת שמיכת פוך מחממת.

צילומים: ז`ראר אלון.

"גזע זה הנושא הדליק ביותר בהיסטוריה שלנו" - עורך דין לוסון.

לעמוד ההצגה באתר תיאטרון חיפה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל איש תרבות רציני אלא אם צויין אחרת