00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תכלס

שמחה כמלא העין

יפה בהר תרען! - - ->
הלתי אמרה "אני מסתבכת", וזה נכון. רק מה, לא מה שהיא התכונה: יש מין ענין כזה שאנשים חושבים שיש הוה רגיל. הוה רגיל מתימר לתאר פעולה שחוזרת על עצמה בתקופה שלפני ואחרי האמירה (הוה מתמשך מתאר פעולה שמתרחשת בזמן האמירה. וזה יש).
ראשית, לא צריך להיות חריף ביותר כדי להבחין בכך שזה בלתי אפשרי - הרי הוא מתימר לתאר את העתיד (ומי שחושב שזה אפשרי מֻזמן להפסיק לקרא כאן). כלומר כל משפט שנאמר במה שנקרא הוה רגיל הוא לא נכון. תקון פשוט וממלץ הוא לשנות את המשפט לעבר רגיל, וזה יש, כי תתכן תבנית בקורות העבר, נכון? לכן "אני מעשן חצי קפסא ביום" - טעות, אמר מעתה "עשנתי כחצי קפסא ביום". ו"קשה לי במתמטיקה" טעות - אמר מעתה "התקשיתי במתמטיקה". אבל גם "אני עוזר לאנשים" טעות, אמר מעתה "עזרתי לאנשים" כנל לגבי "אבא שלי לא מבין אותי", ו"סבתא מכינה עוגות טעימות" (הדגמאות בהסתיגות שאם הדבר נאמר בעת הפעולה הרי זה הוה מתמשך והמשפטים נכונים). קשה? שתי סבות: ראשונה היא שמותרים על השליטה בעתיד. אך מכיון שבמילא לא היתה לנו שליטה בו זאת לא סבה. שניה היא שיש צרך להתמודדד עם המציאות, כי כשאני אומר "התקשיתי במתמטיקה", מתבקש שאגיד מתי, באילו מקרים בדיוק, ואז אני עלול לראות שבעצם זה לא כזה ענין, וזה רק בשאלות מסוג מסים, ובעצם אני יכול לבקש ממישהו שיעזר לי.. וגם זאת לא סבה, כי המציאות כבר קימת גם אם נתעלם מפרטים בה.
שנית, לא די בכך שהמשפט שקרי, הוא גם מזיק: הענין הוא שאם הלתי אומרת "אני מסתבכת", וחושבת שהיא מדברת בהוה רגיל, היא תצפה מעצמה להסתבך, ולכן ודאי שתסתבך. כמו כן השמוש בהוה רגיל תוקע את המשתמש בתחום צר, שכן מה שלא נכנס בתחום הפעולות שאמורות לקרות אינו זוכה להתיחסות מצדו, כלומר אינו קים. ולצרך הענין לא משנה אם הדבר הוא "טוב" או "רע", צרות התחום מנונת ומאמללת. כמו כן בהוה רגיל הפעולות כביכול חוזרות על עצמן, הפעולות, ולא התבניות, כלומר כל מקרה שקול לרעהו, ולכן לא יכולה להיות התקדמות, כך שלצרות תחום ההכרה מצטרפת גם התקיעות בו, ושוב, אין זה משנה אם הפעולה החוזרת על עצמה כביכול היא "טובה" או "רעה" ממילא שניהם פנים שונים באותו ענין.
ולכן הסתבכה הלתי בהוה מתמשך, וכשאמרתי לה להגיד "הסתבכתי", הכל נפתר.
אז זה מה שרציתי להגיד שאין דבר כזה הוה רגיל, ויאללה, המציאות הרבה יותר מגניבה מהתבניות המנונות ואשלית השגרה.

שיר שמח/יעקב אורלנד/מרדכי זעירא (איזה מגניבזה שברשת ג` התחילו להגיד גם שם משורר ומלחין על כל שיר ולא רק מבצע?)
אם גם ראשנו שח ועצב סובבנו הבה ונתלקח מן השמחה שבנו! הי הי, הבה ונתמלא שמחה שמחה כמלוא העין! הי, הי שירו עלה עלה, עלה ובער היין! עלה ובער היין! הי הי, הי טילי טללללהי טידידידידידי הי הי הטילי עלה ובער היין! עלה ובער כאש והדליקנו כח! אבוי למתיאש, הלילה יש לשמח! הי הי הלילה יגאל כל מי כל מי שנשמה בו, הי הי כל איש בישראל נצוץ של נחמה בו, נצוץ של נחמה בו!

ומכיון שהשורה "העצב - אין לו סוף, לאשר יש ויש" מעצבנת, החלטתי לכתב מלים אחרות ללחן הנהדר של ג`ובים "A Felicidade":

הערב בא מאד
עדין, חודר ורך
את צבעו הקר והמשגע
פרש לאט על מדרונות ולב
אין קץ לעֹמק
ואין גבולות לשקט
כל שיר וכל אִוְשת עלה יכיל

גם אם הנגון עוקר, סוחף כל עצב
גם אם ההרמוניה כמרוה
עולה הניחוח
שקוף כמו קצב
עדיִן יכיל הערב
ובלבו פועם השקט
ובעצמו עיניו
יגאו שמים
שלשה ימים הגשם לא נדם

(בכלל, אני אוהב בוסנובה)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אני יונתן אלא אם צויין אחרת