00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרפרים - מחשבות, הגיגים, יצירה ומוזה...

יובלות

שלושה שבועות עברו מאז הפרסום האחרון בבלוג ובשבילי זה נחשב יובלות. להגנתי אוכל רק לומר שמעולם לא היתה לי כזו חופשה מענגת של חגים, הרצף הארוך הזה פשוט עשה לכולנו טוב. לא פגשנו חברים, בקושי נפגשנו עם המשפחה ובעיקר התבטלנו - קמנו ביקיצה טבעית והלכנו לישון רק כשהתעייפנו. עשינו רק מה שרצינו במשך כל החגים האלו וצברנו כוחות לישורת ארוכה של כמה חודשים ללא חגים בכלל, עד פורים לפחות. חופשים של בתי ספר לא נחשבים מבחינתי...

עד כמה שאני אוהבת את הבלוג שלי, כשהיתה העדפה בין לכתוב בבלוג או ליצור משהו חדש בלי הפרעה, ברור לכם מה זכה, נכון? הספקתי לתפור 5 תיקים, 3 נרתיקים, 2 מחברות וכרית אחת. הספקתי גם לבקר ביריד של נתנאלה בנמל יפו, לקפוץ לנחלת בניימין, לסדר (פעמיים) את חדר העבודה שלי, למיין מחדש את כל הבדים שלי, להוסיף אינספור תמונות ב-Pinterest שלי (אתן מוזמנות לעקוב), לקנות רהיט לסלון ואדנית לכניסה, להכין קיטים לסדנאות הוואשי טייפ ובעיקר הרבה לנוח. אז מה אם הלכתי לישון ב-4 לפנות בוקר אחרי לילה של תפירה? יכולתי לקום ב-11 בבוקר בלי שום הפרעה.אפילו היומיים שהלכתי לעבודה בתקופה הזו לא הצליחו לקלקל לי את האופוריה של חופש מושלם. מי צריך צימר? הכי טוב בבית!

אחד הדברים שדוקא לא הספקתי היה לצלם את העבודות ולכן הקדשתי לכך שעה בבוקר לפני הנסיעה לעבודה ברגע האחרון. לא הספקתי לצלם הכל אבל יש לי תמונות לכמה פוסטים קדימה, כולל הדרכה מצולמת לנרתיק כיסים ועוד הרבה תוכניות שרצות לי בראש כרגיל. בינתיים אני רק מקיימת את ההבטחה לסדנת תיק איפור שהבטחתי בפוסט הקודם - הרי הוא לפניכם בחשיפה עולמית .

אני לא מתאפרת גדולה - בתיכון בקושי שמתי עפרון שחור בעיניים. אחר כך התחלתי להשתמש בקצת יותר מוצרים (מי אמר שפתון?) ולהשקיע בקרם לחות ושאר אביזרים. את כל הטקס של קרם לחות, קרם לעיניים, קרם לצוואר, קונסילר, מייקאפ, פודרה ושאר התהליך אני פשוט לא מסוגלת לעשות. יש לי חלון זמן מאוד קטן בבוקר להתכונן ועוד פחות סבלנות לטקס לילי, ולכן בכל פעם שהמוכרת בסופרפארם התחילה לדבר על מסיכת פילינג, קרם לילה וסרום, אני כבר התחלתי לנענע את הראש לשלילה. תוסיפו לזה את העובדה שהסתובבתי עם משקפיים במשך ה-25 שנה האחרונות ותבינו למה איפור עיניים מעולם לא שיחק אצלי תפקיד מכובד. אז מה השתנה? חוץ מזה שעברתי את גיל 40 לפני שנה פלוס ואת הקמטים כבר רואים בעין בלתי מזויינת, עשיתי ניתוח לייזר להסרת משקפיים. אני לא מבינה למה לא עשיתי את זה קודם.

אני מעתיקה לפה שתי פסקאות שכתבתי בבלוג לפני שלוש שנים וחצי בפוסט על החלפת נרתיק משקפיים - לא להאמין ששרדתי את זה במשך 25 שנים...

מי שאין לו משקפיים לא מכיר הרבה סיטואציות בחיים...

  • הוא לא מכיר את השחיה במים עם הראש בחוץ (האלטרנטיבה היא להשאיר את המשקפיים בתיק ולהיות חצי עיוורת במשך כל השחיה - או לקנות משקפי שחיה עם עדשות ראיה שזה ממש לחנונים)
  • הוא לא מכיר את הסיטואציה של להיכנס לחנות מחוממת בחורף אחרי סיבוב בחוץ - תוך שתי שניות כל מה שרואים על הזגוגיות זה ערפל כבד...
  • הוא לא מכיר את הסיטואציה של ללכת בגשם ולהתפלל למישהו שימציא מגבים למשקפיים (ולהתפלל גם שהאדמה תבלע אותי אם אי פעם יתפסו אותי עם מכשיר כזה)...
  • הוא לא מכיר את הסיטואציה של לקום בבוקר ולהסתובב כמו עטלף עד שמוצאים את המשקפיים המיוחלות. זו הסיבה שאני מחביאה את משקפי הראיה שלי בהישג יד אבל לא על השידה - כבר היו מקרים שהבנות שלי ניסו למדוד אותן ויצאו לטיול ברחבי הבית...
  • הוא לא מכיר את הסיטואציה של להיכנס עם האוטו לחניון תת קרקעי עם משקפי שמש ולגשש בעצבנות בתיק אחרי משקפי הראיה (כי אם חס וחלילה נעצור כדי לחפש בנחת אז מישהו יצפור לנו מאחור). תאמינו לי, פלא שעוד לא עשיתי ככה תאונה בחושך...
  • הוא לא מכיר את אומנות החלפת המשקפיים ביד אחת תוך כדי נסיעה - בדרך כלל בשעות הערב כשהשמש כבר שוקעת ולא צריך יותר משקפי שמש - אבל בהחלט צריך משקפי ראיה!
  • הוא לא מכיר את הסיטואציה של למדוד משקפי שמש במבצע ואז להיזכר שהם יעלו לי פי שלוש כי צריך להחליף להן עדשות ראיה (ואני בכלל לא מדברת על להחליף משקפי שמש כל שנה)
  • הוא לא מכיר את הסיטואציה שבאמצע תרגיל בשיעור אירובי המשקפיים עושות גלגול משלהן באויר ונוחתות להן על הריצפה (ואת הריצה המבוהלת והמגששת בלי משקפיים כדי למצוא אותן לפני שמישהו ידרוך עליהן בטעות)
  • הוא לא מכיר את הסיטואציה של למדוד כובע ולגלות שהמשקפיים עושים לך מראה של ג`קלין קנדי ואת נראית סנובית בטירוף
  • הוא לא מכיר את הסיטואציה שגם במיטה חייבים לזכור איפה שמנו אותם כדי שלא נבזבז חצי בוקר בלהפוך את המצעים (או באמצע הלילה כשאחת הבנות מתעוררת).
  • הוא לא מכיר את הסיטואציה של להירדם עם משקפיים בטעות - ולקום עם סימנים שנחרטו לצמיתות (או לפחות לכמה שעות) על האף... 
  • הוא לא מכיר את הסיטואציה של ללכת בהרגשה שיש ערפל כבד ושהכל מטושטש - ולגלות שבסך הכל שכחתי לנקות את הזגוגיות...
  • הוא לא מכיר את ההרגשה של להיכנס למקלחת ורק אחרי שהמים כבר מרטיבים את הגוף לגלות ששכחתי את המשקפיים על האף...
  • הוא לא מכיר את הסיטואציה של להיצמד למראה ממרחק אפס כדי להתאפר ואז מיד לשים משקפיים כדי לראות מה יצא...
  •  הוא לא מכיר את ההרגשה של ללכת עם משקפיים. תמיד.
את משקפי הראיה שלי יש לי מכיתה ט` וגם זה במקרה. הכל פשוט התחיל כשהסתובבתי ברחוב עם שני חברים שהחליטו לעבוד עלי והראו לי מרחוק מישהו שאני מכירה. כמובן שהאמנתי להם ונפנפתי לו לשלום בהתלהבות. תארו לכם את גודל הפדיחה כשהתקרבתי וראיתי שנפנפתי לשלום לשני קרשים ארוכים שנשענו על חבית . הייתי צריכה משקפיים, זה ברור! ניסיתי גם עדשות מגע אבל כשהתחילו לי דלקות העיניים חזרתי למשקפיים הותיקות והנאמנות. אני יודעת שאפשר לעשות ניתוח לייזר, אבל אני מהפחדניות וחוץ מזה, משקפיים נותנים אופי לפנים (לפחות ככה אני נראית אינטלקטואלית )! אפילו בתמונות החתונה שלי אני עם משקפיים.
 
אז זהו, אינטלקטואלית אני כבר לא אראה, ואני עדיין פחדנית, אבל אחרי ניתוח לייזר! 

מה הקשר לאיפור? פתאום כשאין משקפיים שמסתירים, רואים את העיגולים מתחת לעיניים בגלל לילות תפירה ארוכים ומעוטי שינה ורואים סוף סוף את העיניים! בלי המשקפיים נראיתי לעצמי אחרת לגמרי והייתי חייבת מייקאובר. רדפתי אחרי טלי פלד יקירתי (שהתמזל מזלי להכיר בגלל שידוך מוצלח בהחלפת פינוק חורפי לפני יותר מחמש שנים) עד שמצאנו שתינו זמן לסדנת איפור אישית, גיליתי מה שווה להשאיר ומה צריך לזרוק בתיק האיפור הנוכחי שלי, הצטיידתי במייקאפ (שכולל גם פודרה) של אלופות וטיפים של מקצוענית ומאז אני מתאפרת כל יום - חמש דקות על השעון. סופסוף גם לי יש מה לשים בתיק האיפור!

היו לי כמה נסיונות עם תיק האיפור הזה - ניסיתי גירסא עגולה יותר, נמוכה יותר, קטנה יותר - עד שהגעתי לגודל המושלם מבחינתי. הוא עומד יציב בכוחות עצמו בעזרת שכבת ריפוד להגנה על תוכן שביר, ויש לו ידית אחיזה נוחה לנשיאה ממקום למקום.

התיק ברוחב 21 ס"מ, באורך 15 ס"מ ובגובה 14 ס"מ - והוא מסוגל להכיל די הרבה דברים. בתוכו מסתתרת לה רצועת כיסים לאורך דפנות התיק - הכיסים עשויים מויניל שקוף על מנת שניתן יהיה לראות מה יש בתוכם. 

והנה גם מבט מהצד - רואים את הכיס הקטן לפינצטה בחלק העליון של התמונה? 

בקיצור, יש בו מספיק מקום וארגון מופתי כך שבמבט אחד אפשר לזהות מה רוצים ולשלוף אותו בלי לפשפש יותר מדי. כמובן שאפשר לדחוס בתוכו עוד מוצרים - זה כבר תלוי בכמויות מוצרי האיפור שאתן משתמשות בהם...

מי, מה, מתי? הנה כל הפרטים:

הסדנא מיועדת לבנות שיש להן ידע בסיסי בתפירה. מה זה ידע בסיסי? לדעת לתפור קדימה ואחורה, למלא חוט בסליל התחתון, להשחיל חוט עליון ולתפעל את המכונה. 

מתי? הסדנא היא בת מפגש אחד והיא תתקיים במועדים הללו:

     - יום שישי ה-26 באוקטובר 

     - יום שישי ה-9 בנובמבר

     - יום שישי ה-16 בנובמבר

     - יום שישי ה-23 בנובמבר 

איפה? הסדנאות מתקיימות בגני-תקוה (בין קרית-אונו לפתח-תקוה).

כמה זמן? אורך הסדנא הוא 4 שעות - מהשעה 9:00 עד השעה 13:00.

כמה עולה? מחיר הסדנא הוא 230 שקלים למשתתפת והוא כולל את כל החומרים. תוכלו לבחור את הבדים וסרטי האלכסון בסדנא עצמה.

יהיה אוכל? מבטיחה לכן קרואסונים טריים וגם שתיה חמה וקרה.

מה צריך להביא? מכונת תפירה למי שיש. מי שאין לה מכונת תפירה תחלוק את חמשת המכונות שלי בין כל שאר בנות הסדנא שאין להן מכונה.

יש גיזרה? בהחלט כן. תוכלו להעתיק את הגיזרה בסדנא ולייצר נרתיקים נוספים בבית.

איך נרשמים? פשוט שולחים מייל ל-kparparim@gmail.com עם ארבעת הפרטים הדרושים - השם המלא, מספר הטלפון, התאריך הרצוי והאם את מביאה איתך מכונת תפירה.

 

להתראות בסדנא,

קרן.

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

48 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ ר פ ר י ם אלא אם צויין אחרת