00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

No Radiation

מדוע מחקר ESSEX לגילוי רגישות לקרינה שגוי?

מחקר ESSEX התקיים באנגליה וסוכם עד שנת 2009. המחקר שם לעצמו מטרה לבדוק האם רגישים לקרינה יכולים לדעת מתי מקור קרינה מופעל ומתי הוא לא פועל ולהבדיל בין מקורות קרינה. בתחילה המחקר היה מקור לתקווה שהתחלפה באכזבה גמורה כאשר פורסם המחקר.  על בסיס נתוני המחקר פרסמה הקבוצה מספר מאמרים, כולם מבטלים את תופעת הרגישות לקרינה וטוענים כי לנבדקים אין יכולת ל"הרגיש" את הקרינה ואת סוגה.

המחקר מצא כי רגישים לקרינה לא יודעים מתי מקורות הקרינה פועלים. בפועל (אם מסתכלים על הנתונים המספריים של המחקר) הנבדקים, שהם רגישים לקרינה, הצליחו לזהות מתי יש קרינה ב 70% מהבדיקות שהיו בעלות ערך.  

 

חלק ממחזורי הבדיקות היו אחד אחרי השני ללא מתן זמן מנוחה מספק לנבדק

כאשר החוקרים סיכמו את המחקר הם קבעו כי כדי שתשובה של רגיש לקרינה תחשב הוא צריך להשלים את כל סבבי הבדיקות ולזהות גם את המצב שבו יש קרינה וגם את המצב שבו אין קרינה, בחלק מהמיקרים מייד לאחר שהנבדק היה תחת השפעת קרינה (בסבב הראשון שכלל שלושה חשיפות בנות חמש דקות, ותקופת מנוחה של 2 דקות בין לבין). נבדקים נבדקו בשני סבבים, בכל סבב שלוש חשיפות (אמיתיות או לא). בסבב הראשון חשיפות של חמש דקות, וזמן מנוחה לא מספק של שתי דקות בין החשיפות, כל הסבב ביום אחד. בסבב השני חשיפה של 50 דקות וזמן מנוחה מספק של שבוע ושוב חשיפה של חמישים דקות ושבוע מנוחה. מכיוון שהתסמינים של רגישות לקרינה לא נעלמים באותו רגע של כיבוי מקור הקרינה, לא הצליחו חלק מהנבדקים לנחש מתי מקור הקרינה הפסיק להקרין בסבב הקצר (חמש דקות "חשיפה" ושתי דקות "מנוחה"). החוקרים הסיקו מכך שהנבדקים לא יודעים מתי יש ומתי אין קרינה. זו כמובן שגיאה קשה.

 

ההבדלים בין רגיש לקרינה אחד למשנהו ובין מקור קרינה GMS ו UMTS

בעיה נוספת במחקר היא שלא נעשתה הפרדה בין שתי מקורות קרינה שונים: אות סלולרי מסוג UMTS  ואות סלולרי מסוג GSM. מי שיודע דבר או שניים על קרינה מטלפונים סלולריים יודע ששני האותות הנ"ל מקרינים קרינת רדיו בצורה שונה, אות GSM הוא בדרך כלל בתדר אחד ואות UMTS מורכב בדרל כלל מריבוי אותות בתדרים סמוכים ומאופיין בקפיצת תדרים, וכן כי סמוך למשדר GSM מתפתחים גם שדות מגנטיים וחשמליים חזקים מאוד בתדר נמוך מאוד (ב UMTS הרבה פחות).  מי שיודע כמה דברים על רגישות לקרינה יודע שלא כל רגיש לקרינה מושפע באותה דרך מאותות ותדרים שונים של קרינת רדיו. שגיאה זו בתכנון וביצוע המחקר הביאה לירידה נוספת באחוזי ה"ניחוש" הנכון של הנבדקים. החוקרים הסיקו כי הרגישים לקרינה לא יודעים להבדיל בין סוגי הקרינה השונים.

 

לא סיימת? לא נכללת בתוצאות!

בעיה שלישית במחקר הייתה שחלק מהנבדקים שלקחו חלק במחקר, הפסיקו את השתתפותם במשך המחקר בגלל שלא יכלו לשאת יותר את התסמינים ואת הכאבים. התוצאות והנתונים של אלה הושמטו מהמחקר. 

התוצאות שנכללו בסיכום המחקר היו איפה חלקיות ואופן שיכלול הנתונים היה שגוי ומוטה. הרגישים ביותר לקרינה הושמתו מהמחקר.

 

מה כן אפשר להבין מהתוצאות של המחקר?

אפשר לראות סטבלה מספר 2 ( http://www.essex.ac.uk/psychology/EHS/pages/on_off_judgements_breakdown.htm ) כי כאשר לא ניתנה חשיבות לסוג האות (UMTS  או GSM) קבוצת הרגישים לקרינה זיהתה טוב יותר את מצבי ההקרנה מאשר קבוצת הביקורת, ביחוד בסבבים הארוכים של 50 דקות הקרינה ושבוע מנוחה: 61 מתוך 88 זיהו מצב מקרין ( 69% בהשווה ל 49% בקבוצת הביקורת) . גם בסבב החשיפות הקצרות זיהו הרגישים לקרינה את מצב ההקרינה יותר טוב מקבוצת הביקורת:  58 מתוך 88 (65.9% בהשוואה ל 51% בקבוצת הביקורת).

 

על המחקר:

http://www.mast-victims.org/index.php?content=news&action=view&type=newsitem&id=4229

http://www.mast-victims.org/resources/docs/essex-study-phillip-watts.pdf

 

 

פרסומי המחקר השונים: http://www.essex.ac.uk/psychology/EHS/pages/Publications.htm

הצהרת הקבוצה על בדיקת היש-אין קרינה : http://www.essex.ac.uk/psychology/EHS/pages/on_off_judgements_breakdown.htm

 

המחקר המלא: http://www.essex.ac.uk/psychology/EHS/ELTITI%20et%20al_2007b_ON-LINE%20PUBLICATION.pdf

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

קוביית אלבום
קוביית FACEBOOK LIKE
מבקרים מה 20-10-2009
free counters
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל no rad אלא אם צויין אחרת