00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הקהילה הנטוריסטית הישראלית

המדריך לנטוריסט בעיר העירומה

 
 העיר העירומה - Cap d` Agde - The Naked City
 
 
היכן נמצאת העיר העירומה:
 

  

   מזג האוויר עדכני בעיר העירומה

 

Click for montpellier, france forecast

 
העיר העירומה נמצאת לחוף הים התיכון, בדרום צרפת, כעשרים דקות נסיעה מעיר בזיה וכשעה נסיעה מהעיר מומפלייר (מומפלייה).
אתר העיירה הוא:  
http://www.capdagde.com 

הדרך הנוחה להגיע לעיר העירומה:
טיסה לברצלונה ומשם רכב שכור עד לכף ד` אגדה. מרחק הנסיעה הוא כ 3 שעות ללא עצירות ופקקים וניסיוני אומר 4 שעות כי יש
פקקים ובטוח יש עצירות. הכביש המהיר הוא כביש אגרה והתשלום הוא 10 יורו בחלק הספרדי ו 10 יורו בחלק הצרפתי.
דרכים חילופיות יאריכו את זמן הנסיעה בכשעתיים לפחות, הנופים יפים הרבה יותר ("החיסכון הכספי" יקוזז מהוצאות הדלק).
אל-על טסה כל יום לברצלונה. ארקיע וישראייר בהתאם לביקוש ולפי לו"ז עונתי ומשתנה.
טיסה למרסיי ומשם לקחת רכב שכור. מרחק הנסיעה בין שעתיים וחצי לשלוש שעות בכביש המהיר.
גם כאן צריך לשלם אגרת כביש בסכום דומה, כנ"ל לגבי דרכים חילופיות.
לארקיע יש טיסה אחת לשבוע ופעמים יותר בהתאם לביקוש ולפי לו"ז עונתי ומשתנה.
טיסה לניס ומשם לקחת רכב שכור. מרחק הנסיעה בין שלוש לארבע שעות בכביש המהיר.
גם כאן צריך לשלם אגרת כביש בסכום דומה, כנ"ל לגבי דרכים חילופיות.
לארקיע יש טיסה אחת לשבוע ופעמים יותר בהתאם לביקוש ולפי לו"ז עונתי ומשתנה.
טיסה לפריס ומשם לקחת את רכבת ה TGV  במחיר של 100 יורו לאדם (תלוי ביום ובשעה) עד לעיר אגדה
ומשם לקחת מונית עד לרובע הנטוריסטי. לחילופין לקחת את הרכבת עד למומפליה ומשם לשכור רכב ולהגיע איתו עד למקום.
זמן הנסיעה ברכבת הוא כ 4 שעות. למי שבוחר ברכב שכור זמן הנסיעה מפריס הוא כ 10 שעות.
לאל-על יש 3 טיסות יומיות לפריס, לארקיע ולישראייר יש טיסה יומית אחת. אפשרות נוספת היא כמובן עם אייר פראנס. 
טיסה פנים לבזיה או מונטפליה  Montpellier, באמצעות
חברת ריין אייר וגם איזיג`ט מבצעות טיסות כאלה במחירים מוזלים.
לפי ניסיוני, לא הסתדר לי אף פעם לטוס איתם. לו"ז לא התאים לי, או שהנסיעה עד לשדה התעופה במונית עלה יותר
יקר מרכבת עד לנקודת היעד. שווה בדיקה בכל זאת...
 
 
בפרקים הבאים, בעזרת חברים אספר לכם מה קורה בעיר העירומה
 
*הקדמה וסיפורי רקע על העיר העירומה.

*אפשרויות הלינה ברובע הנטוריסטי או באזור וכמובן  כמה זה עולה לנו. (יפורסם בקרוב)

*על המסעדות, בתי הקפה, הסופר מרקט, ושאר החנויות ברובע וכמובן על מחירים עד כמה שניתן.

*על חוף הים של הרובע הנטוריסטי.

*על חיי הלילה ואפשרויות הבילוי המגוונות שיש להציע ברובע הנטוריסטי ובאזור.

*על טיולים בעיירות ובערי המצויות בקרבת מקום.

*על מצוות עשה ועוד יותר על "לא תעשה". כללי התנהגות בחוף הנטוריסטי ובמועדונים באזור. 
 
 
 
העיר העירומה על קצה המזלג...

קאפ ד`אגד הוא אתר נופש עצום, מחולק לרבעים רבים, חלק מהם ממוקם על חוף הים ולאחרים (למשל לרובע הספורט עם מגרשי
הגולף והטניס) אין גישה ישירה אליו. 


 
אחד הרבעים, זה השוכן בדרום מזרח האתר, הוא הרובע הנטוריסטי, והוא כולל רצועת חוף סגורה בת שני קילומטרים,
המיועדת אך ורק לרחצה בעירום (יש שלטים המודיעים על כך). 


 
בתוך הרובע הזה, לאורך החלק המזרחי של החוף, יש מחנה קרוואנים של משפחת אולטרה, שמחזיקה מחנות קרוואנים גם באתרים נטוריסטים אחרים.
הקמפינגים של משפחת אולטרה, בניגוד לשאר הרובע הנטוריסטי שם, ידועים בסטנדרטים הנטוריסטים שלהם (אסור להציץ, לצלם,
להטריד וכולי), בכניסה אליהם יש להציג (או לרכוש) תעודת חבר ב-INF
, והם משכירים לא רק קרוואנים משפחתיים ומקומות
לאוהלים - אלא גם בקתות עץ.
דיירי הרובע הנטוריסטי יורדים לחוף בעיקר בשעות הצהריים (בבוקר עדיין קר), וגם אז הם נחלקים בין הבריכות, מרכזי המסחר,
המסעדות, מגרשי הספורט, מכון הכושר והמרינה (אנשים מביאים לשם גם יאכטות).
 
 

שני הקילומטרים היא כל רצועת החוף שעומדת לרשות דיירי הרובע הנטוריסטי; ויש שם הרבה יותר מ-30,000 נופשים:
המניין העדכני עומד על כמעט 40,000, כולל אנשים שנכנסים לרובע באמצעות פאס (אישור כניסה) יומי.



מצב מפה. להגדלה הקליקו על המפה.

 

בעקבות הנטוריסטים בעיר העירומה,

כתבתה של ענת ענבר (ענת הייתה יו"ר העמותה הישראלית לנטוריזם בשנים 2002 עד 2004)

מקור: האתר הנטוריסטיהישראלי

בשום מקום אחר בעולם המערבילא תמצאו כל כך הרבה אנשים בכל כך מעט בגדים.
את מרבית הדרך מפאריס אני נוהגת בגשם סוחף ובקור הררי משתק.
אבל כ- 800 ק"מ דרומה משם, לחוף הים התיכון, אתר הנופש הגדול בצרפת כבר מתחיל להתמלא:
300 ימי שמש בשנה, 15 ק"מ של חוף, מתקני נופש וספורט, ורובע נודיסטי עצמאי, עם שני ק"מ של חוף חולי סגור.
יש האומרים שרוח הבוקר קרה מדי, יש האומרים שהמלונות יקרים מדי והכל אומרים שבשיא העונה צפוף שם
מדי - ובכל זאת ממשיכים לבוא.
נכון, זה אינו אתר נטוריסטי מייצג, ולחלק הארי של הנופשים בו אין כל מחויבות אידיאולוגית לעירום.
אבל עשרות אלפים, מכל רחבי העולם, מגיעים הנה, להתפשט, להתפשט לגמרי, משאירים את העכבות מאחור
ומשחקים באדם וחווה. השלטים על החוף מתריעים "העירום חובה" ובאופן מפתיע גם "הכניסה לכלבים אסורה".
למרות שהכל יודעים שהצרפתים לוקחים את הכלבים שלהם לכל מקום, אפילו למסעדות פאר. 

את הקמת הרובע העירום יזמה בשנות השישים - תאמינו או לא- ממשלת צרפת, שחזתה נכונה את הפוטנציאל
הכלכלי של הנוף
והאקלים.

הרובע, המכיל בשיא העונה כ 30,000 אורחים, מוקף גדרות ונשמר בקפידה.
בכניסות יש מחסומים ועל החוף מפטרל
כוח שיטור מקומי, כדי להבטיח שהבאים מחזיקים באישורי כניסה מתאימים.



הרובע אמנם שייך לעיר אגדה, אבל יש לו מועצה משלו, המתקנת תקנות מיוחדות לאוכלוסייתוהעירומה, ומשטרה משלו,
שאוכפת תקנות אלה. אורחים חדשים מופנים אל משרד הקבלהבכניסה:
שם מוודאים שהזמינו מגורים באתר ומפקידים בידם כרטיס
מגנטי, המאפשר מעברבמחסומים.

כ - 75% מהאורחים כאן צרפתים.


 

האחרים באים מגרמניה, הולנד, בריטניה ושאר ארצות אירופה, ומעטים מארה"ב ומקנדה. במגרשי החנייה חונות מכוניות ספורט -פרארי, קררה ומרצדס - לצד מכוניות קטנטנות כמו שלי. הנופשים מטיילים על החוף, שוחים, משתזפים, רוכבים על אופניים,
מסבים במסעדות, מסיעים עגלות בין מדפי הסופרמרקט, מתחברים זה לזה וכמובן, כמעט כל הזמן,
גם מתבוננים זה
בזה.

 


יש להם מכנה משותף אחד: מרבית הזמן הם עירומים לגמרי. צריך לפחות יומיים להתאושש מההלם הראשוני ולהביט בנחת בכל
העירומים, בני כל הגילאים, בכל גוני השיזוף ובכל הצירופים החברתיים. כל זה מביך ומרגש ומטריד ונפלא גם יחד. תחפושות נושרות,
דומה שקל יותר לאמוד את העומד מולך: ההולנדית צרת הירכיים, שחומה, גרמית וישרת דרך כעץ יערות; הבליין האיטלקי כסוף
השיער, המותח רגליו עצלות על מיטת השיזוף ומביט סביבו בעד משקפי שמש יוקרתיות; זוג האינטלקטואלים המניחים רגע לספרי
המסות ומושחים זו את זה בקרם הגנה; נערת הפורנו בחוטיני הזעיר והגוץ השרירי הנלווה אליה, שניהם מחייכים עד כאב מתוך
מאמץ כביר לשאת חן; הצרפתים המשגיחים על בנם בן השש, שלא ייצרב חלילה בשמש הצהרים; השבדי גבה הקומה הפושט את
מכנסי הבד הרחבים, עזי ההדפס, כשבן זוגו הבוגר צופה בו מן הקיוסק ומזמין בירה לשניהם; הקשישים רחבי הכתף ועבי המותן
המסיירים על קו המים, כמו אריות המסמנים טריטוריה. ולאט לאט
מתחילים להתרגל. אנשי הפטרול, האחראים גם על אכיפת
העירום בחוף, לובשים חולצות ומכנסיים קצרים, לכאורה כנגד השמש הקופחת.
 
 
 
אבל יתכן שאנשים עירומים פשוט נראים סמכותיים פחות. כשאני מגיעה לשם, בשלהי מאי, הם עדיין אינם מפריעים לנופשים להישאר לבושים.
על מדרגות הקיוסק הסמוך רובץ בלאק, כלב זאב יפהפה, שחוגג היום את יום הולדתו החמישי
(זה כתוב בגיר על הלוח לצד הדלפק); ואפילו הוא אינו עירום לגמרי: יש לו מטפחת בוקרים אדומה כרוכה לצווארו.
 "תגיד, העירום באמת חובה? "
אני שואלת את הבריון הלבוש שמחזק שם את הגדרות.
"עכשיו לא", הוא אומר.
"עוד אין הרבה אנשים. אם את רוצה את יכולה להישאר ככה".
"מתי כן?" "אין לך מה לדאוג", הוא חוזר ומרגיע אותי. "עוד לא העונה, אף אחד לא יגיד לך להוריד".

פיליפ, מהנדס המפקח על פרוייקט של חברת החשמל באתר סמוך, מוכן להרחיב: "טוב, זה אתר נודיסטים,
הם מנסים להרחיק את אלה שבאים להציץ או להטריד. מי שלא רוצה להתפשט יכול ללכת לרבעים אחרים בקאפ.
יש להם מספיק חופים משלהם, אין להם מה לחפש פה. עכשיו הכל עוד רגוע, אז המשטרה לא מתערבת.
אבל את לא יודעת מה הולך פה בקיץ. ביולי-אוגוסט הרובע מלא לגמרי ועוד המון אנשים מנסים להסתנן מבחוץ,
כל הזמן, ביום ובלילה. הם ניגשים לאנשים הלבושים ומבררים מה העניין. אם צריך, מפנים
אותם.
אבל זה לא רק זה, זה גם האנשים מכאן. יש פה מכל הסוגים". אני רוצה לדעת על איזה סוגים
הוא מדבר.
מסתבר שהוא מדבר על זוגות. "סליחה?" אני שואלת.
פיליפ זז הצידה ובודק אם הוא דורך עלי או משהו.
"לא, הכל בסדר," אני אומרת
 "אני רק לא מבינה. מה זאת אומרת, זוגות?" "נשים וגברים שבאים יחד."
הוא מסביר באורך רוח. "הם יושבים על החוף ביום, ומתגרים בזוגות אחרים, ולפעמים
זה הכל. אבל יש גם זוגות שמחפשים,
אלה הולכים בלילה לקצה החוף, מאחורי הדיונות, לפגוש אחרים, ויש בלגן.
המשטרה מהמקום מפטרלת על החוף כל שעה, על סוסים, לעשות קצת סדר, אבל קשה להשתלט
על זה. 
איך שהם עוברים הבלגן שוב מתחיל".
"מה זאת אומרת מתגרים?" אני שואלת, אבל פיליפ פורש נואשות ידיים לצדדים.
נו באמת, לך תסביר לישראלית מה זה ואקאנס.
"אז מה," אני מוותרת, "אין
פה בכלל סתם נטוריסטים?"
פיליפ מנסה להיזכר על מה אני מדברת. "אה, זה."
הוא אומר. "בטח שיש.
אמרתי לך שיש פה מכל הסוגים.
אבל הם לא גרים במלון שלך, הם גרים בקמפינג. והם לא מסתובבים
בחוף בלילה".
למחרת, לפני שאני מעבירה את חפצי ממלון איב לקמפינג, אני נוסעת לראיין את מאדאם טול,
מנהלת הרובע הנטוריסטי של קאפ ד`אגד.
"תשמעי," אני מתחנפת, "נטוריסטים מישראל אמרו לי, שאם אני בצרפת אני מוכרחה לבקר כאן,  
שזה האתר הנטוריסטי הכי גדול שאני יכולה למצוא".
"זה, דרך אגב, לגמרי נכון". מאדאם טול זעה באי-נוחות בולטת: "ככל הנוגע לנטוריזם, לא הייתי אומרת את זה.
כלומר, עם כל הכבוד, לא הייתי קוראת לזה בדיוק נטוריסטי. אבל, כמובן," היא מזדרזת להוסיף,
"זאת דעתי בתור אדם פרטי, לא בתור עובדת הרובע". זה הגיוני, לומר את זה, כי הפרסומים של הקאפ מציגים את הרובע
כאתר נטוריסטי, וכל התמרורים שם מכוונים אליו באמצעות המילה נטוריזם. 



"למה", אני מנצלת את גילוי הלב המפתיע, "בגלל הסקס כאן?" מאדאם טול מביטה בי בתדהמה. נראה שזה לא היה מנומס.
"כי אומרים לי שבקיץ מקובלת כאן התנהגות מינית פרועה מאד בחוף" אני מסבירה.
לפחות שיהיה ברור על מה אני מדברת. דומני שמאדאם מתכווצת משהו בכיסא. מכל מקום, החיוך הנעים שלה
נמחק לגמרי.
"תראי, בקיץ יש לנו את המשטרה שלנו, שמשגיחה" היא מחפשת מילה מתאימה, "שהדברים לא ייצאו משליטה.
אנחנו לא יכולים לעצור את זה לגמרי, אבל אנחנו הרי לא רוצים לנהל למבקרים שלנו את החיים, רק למנוע הפרעות לאחרים.
אני מאמינה שהמצב היום טוב בהרבה. אני מתחילה להתרגל לזה, שהצרפתים פורשים ידיים במחווה של חוסר אונים
כשהם מדברים איתי".  



האמת היא, שבשבוע שעשיתי באגד`ה לא נתקלתי בהתנהגות מינית פרועה או בהפרעה לסדר הציבורי.
אם צריך לנדוד מעבר לדיונות כדי להיפגע, קשה לי להבין למי זה מפריע. אבל אני בצרפת, אולי המדינה המודעת ביותר
לזכויות הפרט; ולהם כל זה חשוב מאד
.

 

 
גם למי שאינו מעוניין באופציה של הדיונות, מבהירה מאדאם טול, יש די תעסוקה ברובע:
היצע מגוון של ענפי ספורט ימי ואחר, בריכות, מרינה, פארק, חדרי כושר, שישה מרכזים מסחריים,
מסעדות מזון מהיר ומסעדות יוקרה, כחמישים בארים ובכללם באר גייז, דיסקו ומועדוני לילה, קולנוע ואפילו כנסייה.
 


מי שאינו מסתפק בזה יכול להתלבש ולצאת לתשעת הרבעים האחרים, למועדון הטניס או למועדון הגולף של קאפ ד`אגד, לקזינו,
לפארק הדינוזאורים או ללונה פארק על אי השעשועים, לפארק המים, לשיט יאכטות, למעיינות הוולקניים, למוזיאון האפבי,
לדיג על המזח ולנמל בקצה הכף, שם אני מוצאת גם מסעדת פירות ים מצוינת, לא יקרה, בשם "פפיון". 
 


טיילים נמרצים יותר יכולים להצטרף לסיורמודרך בשמורה הסמוכה,
המקיפה כ 5,600 דונם של דיונות, אגמים, ביצות ולמעלה
מ 200- סוגי ציפורים. חובבי הצלילהיוכלו לתור את החי והצומח בנתיב הבזלת התת-מימי, הייחודי ל 300- המטרים של קטע
חוף זה,
עםמדריך החברה המקומית להגנת הטבע, או בלעדיו. המים קרים: זהו הים התיכון, לאהקריביים.
העצלים מוזמנים אפוא לצפות
בעולם היםהמקומי באקוואריום המים המלוחים, שאף בו יש מצע בזלת, אלמוגים, דגים,
ואפילו כרישים; ומאמצע יוני עד אמצע
ספטמבר מארגן עבורם משרד התיירות העירוני גםחגיגות מוסיקה ומחול, ימי שוק של מוצרי 
החבל  Haut-Languedoc 
וטעימות יין מודרכות.

 
 
באשר לקמפינג, זו כבר אופרה אחרת: אי של שלווה בלב עין הסערה. אפילו מאדאם טול מודה, ששם מתרכזים נטוריסטים אותנטיים;
אבל לצורך זה מבודד החניון משאר הרובע בגדר נוספת, במחסום נוסף ובשומרים נוספים. אורחיו נדרשים להציג, או לרכוש,
תעודת חבר תקפה בארגון הנטוריסטים העולמי, ולהצטייד בצמידים מיוחדים. המעבר מעט טראומטי: כמעט כולם כאן מקדימים לישון,
משכימים קום ועוסקים בענייניהם. שכני משמאל, למשל, מקיימים אחרי ארוחת הצהרים טקס שטיפת כלים איטי ומלבב,
המתמשך עד שקיעה.
שכני מימין מסבים אל שולחן הפלסטיק בגינה שלהם ושוקעים בקריאה. ועם זאת, הכל מחייכים זה לזה בשבילים.
ובערבים יש שעולה ממרכז המחנה קול תופים, הבדלנות מתפוגגת, נופשים מגיחים מקרונותיהם וחוברים זה לזה בפולחן טבע איטי,
מאופק, משלהם. מי שאינו עשוי לשלווה הזו, יכול לצאת מהחניון ולחזור כרצונו.

 

טיפים

עיקר גאוותו הגסטרונומית של אזור החוף הדרומי על מעדני הים וכרמי המוסקט, אבל בחנויות היין של קאפ ד`אגד ניתן למצוא

מגוון רחב של יינות טובים (בחותמת COA) מכל רחבי צרפת. מנות יומיות של מזון טרי אפשר לרכוש בחנויות המאפה, הגבינות

והבשר (הפירות והירקות יפים, אבל טעמם מאכזב) ויחידות הדיור כוללות מטבח או מטבחון.

ברובע הנטוריסטי אפשר להתגורר במלון בעל השם ההולם "איב" (חווה), או לשכור באמצעות מתווך דירה עם מרפסת הצופה לים.
הדירות בקומפלקס הליופוליס כוללות חברות במועדון חוף פרטי עם ביסטרו-בר ומיטות שיזוף; ויש לזה יתרון בשיא העונה,
כשהחוף צפוף.

אפשר לשכור קרוואן או בקתה (עם חשמל ומים זורמים) בחניון הקמפינג, או לבוא עם אוהל או קרוואן משלכם.
מחירי הלינה ברובע נעים בין 25  ל 100יורו  לזוג ללילה, ללא ארוחות, לפי המקום והתקופה, והפער בין ראשית העונה לשיאה
עלול לנסוק ב % 60. מחיר קמפינג בחניון לחברי
INFכ- 15יורו.

אם בכוונתכם לנהוג, בקשו ממשרד התיירות הצרפתי את מפת הכבישים, שמסומנים בה גם "צווארי בקבוק".

זכרו: 600 ק"מ אינם מרחק נסיעה יומי סביר, בפרט אם מרביתם אינם על הכביש המהיר, ואפילו אם קטלוג האתר טוען אחרת.
חניית לילה במלון משפחתי קטן עשויה להיות מהנה ביותר.

אתר הנופש קאפ ד` אגד פתוח מאפריל עד סוף ספטמבר.

אפשרויות המגורים בו נעות מקמפינג עד וילה שכורה.

בירורים והזמנות ניתן לערוך במשרד התיירות העירוני,

בטלפון: 33-467010404+ 
פקס
: +33-467263399 :
באתר http://www.capdagde.com
בדואר אלקטרוני :  
contact@capdagde.com

 

כיצד מבלים שבוע שלם בעיר העירומה

על המסעדות, בתי הקפה, הסופר מרקט, ושאר החנויות ברובע.


 
בבוקר נהגנו להתעורר בסביבות השעה 9 בבוקר. אחרי התארגנות, מקלחת רחצה וכו` היינו מכינים ארוחת בוקר קטנה במטבח ולאחר
מכן יצאנו לאחד מבתי הקפה הסמוכים לקפה של הבוקר...אין צורך להתלבש ונהוג ללכת עירומים, אך אין זה חובה.

אפשר ומקובל להיכנס לחנויות באזור ללא בגדים, לסופר מרקט ולחניות בגדים.

 

בחנויות הבגדים אין תאי הלבשה וזה פותר בעיות של מקום. מי שרוצה למדוד בגד יכול לעשות זאת ליד הסחורה ואח"כ לגשת ולשם
בקופה. 

 

אחרי סיבוב קניות קצר יצאנו עם שקיות הקניות להמשך טיול בוקר ברובע הנטוריסטי.

חלפנו על פני המסעדות ברובע.

חלפנו על פני מעגן היאכטות היפה הנמצא בפאתי הרובע.

 

טיילנו סביב נמל היאכטות הרבות שחונות שם. הדגלים שהונפו על תרניי הספינות היו מסביב לעולם. הדגל הצרפתי אמנם שלט,
אך הדגל האנגלי וההולנדי בלט אף הוא. ראינו את דגלי גרמניה ובלגיה השכנות את הדגל הקרואטי על אחת היאכטות אף מצאנו
דגל אמריקאי וקנדי והייתה יאכטה קטנה יחסית שהגיעה מפנמה.

 

הספינה היא מקום נוח, לא צריך להזמין מקום מראש, אין צורך בתכנון והזמנת טיסות, רק צריך למצוא חנייה...ולשלם אגרת כניסה.

נמשיך את סיורינו ברובע הנטוריסטי...

נשים וקניות תמיד מתחברים. כאשר ישנם חנויות בגדים, אזי משמעות הזמן מאבדת מערכה והמחיר מרקיע שחקים והכסף נוזל
מארנק כי הכיס איננו, אך המבחר גדול ויפה.

 

הקניות לא נגמרות ולכן יש חנויות...

זהו השתכנעתי שיש מה לקנות ברובע הנטוריסטי...החלטנו לצאת לטיול קרוב לחצות היום...טיול ל 5 שעות זהו...
בחרנו בעיירה אגדה הסמוכה.
בתוך הרובע מקובל לנהוג ברכב ללא בגדים, אך שיוצאים מחוץ לרובע חייבים להתלבש...

כמה ישראלים לשעבר גרים ברובע הנטוריסטי אחד מהם הוא שמעון שהוא בעל מסעדה. (המצולם בתמונה עם דניאלה) יש כאלה
שאוהבים לאכול במסעדות עממיות, ועל טעם וריח אין טעם להתווכח....

 

מבחר גדול של מסעדות, ברים, בתי קפה, קיוסקים, ומקומות בהם אפשר לקנות רק סנדוויץ` או משהו בפיתה, נמצאים ברובע
הנטוריסטי. כמו כן ישנם הרבה מקומות בהם ניתן לשתות בירה.


הרבה מסעדות טובות מרוכזות ב Waikiki Beach גם כמה מועדונים מפורסמים  נמצאים במתחם.
בכמה מהמסעדות מקבלים זוגות שאוכלים שם, כרטיס כניסה חינם למועדון שנמצא בבעלותם. 

מתחם נוסף של בתי קפה נמצא בפורט נטור

ההופעה בבתי הקפה והברים אינה מחייבת וניתן לשבת שם לבושים או עירומים איך שבא לכם. למי שמגיע ללא בגדים חובה לשבת
על מגבת. הכניסה למסעדות בלבוש בלבד. על קו החוף ישנם כמה מסעדות ומקומות שבהם ניתן לשתות כמו זה שבתמונה...

בפורט נטור ישנם חנויות וסופרמרקט גדול יחסית ויקר.
אנו הסתפקנו בקניות שחייבים לקנות שם כמו חלב, לחם וכד`.
את רוב המוצרים רכשנו בכניסה לעיירה אגדה בהיפר U.

 

 
כמה מסעדות דגים טובות מאוד
יש ברובע הנטוריסטי. 
מאוד נהינו לאכול שם.
המבחר של דגים ופירות ים היה 
בשפע והמחיר לא היה בשמים. 
על היין הצרפתי כבר כולם שמעו,
גם הוא היה בשפע. בכל ארוחה נהגנו להזמין בקבוק  יין.      
 
 
  
                                            
    
 
בתמונה דניאלה במסעדת דגים ברובע הנטוריסטי

על החוף הנטוריסטי בעיר העירומה
אנסה באמצעות התמונות המצורפות להסביר לכם איך זה ניראה החוף שאורכו בסה"כ רק 2 ק"מ...ויש בו הכל.
החוף הנטוריסטי מתחיל ממעגן היאכטות בצד שמאל ועד לקצה הימני.

למעשה בתמונה זו לא רואים את הקצה השני של החוף ועל כך ארחיב בהמשך...
בכניסה הראשית של החוף מוצב שלט זה המסביר מה מותר ומה אסור בחוף.
ההסבר כתוב בצרפתית, אנגלית וספרדית ולמי שלא מבין ישנם תמרורים ציורים מצורפים.   
החוף הנטוריסטי המשפחתי הוא עד לנקודת הבטחון/משטרה שהיא גם נקודת הצלה ועזרה ראשונה 
וצמודה אליהם גם מסעדה שהומה תמיד בנטוריסטים. בצד המערבי קיימת עוד נקודת הצלה מסומנת +



מיד אחרי השלט יודרים לחוף. הירידה קלה, אפשר ללכת על החול או לבחור בשביל שניראה כמו מזח ועשוי מעץ. 

כך ניראת הכניסה הראשית לחוף

כך ניראה החוף הנטוריסטי למשפחות מכיוון מעגן היאכטות (מערב) לכיוון נקודת הביטחון/משטרה


מבט נוסף אל החוף הנטוריסטי 

בתמונה דניאלה עם הבאגט ביד לצד נקודת ההצלה המערבית

בואו נצעד בעקבות דניאלה לסיור לאורך החוף


ישנם 2 דרכים לטייל לאורך החוף. 
הדרך הראשונה היא לאורך החוף היא לצד המים והשניה היא על הגבעות הצופות לחוף.      
אנו נלך, בעקבות דניאלה, לאורך החוף הנטוריסטי לכיוון מערב לצד המים.
החול הוא חול ים בדומה לזה שיש לנו בחופי ארצנו. 

 

לאורך החוף נמצא הרבה נטוריסטים בדרך כלל משפחות עם ילדים. 


עוד תמונה מחוף הים...

בואו נמשיך בטיולינו לאורך החוף על קו המים.
 
 
על קו החוף נוהגים לשבת רוב הנטוריסטים.
 
 
לאורך החוף ישנה תנועה עירה של מטיילים, רוב רובם בעירום.
 
 
ישנה דרך אחרת להגיע לחוף המזרחי דרך הגבעות וסמוך לקמפינג הנטוריסטי.
בואו נלך בעקבות דניאלה שתראה לנו בתמונות את הדרך.



 
בסוף השביל נמצאת נקודת הביטחון/משטרה וכן מסעדה פופולרית.
 
 
בואו נרד לחוף יחד עם דניאלה.
דניאלה עומדת בדיוק בקו המפריד (וירטואלית) את החוף הנטוריסטי עם מה שמוגדר "החוף למבוגרים"...

 
 
עוד כמה צעדים קדימה והכיוון "הקצה החם" של החוף.


 
דניאלה החליטה להתמקם קרוב למקום בו צולמה למעלה, קרוב לשלט המפורסם שעוד ארחיב בהמשך, אך לא בתוך ההמולה של
מה שנקרא "החוף של המבוגרים" (Adults   Beach), יש המכנים אותו חוף החזירונים...

 
 
עוד תמונה...
 
 
כאשר מסתכלים לכיוון הים רואים הרבה מתרחצים. עומק המים במאה המטרים הראשונים הוא בין 20 ס"מ למטר.

 




























 
בפרק הבא אספר על אותו קטע חוף קטן שאין לו נגיעה לנטוריזם, אך הוא קיים ומושך אליו אלפי אנשים שמגיעים לעיר העירומה
רק בגללו. 
 
החוף נקרא "החוף למבוגרים" (Adults   Beach) יש כאלה הקוראים לו "חוף החזירונים" על שום חזירי הבר המסתובבים שם בלילה
בין השיחים.

 
מה קורה בדיוק ב"חוף למבוגרים"?
 
כמאה מטר מנקודת המשטרה, ישנו שלט גדול (בצרפתית, אנגלית וספרדית) ועליו כתוב: 
 
"מעשה אקסהיביציוניסטי (חשיפה בציבור מגונה),  מעשה מגונה בפומבי, או קיום יחסי מין בפרהסיה אסורים בהחלט.
העובר על עברה זו צפוי לעונש של 15000יורו קנס או שנת מאסר".

קצת יותר קרוב



המשטרה מנסה לאכוף חוק, זה באמצעות שוטרים עם אלות, הרכובים על סוסים ומסיירים לאורך החוף במטרה לאתר עבריינים. באמצעות משרוקיות נוהגים השוטרים להזהיר את המועדים.
מעשה מכחול בשפופרת כמעט ולא תראו שם, זה מחזה נדיר, אך מעשה אוננות (גברים ונשים כאחד) משחקי מין וכד` קיימים בשעות אחה"צ המאוחרות.

במשך היום קטע זה של החוף שקט כפי שאתה רואים בתמונות,
אך כאשר השוטרים מסיימים את משמרתם בשעה שש אחה"צ החגיגה מתחילה.
קטע החוף זה נקרא החוף ל"מבוגרים בלבד" ולכן לא תראו שם משפחות עם ילדים, אלא זוגות ובודדים.
בחלק קטן זה, נמצאים לפעמים יותר מאלף עירומים, המשתזפים או שוהים על החוף בצפיפות רבה. אני כותב עירומים, כי בעיניי הם אינם מתנהגים כנטוריסטים, אך זה מה שיש שם, ועל עובדה זו אין חילוקי דעות.
עירומים אלו, שוכבים על החוף בדר"כ תחת שמשיות, שהביאו עימם או סתם כך על מחצלת, מגבת או על חול הים.
רבים מהם משוחחים אחד עם השני, קוראים ספר, אוכלים, שותים, מביטים, מתגרים מינית באחרים או סתם בוהים וחולמים...

מומלץ למי שזה מפריע לו להימנע מלהגיע לאזור זה.

בתמונה מבט מהחוף הצמוד שנקרא חוף הגייז לכיוון החוף למבוגרים והחוף הנטוריסטי.
בצד ימין על הגבעה ממוקמת נקודת המשטרה/בטחון/הצלה ועזרה ראשונה.



קצת מזרחה לחוף המבוגרים נמצאת רצועה צרה מאוד של כמה טרנסג`אנדרים או בשפת העם קוקסינלים.
קבוצה קטנה של גברים עם חזה נשי ואיבר מין גברי, היושבים יחדיו בשקט ובשלווה וללא הפרעה.
קבוצה קטנה זו אינה אטרקציה בחוף, אלא דבר שבשיגרה. ממש צמודים אליהם הם הגייז.
קבוצה גדולה של גייז יושבת באופן קבוע מזרחה מהחוף של המבוגרים.
תתפלאו, דווקא אוכלוסיה זו, שקטה, משרה אווירה נעימה על הסביבה ואינה עוסקת בהתגרויות מיניות כפי שקיים מדי פעם
בפיסת החוף הסמוך.

פיסת חוף זו בה ממוקמת האוכלוסיה החד מינית היא קטנה ולמעשה קטע זה מסיים את החוף הנטוריסטי. מזרחה משם יש שטח שכמעט אין בו אף אחד ולצידו חוף רחצה לבוש על פי מידות אירופאיות, כלומר חלק תחתון חובה, חלק עליון לנשים הוא אופציה. 


 

מקור: הפורום הנטוריסטי הישראלי
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל giora10 אלא אם צויין אחרת