00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Point of Fashion

סיכום פרוייקט - חלק שני

לקח לי הרבה זמן להבין איך אני רוצה לכתוב את פוסט הסיכום הזה - יכולתי לחפור את נשמתי לדעת כמו שרק אני יכולה לעשות (אבל חשבתי שזה סתם ישעמם אתכן) או לכתוב את הכל בנקודות (אבל חשבתי שזה יהיה יותר מידי לקוני). מקווה שהצלחתי למצוא את האיזון הנכון...

הרעיון לכל הפרויקט הזה התחיל כשאמרתי לעצמי שאני צריכה למצוא לעצמי אתגר. הקריטריונים היו:
   א. משהו שיועיל לגוף או לנפש, כי זאת תמיד התחלה טובה.
   ב. שיהיה מעניין עבורי, על מנת שאוכל להתמיד במשימה בלי להתבאס עליה כל יום מחדש.
   ג. שתהיה מספיק מעניינת את הקוראות שלי, כדי שאני אצליח להביא אליי קוראים ולא להבריח אותם ממני.
באותו זמן התחלתי לשים לב לכמה בלוגריות (גם כאן בתפוז) שהתחילו לתעד כל מיני "דיאטות אופנה" שהן לקחו על עצמן (המתכון: קחי 6 פריטי לבוש, לבשי אותם במשך 10 ימים בשילובים שונים, תחזיקי אצבעות שהכל יהיה בסדר ומכונת הכביסה שלך לא תחליט למרוד ברגע הכי פחות מתאים). 

"דיאטת האופנה" הזאת הייתה נשמעת לי כמו רעיון מעניין ומשעשע, שכמו שבטח הבנתן (לפחות אלו שעקבו אחרי הפרוייקט) אני הכי אוהבת ללבוש פריטי לבוש בצורה לא קונבנציונלית. ניגשתי אל הארון שלי במטרה לבחון איזה שישה פריטים יזכו לעשרת ימי התהילה שלהם עד ש*פוף*, כמה חולצות מהמדף העליון נפלו לי על הראש. הרמתי את החולצות וזרקתי אותן כלאחר יד על הכיסא שבחדר שלי והמשכתי להתבונן. כמתוך הרגל פתחתי גם את החלק בארון בו נמצאים כל הבגדים התלויים שלי, רק כדי לגלות שם כאוס בגודל של מיני-הוריקן ומיד סגרתי בחזרה את הדלת. זה היה הרגע שהבנתי - אין טעם לבחור שישה פריטים וללבוש אותם לאורך זמן כה ארוך, כשיש הרבה מאוד פריטים אחרים שלא ראו את העולם שמחוץ לבית שלי כבר לפחות שנה.

כך הוחלט בעצם על פרויקט ההיטהרות שכל תכליתו הייתה לתת לי את הלגיטימציה והאומץ לעשות משהו שמפחיד אותי כל פעם מחדש ובכל סיטואציה - להיפרד. כי להגיד "שלום" לשמלה שלבשתי פעם אחת והתבררה כהכי לא מחמיאה לי ו"לא להתראות" לחולצה שתמיד רציתי ללבוש אבל לא היה לי מתי - זה די מבאס, בתכלס. הרי מי מאיתנו אוהב להתמודד עם המציאות?
אחרי הכל הייתי יכולה להשאיר אותן בארון ל"יום יבוא ו..." (אני אראה טוב יותר / תהיה לי סיבה הולמת / הבגד יתכווץ או יתרחב או יעלם מעצמו / שאר תירוצים עלובים שכאלו), אבל מה הטעם?

החלטתי שלא לתת לעצמי דד-לליין לטוב ולרע. חשבתי שזה הדבר הנכון לעשות, למרות שחוסר הידיעה הזה די הטריף אותי (בחיי שהיו ימים שעמדתי מול הארון ואמרתי לעצמי "אבל אולי אני ארצה ללבוש את החולצה הזאת בהזדמנות אחרת!"). התוצאה? טוב, זאת כבר לא ממש בעיה שלי...

מה ראיתן במהלך הפרויקט?
 

מה שגרם לי להבין על מה אני צריכה לפנות מהארון שלי ומה אני צריכה להכניס במקום שנותר.

אבל בעצם, ממתי אנחנו - הבחורות - חושבות על הפרקטיות שבדבר הקסום הזה שנקרא "שופינג"?
הנה כמה מהדברים שבא לי עליהם כרגע, ברמה הכי יצרית והכי פחות פרקטית וקשורה לפרוייקט...

מלמעלה, נגד כיוון השעון:
מכנסונים בצבע מגניב ו/או מכנסוני דמוי עור בצבע ממשפחת החומים
תיק גדול שיכיל את הלפטופ שלי בגאווה ובשיק
בלייזר או עליונית בצבע לא סטנדרטי (כלומר, לא משהו בייסיקי)
כובע דמוי פרווה שבתכלס לא יהיה לי לאן ללכת איתו אבל זה כזה חמוד!

 

אז את כל התלבושות שלי במהלך הפרויקט כבר ראיתן,
את הרכישות שלי במהלך התקופה אני אצלם בתקווה בקרוב ואעלה אותן, 
על המכירה שאני עושה בבית כפי שהבטחתי גם שמעתן,
אז כל מה שנותר לי בעצם זה לקוות שנהניתן!

אני יותר מאשמח לשמוע את התגובות שלכן בנוגע לכל הפרוייקט (הרעיון, הביצוע ועוד) ואפילו מוכנה לשקול הצעות לפרויקטים אופנתיים חדשים אם יש לכן כאלו.

נשיקות!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל PointOfFashion אלא אם צויין אחרת