00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של דניאל

דרוש: קולנוע במרכז תל אביב.

25/11/2010

לאחרונה, נהרס קולנוע תל אביב ברח' פינסקר.
עוברי-אורח התאספו למראה עבודת פירוק הבניין וברקע שררה אווירה נוסח נוער-הדמעות של אמצע שנות ה-90.
"הרס של עוד סמל תל אביבי", "זה נורא", "לא רציתי להאמין שזה יקרה אי פעם", "נהרסת ההיסטוריה" היו מקצת משפטי האבל ששמענו בתקשורת.
ואכן, כולנו מספידים את בתי הקולנוע בת"א, מתמרמרים קצת, ...מסובבים את הראש והולכים ל"סינמה סיטי".
אז איך זה שפעם כולם באו אלינו לתל אביב לבלות בבית קולנוע והיום אפילו התל אביבים יוצאים החוצה ל"סינמה סיטי"? 



בהתחשב בכך שעיר כמו תל אביב מציעה לנו מגוון, אליה נוהרים כולם ומרוכז בה הכל מהכל, איך ייתכן כי במרכז תל אביב אין כיום שום בית קולנוע שאינו חשוב כגוסס?
תופעת היכחדות בתי הקולנוע במרכז תל אביב הגיע לשיא בשנות ה-90 כאשר בתקופה האחרונה היא חזרה לסיים את העבודה ונשארנו ללא בתי קולנוע ראויים בתל אביב.

בשנות ה-90 היו אלה הקַניונים החדישים שמשכו אליהם את המשתמשים מבתי הקולנוע בעיר וכמה שנים לאחר מכן הפכו מתחמי הקולנוע (כמו "סינמה סיטי") למוקדי המשיכה החדשים לאוהבי הקולנוע, כך שהפעילות הקולנועית נדדה פעמיים: מהעיר לקניונים, ומהקניונים למתחמים.

נסו להיזכר, מתי בפעם האחרונה הלכתם ברחוב תל אביבי שוקק חיים וחלפתם על פני בית קולנוע הומה?
טיילו בכל עיר בעולם וחפשו את בתי הקולנוע. הם כמעט בכל מקום! בכיכרות, ברחובות ובתוך מרכזים מסחריים.
למה בכל עיר ממוצעת בעולם אנחנו נתקלים במגוון עצום של בתי-קולנוע? הרי בחוצות כל אותן ערים נמצאים הקניונים ומתחמי הקולנוע בדיוק כמו בחוצות תל אביב.

אז מדוע לכל השדים והרוחות יצאה תל אביב אל מחוץ למשחק הקולנוע?


לפני הכל, אילוץ ההגעה ברכב פרטי עקב שעות פעילות מוגבלות של התחבורה הציבורית (והרי רכב פרטי במרכז העיר זה חניה, עצבים ולבסוף "לא תודה"). שנית, הגודל הקטן יחסית של בתי הקולנוע - ממנו נגזרות בעיות כמו היצע דל של סרטים ושעות הקרנה. חשובה לא פחות היא תדמית העיר;הציבור ובעיקר היזמים תופסים את הרחוב ואת המרחב הציבורי כנחות מהקניון הסטרילי.

 


בצעירותה של ת"א, הציבור נהר בהמוניו לבתי הקולנוע ברגל, בתקופה בה ההתניידות באמצעות כלי רכב הייתה עוד מצומצמת בהיקפה. ברוב המקרים לא היה צורך ביותר מזוג רגליים.
כעבור שנים, בתי הקולנוע גדלו והשתכללו, כך גם הרגלי ההתניידות ורבים הגיעו לבתי הקולנוע באמצעות רכב פרטי. אז עוד הייתה חניה בנמצא.
זה השלב בתהליך בו תל אביב מובדלת משאר ערי העולם. ההתמודדות בעולם עם ההמונים המתניידים לתוך ובתוך העיר נעשית באמצעות מערכת הסעת המונים.
רובן המוחלט של הקרנות הסרטים בת"א הוא בלילה שבין שישי לשבת, שעה בה חל בישראל מצור על התחבורה הציבורית. דבר זה תרם לקיבוע תלות הרגלי הבילוי ברכב הפרטי.
בשלב שבו החניית הרכב הפכה לעול הגיעו היזמים עם רעיון מתבקש – הקַניון והחניון.
חוצות העיר מציעות שטחים גדולים ובמחיר זול. "קניון איילון" היה החלוץ ואחריו לא איחרו להגיע עוד רבים.
הרגלי הבילוי השתנו, והקניונים בחוצות העיר אף חיזקו את ההרגל להגיע לקולנוע באמצעות הרכב הפרטי. תדמיתה של התחבורה הציבורית הושפעה בין היתר ממהלך זה. אנשים מוצאים את התחבורה הציבורית כ"לא מתאימה" לצורכי בילוי, אלא רק ליוממות, עבודה, סידורים וכ'. כאשר התחבורה הציבורית נתפסת כאמצעי לא נח, לא יהיו רבים האנשים שיבחרו בה לצורכי בילוי.

במקרה של תל אביב, חניה הפכה להיות גורם מכריע במשוואה.

זה שנים שאנחנו שומעים השערות בעניין דעיכת הקולנוע בתל אביב. טענה רווחת בנושא היא שבית הקולנוע כבר אינו מהווה מוקד משיכה עקב הנטייה לבלות יותר בבית ופחות במרחב הציבורי, כך גם נשמעת הטענה כי כניסת מערכות הקולנוע הביתיות הורידה את כח המשיכה של בתי הקולנוע.
לדעתי מאז הקמת "סינמה סיטי" בצומת גלילות והשיגשוג של עסק הקולנוע במקום, אין עוד מקום להשערות כאלה (ואכן כבר הרבה זמן לא שמעתי אותן).


מקומות כמו "סינמה סיטי" ו"יס פלאנט" הן ההוכחה לכך שהקולנוע חי ובועט, הציבור רוצה אותו.
ה"מתחמים" מציעים את מה שהעיר נכשלה בלהציע.
כדי שאנשים יגיעו לקולנוע בתוככי העיר- צריך לספק להם תחבורה ציבורית איכותית וזמינה.

נסו לשחזר את הערב האחרון בו הלכתם לצפות בסרט בבית קולנוע תל אביבי. כמה ברירות היו לכם בבחירת שעת ההקרנה והסרט?
כל בתי הקולנוע שנסגרים כוללים מספר אולמות ושעות הקרנה מצומצמים, בעוד שכל אלה שנפתחים מציעים מגוון רחב של אולמות, ושעות הקרנה מגוונות הפרוסות בכל היממה.
בהשוואה לתקופת בתי הקולנוע הקטנים, תקופתינו היא תקופה של שפע, מגוון והיצע גבוה יותר בכל תחומי הבידור. קולנוע שמציע 3-4 אולמות ושעות הקרנה מוגבלות לא ימשוך קהל.
כדי שקולנוע יצליח בעיר, צריך לחשוב בגדול. מגוון, היצע גדול ושעות פעילות נרחבות.

השבוע שיתפתי אדם חם-מזג בנושא הקולנוע שמטריד אותי. בעודי מעיז להביע את בוזי על מתחמי הקולנוע מחוץ לעיר, חם-המזג השיב "מדוע שאלך הערב לבית קולנוע בעיר כאשר סביבו מקבלת אותי העזובה, הליכלוך, חסרי הבית והחנויות הסגורות?! במתחמי הקולנוע מחוץ לעיר הכל פתוח נקי ונעים 24 שעות ביממה". מה אגיד לכם? כל עוד זו התדמית של הרחוב הישראלי - אי אפשר להתווכח איתו. חמור מכך, כל עוד היזמים בישראל יחשבו כמותו - הקולנוע לא חוזר העירה.
מרכזי הערים, על רחובותיהן הראשיים נתפסים בישראל כמקום מזדקן. בשנים האחרונות מרכזי הערים אמנם עוברים תהליך של התחדשות והתייקרות, אך היזמים ובעלי העסקים נשארו מאחור, ועדיין מעדיפים את חללי הקניונים. יותר מכולם בולטים בספקנותם בעלי הרשתות, עם דגש על רשתות האופנה, אלא נמנעים הימנעות כמעט מוחלטת מהרחובות המסחריים ומעדיפים למקם את סניפיהם בקניונים, מחשש שהרחוב הישראלי ה"מטונף" יפגע בתדמית המותג.
כדי להחזיר את הקולנוע לעיר יש צורך לפיכך גם ביזם שייתן אמון ברחוב.

כאשר בית קולנוע בעיר נסגר, נסגרים ביחד איתו מקומות הבילוי הסמוכים והדבר מתעצם כמו כדור שלג ברוב המקרים. התוצאה העגומה היא שמרכז העיר נחלש כמקום לבילוי, וכך כל פעילות הקשורה בבילוי נודדת למתחמים. "סינמה סיטי" לקולנוע, הנמל למסיבות, "התחנה" לפאבים ובתי קפה וכד'.
להבא, כאשר אתם מבקרים בסינמה סיטי, הביטו על ים הרכבים בחניון ודמיינו מה הייתה יכולה להיות התרומה של כמות האנשים הזו לו היו מגיעים לבלות בקולנוע במרכז תל אביב.


 



 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל danezeq אלא אם צויין אחרת