11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המילים של עינת

הרשומה היא רשומה

 

"מכאן ועד להרשעה המרחק הוא מרחק מאוד גדול!"

"טענות העובדים אינן צודקות: השכר הוא שכר גבוה!"

"שיהיה ברור: המאבק הוא מאבק מהותי!"

לא אומר שמשפטים כאלה הם משפטים שמקורם בטעות, אלא רק שאותי הם קצת, כרגיל, מעצבנים.

ובכן, המתכון הוא מתכון פשוט:

  1. לוקחים קערה שהיא קערה שכבר יש בה עוד קצת דברים מעצבנים (בעצם, מבחינתי באופן אישי, זה ככה... וכדומה);
  2. מכניסים לתוכה נושא, למשל: "הנושא";
  3. מוסיפים לו אוגד (הוא, היא, הם, הן): "הנושא הוא";
  4. חוזרים על הנושא: "הנושא הוא נושא", והופכים אותו לחלק מהנשוא במשפט שמני;
  5. משלימים בתואר, שהוא תואר המחליף את הפועל במשפט שמני: "הנושא הוא נושא מעצבן";
  6. מכניסים לאפייה בתנור, ומקבלים משפט שהוא משפט שייחקק לעד בזיכרון שלי כמשפט מעצבן.

בדרך כלל הדוברים הם פוליטיקאים או נואמים. הם לא יכולים לפטור אותנו במשפט פשוט כגון: המרחק גדול מאוד; השכר גבוה; המאבק מהותי. עם משפטים כאלה האמירות עלולות להצטייר בעיני השומעים חלולות, וללא כוונה אמיתית. והם הרי רוצים לעשות רעש ורושם. אז הנה עוד דרך, שהיא דרך לגיטימית, אבל היא דרך שקופה.

ושיהיה ברור: הרשומה היא רשומה על חזרה!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המילים של עינת אלא אם צויין אחרת