00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

על הבר - חלומות רטובים

סיכום אירוע הטעימות

כבר ניסיתי בעבר לקדם את הנושא הזה – את תחום הקוקטיילים. הכנתי מיני "הרצאות" מוכנות על סגנונות שונים, מתכונות לטעימות עיוורות, ארוחה שמתאימה בין מנות בשר וקוקטיילים ותפריט טעימות של קוקטיילים מלפני המאה ה20.

תכניות אלו נפלו בעיקר כשהגעתי לשלב המעשי, כספי. איך גורמים לאנשים לבוא לכזה מפגש ועוד לשלם עליו כסף? בייחוד כשנושא המפגש אינו פופולרי במיוחד.

איך משכנעים בעל מסעדה או פאב לערוך כזה דבר? האמת, לא התגברתי על השאלות האלו אבל כן השתתפתי ביצירת כזה אירוע טעימות. ביום חמישי האחרון, שנבחר כיום המתאים לקהל הנשוי שאינו עסוק בניהול בארות-שתייה שונות. תפריט בן 5 קוקטיילים שהשתמשו בליקרים ביתיים תוצרת נמרוד ויותם רוזנבלט שטוענים שהם עושים ליקרי-גרג' אבל לוקחים את הגרג' ברצינות רבה – כלומר קוקטיילים שלא ניתן יהיה לשחזר בבית ואי אפשר למצוא כדוגמתם בברים כלשהם (בכלל למצוא קוקטיילים בברים זה דבר מאתגר)

חלק מחששותי היו העלויות – והתאמצנו להוזיל עלויות מבלי לפגוע באיכות, והמחיר הסופי (100 שקלים) היה אטרקטיבי דיו למשוך כמה ממכרינו. מיני מקדמי מכירות שונים הרגילו בעלי מקומות וכתבים בתחום שטעימות זה בחינם, אבל – בייחוד בתחום הזה – אין דבר כזה חינם איכותי. אי אפשר להקפיד על איכות באירוע חינמי, לשמחתי כי רבה.עלויות קוקטייל – איך מתמחרים קוקטייל? המסעדה\פאב המקומי כנראה שמסתכלים ימינה ושמאלה ומעתיקים מהמתחרים. אבל כשעושים חישוב כמה עולה כוס – מחלקים בקבוקים, מעריכים את עלותם של 2 עלי מרווה, מכניסים פנימה פחת והכל – קוקטייל נע בין 4 ל20 שקלים חדשים עבור הלקוח הפרטי. כלומר למסעדה\פאב קוקטייל יעלה בין 1 ל8 שקלים במחירים סיטונאים.

הכמויות – הופתעתי לגלות שבטעימות מקצועיות 4-5 פריטים, לעיתים בכמויות של 30 מ"ל, הם המקסימום. בהתחלה חששתי שההיצע מועט מדי אך כאמור התבזיתי. גם את גודל הקוקטייל צמצמנו לכדי 4 מנות (120 מ"ל נוזל) וגם זה הוכיח עצמו כיותר מדי.טעימות זו דרך נהדרת להבהיר מסרים של איכות, טכניקה נכונה, קפדנות וסגנון. אני לא רואה בעיה עם קוקטייל בן 4 מנות נוזל (120 מ"ל) – להיפך, כל עוד התמחור הוא בהתאם קוקטייל קטן שמאפשר – ממש כמו טאפאסים – לטעום קצת ולהמשיך לבא בתור. תכליתו של קוקטייל טוב הוא לעורר השראה לחיך, לא להרוות צמא.

וההיענות– לבסוף אספנו 8 חברים ומכרים. פרסמנו וניסינו ושלחנו גם לכמה אנשים שמרוויחים את לחמם מתחומים קרובים אבל לא הצלחנו למשוך דגים חדשים לבריכה הזו. הרבה תודה לכל מי שכיבד אותנו בנוכחותו.

הקוקטייל הראשון היה המרטיני הפתעה כפולה – וכן, פה מדובר במרטיני לכל דבר. הוא לא נקרא מרטיני כי הוא מוגש בכוס, אלא כי הוא עומד ברשימת דרישות קפדנית המתאימה לסגנון. מדובר בקוקטייל יבש מאוד (בלי סוכר ומעט מאוד מתיקות) – תופעה מוזרה עבור שתייני ארצנו, ופחות מוכרת ובגלל שהוא מעורבב התוצאה גם חזקה אלכוהולית – מה שהוביל לתגובות פחות מתלהבות מרוב הנוכחים. שמחתי לשמוע שהוודקה הורגשה – אני לא חסיד של קוקטיילי וודקה בהם האלכוהול מסתתר. אחריו בא הגן האסייתי – הפעם שקשקתי אותו והתוצאה היתה נמוכה באלכוהול אבל מאוזנת להפליא. מהדאו דה ג'ין כולם כבר התלהבו, לשמחתי היות ואני מתכוון להגיש אותו בתחרות בצרפת ומדובר בקוקטייל מאוד לא ישראלי – הרבה ג'ין, מעט ליקר תפוז סיני, עם תיבול של פרי ועשב-תבלין שמתבטאים בריח אבל פחות בטעם. שמחתי גם ההזדמנות להגיש את התהלוכה והפנתיאון – שתי יצירות ראויות מאוד שדורשות מרכיבים שאנחנו בדר"כ לא מחזיקים בבית – תותים ופלפל שחור או ג'ינג'ר ודבש, שילובי טעמים אגרסיביים שמתמודדים עם וויסקי סקוטי – גם מרכיב שנדיר למצוא בקוקטיילים ישראלים. וכמובן המרכיב הסודי בכל אחד מהקוקטיילים האלו הוא דווקא הליקר הביתי שבו - הליקר נותן את האיזון לבסיס האלכוהולי, ממתן אותו והשילוב ביחד מגלה ניואנסים חדשים בליקר שקשה היה להעריך אותם מחוץ לקוקטייל.

לסיכומו של דבר, נהניתי מאוד.
סוף סוף יצא לי להגיש קוקטיילים באיכות שרציתי, במחירים שאני מאמין בהם ,בטכניקה המדוייקת, בלי פשרות איכות, בול כמו שצריך להיות, עם בונוס של הזכות שוב לשקשק את הליקרים הייחודיים של האחים לבית רוזנבלט – ואני בפירוש מחכה לפרויקטים המשותפים הבאים (בירת ג'ינג'ר, ביטרס דובדבנים ועוד מיני דברים מתבשלים שונים)
מאוד הייתי רוצה להמשיך ולערוך כאלו אירועים, בשאיפה שנוכל למשוך יותר אנשים אליהם – ובפירוש כבר רצים לי כמה רעיונות.
הקיץ קרב, איתו החום המקומי, הליים הטרי ומי יודע? אולי יצא לי להזמין אתכם לטעימות קוקטיילים טרופיים על חוף הים?

 

 

נ.ב. שרי. גם בחנויות המתמחות ביין, כשתבקשו שרי – סגנון יין קינוח ספרדי, המקביל לפורט הפורטוגלי, מה שתקבלו יהיה ליקר דובדבנים. משהו נדפק בתרגום אצלנו (דובדבן = צ'רי, לא שרי) ומוכרי יין שיודעים איפה זה בארוסה ובורגון ומה זה תסיסה מלו-לקטית וניחוחות של עשב קצוץ מגמגמים מול המילה "שרי" וחבל. מדובר באחד המרכיבים המוצלחים ביותר לדעתי בקוקטיילים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Padod אלא אם צויין אחרת