00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של mikelda | מיכאך דדון

שיעור 11, הציונות בארצות האיסלאם - להצליח בבגרות 2010

 דפוסי הפעולה של התנועה הציונית בארצות אגן הים התיכון והאסלאם:

  • יצירת תרבות ציונית וארגונית - הקמת אגודות מפלגות, תנועות נוער, כינוסים, מפגשים, שפה עברית, עיתונים, ספרים, פעילויות תרבותיות חברתיות, מסגרות הכשרה - יצירת שיח ציוני.
  •   פעולות לקידום הבית הלאומי היהודי בארץ- ישראל- עליה והתיישבות.
  • חיזוק הקשר של התנועה הציונית עם מרכזי הפעילות הלאומית בארצות השונות.

 

המציאות ההיסטורית בארצות האסלאם הייתה מגוונת. בכל מקום היו מאפיינים ייחודיים, יהודים בתורכיה, בעיראק או בתוניסיה התמודדו עם הפעילות הציונית בארצם בדרך שונה. הם התייחסו לפעילות הציונית בהשוואה לפעילויות אחרות שהתקיימו באותו הזמן בארצם.  היו, שדחו את הרעיון הציוני משום שלא קיבלו אותו או שהעדיפו פתרונות אחרים כתשובה למבוכה ולשינויים שחלו בחברה היהודית בארצם. הציונות נקלטה במקומות, שעברו תהליכים של מודרניזציה, (אם באמצעות מגעים עם העולם המערבי ואם על ידי קבלת השכלה מודרנית במוסדות חינוך שונים).  בארצות האסלאם הקשר בין ציונות לבין מודרניזציה לא היה חד משמעי.

ככל שהיו יותר אפשרויות ההשתלבות בחברה הכללית או בחברה הקולוניאלית, כך התנועה  הציונית הייתה פחות אטרקטיבית, למשל בעיראק ובאלג'יריה הצרפתית.

 

המשיכה לציונות הייתה חזקה, דווקא בקהילות שעמדו מחוץ למעגל המודרניזציה, בגלל הקשר בין תפיסת הזהות הדתית לבין תפיסת ארץ ישראל והגאולה.  כאשר  קהילות אלו נקלעו למשברים בעקבות שינויים מודרניים, העלייה לארץ ישראל נתפסה כפתרון חיובי (העלייה מצפון- אפריקה, ובמיוחד מרוקו לארץ-ישראל במאה ה-19, ראשיתה של העלייה התימנית).

 

מאפייני הפעילות הציונית בארצות האסלאם בין שתי מלחמות העולם:

  •  הקמת ארגונים, מוסדות ומסגרות חברתיות תרבותיות מודרניות -  תנועות נוער, אגודות ספורט, מפלגות פוליטיות. המכנה המשותף של כל המצטרפים לפעילויות, היה העניין שגילו בציונות. חשיבותן של תנועות הנוער הציוניות היה בעיקר, בהיותן מסגרת חדשה לפעילות, עבור צעירים בקהילה היהודית. בתנועות הנוער הציוניות ניתן דגש רב, על תכנים ציוניים: לימודי ארץ ישראל, דמויות מופת בציונות, לימוד      עברית, חינוך גופני, פעילויות בטבע. תנועות הנוער הוסיפו יסוד של מרדנות בהנהגת הקהילה, מרדנות בדפוסי הקיום היהודי בגולה. לתנועות הנוער הצטרפו גם נערות שהגיעו לעמדות הנהגה בכירות - היה בכך ביטוי למודרניזציה (ראש תנועת "צעירי  אוהבי ציון" בעיר ספאקס שבתוניסיה היתה צעירה). בתנועות הנוער נוצר האפיק, להכשרת ההנהגה, שעתידה להנהיג את התנועה הציונית בארצות              האסלאם לאחר מלחמת העולם השניה. בנוסף, נוצרה מסגרת למפגש עם השליחים מארץ ישראל והחיילים היהודים בזמן מלחמת העולם השנייה.
  • מפלגות פוליטיות

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם פעלו מפלגות פוליטיות ציוניות. עיקר הפעילות היתה של התנועה הרביזיוניסטית במצרים ובתוניסיה. מבחינה ארגונית, המפלגות היו יותר זרמים חברתיים רעיוניים או תנועות מאשר מפלגות במובן הממוסד.

  •   עיתונות מודרנית ציונית     

עיתונות ציונית בארצות האסלאם היתה אחד ממאפייני הפעילות הציונית,

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. בארצות בהן היתה מותרת הפעילות הציונית, העיתונות היתה גלויה, וברורה מבחינת מסריה. ואילו בארצות שבהן היתה אסורה הפעילות הציונית, נמצאו דרכים עוקפות, להציג את הציונות בעיתונות היהודית. העיתונות הציונית שימשה אמצעי קשר בין האוהדים ובין הסניפים הציונים ברחבי המדינה, במה לניהול מאבקים ולתגובות על דברים שנכתבו על הציונות בעיתונות היהודית האחרת. כל ביטאון או עיתון היה זקוק לגיבוש קבוצת פעילים שתדאג להוצאתו ולהרחבת מעגל תומכים, כקהל קוראים ומגיבים.

  •  היחס לשפה העברית        

לימוד השפה העברית המודרנית כשפת יומיום היה פאן חשוב בפעילות הציונית. העברית חדרה, באמצעות: בתי הספר של חברת אליאנס, באמצעות מורים לעברית שבאו לארצות השונות בשליחות הארגון הציוני העולמי ו"הועד הלאומי בא"י", יוזמה מקומית של קהילות שהקימו בתי ספר מודרניים משכילים יהודים מבני הקהילות עצמן, פעילויות של שליחים ושל חיילים שהגיעו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

  • העליה לארץ ישראל

בין שתי מלחמות העולם הגיעו לארץ ישראל מעט יהודים מארצות האיסלאם ביחס ליהודי אירופה, סך הכל כ 28 אלף עולים. ניתן לראות שדפוס העלייה היה כזה שדווקא במדינות שבהן הייתה התנגדות לפעילות הציונים מגורמים שונים ניתן לראות עליה גדולה ואילו במדינות שבהן הפעילות הציונית היייתה חופשית יותר, כמו צפון אפריקה: מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה, שם החליטו היהודים להישאר. ההסבר לכך טמון בתחושה של היהודים שבארצות בהן ניתן לפעול בחופשיות יחסית ניתן להישאר ולפתח את התנועה הציונית מבלי הצורך להגר ולעזוב את הסביבה המוכרת. נוסף לכך במדינות האלו התנועה הציונית נתפסה כתנועה מודרנית המשדרת קידמה ופיתוח. לעומת זאת בארצות שבהן הפעילות הציונית לא התאפשרה, כמו בתימן, בעיראק ובאיראן, לא הייתה ברירה ולכן ההגירה והעלייה לארץ ישראל הייתה פתרון.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל m i k e l d a 1 אלא אם צויין אחרת