00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

על הבר - חלומות רטובים

תשוקה איטלקית אדומה - קמפרי

השעה היא 7 בערב. השמש עדיין בחוץ, אבל כבר נעה מהר ובקרוב מדי היא תישק לאופק ותיעלם בתוכו כמו איזו מטאפורה קלישאית לסקס, כבר התלבשתם לקראת - יוצאים לארוחת ערב באיזו מסעדה, או למסיבה מלאת חברים, או סתם לטייל ולהנות מהתקררות הרחובות.
 
כבר אין לחץ בשעה כזו, כבר לא ממהרים לשום מקום. תמה העבודה להיום, מה שלא הספקתם עד עכשיו יחכה למחר, עכשיו זה הזמן להשקיע בעצמכם - הוא בך ואת בו, להיות קצת ביחד. אבל למה לצאת כל כך מוקדם?
בר מואר, רקע שחור, אנשים בלבוש מכובד - לא מדובר פה בפאב שכונתי - העיצוב אלגנטי אך פשוט, איטלקי. מאחורי הבר, בחולצה לבנה ועניבה שחורה עומד לו ברמן ומשקשק משהו בתנועות קצובות. רואים שהוא עובד כאן כבר הרבה זמן, מברך אתכם לשלום בהנהון וחיוך - אלגנטי, קצר, מזמין אבל לא מכביד.
 
שולחנות שחורים מבריקים או בר - מבריק ושחור באותה מידה. מאחורי הברמן שורה של בקבוקים זהים, אדומים, מזמינים. נשתה אפרטיף? חיוך מתפזר על פניך, למה לא?
 
 
אפרטיף הוא חלק מתרבות. הוא מתחיל באיטליה, אבל נפוץ בהרבה מקומות. Apre משמעו "לפתוח", ואפרטיף הוא דרך לפתוח את הארוחה, או את הערב. לפני ארוחת הערב או הצהריים, לא רק משקה - גם מאכלים שונים נחשבים לאפרטיף, לרוב מנות קטנות וקלות - מהנות אבל ממש לא משביעות, הן לא אמורות להשביע - הן אמורות לעורר את התיאבון, להגביר את ההנאה מהארוחה המגיעה - ואת הציפיה לארוחה ומה שאחריה. אוכל בכלל הוא חלק חשוב בכל תרבות שיש בה שפע.
ומקרב האפרטיפים האיטלקיים בחירתי הראשונה היא הקמפרי. בקבוק ארוך, עגול ואדום, ריחות מתקתקים של משהו עשבוני ועגול, תותים וקליפות תפוזים ואדמה, אני כבר לא יודע אם אני מריח את זה כי זה שם או כי אני רגיל לערבב את המשקה עם המרכיבים האלו (חוץ מאדמה כמובן. אם כבר, רק אדמת-לס גרוסה דק דק דק). הטעם העוקצני מתחיל מר. מאוד מר. מתעגל על הלשון ומסיים מתוק וקצר.
 
כבר דיברנו על מרירות כטעם. היא לא טעם ישראלי מובהק, וצריך ללמוד להעריך אותה - בדיוק כמו את הקמפרי. אחד הליקרים היותר מצליחים בעולם, כנראה שכל העולם לא טועה כשהוא לוגם אדום. קמפרי הוא דוגמא למיתוג עוצמתי בנוסף למוצר מוצלח - מאז דווידה קמפרי, כל אירוע חדשותי חשוב, כל פתיחת מקום נחשב חדש באיטליה מלווה בתמיכה של קמפרי. קמפרי הפכו להיות כבר מייצגים של קבוצת-משקאות, ביניהם הווילד טרקי, צ`ינאר, אפרול ועוד, עם קמפיינים מושקעים ומיטב המפורסמות שהמצלמה רוצה לתפוס - אווה מנדז, ג`סיקה אלבה וסלמה הייק - כל אלו מיתגו את קמפרי, את טעם המרירות והסיומת המתוקה שלו ואת הצבע האדום הבוער שלו כסמל לתשוקה חסרת גבולות, מתפרצת, כזו שמשתלטת על הגוף והנפש ומבטלת כל סימן לחשיבה רציונלית.
את ההסבר הזה על התשוקה אני בדרך כלל מספק לקורבן, סליחה, חבר שזה עתה ביקש שאזמין אותו למשהו חדש לשתות, וכשענה שאיננו יודע מהו קמפרי קיבל בדיוק את זה בכוס.
 
הישראלים לא מזמינים קוקטיילים ע"ב קמפרי. מעטים הם ששותים אותו נקי עם קרח, מעט יותר בשאטים וצ`ייסרים כדי שהתחושה תעבור מהר, רבים מאלו שכן שותים לוקחים אותו עם אשכוליות, סודה או מיץ תפוזים. אני לא יודע אם אלו ששותים אותו שותים בגלל המיתוג, מתיימרים להציג עצמם כאנשים נאורים או סתם לא מודעים לכך שקמפרי הולך מצויין בכמה קוקטיילים מדהימים.
 
האהוב עלי, והראשון ברשימה - הנגרוני. קוקטייל שהומצא בכלל באמצע המאה ה19, ומאז לא שינה את המתכון, הוא עדיין מוצלח באותה המידה.
1 מנה ג`ין - אני מעדיף את הביפיטר או פליימות` כאן
1 מנה קמפרי
3/4 מנה וורמוט מתוק - צ`ינזאנו או מרטיני עובדים היטב.
משקשקים בשייקר עם קרח ומוזגים לכוס אולדפאשן. אם יש לכם כוסות ייחודיות של קמפרי (מין שילוב מוזר בין אולדפאשן ומרטיני, כוס שעוצבה במיוחד כדי להעניק לקמפרי את החוויה הרצויה על הלשון) אז מה טוב.
אישית אני מעדיף להחליף את הוורמוט המתוק בוורמוט אדום, שמוסיף סיומת עגולה יותר למשקה - דובונה הוא בחירתי המועדפת, היות וגנרל נגרוני היה צרפתי, ראוי שיהיה כאן מרכיב צרפתי.
 
קוקטייל מוכר ונפוץ, אם כי פחות מבליט את העוצמות של קמפרי הוא הקמפשן - Campassion.
1/2 1 קמפרי
1/4 סירופ פסיפלורה
ומיץ תפוזים עד הסוף.
הייתי בונה אותו בשכבות בכוס שמפנייה גבוהה ומגיש אותו כקוקטייל צהריים קליל. לקמפרי בישראל יש 25% אלכוהול, לא כבד בכלל (% האלכוהול משתנים ממדינה למדינה, הייצור הוא לפי הזמנה ספציפית ובזכות השמירה על כשרות, כן קמפרי הוא כשר בארץ, אנו מקבלים 25%). אפשר כמובן לחזק, אני מעדיף לחזק ברום זהוב, או להציף מעל למשקה רום כהה.
כדי לבנות בשכבות, מלאו את הכוס קרח, ומזגו לאט את המרכיבים בסדר הזה - סירופ הפסיפלורה קודם, אח"כ הקמפרי ולבסוף מיץ התפוזים. שימוש בסכין-כפית כאמצעי ביניים בין הכוס לבקבוק או מזיגה בזווית על קוביות הקרח תאפשר יצירת שכבות יפה והקוקטייל יוצא מרשים במראהו ומעניין בטעמיו, למרות שהפסיפלורה כבר נמאסה לכולנו ואפשר ורצוי פשוט להחליף אותה במרכיב מתוק אחר.
 
הקמפרי מרגריטה שקמפרי עצמם מציעים גם היא משחק מרתק של חדשנות טעמים, אם כי יותר יקרה כקוקטייל.
1 מנה קמפרי
1/2 מנה גרנד מרנייר
1 מנה מיץ לימון
עם כתר סוכר, מזיגה לכוס מרגריטה. אני עדיין זוכר כשהכנתי כאלו במסיבה ברמת הגולן. מוצלח ביותר.
 
ולסיום, נשיקת לילה טוב - בכוס שמפנייה, כפית סוכר, אני מעדיף דמררה, 2-3 טיפות אנגוסטורה, חצי מנה קמפרי ולסיים בפרוסקו (אם אין, קווה או שמפניה טוב באותה מידה).
 
 
לחיי אפרטיפים מעולים וחיים טובים יותר, או לפחות ארוחות מענגות יותר.
לרוויה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Padod אלא אם צויין אחרת