00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תישבי ותהיי חולה

הבלוק הכי שווה בשכונה

 
כבר כתבתי כאן על מפגשי בלוגרים בערוץ 10, ובדרך כלל בואו נגיד שהחוויה היתה הזויה, ולא במובן הטוב של המילה. חלקם אפילו, שאלוהים יסלח וישכח, עוררו אצלי הרהורים נוגים.
אתמול הוזמנו לאתר בו צולמה התוכנית "הבלוק" (מתחילה בשבת ה-30.5 ב- 21:00) - אחד האזורים היותר מדליקים בתל-אביב. איך שהגעתי לבנין, עוד לפני שנכנסתי, הרגשתי אווירה בסבבה, והלכתי לקנות לעצמי משהו מעורר לשתות - שאני אשאר ערנית. התחלנו להסתובב בבנין, ולמרות שאנחנו ישראלים, עשינו את זה בעדינות - כמו אורחים חטטנים בבית של מישהו אחר. הבנין בנוי מסה"כ 26 דירות. מתוכן, 5 דירות הוקדשו להפקת התוכנית, אבל כל הבנין הוכן לפעול בשיטת הבלוק - שהיא שיטה די חדשנית בארצנו. בכלל, האווירה שם צעקה תל-אביב.
 
התחלנו להסתובב בחמשת הדירות, כל אחד בזמנו ובסבבה שלו. באוגוסט של 2008 - ולא צריך להזכיר לתל-אביבים מה זה אומר - נכנסו 5 זוגות לחורבה מזוהמת, והיו להם 3 חודשים ותקציב של 200 אש"ח, לשפץ ולעצב את החורבה. נשמע בהתחלה כמו החלום הרטוב של כל תל-אביבי, נכון? זה היה באמת נפלא, אם הם לא היו צריכים לגור בחורבה מהיום הראשון. אמרתי לגור? התכוונתי להיות סגורים בכלא.
 
למרות שראינו חלק מהפרק הראשון, אין לי מושג מה הולך לעבור עליהם שם. אבל כשזוג צעיר, וחלקם אפילו לא גרו ביחד עדיין, נמצאים במצב כזה - אפשר רק לדמיין מה יקרה. למי שלא אוהב ריאלטי עם תככים ומאניפולציות, זו ההזדמנות לראות משהו קצת שונה. לא יודעת מה איתכם, אבל אותי גם מנחמת העובדה שהפרס הוא הדירה עצמה אותה עיצבו. זה אומר שני דברים : הראשון, הם הכניסו את הנשמה לעיצוב, ואת זה מרגישים כשנכנסים לשם. והדבר השני, זה שהפרס הוא בעל ערך כזה, שלא נצטרך לדמיין את הזוכה הדביל/ת קונים בו ניתוחים פלאסטיים.
 
לקראת סוף הערב, כולנו זרמנו בכיף שלנו לחדר קטן, בו הורשה לנו (ואף עודדנו) לקחת פטיש ולהוציא אגרסיות על הקיר. למי שהיה מצפה ממני להיות משתתפת נלהבת בזה, צר לי לאכזב - אגרסיות יזומות זה לא הקטע שלי, אבל נהנתי לראות כמה שממש נכנסו לזה. ואז, לוואנדליסטים שבנו, היתה סדנת גרפיטי, בסופה כולם (כמעט) ריססו גרפיטי על הקירות.
 
אצלי בבית לכל קיר יש סיפור. על קיר אחד גדול העתקתי ציור מספר של מאטיס, בגלל שרק עברתי לדירה, והכל היה פתוח וחדש. חלק מהקירות (והמשקופים), הם תוצאות של מצבי טראנס, בהם התחרעתי על הקירות בלי לשים לב מה אני עושה, והם משעשעים אותי עד היום. נתקפתי געגועים הביתה, אז קפצתי לי על מונית, וחיפשתי לי בבית משהו לצבוע.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dusa35 אלא אם צויין אחרת