00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אבא עובד וכל מה שמסביב

קוביית פרטים אישיים

העובדים

28/05/2009
שעת חצות - אלו השעות שלי עד שתיים לפנות בוקר לפחות,שעת המחשבות,שעת חשבון הנפש שלך עם עצמך,מה הספקתי היום,שואל את עצמי ומה אני הולך לעשות מחר,הילדים כולם במיטות,האישה נרדמה פה לידי בסלון ואני מול המסך הקטן.
אני אוהב את מה שאני עושה בחיים,לא כולם יש להם את התענוג הזה,כיף לי לקום בבוקר ולעשות את עבודתי ואני מסתכל על עצמי כמעביד ונשבע לכם אני עובד טוב.
במשך זמן עבודתי כ- 9 שנים בחברה שנותנת שירותים (לא משנה כרגע של מה) והתקדמותי בתפקידי נפגשתי עם כ"כ הרבה אנשים,כ"כ הרבה עובדים עברו תחת ידיי,נכנסו ויצאו,היו כאלה שנשארו קצת יותר והיו כאלה שברחו אחרי יומיים,עבודת השירות היא עבודה תובענית ושוחקת אבל אני מת על זה,האינטרקציה עם הלקוחות,התפעול,התזוזה של האנשים,האנרגיות שקיימות לפעמים על לא כלום,סתם עובד שמחליט שהלקוח עצבן אותו וגורם לאווירת עצבנית בכל המשרד ומעלה את הטמפרמנט לרף העליון ביותר.
אני חייב לאמר לכם שהעובדים של לפני 9 או 8 שנים אינם העובדים של היום,אז כשעובד מתקבל לעבודה היה לו רצון לעבוד להתקדם ולהצליח,נאמנותו היתה מובטחת ועובדה לכך שהמון עובדים שנכנסו לעבוד תחתיי באותה תקופה עובדים עד היום בחברה או שעזבו לאחר תקופה מכובדת למקום עבודה ששילם יותר,
אחרי כ"כ הרבה ראיונות עבודה שעשיתי למדתי כבר לדעת מי הטיפוס המתאים לסוג העבודה הזה ומי לא,לא טעיתי אף פעם,אפילו שאותו בחור או בחורה היו אומרים עבדנו בשירות,אנחנו יודעים על מה מדובר,נתמודד עם הלקוחות,למרות הכל הם היו בורחים מהעומס והלחץ.
העובדים של היום ילדים צעירים ופוחזים שלא מעניין אותם מכלום,הם באים בשביל המשכורת בסוף החודש,הם לא רוחשים כבוד לזולת,כלפי המנהלים וגם כלפי הלקוחות,שנתיים נלחמתי בתופעה,חנכתי,הסברתי,קיימתי ישיבות צוות בנושא שירות כמעט כל שבוע ולפעמים כלו יום, עד שהבנתי שאין מה לעשות,זה הדור הזה,הם מסתכלים בזלזול ואומרים בשיחת המסדרון למה שאני אתאמץ בשביל השכר הזה,אני אשב בבית ואקבל בדיוק אותו הדבר,ומה פתאום שאני אעשה, ההוא לא עשה כלום מהבוקר,עין צרה על העמית לעבודה,אין מעוף,אין שירותיות ,אין רצון להתקדם ויש המון לאן ואני הדוגמא החיה לכך.
התחלתי מהדרגה הכי נמוכה והיום אני בתפקיד נחמד בחברה,בלי שום קשר שאני ותיק ומוערך בזכות השגיי לאורך השנים.
ואני שואל את עצמי למה,האם לא חינכנו את ילדינו כמות שצריך?
אני מאמין שהיום אכן הם יותר חומרניים ולא מפתחים סימפטיה ולואיליות למקום עבודה אחד,אלא רודפים אחרי הממון וכל המרבה הרי זה משובח,מי שמנהל עובדים יודע,פעם הייתי יכול לסרב לעובד שביקש שבוע חופש,היום הוא שואל במקרה הטוב,לפעמים רק מודיע ואם אתה מסרב אז הוא אומר טוב אני עוזב וגם מספר לך באיזה מקצוע עתיק אמא שלך עבדה,זה נורא פשוט.
והגרוע מכל שאם כבר הגיע אחד נורמלי,אז כולם בארוחת צהריים הראשונה שלו בחברה סיפרו לו את כל חסרונות החברה ושהוא טיפש שנכנס לעבוד שם והנה עוד שנייה הם עוזבים.
אני מתגעגע לילדים הטובים של פעם,שהיו באים בבוקר והייתם יכולים לראות את הניצוץ בעניהם לתת שירות,את הכבוד שהם רחשו ללקוחות- פשוט היה תענוג.
החיים,האנשים,התמונות הכל משתנה (ובכל זאת חוזר על עצמו)ואנו חייבים לעמוד בקצב כי במידה ולא נעשה זאת נשאר הרחק מאחור.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

הרשומות הנצפות ביותר
תמונת המזל שלי

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל gils33 אלא אם צויין אחרת