11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המילים של עינת

מחשבות אגב

כשאני שומעת את הצירוף "ניצוּל ציני" אני תוהה ממתי הפכו כל הניצוּלים להיות כל כך ציניים.

כשאני שומעת את הביטוי "דרך אגב" (שאלה: "מדוע ישראל שותקת לחמאס?" תשובה: "דרך אגב, יש לי שני הסברים לכך"), אני שמה לב שלאחרונה כל אמירות האגב הפכו להיות חלק בלתי נפרד מנושא השיח.

אני גם שואלת את עצמי ממתי הפכו כל הדברים שאינם מקובלים על דעתו של אדם להיות בגדר דמיון שווא, חיזיון, חלום בהקיץ, ובמילים אחרות: הזויים.

וממתי הפכו כל הדברים המזעזעים להיות מצמררים.

כשבן זוגי אומר שהוא נמצא "במערכת יחסים", מתעורר בי מיד הצורך לצאת מהמערכת הזאת, ולו רק כדי לא להיות שותפה פסיבית לביטוי סתמי כל כך.

כשמישהו אומר לי "אהבתי", אני רוצה מיד לשאול אותו אם גם עכשיו הוא אוהב, ואם לא, מה אירע בשבריר השנייה הזה שחלף שגרם לו לשנות את דעתו.

כשאני מספרת על מישהו שהוא "ממש אמין", אני כבר רואה איך אני הולכת לאכול אותה ממנו בגדול.

כשאני נופלת וכל כך כואב לי וכולם מתקהלים סביבי אני רוצה שקודם כל יניחו לי וייתנו לי זמן להבין איך כל זה התחיל ולמה זה קרה לי.

כשאומרים לי "וואלה? את לא נראית", אני תוהה עד מתי אוכל להמשיך ולהתל כך בזמן.

כשהוא אומר "טוב לי איתך", אני מיד חושבת על עינת האחרת, ואז אני מושיטה לה יד ולוחשת: "לא שכחתי אותך, וכשיום אחד הוא יגיד לך `אני הולך`, אהיה איתך. תהיי חזקה".

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המילים של עינת אלא אם צויין אחרת