00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיים שכאלה

בואי הרוח

השבוע, חזרתי לשמחתי לעשות את אחד הדברים האהובים עלי  ביותר,
לאחר תקופה ארוכה מאוד שלא הצלחתי לפתוח ספר, להתרכז בו ולקרוא,
חזרה אלי השבוע חדוות הקריאה,
ניצלתי את מבצע צומת ספרים, והוספתי למדף בבית עוד ארבעה ספרים, (בנוסף לרבים אחרים וטובים שמחכים לי שרק אציץ בהם..)
אחד מארבעת הספרים שקניתי וקראתי מיד הוא:
 
              בואי הרוח- חיים סבתו
 
 
בואי הרוח, מחבר שני אנשים, משתי תרבויות שונות, בני גילאים שונים, שלכאורה
לא היו אמורים להתחבר כלל האחד לשני,
הראשון הוא חיים, ילד, עולה חדש, שזה עתה עלה ממצרים,
השני הוא פרקש, מבוגר יותר, עולה ותיק קצת יותר מהונגריה, שעבר את תלאות השואה.. 
הם נפגשים באזבסטונים אשר בבית מזמיל, הלא היא שכונת קריית היובל בירושלים, שם גרו זה לצד זה, אנשים מתרבויות שונות, עולים ממזרח וממערב:
מצרים, הונגרים, רומנים, מרוקאים ועוד.. 
 
"מי אתה, ילד? שאל.
עולה חדש, עניתי. כך לימדו אותי לענות לכל שואל. אנחנו עולים חדשים , אני נכד של חכם שְוֵיכָּה, ממצרים.
כולנו עולים, השיב לי פרקש במהירות, עולים חדשים, עולים ותיקים, גם הארץ הזאת ותיקה וחדשה."
 
המפגש הראשון הזה מוליד ידידות, בין שני האנשים השונים האלו,
ידידות שרק הולכת ומתעמקת עם השנים,
פרקש סומך על חיים, ומספר לו לאט לאט את סיפור חייו הקשה, סיפור אשר לא סיפר מעולם לאף אדם, גם לא למשפחתו הקרובה: אשתו וילדיו.. 
 
לקראת מותו של פרקש, הוא מפקיד בידיו של חיים שלושה פקדונות, ומבקש ממנו להעבירם בבוא העת לדור הבא, ילדיו של פרקש.
ועל סידור התפילה המיוחד - הפיקדון האחרון - אומר פרקש "אבא עבר עם הסידור מלחמה אחת נוראה, ואני עברתי איתו מלחמה נוראה ממנה". וכאשר גם הפיקדון הזה חוזר לידיים הראויות לו, תם המעגל שהתחיל, כביכול, בתמימות: "שיכְּנו אותנו יחד בבית-מזמיל"
 
הספר מעביר לנו בו זמנית, את שני הסיפורים: הראשון של  חיים המספר לנו את סיפור חייו שלו, מלימודיו בישיבה, דרך הצבא, ועד לבגרותו,
והן את סיפורו של פרקש, המסופר לנו ע"י פגישותיו עם חיים..
הכל על רקע תיאור החיים הקשים בשכונת בית מזמיל, כאשר ברקע מתוארים הנופים של ירושלים, הקור הירושלמי, האוטובוסים הדחוסים של הבוקר, השכנות הטובה..  
 
הספר הצליח לרגש אותי לעיתים קרובות, בעיקר בתור ירושלמי, המכיר את המקומות והשכונות המתוארים כ"כ יפה בספר: שכונות בית וגן, הר הרצל, קריית היובל ועוד..
לעיתים הייתה הרגשה שהוא נלעס קצת  יותר מידי, אבל בסה"כ הכללי הוא יפה ומומלץ.  
 
בואי הרוח 
162 ע`מ
הוצאת ידיעות אחרונות
 
 ניתן לקרוא פרק ראשון מתוך הספר באתר ynet

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל laniavi אלא אם צויין אחרת